חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 4,276 עד 4,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 19

לדעתי צריך לסרוק מחדש את חוק־חסיגות חבדי־הכנסת ולהג בילו. חוק־הכנסת אייו מעניק לכל רשות אחרת, לבד מהכנסת, את הזכות לשלול מחבר־כנסת את חברותו, ואת זה צריך לתקן. צריך שיהיה מנגנון שיטפל בזה. … ואם לגבי שופטים, למה לא יהיה כך גם לגבי חיברי־כנסת? בכל תפקיד ציבורי צריך שאדם יתאים מבחינת בריאותו, ואם לא — יש להעבידו מתפקידו.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 39

אל־סאדאת ראה בתוכנית זו סכנה לעצמו. במישלחת כל-ערבית משותפת, היתד, מצריים יכולה לשחק רק תפקיד מישני. היו שולטים בה יריבו, נשיא סוריה חאפז אל-אסד, ואנשי אש״ף. היתר, ניתנת להם, למעשה, זכותי וטו על המדיניות המצרית. הסובייטים היו ממלאים בוועידה תפקיד חשוב. … שבועות מעטים אחרי חתימת החוזה הישראלי־מצרי, כבר היה ברור לעולם כולו כי אין הוא מביא שלום של ממש, אלא בגיזרה המצומצמת של יחסי ישראל־מצריים.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 33

כמה מאנ שי הליכוד רוצים גם להפר את חוזה- השלום עם מצריים, ומקווים כי התלקחות בלבנון תכריח את המצרים להתערב בצורה שתצדיק את ביטול החוזה. … בוושינגטון לוחמים הכל בכל, ויתכן כי המצב במוסקבה אינו שונה כל-כך. כך יכולה לפרוץ מילחמה — מתוך קו־צר־ראות, מתוך האיוולת של איש זה או אחר, מתוך הרפתקנות קלת־דעת. … המטבע הוא דם ודמעות. ני רוצה לקבוע כאן, בצורה חד משמעית : • שום אינטרס ישראלי חשוב אינו מעורב בלבנון. !
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 51

הלכתי גם לפני שסאדאת בא לירושלים, לפני חשלום עם מצריים היה חשוב לי ללכת לאמיר. • ערכת חוכרת-זיכרון לזיכרו יטל אמיר. … צריך לחיות עם זה, אין ברירה, אי־אפשר לש־ בלי שום. … • האם היתה לך התנגדות לתואר אלמנה זו ״התבגרנו ביחד ! ״ הבדידות היא הנוראית בצרות הנופ לות על אלמנה. אני אוהבת להיות לבד, אבל לפי בחירה.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 31

אחרי פגישה של 90 רקות בקאהיר בין חוסני מובארב וסגך ראש־ממשלת עיראק, טהא יאסין רמדאן, הודיע שר־הביטחון המצרי, מוחמר אבו״ע׳זאלה, כי המצרים הפעילו את שירותיהם הטובים, עבור עיראק, אצל ממשלת רומניה. … עקב הלחצים של שומרי איכות־הסביבה, מנקים היום את תאי מיכליות־הנפט בנמלי הפריקה בצורה מעולה כל־כך, שאין מניעה למלאם במים רגילים, הזולים, כמובן, בהרבה, ממים מותפלים. … אלג׳יריה גייסה 700 מיליון דולר(מקבוצה של 11 בנקים) :אבו־דאבי(עבור מיתקן־ענק להפקת גאז, כמוצר־לוואי של שאיבת הנפט) — 500 מיליון דולר; עומאן — 300 מיליון דולר: קטר(עבור חברת־הנפט שלה) — 150 מיליון דולר. בעי! מ צ רי ת ץ גלידן של עיתון מצרי המופיע בל התייחסות לקורה בישראל — אם ך בהקשר הלבנוני, אם זה בעניין השטחי!
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 11

יוצר הדבר מצב מוזר למדי. דרכי אדם ם זת 1של צלם מי היה המצרי הראשון שמת בישף זל אחרי הסבם־השלום כרבים מבני-ארצו המחפשים עבודה מחוץ למצריים, עזב פאתי עבד אל מאלב, העובד בעיקר כצלם נוח־בחופי־הרחצה של אלכסנדריה, את עירו עם תום עונת״הרחצה, באחד בנובמבר, והגיע לירדן. … השוטרים נוכחו לדעת כי מדובר באדם שקט ומנומס. אבל בוקר אחד נתגלה מת. העיתונות המצרית הגיבה בזעם, שאלה מדוע לא פנתה מישטרודישראל לקונסול המצרי באילת. … המימצא: עבד אל־מאלב התאבד בתלייה. הגופה הועברה למצריים לקבורה. אבל לא היה עיתון מצרי אחד שלא הזכיר את העובדה כי המצרי הראשון שמת בישראל, אחרי חתימת חוזה־השלום, התגורר באלכסנדריה, ברחוב אל־סלאם.
גליון 2472 (16 בינואר 1985), עמוד 9

צ גם מי שסבור שהיה מיותר, ושהוא גורם לצרות איך־סוף, אינו יכול כיום להמליץ על ביטולו. … ^ ץ פירא צדק, כמובן. י ש אין שום צורך בחוק־השבות, ומעולם לא היה. אך גם כאשר הרמתי אז את ידי, ידעתי שזהו ויכוח סרק — המילחמה הלא-נכונה בשדה-הקרב הלא־נכוו• ף וצר כאן המצב הקלאסי המתואר בבדיחה המפורסמת, וכי יתכן אקט דתי מובהק — כמו גיור — שלא על סי כללי אותה הדת? … כאשר קבע החוק זכויות לבני-אדם מסויימים, הקרויים ״יהודים״ ,הוא יצר צורך מוחלט בהגדרה מדוייקת של בני־אדם אלה.
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 7

נקודת־המיבחן היתה הביקור שערך ערפאת במצריים בראשית השנה, מייד עם פינויו מטריפולי שבלבנון. … הוו־עד־הפועל הקודם טוהר. מתנגדי קו־ מצריים. אש״ף הודיע על נכונותו לשתף פעולה עם מצריים, מבלי לחייב אותה לבטל את הסכמי קמפ־דייויד, אלא רק לשים קץ ל״רוח קמפ־דיוויד״. ההבדל הוא שאין אש״ף מערער על השלום הישראלי־מצרי. ואינו מתנגד להתמקם בבירת ערבית שיש בה שגרירות ישראלית.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 6

הגנראל הארגנטיני שפתח במילחמה אמנם שילם בכיסאו את סחיר התבוסה, אך זה היה רק אחרי המילחמה. רק אז מתחילות הצרות, ומתברר ש- המילחמה היא תרופה לזמן קצר. … פשרה רקוכה ככנסת. בשבוע שחלף פרצו הניגודים האלה בצורה חריפה יותר מכל מה שנודע בעבר. הורים שכולים כינו את קברניטי המילחמה בשם המפורש : רוצחים. … תנועת שלום־עכשיו כבר הפגינה על עניינים פופולאריים יותר. הרבה יותר קל להפגין בעד שלום עם מצרים מאשר נגד מילחמה בלבנון, כאשר המילחמה הזאת עדיין לא תמה.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 19

טען פרס, ב־ערב־ראיונות של דן כן־ א מו ץ, השבוע : ״תרומתו של דיין היתה בעיקר בכך שהוא הצהיר שאין צורך שהנשק ידבר, וייתכן פיתרון מדיני, ובכך הרגיע את חששות הערבים, ערב המלחמה. … חברת־ד,ביטוח אריה בע״מ הסכימה, לבטח את תוצאות־המשפט של אייבי נתן, שייערך ביום החמישי, השבוע, ובו יואשם אייבי בהסתננות למצרים. לפי תנאי־ד,ביטוח תשלם החברה לאייבי 100 אלף ל״י עבור כל יום בו עליו לשבת במאסר — כדי לפצותו עבור ההפסד שעלול להיגרם לו, אם לא יוכל לנהל את המזללה קליפורניה. … אבל במבט שני זה ניראה לו יותר מדי, והוגו ויתר על הרעיון. זמר ערביים לא מועטים — וגם מצריים וגם ישראל חתומות על אמנה בינלאומית של קופירייט .
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 40

כאשר נבחר בעלך כנשיא, הזמנת לקבלת־הפנים כמה, דמויות מהבוהמה הישראלית. אז נעים. שאת תמיד צריך אותם זה לא בסדר? זה טיבעי וזה אני אוהבת את האנשים האלה, מכנה אותם ״בוהמה״ .בכלל, צריך ללכת עם הזרם, עם החיים. … אנשים נפלאים, מעניינים. בכלל, יש בי איזה יצר לעשות את ההיפך מהמקובל. למה לא להזמין אותם? … • אשת־נשיא נמצאת כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. מה זה זכוכית מגדלת ! אז לא צריך לעשות מה שלא צריך לעשות. צריך להיזהר
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 15

כ פי שנ אמרכמאמר עצ מו, הי ה גול דמן במשךה שני ם ה טו ען ה עי ק רי דדי עה שאר צו ת־ אמת, ושהוא בכלל הרבה יותר מוכשר וחכם מאשר בז׳ז׳ינסקי, הודיע לי שהוא גיסה להשיג זאת, אך ש- מישרד־המישפטים צריך לבטל את האיסור שהטיל על כניסת (סרטאווי) ,ושזה מצריך כמה זמן. … ראשי מערכת־הביטחון הישראלית (פינחס לבון, משה דיין ו/או בנימין גיבלי) הורו לבצע את הפרשה העכורה שנכנסה להיסטוריה בשם ״העסק־ביש.״ עבד־אל־נאצר תלה את נידוני העסק־ביש, ובן־גוריון פקד לבצע את ההתקפה הנתלה של אריאל שרון על מחנה הצבא המצרי בעזה, שהפכה לטבח, ושדחפה את המנהיג המצרי אל זרועות ברית־המועצות. באותה תקופה היה העולם הזה הקול היחית בישראל שהציע לנקוט קו הפוך, ולתמוך בדרישת המצרים לסילוק הבריטים מאיזור־התעלה. ידענו כי גולדמן חושב כמונו, אך הוא לא אמר זאת בפומבי.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 57

הספר מעוצב יפה ושי־ סוחרים כנעניים מגיעים כספינותיהם לגמל מצרי* משורר טהר־ דם טהר־לב ובו״הוא כו תב :״ביום שהפסקתי ־לראות־כוכבים /ולשמועי את קול הצרצר בער בים /ולחזור אל ביתי עם חולצה טחוכה התחלתי לכתוב שירי אהבה.״ שישאר בינינו מלווה בתמונות ובקטעי תמונות שבינו אלבינה, של מיכאלאנג׳־ בחלק השני, העברים והאבות מובא תיאור רקעם החברתי של האבות, כנען בתקופת האבות, סיפור שבטי החבירו, תרבותם הדתית של האבות ומאמר של ייגאל ידין על דרכי המילחמה באלף השני לפני הס פירה הנוצרית. … החלק האחרון בכרך זה בוחן את תרבותה של מצריים העתיקה. בנימין הכרך השני, בעריכת פרופסור מזר, הוא תחת הכותרת האבות, שחלקו הראשון מוקדש לתקופה ולמקורותיה, ל בחינת השורשים הלשוניים של העברית תוך בחינת המיקרא ומקורותיו ההיסטו ריים. מצורפת לזה הכרונולוגיה של ה מרחב באלף השני לפני ספירת הנוצרים. * ההיסטוריה של עם ישראל 1ראשית — 248 עמודים ( )2האבות — 196 ( )3השופטים — )4( 215 ימי המלוכה — חרבות וחברה — )5( 255 ימי המלוכה — היסטוריה מדינית 283 הוצאת אלכסנדר פלאי +הוצאת עם עובד (פורמאט אלבומי +רפרודוקציות צבעוניות). בימי הממלכה המצרית החדשה, בוחן את ההשתלשלות ההיסטורית ( 3׳ מזר) ,די- מדומי השילטון המצרי (א׳ מלמט) ,חיי הרוח והיצירה הספרותית (כורש גור־דדן) .החלק השני, ראשיתה של האומה, מביא את סיפור יציאת מצריים וכיבוש הארץ (ב׳ מזר) .ההיאחזות וההתנחלות (י׳ אהרוני) ,ימי השופטים (א׳ מלמט) והפלשתים ומילחמותיהם בישראל (ב׳ מ זר) .החלק השלישי כותרתו היא.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 38

אני מוכן להוציא אותך מהבירור ולתת לך להחליט בעצמך היכן תתגורר בכלא — בתנאי שוגבטיח לי, מילה של גבר, שאתה מתנהג כמו שצריך:״ המסע אל ארץ כנען כך הועלו עצמותיו של איש סיירת-השריון כאשר הובא בסוף השבוע שעבר לקבורה בקיבוץ אילון שעל גבול הלבנון בנם הבכור של חברי הקיבוץ הניה ושלמה רוינה, רב־טוראי יעקב רוינה, איש סיירת־השריון, שנלכד במארב מצרי בקו בר־לב לפני 17 וחצי שנים, ונחשב מאז כנעדר, נחשפה פרשה שבה תרם עיתונאי, במהלך עבודתו, את חלקו בפיתרון בעיה אנושית נכבדה. … כשהחל מהלך בבית־הקברות, על אלפי קיברי החיילים המצריים שלו, חללי 35 שנות מילחמה מצרית־יש־ראלית, כיוון אותו חושו לאחת הפינות של בית־הקברות. … במישרד המרכז קראו את הכתבה (העולם הזה ,)12.4.78 תייקו אותה בתיקם של 136 הנעדרים בחזית המצרית (כולל 69 מלחי הצוללת דקר) ושכחו את העניין.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 39

^ זאת לא עבירה! ימים האחרונים, לפני שהייתי צריך לעזוב את הארץ, התחילו בן למישפחת יהלומנים חרדית, ואמר לי שאשתו רוצה להתגרש ממנו. … פגישה גמטיבה ^ בר באותו יזם הלכתי עם ^ בעלה לדיזנגוף, הסברתי לו שצריך לתת לאשה תשומת־לב, צריך להביא לה מתנות, לתת לה פרח ולתת לה נשיקה. … הוא תמה בעיקר על טענות המיש־טרה כי עשה בגילה מעשים מגונים בכוח, וכי השפיע עליה בצורה היפנוטית .״אילו הייתי מהפנט אותה, לא הייתי צריך להשתמש בכוח, ואם היה צורך להפעיל כוח, הרי שלא היתה מהופנטת!
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 7

ישתמש־נא הנשיא בהזדמנות זו כדי להעלות על נס, בצורה חד־משמעית (כמעט ואמרתי: בצורה תנ״כית!) … מעולם לא הייתי ציני, ואני מקווה שיעמוד לי כוחי ולא אהיה ציני עד יומי האחרון. אולם ל א בצורה שהדבר נעשה. זה היה צריך להיאמר על־ידי נשיא־המדינה. … וכן: קביעה חד־משמעית שהדחה לעדות־שקר, זיוף, וכל פעולה אחרת למען שיבוש מערכת החקירה והמישפט הם פשעים חמורים, יהיו המניעים והנסיבות כאשר יהיו. זה היה צריך להיאמר בצורה פשוטה, דרמאתית ופסקנית, כפי שאמר זאת השופט בנימיו הלוי במישפט רוצחי כפר־קאסם, כאשר דיבר על ״הרגל השחור של אי־החוקיות״.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 30

אדלר גם טען טענה מהפכנית באותם ים -שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי, ! אחר־כך באים הצרכים הפיסיים. … ״ אחי יותם בשיחה עם הורים ,.יש הכל בחיים לא צריך להמציא ולביים כלום!״ ויד הירבה להתעסק גם בצרכים המיניים האדם) .אדלר אמר שהתינוק הוא יצור רתי, מרגע היוולדו. … כשהגיע אליי, אמרתי שאני רוצה לעבוד עם נוער עבריין והוא אמר שלא, שאני צריך ׳ לעבור עם הורים. כמעט נפלתי מהכיסא.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 40

בגלל אי־שכיחותם של מיקרי י המתה־מתון־־רחמים לא ראה עד היום המחוקק הישראלי צורך לתקן את החוק, וזה נשאר כפי שהיה בתקופת המנדאט — חוק יבש ודראקוני, שאינו מתחשב במניעים לגרימת המוות. … הרפואה המודרנית המציאה כמה וכמה שיטות־החייאה חדישות, ודרכים להארכת חייהם של חולים ופצועים, וחולה. האם אהבה את בנה המפגר ללא מצרים. היא טיפלה בו באהבה רבה, אבל לא יכלה להימלט מהמחשבות מה יעלה בגורלו לאחר שהיא ובעלה ימותו. … זריקת הרדמה יטות־המישפט המתקדמות בעולם מכירות היום לא לצור איש־דת המתת־ חטד אינה מוכרת על־ידי החוק במדינת-ישראל, ודינה כרצח לכל דבר.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 7

דיפלומטים, פרשנים, עסק־נים ״,מיזרחנים ושאר זרוירי־עט־ומוח גוייסו כדי להוכיח שמה שכתוב אינו כתוב, אלא שכתוב ההיפר. הצרה היא שהכרזת־העצמאות הפלסטינית מקבילה כמעט מילולית לבד גילת־העצמאות שלנו (ולא במיקרה — ראה מיסנרת) ,וכל הפוסל במומה, במומנופוסל. … אחר, כשהחלה ההתנחלות הציונית, שהמיפעל הציוני הדגול וניסיון־חיינו זקוקים בדיעבד להערכה חדשה. יש פחד עמוק מפני צורך זה. שטיפת־מוח: ההכרזה כפצצה(זאב ב״הארץ״) מילחמה היא שלום, שקר ה1א אמת 70 עסקו מיטב המיזרחנים, המדינאים והפרשנים שלנו בניתוח ההבדל התהומי בין ״סלאם״ ו״צולח״ ,כדי להוכיח שהמצרים, בדברם על ״סלאם״ ,אינם מתכוונים כלל לשלום. נאמר שהם חייבים לדבר על ״צולח״ .בעזרת פיל־פול זה נדחו איתותי־השלום המצריים ויכוח רציני לא התנהל בשום כלי־תיקשורת.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 52

את הפועלים, רואים כנטל על המערכת, מעיו מטען־יתר שצריך לזרוק לכל הרוחות בכדי להקל על נושאי הדגל של סוציאליזם, הנושאים בעול את הקומה ה*5 של בית הועד הפועל. … גם אם זה לא נאמר במפורש במאמר שלו, הרי ״טייס השלום״ שניבא את השלום עם מצרים, עובר כעת מטמורפוזה בעקבות ביקורו באושוויץ. … לכן צריך יוסי פרץ מטבריה להזהר תשעתיים כשהוא מו קסם למראה הבלון הגדול של 15 מיליון דולר מועף, לעברו בהערת אגב ע״י שמעון־בלון.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 9

,את ש לוס כחן שלוש מאות קילומטרים נודרום לאילו /הקים הצבא המצרי מיבצר אדיה אשר כל מטרתו היתה לחסום את מיצרי ים־סוף בפני אוניות המיועדות לאי-לת. … בדרך־לא־דרך, בתוך נקיקי גרנית שגלגלי מכונית לא ראו כדוגמתם, מעל להרים שגיאים של הוד בראשית, פילם לו הטור הממונע של חטיבה 9 את דרכו ההירואית, והופיע לעיני המצרים הנדהמים, שעלו עליו במספרם, בציודם, באספקתם ובנשקם החדיש, במקום שאיש לא האמין כי צבא מודרני מסוגל להופיע בו.
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 5

הרי את הכל הם מקבלים חינם. זהו צד אחד של המטבע. יחיה סלם צריך לעזוב את המחנה. הוא צריך לעבוד. הוא צריך להגיע לרמת־מחיה הוגנת ולגדל את שלושת ילדיו בתנאים שיאפשרו להס להשתוות לשאר בני הישוב. … למי הזכות על פרוסת הלחם? יצחק ארליך צריך לעבוד. הוא צריך להשתכר שכר שיאפשר לו לאכול לשובע, לחיות חיים הוגנים ולגדל את חמשת ילדיו. … היא מקול כל הקשיים הכלכליים שבהם מתלבט היישוב. אין לקלוט המונים של עולים בצורה ״השגרתית״ הישנה של ימי העלית הראשונים בהם הגיעו העולים עשרות־עשרות.


