חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 21

רק מעטים יודעים כי בתום ה־מידחסה, כאשר נפגשו נציגי ישראל ומצריים בקילומטר ה־,101 הציע הנציג המצרי, הגנרל עבד־אל־ראני אל־גאמסי, לעמיתו היש* האלי, האלוה ישראל טל, להגיע להסכם ישראלי—מצרי ישיר. … אך עד לפני ארבע שנים, כשהתחלתי לדבר בעיקר עם פלסטינים, היו רוב השיחות עם מצרים. בכל אחת ממאות השיחות, חזרתי כמו תוכי על ארבע־חמש תיזות: #ישראל היא דמוקרטיה. … הפילוג היא קללה! ^ אדאת בא בתור מה שהוא — מצרי שהוא לרבי, ערבי שהוא מצרי. כל רמז לשימחה ישראלית עד הפילוג הערבי, כל עידוד ישראלי לכך, כל דיבור עד הסכם נפרד, כולל או חלקי — יחלישו את סאדאת ויפגמו ביכולתו להישיג שלום.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 9

עוד בטרם נוסדה ממשלה זו, הובטחה לה כבר תמיכת מצרים, סוריה, עיראק, אלג׳יריה, ומספר ארצות אפריקאיות שלא ננקב בשמם. וכמובן, ברית־המועצות, הרואה בפלוס״י ראש־גשר בשדות־הנפט. מצרים פמה אפ שר להתאפקי ילד וילדה הלכו בין שדות הכותנה של כפר ע׳יט אל־ענב. … במקביל לתעמולה נגד ריבוי הילודה, ניסתה ממשלת מצרים ללחום בנשואי־בוסר בין הפלאחים. אולם בעוד שבמערכה הראשונה יכלה לזקוף לזכותה התחלה של נצחון, הרי שבשניה נחלה מפלה מוחלטת.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 2

העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ. מה קורה בדמשק ץ מה חושב נשיא מצרים? מי הם האישים העולים מעבר לגבול? … מתנהלת בחמימות.״ גם שיחתו של סארטר עם נשיא מצרים התקיימה מתוך ידיעה ברורה, כי תחנתו הבאה היא תל־אביב. … אם תתקבל דרישה זו — תיפתח הדרך לשלום. נשיא מצרים גם הוסיף הערה, כי אינו מאמין שמדינת ישראל תסכים לפתור את בעיית הפליטים.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 5

ברגע המכריע נכנע הזוג בן־ גוריון־שרת לאמריקאים, עצר את הרדיפה, החזיר את הצבא צפונה. מצרים נאלצה לבקש שביתת־נשק. עתה הגיעה השער, הגדולה להעמידה בפני הברירה: מלחמה עד הסוף או שלום של ממש. … שרת אפילו לא ראה את התרומה ההיסטורית שתרם לטובת מצרים. למחרת חתימת שביתת־הנשק הכריז בתמימות מלבבת : ״ישראל בטוחה כי לעולם לא תהיה למצרים סיבה שתתחרט על יוזמתה לסיום פעולות- האיבה.״ הוא צדק. … תחת זאת עשו שרת ובן־גוריון את הד, יפך: כל כמה שבועות הפציצו את מצרים בהזמנות סנסציוניות למשא־ומתן גלוי.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 11

אם לא יצליח, יעשה זאת הקומוניזם. אולם, כמו כל אומות העולם, חייבת מצרים לרכוש נשק ;וציוד לצבאה. הרי כל המדינות מוציאות יותר כסף לצרכי בטחון מאשר על חינוך, ומצרים אינה יוצאת מכלל זה. … ״מצרים,״ קבע הדו״ח ,״מקוללת במחלות רבות, בגלל עצם מקומה ואופיה הגיאוגרפי. … אין הוא ארגון רשמי, למרות שעלי מהר, ראש ממשלת מצרים לשעבר, היה נשיאו. בזמן שהותי בקהיר ערך האיחוד הערבי מטיבה לכבוד שני שרים אורחים מטוניסיה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 4

האוז הגדול עינג פ\2וזז 1ז גידפה הרישמית של המצרים עצמם אינה משכנעת | 0די צרכה — אם כי בסוף תשכ״ז האמין בה כל העולם הערבי. … הוא לא שפך טיפה של דם, ולא סיכן את צבאו. ואז סגר את המיצר -והפך את המלחמה לבלתי־נמנעת. מדוע? … אולי האמין כי ישראל תרתע בפני המלחמה, אם יסתבר לה כי כוח מצרי בעל ממדים עצומים התרכז בסיני. הוא ידע, מן הסתנן, כי ישראל תהיה בודדה במערכה.
גליון 1901 (6 בפברואר 1974), עמוד 27

המצרים סיפרו כי החביאו את כל תמונותיהם, ואם בידינו העתקים נוספים — בשם אלוהים שלא למסור אותם לקצין. … כמובן שהסכמנו. בצהרים התגנב לעברנו חייל מצרי. הודענו לו בשמחה כי הקצין הבטיח שלא להעמיד למשפט את החיילים שהצטלמו בחברתנו. … לא תליתי תקוות מרובות באפשרות של טיול לאלכסנדריה, אבל ידעתי שאוכל לפחות לדפוק את הקצין המצרי, האנטיפאטי. למחרת חזרו המצרים על הצעתם .
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 49

במאניפסט מצוי פירוט ניתוחי וחדשני של תולדותיה של מצרים המודרנית, הקשר שלד, עם מצריים העתיקה, ותפקיד הנאצריזם בהח נקת העבר הרחוק. … בסכום בזה אפשר היה לכנותם מחדש ולהעלותם לרמה של הכפרים באירופה בהסברו על כישלון המהפכה המצרית של ,1952 מוסיף אל־חכים :״ודטליט (אל־נאצר) הצליח לזהות את מצרים כולה עם אישיותו ולשכנע את מצרים — אשר שנותיה. … הצלחתה של מדיניות זו לדחוס את מצרים, העני״ לתיד קופסת המהפכה והמישטר — חנקה את מצריים תרמה לה לאבד את מודעותה לעוצם גדולתה...״ אדם שהתייצב בראש המחנה הניצי במצריים הוא מחמד חפנין חייכר, שבקובץ הנסקר מתפרסם מאמרו דוקטרינת הביטחון המ1ראלית, ובו הוא מטיף למיל- חמת־חורמח עד לרגע ניפוץ הבסיס הביטחוני לקיומה של ישראל.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 75

• מה היה כד־כך נורא בתקו־פה הראשונה שלך במצריים ץ היה פער נוראי בין היחס שהם נ תנו לנו ובין ה אופי ה מצרי. … . • האם התרשמת כאילו המצרים לא רצו בשלום, באילו הוא נכפה עליהם על־ידי כאדאת? … כל הז מן הי רג ש תי איך הם ב חנו אותנו. ה רג ש תי שמה שקורה לי עם ה מצרים זה מה שקורה לאשר, שפוג שת את החברה של בעלה.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25

מי מין נראה צוות של טנק מצרי ,״מחליף רשמים על פגיעה בטנק ישראלי.״ מ שמאל: חיילים מסירים רשת־הסנואה מעל מרגמה כבדה, לפני הפתיחה באש. … המצרים מספרים על מיקרים בהם הפ תיעו את החיילים הישראליים, ו תפסו אותם כשהם בלתי סוכני ם כלל לקרב. … כי כל דיווח משם היה רק מזכיר לתושבי מצרים, שצבא ישראלי חונה בלב ליבה של ארצם — ואין הצבא המצרי עושה דבר נגדו.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 21

כל מאות המוצבים ונקודות־התצפית של המצרים, המאויישים עתה על־ידי חיילינו, שורצים אין־ספור פישפשים, פרעושים וכינים. … אנו איננו מסוגלים להבין מדוע אין המצרים מבקשים התערבות חיילי האו״ם כדי לפנות את הגוויות מהשטח ולהביאן לקבורה צבאית. … ע ם תום הכוננות, מתחיל ה־ ^ טיפול הרפואי האישי. ייתכן שרמת הלחימה של החייל המצרי שופרה במיל־חמה האחרונה, אך הרמה התברואתית לא עוד חייל האלמוני חיילי יחידת צה״ל היושבים במוצב הגוויות מובילים לקבורה גופה של חייל מצרי שהושארה בשטח.
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 50

אסורות הטבע שלכם גידלו כל //״ ה שני ם את הלובסטרים, כדי שה מצרים יבואו ויאכלו אותם, שפנים וברי אים״ אמר פובארב הבדווי, ושם על השולחן צלחת גדולה, פלאה בלובסטרים ענקיים. … משאית אדומה גדולה חלפה על פנינו, הראשונה שנתקלנו בה מזה זמן רב, האטה ונעצרה. ארבעה מצרים, לבושי־פדים, ירדו וניגשו לברר מה קרה. … המצרים לומחם את המקום ומתארגנים לקליטת תיירים מחדש.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 4

מו צר חדש! דק לנו ״קויק לוקס״ תמונה מן הסרט אל־חכים מי אוהב מצרים? … רק סיפור אנושי, על רקע העוני הממאיר של המוני מצרים. ״יעורר נוסטאלגיה הצנזורה כבר סרבה קודם לכן להתיר את הסרט להצגה, בהשמיעה בליל של טענות מינהלתיות (העולם הזה .)1192 אחרי שנציג המפיץ, עורך־הדין יצחק טוניק, הגיש בקשה לצו־על־תנאי, התכנסה המועצה לדיון מחודש בסרט. … הפעם שוב לא הועלו נימוקים פורמאליים; הומצאה הדוקטרינה המשונה, כי סרט מצרי כמוהו כתעמולה מצרית• לאותו מכתב צרפה הצנזורה מיסמך מדהים עוד יותר.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 5

למנהיגי עיראק, האחוזים בהתלהבות של תוכניות־פיתוח, אין כל חשק להתאחד באופן אורגאני עם מדינה מוכת־עוני כמו מצרים, ולחלק עמה את הכסף הדרוש למימון הפיתוח של עצמה. … בניגוד לסוריה ולעיראק, אין במצרים תנועה שמאלית מלבד הקומוניסטית. כל האופוזיציה השמאלית למשמר, כל השאיפה לרפורמה כלכלית וחברתית, כל היאוש מאי־יכולתו של המשטר לשים קץ לנחשלותה הפנימית של מצרים, יצטברו בסופו של דבר במפלגה זו — אם לא יקום לה מתחרה. … מיליונים של איכרים מוכי רעב ומחלות מחכים לכוח הפוליטי שיגייס אותם ויתן ביטוי למאבקם. מצרים מלאה ״שודדים״ ,אגשים מיואשים שהסתכסכו עם החוק וחיים בכנופיות — חומר־גלם אידיאלי למלחמת־גרילה.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 3

צעד זה עורר את חמת הקופטים, שיצאו בהפגנות ברחובות. הקופטים, המצרים האמיתיים. בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ. … ״מדינה משלנו׳׳ .הם מביטים על יה. די מצרים כמאושרים, כי בעייתם נפתרה: הם יכולים לעלות לישראל. גם להם ש אייו ת קיבוץ טריטוריאליות — הם מבי- טיב לעבר נפת קנה, בדרום מצרים, על חוף ים סוף. סביב נמל אל־קוסיר.
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 15

את אשר לא ד.צ יה־להשיג שליטי מצרים משך המש ם שנה, עשה פלאח סאלם י בדו, תוך שבועיים. הוא ירד בשדה־התעופה בקהיר בשב־אמתחת הסכם בין מצרים וראשי השבטים של דרום סודאן, בו מצהירים השבטים כי רצונש בפינוי האנגלים מארצם ובער כת בהירות. … כי מעמדו אינו של סתם עוזר. לחישותיו באזניו של אדון מצרים החדש חשובות. א פחות ממחשבותיו ד-מקוריות של גמאל.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 29

אני מקוות לסוף טוב ! • אתה, כגדול הסופרים של מצריים — האם אתה מרגיש את עצמן יותר כמצרי או יותר כערבי ! … במהלך ההיסטוריה היו לנו תקופות־זהב ביחד. בספרד, למשל. אנחנו כמצרים — או בערבים מצריים, איך שאתה רוצה — חיינו תמיד ביחסים טובים מאד עם היהודים. … אם תגיעו להסכם עם הפלסטינים, הפיתרון יהיה אפשרי. • האם אתה, כמצרי, מרגיש מחוייבות כלפי הפלסטינים!
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 26

במרחב מצרים ע דו ד מוסד־ ח 0״ ״ 3ס 3 0״ 0 0 9וז 0 3 6 / 0 0 1 4 6ה 0 0 1 0 יה״שת החז לבעלות שר ש״זס. 1111׳ והובים מוזר חלבי שקוף. 0ח 311 קס•נהנים! … אפשר היה לפרש חשיפה גלויה זו של העמדה האנטי־מצרית בצורה פשוטה: החתירה הנסתרת התקדמה לשלב כזה, ששוב אין לאמריקאים חשש מפני התמודדות גלוייה. … כל זה לא היה מדאיג את קאהיר, לולא העובדה שעיסקות אלה מכניסות למצריים סחורה שאסור ליבואן מצרי להביאה, מכירן שלאוצר המצרי אין מטבע זר לרכישת מוצרי- מותרות כמו טרנזיסטורים, שימורים זרים, ככיני־גילוח, בדים ותמרוקים.
גליון 713 (28 ביוני 1951), עמוד 15

אחדים מהם הסוהר לדרגת פלד־מרשל, מפקד הכו חות המזויינים של מצרים בחסדי אללה והמלך פארוק• הרוצים בחיידר באשא אינם תומכים בו מפני גאוניותו בכל שטח שהוא, כי אם בגלל היותו איש המלך, שקרנו עלתה מאד מאז כשלון אל־וופד. … ממש לת אל־וופד, שנוסדה על ידי סעד זגלול באשא, אבי העצמאות המצרית, לא מצאה את העוז לעמוד על תביעות המצרים. … החשבין הפשוט, לפי חישובי הפוליטיקאים, הוא שהמפלגות תתביישנה לסגת .״וכך. ,סוף סוף, תשיג מצרים את עצמאותה המלאה״. בראש ממשלת האיחוד יעמוד מוחמד חיידר באשא שעלה מדרגת מפקח בתי- התושבים לפארוק.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 55

גאוותו הגדולה היא על גילוי ספינת- השמש באחד המחבואים הכמוסים ביותר, שלמרגלות הפירמידות הגדולות. המצרים האמינו שהגוף צריך להישמר בשלמותו בתוך הפירמידות, אולם בטרם ייטמן שם, הוא הונח על ספינת־שמש, שחצתה את הנילוס בכיוון השמש, ממזרח למערב, במשך יממה שלמה. … היום, בעיקבות שיבוש היחסים עם מדינות הסירוב, נחסם חלק גדול מן הכספים, והמצרים משנסים מותניהם בכוונה להמציא את המימון מבית. … אך גם בסרטים אלה ניתן ניתן להבחין לא פעם שחקן חוסיץ פהמי לחיי האיגוד שבדרך ה שחקנית נאגלה פתחי, הבמאי אשרף פחמי והשחקן מחמוד יאסין למען קולנוע מצרי דיווחי בשנה האחרונה, שקיבל פרסים וזכה לשבחים, אבל סיבך את יוצרו, יוסף שאד,ין, בחובות עד מעל לראש.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 5

ואז הוא פוטר. יתכן כי זוהי אל. רוצת בשובה של מצרים לרצועה. סיבת העקשנות הגדולה שבדבריו; יתכן שזוהי תוצאה של כאות שידורים מצריים; יתכן שהוא מאמין בכנות בדברים אלה. … משך כל אותן השנים, דבר אחד לא שכח: היהודים גרמו לבריחתו. על כן, כאשר נשאל מה, לדעתו, צריך להיות עתידה של הרצועה, השיב ללא היסוס :״צריך להחזיר אותה למצרים ! ״ ״הרי המצרים עצמם אינם טוענים שזוהי טריטוריה מצרית״ ,התפלאתי.
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 10

הוא זימן יחד ארבעה אנשים, שנתבקשו לייצג את ממשלות ישראל, מצרים, כרית־המועצות וארצות• הברית. הוא העמיד בפניהם את הנתונים הקיימים ברגע זה כמלחמה הישראלית-ערכית, כולל המעורבות הסובייטית והעמדה האמריקאית, שבאה השבוע לידי גילוי כשיחות אבן בוושינגטון. … הצדדים הם: בחול -ממשלת ישראל. ירוק -ממשלת מצרים. אדום -ממשלת כרית-המועצות. ל בן -ממשלת ארצות־הכרית. … ייתכן שהייתי מוכן למשא־ומתן בלתי־ישיר, כשלב ראשון, אילו קיבלה מצרים את הדרישות הטריטוריאליות האלה. אך מכירן שלא רק מצרים, אלא גם כל ידידינו בעולם, מתנגדים לגבול זה — אין לי ברירה אלא לנקוט קו נוקשה ביותר.
גליון 730 (25 באוקטובר 1951), עמוד 12

במר חב מצרים ״לר הביתה* .׳וני!״ המכונית הצבאית דהרה בכביש הזפת הישר בסרבל, המשתרע אל מעבר לאופק בישימון הצהבהב החדגוני. … גם בימי המלחמה השניה, כשצבאות איטליה וגרמניה היו במדבר המערבי של מצרים לא הורגשה כל אווירת מלחמה או דריכות במדבר המזרחי של הסואץ. … למחרת קם חברו של סלאח אל־דין, פואד סראג אל־דין באשא, שר הפנים השמן של מצרים, מועמד לראשות הוופד לכשימות אל־נחאם והכריז :״שקר וכזב.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 11

אחד מאישיה המרכזיים שלח מכתב לחברת אורליקון השויצרי* ,תבע שוחד בסכום של חצי מיליון לירות, כדי להבטיח את מסירת הזמנת הממשלה, הרוצה כסויות דולות של נשק ותחמושת. הנכבד, שהיד, צריך להופיע בבית המשפט, כעד ההגנה, עזב פתאום את מצרים, בהסכמת המשטרה. … אך אם המצרים ינצלו הזדמנות זו, כדי להתחיל בפעולות חבלה נגד הכוחות הבריטיים, החונים במצרים, עלולה הפעולה להעביר את הבריטים על דעתם. הם יתנקמו במצרים גם בשל צרותיהם באיראן .״ולנו מצרים השערור־ה מתפשטת השבוע לא היה בנמצא, כמעט, יומן־פגי־שות של אנשי החברה הגבוהה בקהיר, שלא נשא את התזכורת: יום חמישי, שעה — 10 משפט הנשק.
