חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 40,751 עד 40,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 20
הכל מתחיל מחדש. קטע זה, בו אין כל צורך במלים, כבש את אלה שלא ידעו מה פירוש ״אדלה-לה!
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 5
ילדים רבים, המוצאים את עצמם במצב זה, מסתגרים בתוך עצמם, הופכים ביישנים ומצטנעים. יעקב וייס הגיב בצורה ההפוכה: הוא חיפש פיצוי במעשי גבורה ובעשיית רושם.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 15
כדי למנוע מפניו לתפוס חלק מהכדורים הוא חובש מסכת ברזל, הנותנת לו צורה של רופא אליל פרימיטיבי. על המגרש מימינו, עומד השופט, אף הוא במסיכה לפניו, מאותה חעולם הזח ו99 כדור הבסיס במסגרת אליפות העולם בץ הדודג׳רס מברוקלין והיאנקיס מניו־יורק.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 21
התחלחלתי, אבל היא אמרה לי: ,בוא, תיכנס, יהיה לך סוב!׳ אמרתי, :לא רוצה, לא צריך. אני רב בישראל. לא יעלה ולא יבוא.׳ אמרה לי, :בוא, מד.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 16
את הקומוניסטים כשדים בעלי זנבות וקרכי מד, שמתרחש על הבד בסרט זה, דומה ניים. ניתוח הבעיה האקטואלית נעשה בצורה לחלוטין למד. שקורה בסרט הכובש הגדול כמעט בלתי־משוחדת, במידה שדבר זר, אפ(נן־רינה, תל־אביב) .אותם קרבת החרבות שרי במדינה מערבית.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 16
בני־פקיבא, שלמדו כי מעשי אבות הם סימן לבנים, זכרו את גבורת רבי עקיבא, אמרו ״איזהו גבור הכובש את יצרו״ ובתרועות נצחון עמדו וקרעו את הכרטיסים, סו ס ^ לי רדיר תלמיוי־.בטיסו מוסדות כו חו ת ש קו פו ת מדי שנה מסתערים על האזרח הישראלי עשרות מוסדות וקרנות, ממטירים עליו סיכות זעירות צמודות לתודות נייד מודפסות.
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 6
דרך ^ העפר עוקפת את הכפר עצמו ומובילה אותם לכביש המוביל מהגבול למשטרה. מעבר לכביש — שני המשלטים שאותם צריך לכבוש הלילה. ״לרדת־״ עוברת הפקודה לאורך הנחש האנושי הארוך.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 23
בשנת 1962 תיכנן שר־המיסחר־והתעשיד״ פינחס ספיר, הקמת מפעל־ענק לאריגת כותנה בירושלים. היה זה מפעל שבהקמתו היה צורך להשקיע 9מיליון ל״י. עמדו אוט ^ וקס מכשיר הטלביזיה המעולה מאפשר לד לחוש, לראות ולשמוע את ההבדל הברור: תמונה חדה וברורה, וקליטה מצויינת בכל מזג אויר.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 4
אם מישהו מצא לנכון לספר לכם את הסיפור בצורה מחכימה ולגלגנית, הרי זה כדי להרגיע את מצפונו על שלא העז להתערב.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 2
״ במשך 15 השנים שעברו, מאז קיבלה המערכת הנוכחית לידיה את העולם הזה, נסגרו למעלה מתריסר שבועונים עבריים בישראל. כולם התיימרו להתחרות בנו, בצורה זו או אחרת. הם למדו, בדרך הקשה והיקרה, כי הוצאת שבועון אינה דבר של מה־בכך.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 6
. • אל הים. גם לדנים, כמו לישראלים, יש ארץ צרה, עם הרבה ים וגבולות. • ביוון עלה מיספר המיקרים החזשינזי לא מזמן!
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 2
לא היתד, דרושה, במיקרה זה, עבודת־חקירה גאונית. לא היה צורך בג׳יימס בונד. כל כתב, בעל כושר מינימאלי.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 25
הפרוצה קפאה על מקומה. השיכור קרב אליה בצורה מאיימת, ותפס אותה בצוזארה. ״אני אהרוג אותך!
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 24
כי ״יש עוד כמה יהודים טובים שהוטבלו על־ידי בים אשקלון, ועל־ידי כך קמו לתחיה יחד עם ישו.״ ^ פניו הצרים הרצינו, כשסיפר השבוע על הפוגרום שנערך לו באשדוד .
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 22
איבונה רוצה להשיג תעודת־בגרות, אך בשביל ללמוד צריך לשלם, מה שקצת קשה אם שוחים כל היום בשם ישראל.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 27
האלה מצפון־אפריקה עושים את זה כתענוג, עבור כסף, לא בצורה רצינית. הם עצלנים, וזוהי, כנראה, דרך טובה לעשות כסף בארץ.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 27
עלה בספר או במחברת; )26 החלק הרהב והשטות של העלה; )27 רמאות, הולבת־שולל (מאנגלית נכנם ל״סלנג״ העברי) )30 :ענף ארוך ודק; )32 שאינו ישן )33 :בינוי לאלוהים; )34 פרי בוסר ):16 :צאצא ממין זבר )37 :מיז מזוז מתוק; )30 משורר וסופר יהודי-אוסטרי (ש״מ< (הטובה שביצירותיו :״ארבעים הימים של סוסה דאג״) )41 :סכיז של שוחט )42 :נחלש; )44 מערבבת )40 :אחד מטעמי המקרא; )48 נזל, טפטף; )50 מלת שלילה; )51 עשית דבר לקל משהיה; )53 עובר אורח, נודד; )55 שקט (כתיב חסר); )57 לועג; ולד שהוצאטטעי )58 מלת שאלה; )59 הבהמה לאחר שנשחטה )60 :דהיינו, בלומר (המלה מופיעה, לרוב, בתורה). סאונד )1 :ערוד בצרה, הקלת האבל; )2מקוה מים רבים; )3שורש קטז כשערה, המחובר לשורש הנדול ובאמצעותו הוא יונק מזוז )5 :״כ!
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 3
אני תובע ממחל־קת־התרבות של ההסתדרות כי תפעל להחזרת האוזירה הנעימה ששררה במוארליך עדון בעבר, כדי שישמש היכל תרבות, ללא מיזוג של אנשי־רוח עם אנשי־דיזנגוף, בתוספת חמיצה עם כיסונים. היכל תרבותי אינו צריך לשמש פונדק! זורק אדליד, אצכזן הזהב א.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 27
נדורלצאז; )2 סאונד )1 :מקום בעבורי; )3יללה, בכי מר; )5אוח אנגלית; )6״שלאנר״ בעברית )7 :איש הנושא משרה דתית בישראל; )8הקדש מוסלמי; )9חוקר תורודהחי (לועזית); )12 נבעה; ) 15 שיחבר, שעליו משמשים למאכל 16 טרחז, מפריע; ) 18 משקולת תלויה הטתנועעח הנה והנה (מצויה בשעונים מסויימים); )21 מלה המביעה שייכות; )23״מה״ בגרמנית; )24 כלי מכלי תזמורודלכת (כתיב־חם ר); )26 יופי נדיר ונפלא; )28 מצבת זכרוז)29 : שגריר בלועזית; ) 31 מבעלי המקצועות (לשוז נקבה); )32 ירק גינה, שעליו הגדולים משמשים למזח; )35 קיר נמוד לפני חומר גדולה של מבצר (איכה ב 37 שבועה, נדר )38 :מיד, עכשו (ארמית): )40 מטבע צרפתי (הפור) )41 :לא-ישז; ) 43 אות עברית )45 :אחד הראשונים; ) 46 זמז )47 :צעירה אתרי שנות הילדות; )49 פלצור בלועזית; )52 צווי מן השורש ״ירד״: )54 מרכז מערבת הדם )56 :מלת זרוז; )58 מניח.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 18
את דב ואותי אף פעם לא הבינו בארץ הזאת. אנשים היו תמיד סגורים וצרי־מוח. היה להם תמיד פחד !מאיתנז. אנחנו לא חיינו אף פעם חיים זעיר־בורגניים.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 25
הוא בא כולו ממכירת איגרות־החוב, שהוצאו על שמה ואשר אמיבק לקחה על עצמה את הפצתן. בצורה זו נמכרו איגרות־חוב ב־ 7.5מיליון דולאר, וכסף זה — שהוא למעשה הלואר, קצרת מועד — שימש להקמת המלון.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 27
שמואל הסביר לי שככה זה לא חיים, ושאני צריך להיות בסדר. הוא קיבל אותי לעבודה, עשה לי חתונה על חשבונו, וגם ברית־מילה עשה לילד שנולד לי.״ פאפו, שותפו לשעבר של ברזילי, מספר עליו ספורים רבים.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 17
כשנשאלה אם אין בכוונתה להמשיך לעסוק במישחק, מתוך רצון לפתוח בקאר־יירה קולנועית, ענתה :״לא צריך להילחם על כך, אם ירצו אותי לתפקידים בסרטים ידעו היכן למצוא אותי.״ 810 1ו 1ו3ן81ץ!
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 22
הוא אמר פעם שעבד אחיו מוציא על המשפחה כולה שם רע, ומסוגל לעבוד בשביל המודיעין המצרי. ״מישהו הגיע למסקנה שעבד יפול לירי שירותי־הביטחון רק אם חליל ישתף פעולה.
גליון 1477 (22 בדצמבר 1965), עמוד 2
כל אותן השנים חתר דוב איתן לרגע בו לא יהיה עוד צורך בעבודתו. לפי אימרד, שגורה, תפקידו של מנהל טוב הוא להפוך את עצמו למיותר.
