חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 4,201 עד 4,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 33

אולימפוס לא היתד, הראשונה שצריכה היתה לשמש כאוניית־המיבחן במעבר בתעלת סואץ אחרי הסכם־ההפרדה עם מצריים. הראשונה היתד, אונייה יוונית אח רת, בשם ואלנטינה פי. … המצרים לא הסכימו בשום פנים ואופן למעבר ספינות ישראליות. הנזק ־שנגרם ליחסים בין ארצות־הברית לישראל בעיקבות הגילוי דאז, עלול היה להיות מכריע, לולא שוכנעו האמריקאים באמת הפשוטה: הממונים על מישלוח האונייה לא ידעו כלל כי היא שייכת לישראלי, ולא היה כל ניסיון מכוון לרמות את וושינגטון או את המצרים. מיכה לב, רב־חובל בן 36 המתגורר בחיפה, לא טרח להודיע כלל למעבידו, מישרד־התחבורה, על שותפותו באונייה.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 13

כאילו נמסרה לו הצעה רצינית, המאפשרת *לו לגלגל את הכדור. ) המצרים השיבו מייד בגינוי חריף, אך הודיעו לאחר מכן רשמית שלא דחו את ההצעות. … (נרמז שישראל לא תתעקש על דרישה זו לגבי מצריים, אך תעמוד על כך לגבי ירדן). > <3נסיגת צה״ל. … הפסקת״האש תימשך ללא הגבלה עד לסיום המשא־זמתן( .ישראל מנסה להשיג, כשלב ראשון, את החזרת הטייסים השבויים במצריים).
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 29

ישראל מהווה, משד כל השנים, נתיב־מעבר לסמים, בעיקר חשיש, מלבנון ותורכיה אל מצריים, לצריכה פנימית שם. . הסמים היו מגיעים כל השנים בשיירות־גמלים, מלבנון דרך ירדן, תוך חציית ישראל באיזור הערבה, ומשם — למצריים. … בנתיב מקביל הועברו הסמים מאל־עריש, לשם הובאו מן הברדאוויל או מאיזור כביש־הערבה — ירדן, אל רצועת החוף במיפרץ־אילת — שארם־אל־שייך, ומשם, בסירות, למצריים. בדרך־כלל היתה יוצאת מדהב אל איזור מצריים סירה אחת לשבוע, עם סמים וחומרים מוברחים. … לפני חצי שנה אמור היה להגיע מישלוח־סמים גדול לחוף דהב, ושם צריך היה שושנה לקבלו ולשלם תמורתו בכסף ישראלי.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 22

במיקרה זה: • יצחק רביו הכריז, בשעתו, שהוא חותם על הסכם־הביניים עם מצריים כדי לבודד את סוריה. • אחרי חתימת הסכם־הביניים עם מצריים, הוא סירב לחתום על הסכם עם סוריה, שהיה מחייב נסיגה משמעותית ברמת־הגולן, ובכך בודד את מצריים בעולם הערבי … היא תהיה, קרוב לוודאי, ביריבות עם סוריה הקיצונית, ותחפש לה מישענת במצריים שוחרת־השלום. במיקרה השני׳ תהיה שכנתה של ישראל קונפדרציה סורית גדולה, שתשלוט על שטח נרחב. … אם יחסלו הסורים את אש״ף כגורם עצמאי, יוקל הלחץ המיידי על ישראל. לא יהיה צורך להצהיר ב־1977 על הנכונות להחזיר את הגדה ולהיכנס למשא־ומתן עם הפלסטינים.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 28

השכוט משחקי ׳הליגות האוסטראריות מינימום וונוס -הראשון העטרה) ד• 250.000 (גולל תולדות מינימום כלל הפוס׳ס 500.000י״ צור מיכאל ־ וגואלו אשכול דחה תטיעת ספיר למנות את צור כשר בממשלה (גולל העטרה) גיוס ה׳ — המועד האחרון למסירת הטפסים ע שה ל! … האדם השלישי. אלא שפינחס ספיר הציע את מיכאל צור לתפקיד שר המים־ חר והתעשייה גם מחוץ לישיבת הממשלה. … ספיר דיפדף בתיק של ניירות, ותוך כדי כך זרק לעבר אשכול את ההצעה למנות את צור כשר המיסחר והתעשייה. אשכול לא הגיב.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 25

שו תפים גלוזרים י (המשך מעמוד )23 הב ל טוס האמיתיים של בק-ום סמוי כץ ממשלת-ישראל, כעזרת היהדות האמריקאית, נגד הנרי קיסינג׳ר והנשיא ג׳ראלד פורד. אם לא תוכל ארצות־הכרית לספק נשק למצריים, כיגלל התנגדות היהודים וכעלי-כריתם כקונגרס, עלולה המדיניות האמריקאית כמרחכ ל• התמוטט/ קאהיו־אש״ר ך* צלע השלישית של ברית זו מוז 1זדה עוד יותר. אחדי הסדר־הביניים הישראלי-מצרי, הכריז אש״ף מילחמת־תעמולה על !מצריים, וגינה את בגידתו של סאדאת בעניין הערבי ביכלל, והפלסטיני בפרט. … אש״ף לוחם על חייו נגד סוריה, המסכנת את הבסיס האחרון לעצמאות פלסטינית: בסיסי הפידאיון בלבנון. על רקע זה הולכת ומתגכשת כרית מצרית־אש״פית, שהודה מופנה נגד סוריה, וממילא גם נגד ירדן וישראל.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 25

באמצע ה ישיבה ביקש מודעי ממזכירתו להשיג לו בטלפון את שר־ה־נפט המצרי. הוא דיבר איתו דקות אחדות, כשהשיחה מת נהלת על מישור של שאלות נימוסים וברכות בלבד. … השחקן יוצא להופיע בברודוויי בשפה זו. המחזה הוא מיליונר בצרות, שבארץ הוצג כסרט, באשי־יהודה ברקן משחק את המיליונר, ובודו את נהגו. … האחים, שהיו ידועים בעבר במסיבות־המהוללות שלהם, שאלו ידידים מה צריך להכין כיום בשביל מסיבה, ונדהמו לשמוע את רשימת־ה־מיצרכים המינימלית ומחירה.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 12

חנה, גננת במיקצועה, המצטרפת לנסיעתו של בעלה והרמטכ״ל למצריים, נוכחה שאין לה מה איש העסקים רכש במיבצע 111111( 1 ההתרמות בשס ״מפוחית״, שערך הוועד למען החייל השבוע, את המישקפת של שר־החוץ משה דיין אברמוב שילם תמורת המישקפת 13 אלף ל״י. … לפני 25 שנה חגג א ת יום־העצמאות בבית״כלא מצרי. שפינט, המכונה שפיקו, היה רב״החובל של האוניה ״בת־גלים״ ,שניסתה לעבור בתעלת-סוויס (סואץ) ב־ , 1954 כדי לבחון את הנכונות המצרית להניח לאוניה ישראלית לעבור, אחרי יציאת האנגלים מאיזור התעלה. … כאשר הגיעה האוניה ״בת-גלים״ לתעלה, נעצרו אנשי״הצוות הישראליים, ושחו בכלא המצרי במשך 100 ימים. אורי ליפשיץ, עמוס קי וגאזי הקאק?
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 20

צימצום מרחב הפרסה של חירהאוויר בסידרה של שלושה מאמרים, שפורסמו עד כה, ביקש הפרישן הצבאי שאבי תמיר לבחון את המשמעויות הצבאיות, תאיססרטגיות והאופרטיוויות של הסכם־שלוס עם מצריים, שיחייב את צה״ל לסגת מסיני. המאמרים (״הלקח שלא הופק״ ,העולם הרה : 2116״מלכודת פתאים בסיני״, : 2125ו״סיני — האגרוף המיותר״ )2130 ,נועדו לערער על האמונה הבסיסית של המימסד המדיני בישראל ושל מערכת־הביטחון, כי נסיגת צה״ל מסיני — אפילו תוך פירוזו — תרע באופן משמעותי את מצבה הצבאי של ישראל וכי פירושה פגיעה בנתוני־הפתיחה האסטרטגיים של צה״ל בכל מילחמה פוטנציאלית. עתה, אחרי שהכנסת קיבלה ״החלטה המסמיכה את כמתחייב מתוך דחיקת חיל־האוויר לתוך תחומי הקו־הירוק — יפגע הן בתשתית האסטרטגית והן בנתוני הפתיחה האום- רטיוויים. • דחיקת חיל־האוויר לתוך תחומי הקו־הירוק, תצמצם את ״מעגל יעדי התקיפה״ הערביים הפוטנציאליים, הן בעומק המצרי והסעודי והן לאורך ים-ם וף. • הרחקת חיל־האוויר הישראלי מאיזורי הלב שד מצריים תפגע כ״מאזן ההפצצה האסטרטגי״ ,היינו: היא תקטין את כושר ההרתעה של חיד־האוויר הישראלי בדפי שימוש מצרי בטילי ״סקאד״ נגד ערי ישראל. • דחיקת חיל־האוויר הישראלי לתוך תחומי הקר ^ טווח הזמן המיידי, עד שייבנו שדות־התעופה ה* חדשים, שהבטיחו האמריקאים לבנות, יש למצוא אתרי פריסה אלטרנטיווייים למטוסים המוצבים כייום באופירה וברפידים (זאת, כאמור, בהנחה שעציץ ועיטם נשארים בידי ישראל) .הפתרון המיידי לבעיית זיו הוא, כמובן, העברת המטוסים לשדות התעופה בתחומי הקזרהירוק, וכן לשדות עיטם ועציץ. … ריכוז חיל־האוויר כמיספר קטן מאד של פרישת זזיל־זזאמ׳ד בקו־היווק תגדיל את טווח ההתרעה שלו חיר־השויון: סננה שר ..חנק תשתית״ הממשלה לחתום חוזה־שלום עם מצריים תוך התחייבות לנסיגה מסיני, מפרסם העולם הזה את המאמר הרביעי בסידרה, המיועד להציג את מאזן הימיגבלות והיתרונות הצבאיים הכרוכים בנסיגה זו .
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 34

אך הדרך אל אתר־הצליחה היתה צוואר־בקבוק צר ביותר, שהיה נתון בחלקו בהפגזה מצרית כברה. משני צדדיו של צוואר־בקבוק זה היו שתי הארמיות המצריות הבלתי־מנוצחות, שהיו עלולות לנתקו ולכתר את כוח־הצליחה הישראלי. … אם לצלוח, האם להתקדם בגדה המערבית צפונה, לשם כיתור הארמית המצרית השניה, או דרומה, לכיתור הארמיה השלישית?
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 74

זהו היא החבלה הגדולה ביותר בגוף האדם. כל זה נעשה בצורה לגיטימית, במערכת שבה שולטים למעשה הגברים. … ״חגורת־הצניעות אמנם אינה קיימת כיום בצורה הממשית, אך בהחלט מגיעות אלי למרכז נשים רבות עם חגורת־צניעות פסי־כולוגית־נפשית. … לדעתי זד, יותר מדי. איני יודע מה זה צריך להביע, החגורות והברזלים. אני מבין שפעם זה היה הכרחי, אבל היום זה מיותר.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 31

כאשר ראה יצחק מודעי את הכרוז, אמר לו :״לא צריך, לא צריך אך לבסוף עלה אל הבמה. רכילאית מי ד ה אובר ד, שהיא גם כתבת אותו שבועון. 01 הבדיחה טוענת כי כלבתו הספרותית של מוטה גור, עזית, המליטה, ואחד מגוריה מת. … ׳הוא מתלוצץ ששם המכונית יהיה, בעברית, ״אוטומוטו״. 01 מאז במצריים של אריאל שרון, שבו השתכנע לגמרי בכוונותיהם הטובות של המצרים, ביקורו האחרון בקרוב לנסוע למצריים — בפעם הראשונה לטיול פרטי בילבד. … ״כאזרח ישראל טוב,״ אמר ,״אני מתזום את הכל עם — השגרירות המצרית ״.בכל זאת קיים מגע עם שרותי־הביטחון, כדי להודיע להם שאינו מעוניין בשמירה ישראלית. 01 כניסתו של ח״כ חרות מיכאל (״מיכה״) קליינר לכנסת, במקומו של משה ארנס הנוסע לארצות־הברית כשגריר ישראל, כימעט הש לימה את כניסתם לכנסת של כל פעילי־חרות הצעירים באוניברסיטת תל-אביב בתחילת שנות ה־ .70 קליינר התחרה אז על תפקיד יושב־ראש האגודה התל־אביבית, בבירכתו של הפרופסור למישפטים, אמנון רובינשטיין, שיצא למידשאות הקמפוס ואמר : ״תנו לי תעודת־סטודנט ואצביע בשביל קליינר!
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 11

הוא צריך לדעת לייצר רהיטים פוליטיים ולתקן אותם. … שיחות האוטונומיה עלו בתוך זמן קצר על שירטון, והן מהוות את הכישלון הדיפלומטי החמור ביותר בתולדות ישראל. המצרים כל־כך התרגזו על בורג ועמיתיו, עד שהם הפסיקו את השיחות גם להלכה, והכריזו על ״שלום קר״. … הוא צריך להשמיע באוזני הציבור מה שהציבור רוצה לשמוע, גם אם אלה הם דברים טפלים.
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 6

מעשים של אלימות, הצתות, סגירת דרכי־גישה ,״מצור״ וטרור נעשו בפרהסיה, לעיני המצלמות ולמענן. … הציבור הסתכל במחזה כצופה תובנית פאהד, הדיוויזיות שר האפיפיור והרמז הסובייטי ״הצרה שלכם היא שאתם, הישראלים, הנכם אירופים. אתם לא מבינים את כללי־ההתנהגות של הערבים,״ אמר, בחיוך סלחני, איש־ציבור מצרי בכיר. הוא ביקש להסביר שיטה ער בית מקובלת, שאינה מובנת לישראלים.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 31

לפתע הבחינו במכונית של המישטרה הצבאית, שנסעה לאיטה בהילוך אחורי, והד־ סרו־ז )23 כדור חלול על־פני המים; )24 שם; )26 מזוקק, טהור; )27 מילת־הסכמה; )29 יחידה צבאית (ר׳׳ת); )30 הבעה של התנגדות; )33 כינוי לרקיע הרביעי, על״פי האגרה; )34 מי שעבר מן היהדות לנצרות; )36 מחשוף, עירום; )37 פרי עץ־האלון; )40 איבר־תנועה; )41 הב; )44 שמח; )46 תו מוסיקלי; )47 הורה; )49 שממה, בת זוגה של 54 מאוזן; )50 רעל; )53 ברית כללית של פועלים יהודים בליטא, פולין ורוסיה; )54 יצור חי; )55 רבוי של הוא; )56 אביון; )58 אל מצרי; )59 מתכת לבנה; )60 משחק רכיבה שהיה מקובל על האצולה הבריטית; )62 איננו אשם; )63 אחד הטעמים; )66 מושב טבעונים בגליל העליון; )68 קבוץ בעמק־הירדן; )71 מודעת (ח); )73 סוג של מקלע; )76 רחב- גרם, שמן; )77 קונוס; )79 מבדיל, מפסיק; )80 האלוף בקלפים; )82 גבעה מלאכותית; )84 ענף קוצני; )85 השזרה המרכזית של התפרחת בצמחים; )87 שובב; )90 תרנגול; )92 עיר גדולה; )94 מצא את סוד הדבר; )96 השמיע קול צורם; )97 תחום־המושב שהופרד לראשונה בונציה )99 ;1516 ביזה, טרף; )101 כסוי הבית; )102 גוף; )103 דיני משפט. … המכות נמשכו עשרים דקות. שני הנערים, שהוכו בצורה הקשה ביותר, נמלטו למיסעדה שבה הם עובדים, ומצאוה סגורה. … הצעירים סיפרו את כל הסיפור, אך התחננו לבל יפורסמו שמותיהם .״למה לנו צרות,״ אמרו ,״גם יפטרו אותנו וגם השוטרים יחפשו אותנו!
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 6

אד חוסיין אומר, מן הסתם, לעצמו: דיה לצרה בשעתה. קודם כל יש לסלק את הליכוד, ונדע מי מייצג את ישראל. אחר־כר נדבר על הנושא הבא: מי מייצג את הערבים. מיפלגות ארוחה אצר מיליונרית איך הגיע אהרון אבו־חצירא אל בגיין האדם? … על סמר הסכם זה, המקובל על המעיר והמיפלגות הדתיות, מקווה פרס לסלק את הליכוד מן הממשלה, מבלי לפרק את הממשלה עצמה (העולם הזה .)6.11 דיה לצרה בשעתה. יתכן מאוד שחוסיין מניח לפרס ברצון לנופף בהסכמה זאת, מתור חשבון שסילוק תולדה של הגישושים כמעיר להקמת ממשלה צרה בראשותו.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 26

הידיד החדש: שר־הביטחון הגרמני פראנץ־יוזף שטראוס בעת ביק ורו בי שר אל 1963 עם משה דיין וסגן־שר־הביטחון שימעון פרס המיבצע — להפיל את גמאל עבד־אל־נאצר ולהחליפו בקבוצה של מצרים גולים, סוכני בריטניה — נכשלה לגמרי. … גל של לאומנות כלל־ערבית הציף את המרחב, עבד־אל־נאצר הפך אליל־ההמונים, ועברו 20 שנה לפני שניצנים של שלום יכלו שוב לצמוח במרחב. שי מעון פרם לא י צר את הקונספציה, שהביאה לאסוז זה. היא היתה של בו־גוריוו. … לפי דרישת פרס, סולק לסקוב מתפקידו בצורה ששמה קץ לקאריירה צבאית מפוארת. הוא למד בדרך הקשה שלא כדאי להתנגד לפרס.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 25

אבל זה עניין של. טיפוס, ולא של מוצא. עושי־צרות לא נכנסים לכאן!״ ועושי־צרות כנראה הם שחומי־עור. … כי אני יודע שזה יהיה מקום שנעים לבלות בו, בלי סכינים, מכות וצרות.״ החבורה מרמת־השרון מסיימת את דבריה ונכנסת פנימה למועדון. … וגם זה אינו מספיק לדעתי. אני חושב שהשכר צריך להיות ייחודי בהתאם לעבודה שעושה סוהר-ולשעות שהוא משקיע.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 28

אם הבתים לא יתמוטטו, אנשים לא ייהרגו. כל בניין צריך להיות עמיד בפני רעשי־אדמה. מכאן שצריך להקפיד על בנייה תיקנית, ומבחינה זאת המצב בארץ איננו משביע־רצון. במיסגרת תיכנון הבנייה צריך גם להתחשב בתשתית, בתנאי־הקרקע ובתנודות־הקרקע. … אחרי הבחירות הבנתי שהולכים לעור ארבע שנים של אופוזיציה, ליד ממשלה מקיר־אל־קיר, וצריך הרבה אנרגיה. • ואץ לך עוד אנרגיה?
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 49

ב־ 1978נ ערן משא ומתן לשלום ולהסדרי ם צבאיים בין י שראל ומצרים. רבים לא תלו ב כן תקות רבות. עזר ויצמן, שר הבטחון של מדינת י שר אל, ״הנץ הידוע״ שהוכיח את עצמו כמפקד חיל האויר וכראש אג״ם, היה האיש שדחף ללא ליאות ואף קירב את הצדדים כדי להגיע להסכם שלום, מ תון אמונה שלמה כי ״השלום הוא הבטחון הטוב ביו תר למדינת י שר אל!
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 20

יש לצרף ל שאלון זח את תול דו ת החיים של ה מוע מד ת, עד במת שהן י דו עו ת לממלא שאלון זה, נא ל שלוח את ה שאלון המ מולא מירו ף ה חו מר ל מערכת העולם הזד״ ת.ד , 136 .תל־אביב, ו ל ציין על ה מעטפה, מלכת המים 1969 להדביק את ת מונ ת ה מו עמדת כאן. אילנ ה יסודה־ עזבה את מצרים לפני פ חו ת מ שנתיים, ב היו תה עדיין תלמידת בית־ספר תיכון.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 17

הם התגוררו עם הו ריהם ברבת־עמון עד שההורים התגרשו. האם עזבה את הבית, עברה למצריים, השאירה את הילדים עם האב. האב, העובד ננהג בקו רבת־עמון—כוויית, אינו מסוגל לטפל בהם, שלח אותם אל דודתם, העובדת כמורה בבית־ססר בשכם. … ״תוך יו מיים, צריכים כל הנשים והילדים האלה לעזוב את נבלום ולחזור לירדן,״ מנפנף ראש עיריית שכם, חאג׳ מעזה אל־מצרי, ברשימה שבידו .״אם לא יעזבו — המיש־טרה תגרש אותם.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 17

ברון וילנסקי ,28 ,טכנאי טקסטיל מרמת״הנשיא :״אני אתנדב לעבוד שנתיים במצריים כדי לסייע לתושבי מצריים לפתח את תעשיית הטקסטיל שלהם. לא איכפת יהיה לי המשכורת. לשכנים צריך לעזור.״ ג׳רי ג׳רבל, מוסיקאי מבת״ים :״אני אנצל את ההזדמנות הראשונה כדי לערוך בישראל הופעה של הזמרת המצ- ריה אום־כולתום. … אני אשתדל לקבל את הקו הזה.״ יוסי חיוו, מלצר מתל-אביב :״הדבר הראשון שאעשה זה לנסוע לשחק קלפים בקאהיר.

