חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 4,126 עד 4,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 35
.״ המפק די ס אינ ם מ דוו חי ם ** וד קודם שצה״ד ניגש לפתור או ^ לנסות להקל על בעיית עישון הסמים בקרב חייליו, צריך היה להגיע למסקנה כי אומנם עישון הסמים, והמדובר בעיקר בסם קל כחשיש, מהווה בעייה בצבא, ולא תו פעה חריגה, המופיעה פה־דשם. … מעשני־החשיש, בעיקר מקרב אנשי העילית שביניהם, יצרו לאחרונה תיאוריות לגבי אי־הנזק שבעישון סם זה, ותוך כדי שהם עורכים השוואות לאלכוהול וסיגריות, הם מצליחים לעיתים לשכנע כי השד בעצם אינו נורא כל-כך. ערב מילחמודששת־הימים היו במצריים כחמישה מיליון מעשני חשיש. מפקדים וחיילים בצה״ל יודעים את ההשפעה ההרסנית של החשיש על כושר לחימתו ועמידתו של החייל המצרי, ופעמים רבות מודים לאלוהי החשיש על שתקף את צבא מצרים.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 14
התוצאות: 45,6אחוזים היו בדיעה כי ישראל אינה צריכה לחזור לשיחות כל עוד לא יוציאו המצרים את טיליהם מאיזור התעלה 31,5 . אחוזים היו סבורים כי חובה על ישראל לחזור לשיחות, חרף קידום הטילים 22,2 . … ישראל היתנתה את שיבתה לשיחות יארינג, מבלי שהמצרים יסלקו את טילי־במקרה בהבטחת סיוע אמריקאי של חידוש המלחמה. … תוך כדי כך נחשפה גם הכוונה מאחורי תוכניתו החדשה של דיין: הציבור בישראל, סבור דיין, לא יבין אם תחודש המלחמה, רק בגלל סירובם של המצרים להזיז את הטילים. אולם הציבור בישראל יקבל את חידוש המלחמה בהבנת יתר.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 26
במדינה הסברה הספרשל דגמ״ג־ר־ ג׳נרל רוצה להסביר את עמדת מדינתך — בוא עם דרכה ובתוב ספר השגריר המצרי באו״ם, אחמד עבד-אל- מגדיר, לא רצה להתראיין בחדר אחד עם השגריר הישראלי באו״ם, חיים הרצוג, בבוקר שאחרי חתימת ההסכם הישראלי- מצרי בתיווכו של הגרי קיסינג׳ר. … חייך בהנאה, כש- המראיינת הדגישה כי מר הרצוג הוא ״מייג׳ור־גנרל בצבא הישראלי״ ,ואמר כי ההסכם הוא טוב כי ״הוא מגביר את ההשפעה האמריקאית במיזרח־התיכון.״ הצופים האמריקאים אינם מעוניינים כל- כך בהגברת השפעתם הצבאית במיזרח־התיכה, אבל הם יהיו בוודאי מעוניינים בסיפרו של הגנרל הרצוג. המצרי הפסיד שוב במערכה. לקראת הראיון הבא יסיק בוודאי את המסקנות ויכתוב ספר משלו או, לפחות, יבקש מ- נשיאו להעניק לו דרגה צבאית מתאימה, כדי ליצור מצב תיקו בזירה המדינית הישראלית־מצרית בטלוויזיה האמריקאית. … נתגלו כבר חמישה מיקרים מסוג זה, שבהם נמצאו הפרעות כגון עיניים מעורפלות, צורה בלתי־תקינה של הפנים ופיגור שיכלי.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 11
,כיום מנהל החברה ,לחקר ימים ואגמים, הצטרף לאחת התנועות החדשות ה דורשות שינוי. אחד מנימוקיו של יוחאי ;לכך שצריך שינוי, הוא חוסר היעילות וניצול ה זמן בצר,׳יל ! … במכונית הצבאית שלי, למשל, היה היוד בתחתית ה־ ׳מכונית, ליד הרגליים של הנהג. כאשר הייתי צריך להשתין, ליא הייתי צריך ׳לעצור, ולבזבז זמן. … את עצמו בריאיון השבוע בקלי צה״ל, הזדעזע. בראיון ׳תקף ספיר בצורה הדיפה את ׳מנכ״ל כור! ,מראשי יחוג.
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 9
בעוד שלפני זה נהגי להתקיף חליפות את אנגליה והציונות, הפכו עתה את השניים לשותפים בעלילה הגדולה נגד מצריים בפרט, והערבים בכלל. השבועון אל־מוסאוור, הנפוץ ביותר במצריים, פירסם קריקטורה, בה הסביר מדוע •הצליחה ישראל לבצע את מעשיה השפלים מבלי שיד הצדק הערבי תשיגה. … אינני יודע מה ההגיון,״ אמר ה־שייך סוליימן אד־הוזייל לראש ה- מימשל הצבאי אלוף־מישנה עמנואל מור, כתגובה על מערכת הבחירות :״למה לכם לתת פיתקי־בחירות לנשים שאינן מבינות כלום בפוליטיקה ז פשוט יותר הוא לתת לכל אדם נשוי שני פתקים, שישים אותם בשמו ובשם אשתו.״ במרחב דא חשוב מה הצבנו כשסימיון צרפקין (ראש־מישלחת ברית־המועצות באו״ם) התערב בשאלת הסואץ במועצת־ד,ביטחון, עלתה תרועת־גיל ב־קאהיר. עתה, סברו המצרים, יקצור המערב את אשר זרע. המרחב יחדל להיות זכיון מונופוליסטי של אנגליה וארצות־הברית. … 111י 1ל | 71ל ״1 71ייח קאריקטורה שד השבועון המצרי אל־י* מסאוור, שנה לפני המהפכה המצרית, מראה #1 \ 1111 את ישראל כשהיא רוכבת על בריטניה וארצות־הברית, מאיימת על העולם הערבי
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 9
דרכו מסומנת: במילחמת-העולם גייסוהו הבריטים לשירות-האינטליג׳נם שלהם, הטילו עליו להכין מאחרי קווי הצרפתים את הפלישה לסוריה. כל מיסגרת היתד, צרה לו. בסוריה החל מגבש במוחו רעיונות מהפכניים על רכישת סוריה והלבנון כבנוודברית ליישוב העברי. … ״הם דרושים לי מייד.״ ירוחם היה המועמד היחידי בצה״ל, ש- אל־נחאם * כאשר כאשא, ראש ממשלתה בן ח־ 75 של מצרים, החליט בשנה שעברה לקבל את מדות המלך ובלבד שיישאר ראש-ממשלה לשארית ימיו, מצאה מיפלגתו, אל־ואפד, שיטה לחנות את מנהיגה, להנעים את ימיו: בצאתו לקבלות־פנים רישמיות, שוברת המפלגה קבוצת אנשים הנושקים את ידי אל-נחאם, המחייך מאושרות. … כשיגאל אלון קיבל לידיו את הפיקוד בחזית הדרום, לקח עימו את ״המומחה הערבי״ .כשירד יגאל מן הבמה, בעת ״דימדומי האלופים ־(הפלמ״חיים)״ ,נשאר ירוחם בתפקיד מרכזי: נציג ישראל ב־הישראלית־מצרית. וועדודשביתודהנשק ״מייג׳ר בהן״ ,שהיטיב מהם לדבר את שפתם, הפך חיש־מהר מושג בעיני הקצינים המצריים.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 4
חכר נוסף כמערכת היה צבי שש, שעלה ממצרים, אחר 25 שנים בצמרת העיתונות המצרית, שם התפרסם בראיונות שערר עם מאהטמה גאנדי, ג׳ורג׳ ברנאהרד שו, אנדרה מורואה ואחרים. … מאמר נוסף ככותרת ״עזה — כלא אחד״ צוטט העיתונאי המצרי הצעיר, חסנין הייכל, 2529/1 אז ראש מערכת השכועון המצרי ״אכבאר אל־יום״ שתיאר את רשמי כילורו כעזה, כמילים :״איזור הכיבוש (עזה) אינו אלא כלא אחד גדול: מצפון יושבים היהודים, ממערב הים, ממזרח שוב היהודים ואילו מדרום — המצרים״.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 38
מה שהכתב המדיני שלום קיטל עשה לאבנר תבורי, הרגיז אנשים כמוני ויצר אווירה עכורה. ״בכלל, יש חלוקה לא-שווה של הנטל. … ׳ כשזה נודע לי, באתי לפינסקר ואמרתי לו׳ :אם אתה חושב שהוא צריך להיות כתב מדיני, אין בעיות. אני חוזר לכנסת. … ובכלל, קשה מאוד להיכנס לתפקיד של כתב מדיני. צריך ׳לקשור קשרים. צריך ליצור היכרויות.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 45
כמותית אנו טעמנו את הטעם כחווה הסינית, שהיתה יבטח חשוף אשר רק נחרץ בתעלות ובסוללות״עפר, כהכנה לעיבוד חקלאי (כמיסגרת ניסיונות חקלאיים שעשו המצרים בשעתם) ; ומעבר לתעלה, כרצועות המיושבות והמושקות של ״החיץ החקלאי׳׳ ,כדטני צידי תעלת המים המתוקים. אילו היה אריאל :שרון מתקדם מראש־הגשר צפונה כשטח לא״מעוכד, הרי באותם יה־סי-כוחות שכם נוהלה לחימתו, ודאי שהיה מגיע לאיסמעיליה עד להפסקת האש. אותם כוחות מצריים נתונים יכלו בכל- זאת להאט את התקדמותו עד שלא הספיק לכבוש את אין זמעיליה במיגבלות הזמן ש־ הסיכונים תניטחוניים הטמונים בשימוש רא מחושב בישובים עלולים להיות חמורים מאד נאכפו, אך־ורק מפני אופי השטח והמיב־שולים שיצרו השטחים המעובדים, הגידולים החקלאיים והתעלות. … הם קיימים גם במדינות לא מעטות, כמו גרמניה המערבית׳ שוודיה או שווייץ, שם הם מיושמים בצורה נרחבת, מקפת ויסודית יותר מאשר אצלנו.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 9
מבקריו בנושא זה טענו, שעליו היה להימצא על ״הברגה״ ,לא על ״זרקור״ .ודאי ש״הברגה״ היתר, עדיפה, כי ממנה לפחות נצפה שדד,־הקרב( ,ומעליה גם ראה שרון, טרם שפנה וירד דרומה, מה מתרחש בהתקפת ברן הראשונה, טוב יותר משראה ברן עצמו) .אבל גם ״הברגה״ היתד, עורפית מדי לצרכי קבלת התרשמות ישירה מתוכננת שדה־הקרב ומן המתרחש בו, כמו לצורכי הפעלה יעילה של השפעה אישית בלחימה. לכן, ברן צריך היה להימצא קדימה יותר( .על ״הברגה״ צריך היה שיימצא, באותו יום, מפקד הפיקוד, בטרם ישלוף את שרון וישלחנו הרחק דרומה, על־סמד עיון המפה והתרשמות מדיווחי רדיו. … למרות שהפיקוד האיץ בברן לתקוף, או ״לגשת״ לכיוון ״חזיון״ וגם אמר, או יצר רושם, שהמצרים מתחילים להתמוטט, הרי ודאי שלא בפו עליו, כפקודה, לתקוף תוף חמש דקות. … עד כמה שהפירסומים מלמדים, הפעיל ברן נוהל־קרב משונה מאד: הוא שלח את נתקה שייפגש, על ״הברגה״, עם גבי, ושם ״יתאמו״ ביניהם ההתקפה. אכן, לכל צורך מעשי שהוא, היו מיסגרת האוגדה ומפקד־האוגדה בלתי־רלבנטיים לגמרי לתיכנון ההתקפה ולביצועה!
גליון 1981 (20 באוגוסט 1975), עמוד 9
כל אוגדה היתד, תוקפת אז חזיתית, והיישר מול פניה, את המערך המצרי הצר־מאד שנגדה. גם אז היתד, נשארת בעינה המיגרעת של היעדר שליטה טאקטית על־אוגדתית הומסכזד הופיע בנמקו ברוז״ח יצחק ובין, או בד קציני־מטה, מיסמביס או תוכנית חומטנ״ל אישר את ..חמיחקפה המנועח״ בשעה 6.00 בידנו - שעתיים ופני פתיחתה האירועים העיקריים במהלך התהוותה. … שיבה בווב־־ק ת ניתוח ״תוכנית אלעזר,״ כתוצר של מהשהיה ^* צריך־להיות עבודת־מטה, נוח לערוך על פי לוח פמיר לשעה 19.00 הופיע חרמטכ״ל בבו נקר. … כיוון שעודכנו הדדית, פנו המשתתפים לדון בעניינים שונים, כגון פעולת הארטילריה שלנו והקומנדו המצרי. משמוצו אף נושאים אלה ,״הגיעו לנושא המרכזי — התקפת- הנגד.׳׳ גונן שב והציע את תוכניתו, שנזכרה קודם.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 33
די במנגנון מצומצם כדי לספק את כל השרותים האלה, בצורה טובה ויעילה. אבל לפי הסבם החלוקה הפיאודלית, זוהי אחוזה המגיעה למפד״ל, ועל כן יש צורך יפות. … אין צורך להזכיר שרבים מהם הם ״קרובים של חברי המועצה או של מנהלי כנסת? … אבל אפילו מי שמקבל את העיקרון שהציבור כולו צריך לתת שרותים אלה — על חשבונו — מוכרח לפסול את השיטה הקיימת.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 23
באופן ׳פארדוכסאלי היה זה דווקא שר־הביטחון, עזר וייצמן, מתנגד ההתנחלויות, שגרם בעקיפין לקבלת ההחלטה. המצב בתחום המגעים עם מצריים היה של קיפאון מוחלט ומבוי סתום. … אחד הנימוקים ביעד הקמת ההיאחזויות היה גם הטיעון, שהם יספקו לממשלה קלף מיקוח נוסף בעת המשא־ומתן לכיש״תחדש, כדי ״ש יהיה מאיפה, לרדת״ תמורת ויתור מצרי להשארת ישובים אחרים. היחיד שהתנגד להחלטה הייה סגן ראיש־הממשלה ייגאל ידין. … השדים ״שכחו״ את ההחלטה *י מן קצר אחרי אותה החלטה, חודשו 1המגעים עם המצרים. העניינים החלו להתגלגל בקצב מהיר.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 54
יומיים שלמים בילתה כאן עם מארק ואחר־כך חזרה למדריד. אחרי הכל, הבן־ אדם צריך גם להתפרנס. מה עשה מארק? הסתובב לו ברחובות תל־אביב, צד נערה מקומית בשם •טרה אדמוני, מעצבת אופנה, ובילה עימה את שארית חופשתו בארץ• אך כל דבר טוב צריך להסתיים, כמו שלמדתי מנסיוני, וגם סיפורון קצר צר זה נגמר. … אחרי שווייץ הוא מתכונן לטוס לקאהיר למשל, שם הוא עומד לגלוית צייר מצרי ולהביאו לאמריקה. כאשר נשאל השובב הבינלאומי מה דעתו על חתיכות בעולם, השיב ללא היסוס כל החתיכות הספרדיות, האמריקאיות והשווייצריו׳ת שלי הן על א־כיפק, אבל אין תחליף לישראליות.״ פה נירגע תי. … טארק אומנם גרש את אשתו אצל הקאדי, אבל עכשיו הוא צריך לגרש אותה גם בבית־המישפט, וכאן מתחילות הצרות.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 4
נדחחהת בי ע ה למ שא־ומתן ישיר הצעה שהעלה שר־החקלאות אריאל שרון, בישיבתה האחרונה של הממשלה, לחתור לניהול משא־ומתן ישיר עם המצרים בקשר להסכם־השלום ללא תיווכם של האמריקאים, הותירה אותו בבידוד מזהיר, כשההצעה זוכה בקולו שלו בלבד. ההפתעה היתה כאשר שר־הכיטחון עזר וייצמן, הדוגל אף הוא כמשא־ומתן ישיר עם המצרים, לא תמך כהצעתו זו של אריק, למרות שקודם לבן הצביע כעד הצעה אחרת של אריק לקיים דיץ מיידי על האוטונומיה, עוד לפני ועידת שרי־החוץ כקמפ־דייוויד. … לעומת זאת צפויה העלאה דרסטית דווקא במחירי החשמל, שייצורו מצריך את רוב צריכת הדלק כמדינה. נראה כי ההעלאה במחירי החשמל תהיה גדולה פי כמה משיעור עליית מחירי הדלק בעולם, וזאת כדי לאפשר לאוצר־המדינה הכנסות נוספות מהמיסים העקיפים על צריכת החשמל.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 7
רק טבעי הוא, שכל כתם לבן כזה מוליד מיד גל של ניחושים או בירורים אצל חברי־המערכת כדי לדעת מה היה צריך לראות אור במקום אותם כתמים. ותיקי הקוראים ודאי מודעים לפישרם של כתמים לבנים אלה, המלווים את העולם הזה מזה שלושים שנה. … ירדן, כידוע, אינה מקיימת קשרי־דואר עם ישראל. בניגוד למצרים, הנוהגים ל- אם בכר מתייחסים למדור מכתבים, כמה מילים לאותם קוראים־כותבים נאמנים, המשגרים אלינו מדי שבוע תגובות בענייני דיומא או על ידיעות ודיעות המופיעות בהעולם הזה. לאחרונה קיבלנו כמה מכתבי־תלוגה מצד הדיונים בענין זה נסבו ׳גס על תוכן התשובה שיש לשגר לגאמסי, ובהקשר לכך העיר שר הביטחון -ברוגזה, כי אם לא עונים לציפיות מצרים, ס פק אם יש טעם בהמשך אהד קתה של המשלחת הצבאית ב קהיר.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 7
כתב אבנרי : אני שואל בכל הרצינות שאלה אפיקורסית: תיש בכלל צורך בכל אלה? לשם מה לומדת צעירה להשתמש בסטן — כשברור לחלוטין שלא תשתמש בו לעולם? … הגיעה השעה לשים קץ ל־פטפטנות זו ולשאול: למה זקוק הצבא באמת וכיצד אפשר לספק את צרכיו בצורה הזולה •,היעילה והצודקת ביותר. .הרגה ׳דברים !. … טענה, ושמבחינה 0לכ־לית זול ויעיל יותר !יד. לצר,״!ל לשכור בניות !בישרות ואזרחי תמורת משכורת ה מקובלת במשק האזרחי.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 51
הדרך לטבח־ביירות נפתחה בדיר־יאסין, עברה דרך מעשי־הטבח בקיבייה, בכפר־קאסם, דרך הרג שבויים מצרים בימי מיל־חמת ששת־הימים, המשיכה בכיבוש, בדיכוי, בהשפלה ובאיבוד הצלם המוסרי של יהודי מדינת־ישראל. … כדון •שחוש החילופיות קורא עלינו תיגר, אנו מנסים לתת קיום נראה ומוחש• למציאותנו, ודכר זה יכול להיעשות רק במקום מוגבל, נ ־ • אוהב עחביס מוסיאון המולדת נפתח ב״לא. לא היתר זאת תאונה. אני הוא שהצר. י את האש, באחר הלילות, ליל שמונה־עשר באוגוסט. … כחלום הוטלה עליו שליחות להגיע עד חקר עולמה הגב־נוני של מאזוריה, לקבץ תעודות ושיירים וראיות של ייחודנו, שהיה כהם בדי לשדות לנגד כל אחד ואחד, כי מחושל הוא כשרשרת המגיעה עמוק אל תו,־ הזמן.״ האם השיר הזה מוכר בצורה כלשהי ל־* 3 קורא הישראלי י בהמשך העימות אומר׳ ^
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 11
בנק דיסקונט צריך להופיע בחמישיה השישית, במקום ה־.27 אולי ראוי גם לומר, שמאזני הבנקים המיסחריים בארצות- הברית ב־ 1981 הגיעו לסך של 1334 מיליארדי דולר! … את המצב בבורסה הגדיר לאח רונה אחד מטובי סוחריה כך: השוק צר על הכסף והכסף צר על השוק. כדי להבין איזה צר הוא איזה, נרמוז רק שהאחד יש לו קירבה לאויבים והשני למידות. … כל אחד כמוכן מוסיף מייד :״אם לא יקרו מאורעות חיצוניים יוצאי־דופן.״ אני מבין שעכשיו צריך להמליץ על איזה מניה שמים את הכסף.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 53
גיבור העלילה הוא פקיד צנוע המתחכם למחשב של בנק. ו 11ב לוויזיה המצרית והטלוויזיה הישראלית. בתוכנית דברי ראש־הממשלה מנחם בגין ונשיא מצריים חוסני מובארב. להקות זמר ומחול ממצריים וישראל, משאלי־רחוב בשתי הארצות על השלום. סרט יש ראלי על פיתחת שלום וסרט מצרי על פיתוח סיני. תוכנית זו תשודר בו־זמנית בישראל • בידור: אירוויזיון ( — 6.00 שידור כצבע.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 33
הקרבן המיידי הראשון של המצב הוא נסים דיין, וסרטו גשר צר מאד. כל החוזים צריכים היו להיות חתומים ביום הששי האחרון. … בבקשה, כך נציב מס־הכנסה, אבל רק רגע, הסגן שלו צריך לבדוק אם אכן הכל בסדר. נו, כאשר סגנים מתחילים לבדוק, זה לא סימן טוב. … בינתיים המכתב טרם הגיע, וזאת בשעה שהכוכב השני של גשר צר מאד, השחקן התורכי טונז׳ל קורטיז, צריך להגיע גם הוא לארץ.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 30
אין שום סיכוי לתאר בפרוטרוט את מעשי־הפלא של אדלונד וציוותו. לשם כך יש צורך בספר שלם, ואכן יש ספר כזה בהכנה. … ״אבל כאשר אתה מזדקן והאדמה נעשית קשה יותר בכל נפילה. צריך לחשוב על שינוי פרופיל. ב־ 1978 הפכתי בפעם האחרונה כירכרה דוהרת כשביל מצלמות הקולנוע. … יש כאלה הנוטים להיפגע מהר, אחרים לא. צריך כושר גופני טוב, אבל צריך גם נכונות לחטוף חבטות בלי להניד עפעף, כי אני איני מכיר שום תכסיס שירכך נפילה מסוס דוהר.״ הנסיון עוזר, הוא טוען.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 3
אבל אם כבד, הייתי גם רוצה לקרוא את סיפוריהם של המלצרים ב אולי מפי ה התל- אביבית (על לאה רבץ, למשל) ובאק רו פו לי ס (על אלוף י שראל טל, למ של) ועל מי שבמיוחד הייתי רוצה לקרוא, בתור חיפאי, זה על מלצר מ ר תף ה בנ ק אי ם הישן והטוב. זה היה מלצר המלצרים, ערבי שנראה כאציל צרפתי, וגם התנהג בהתאם, והפעם היחידה שפתח — לפניי, לפחות — את סגור־ליבו, חוץ מ״צהריים טובים! … ״ ב עלי מיר, ונער-הסלא ש לו, רוני מילוא, מנ הלים מדיניו ת חוץ עצמאית משלהם, בלי כל קשר לעמדות הממשלה. מטרתם הנוכחית: פי צו ץ השלום עם מצרים. נועם במרכז .,נועם ממרכז מה׳מסתיר חיוכו הרחב של ״נועם בחברה הממשלתית, ז הבניה״? … היום הם מתעבים את ישראל הכובשת. כל א חד ו ה מל צר ש ל1 אמנו! אשם השבט השביעי קומנדו שמיך כ תב תהש ער הקדמי: מילי היפהפיה ()20 מצאה פתק תלוי על עץ בעיירה שלה ב קניה, קטפה אותו -וכך הכירה את בעלה הישראלי הדבר הראשון שהרשים אותה בישראל: לבנים העושים ?
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 45
אם הכווייתים רצו לרדת. הוא לא היה צריך להאיץ בהם או למנוע מהם. הוא היה צריך לתת להם לעשות מה שהם רוצים. … מצד שני, במיקרים מסויימים חשובה נוכחות שופט, ולא תמיד דווקא שריקת השופט. צריך שידעו שיש פה עניין של אחד שלא מוותר. … אך גם תקיפות בזמן הצורך. על הרוסי קשה לי להחליט אם צריך לצחוק או לבכות. אני לא רוצה להתייחס לשאלה אם היה שער.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 8
כותרת זאת הופיעה בגליון האחרון — ערב פיצוץ מכונית־התופת בצור. המילחמה מה קרה לפני שגה? הגשש הבדווי סיפר: ״טנדר גדול נכנם לתוך הבניץ בצור.״ זה היה לפני שנה. האסון במיפקדת־צה״ל בצור אירע בדיוק במלאת שנה להתמוטטות הבניין שבו שכנה אז מיפקדת צה״ל באותה העיר. … באמצע המאמר, שבו פירט האמן את דיעותיו הפוליטיות והאמנותיות, הופיעו כמה שורות שהתייחסו לאסון ־צור לפני שנה. סיפרו המראיינים: בפעם הראשונה גוייס(גולדשטיין) וצורף ליחידתו שעלתה לצור.
