גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

על חבילות
הסם הוזלף בושם, כנראה במטרה לטשטש
את ריח החשיש ולהטעות כלבי־הרחה, על
כל צרה שלא תבוא.
חוקרי המישטרה התגאו, כי הצליחו
להוציא מפיו של הבחור השחרחר —
מנחם כהן שמו — הודאה, ובה פרטים
על מארגני ההברחה ומממניה.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

יש המדברים בגלוי על כך שהמערך יפסיד
את ההגמוניה שלו בעיר האדומה לאמנון
לין, חתנו של אבא חושי המנוח, מי ש יצר
את חיפה האדומה. אפילו בתו בת ה־9
של אגמי, הפוסעת אחריו כצל, אינה מצ ליחה
להרגיעו.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

ך ורודיש משוכנע כי הצבא לא יעמידו
^לידין .״׳אין אלוף בצר,״ל שלא מחזיק
מיסמכים אצלו בבית,״ טוען הוא ,״גם
שר־הביטחזן לשעבר כתב ספר, ואני יודע
שהוא כתב אותו בבית.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

אבל לטעון
שאני פרפר קטן, ושאני רע במיטה...״
״אני אבקש צר־מניעה לאיסור הפצת
הספר. על כל פנ ת, הקטעים עלי צריכים
להיעלם משם.״
סילוויה בורדון גרמה בגילויים שלה
סקנדל בריא ביריד־הספרים בפראנקפורט.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

שייערך רק בין
11 בלילה לחצות, יעלה 680 אלף לירות,
בעוד התיכנון הגדול היה צריך לעלות
יותר מ־ 2מיליוני לירות. .
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

הערב אפשר יד,יד, לצפות ב־
שאלה: חריפאי
שעה 5.30
הנסיונות עוזרים למדע, ועז-
רפתם מתוארת בתוכנית, ש מראה
גם את צידו השני של
המטבע: היחס של המדענים
אל חיות הנסיונות, שהוא יחס
של אהבה וכבוד.
• האחים 8.00 הפרק
שהיד, צריך להיות משודר ב שעבר
נדחה־להערב שבוע בגלל השביתה.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

ישראל הסכימה
לפלישת הצבא הסורי עד ל״קו האדום״
(נהר הליטאני) ,מפני שזו באה
אחרי הידברות אמריקאית־סורית, ונועדה
למשוך את סוריה למחנה המערבי. ישראל
הטילה מצור ימי על החוף הדרומי
של לבנון, כדי להחניק את כוחות אש״ף
ולעזור לסורים, שלחמו אז בפלסטינים
ושתמכו בימין הנוצרי.
גליון 2132 (12 ביולי 1978), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

רביו מבקר
מ ה דו דהעב רי ח
את סרס
ש ל ״גאו״
הביקורת החריפה ביותר לגבי פגישתו של יו״ר
מיפלגת העבודה שימעון פרס עם נשיא מצריים,
אנוואר אל־סאדאת, בורגה, נמתחה השבוע דווקא
מפי חבר מיפלגתו של פרס, ראש־הממשלה לשעבד
יצחק רבין.
גליון 2132 (12 ביולי 1978), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

קונסטנטינום קוואפיס מחשוכי
המשוררים כני סוף המאה שעברה
ומחצית המאה ה0-צ (,)1863-1933
הי מרבית ימיו כאדכסנדריה, שם
שימש כפקיד כמחלקה לעבודות
ציבוריות של מצריים. כמשך כ־50
שנות כתיבה, הוא קיכץ 154 שירים,
וחיכר עוד צ 6שירים שקובצו
רק אחרי מותו.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

עמי נפל
פנימה מגובה 18 מטר, קיבל מכה בראש
ושכב בבית־החולים כפר־סבא מחוסר־הכרה.
מאז התחילו הצרות. הוא היד, תמיד
עצבני, צעק, שבר דברים, התחבר לפוש עים
והתחיל לגנוב.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

כשסוף סוף קורה דבר כזה לסרט
ישראלי, בא מבקר כמו יצחק בן־נר, מעקם
את האף, טוען שזה סרט נורא ושאני
נורא־לא־מוכשר. אז אם צריך להיות לא
מוכשר כדי שחברות ההפצה הבינלאומיות
יתחילו לרוץ אחריך, אולי כדאי להיות
כזה.״
הסיפור — פשוט.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

״רק לארץ שלנו, האופנה והקידמה עדיין לא הגיעו. משום כך
מסתכלים עלי כעל יצור משונה, עם המון חשדנות. אבל כש הנשים
לומדות להכיר אותי, קורה שהן לא מוכנות עוד שמישהו
אחר יאפר אותן, חוץ ממני.״
נאום הגבר הצעיר, גבה־הקומה ובעל העיניים הירוקות הגדולות,
ויקטור ספיר, שהוא ״בן־תערובת״ ויפה בהתאם.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הרצל אליהו, ומת-גן
הממלכה השכיע־ת
איך סיכם ״העולם הזח״ את ביקורו
של נשיא מצריים בחיפה,
מייד בתחילתו, שעות ספורות
אחרי שכף מלו של אנוור אל-
סאדאת דרכה על רציפי הנמל
(״העולם הזה 2192
קניתי את הגיליון של שבועונכם בבוקר
של היום הרביעי, והופתעתי לקרוא בו
עות שלמים של המתנה מורטת עצבים.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הכיבוש הסעודי החל ב־ 6באוקטובר .1973 בעיקבות סירובה של גולדה מאיר לסגת
מתעלת־סואץ, והחלטתה להקים את העיר ימית, חצו גייסות מצריים את התעלה, ואילו
הסורים הבקיעו את חזית־הגולן.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

• גבע: גבורה אחות
דג ל פדסטיני *|3ד* מפגידם ביום־וזאדמזז
^ פ״ם התנהגה בצורה מכובדת יותר — אך איש
י י מאנשיה לא התקרב לאפשרות של מועמדות לתואר
איש־השנה.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

הם הגיחו ׳לשרת לפעול במשל חודשיים
ושבוע — עד ליום החמישי השחור, ש בו הנחית ש תן
מהלומת־תופת על ביי ת ת הנצורה.
ואז, לפתע, השתנה המחזה כולו בצורה מוזרה. וגם
דמותו של השחקן רגן השתנתה תכלית שינוי.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 91
טקסט · תמונה · PDF

אני חושב לעצמי: הלוואי
שהיה לי מיקצוע, שלא הייתי
צריך לצאת מהבית בגללו. הלוואי
שהייתי צייר, פסל או סופר.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

תרומות ניתן להעביר
גם באמצעות חבריו וידידיו.
31.10.1981
יוסף גלילי, תל־אביב
*3הדו 3טד !
שלמה להט צריך לחתפ-
טר ומייד, בעיקבות הצהרתו
״שעשה תרגיל״ בפרשת
חסן-בק
לא יתכן שראש העיר הגדולה
ביותר במדינה ינהל את העיר
המופקדת בידיו על־פי העיקרון
של ״בלי מהומה אין מאומה״ .אך
מצד שני׳ תחת לנהל מו״מ ענייני
ומכובד, ייפנה אל הרגשות והייצ־דים
של אוכלוסיה שלמה, ייפגע
בהם ״כדי להפעילם״ .תוך סיכון
של התארגנות עויינת על בסיס
!
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

•:המישחק בסרט מוכתב על־ידי המוסיקה,
כאשר המוסכמות האופראיות של
תנועה והתנהגות, מוצנעות עד כמה ש אפשר.
העלילה צריכה להראות אמינה.
ס צריך להזהר כדי שהזמרים לא ייראו
מגוחכים בעיני הקהל.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

מי שחושב שאדם אחד יכול
לנהל היטב, בעת ובעונה אחת, את
ענייני הדתות, את עיסקי מישרד־הפנים,
את פרשיות המישטרה ואת
צרות האוטונומיה — שיקום.
משה כהן, תל־אביב
בלע 111
קשה להאמין, אבל עוב־
שנת ישרים
לעולם קטן: שלא יגדל.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

_ א ן שני_כני־הזוג שנרמן לא קיבלו מעורם
הצרות עם השכנים, חברי המושב, החלו כימעט
מיום עלייתם של השנרמנים לקרקע.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 82
טקסט · תמונה · PDF

לאחרונה היה כחוש וחיוור,
כנראה בגלל כמויות הסמים הגדולות ש צרך.
היו לו אוייבים רבים, ובמקומות
שבהם פעל לא היו רבים שהצטערו על
מותו.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 87
טקסט · תמונה · PDF

אני עייף להיות הקפטן של
האגואיסטים האלה.
״בתור קפטן אני צריך להתמודד כל
הזמן עם כל בעיות האגו שיש לכל
אחד בקבוצה, וזה מעייף.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

גורית כלאו
גט בעזרת הצלם
קטרץ טלמור וז׳אן־פול בלמונדו
אהבה מסביב לעולם
בועיים. היא מחכה כאן לידיד חדש שלה,
נצר למישפחת מלוכה אירופית. שהודחה
ממעמדה.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כל מי שהרים את ידו לקבלת החלטה
זו ידע, שהחברה תיפגע כלכלית בצורה
נואשת. לסגירה היה היבט נוסף. שינוי
ימי־העבודה משיבעה לחמישה היה משגה
את מיבנה הפישמרות של עובדי הקרקע.