חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 45,076 עד 45,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 20
מי שעומד בדרכם הוא הקברניט, בנו המתמרד בן ה־17 וארבעת המלחים שתחת פיקודו. הצוות סבור שצריך להתנגד בכוח, הבן מחזיק בדעתם, ואילו הקברניט אינו מאמין שאלימות היא תשובה לאלימות, ומנסה, בתוקף תפקידו, לכפות פיתרון אחר.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 42
אחרי שיש פיסגה, יש ה״אחרי״ — מין שלב כזה, שבו צריך לדעת איר לעבור הלאה, להישאר. תמיד היה לי ברור שלכל דבר יש סוף, ויהיה לכר סוף.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 5
אך בעוד שהפועלים הישראליים נהנים מכל הזכויות הכרוכות בניכויים, אין הערבים מקבלים כל תמורה שהיא, והכסך נכנם לקופת הממשלה. לסי אומדן זהיר הצטברו בצורה זו כשני מיליארד דולר, שנלקחו מן העובדים הערביים.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 5
פרוייקט להגברת געגועי לישראלים החיים בארצות־הברית צפוי ביום- העצמאות השנה חידוש: מפת־ישראל תצורה לגיליון החג של היטבועון האמריקאי ״ישוד א ד־שלנו״. המפה תודפס בישראל בצורה תלת־מימרית במאה אלף עותקים, ותמומן ממודעות־פירסומת שתופענה בשוליה, ושתיאספנה בארצות־הברית.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 33
היא נכנסה, הכינה לעצמה קפה, סידרה מה שהיה צריך לסדר, ורק אחרי כמה שעות היא גילתה את דני, תלוי באחד מחדרי הבית.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 12
הוא הגיע למקום הראשון בתחרות לזוגות, שנערכה במלון אילתי. בין המשתת־פים האחרים היו שלמה צורן ז, המאמן של הטניסאי שלמה גליקשטיין ויורם שימרון מהטלוויזיה.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 26
איזבל הופרט מגזימה בתפקיד הפאם פאטאל המנוגד לתדמיתה, אליזבט מקגאוורן ממשיכה להיות חברמנית, כפי שהיתה בצעירותה, באנ שים פשוטים, ואילו סטיב גוטנברג, שתהילתו נשענת על סי דרת בתי־הספר לשוטרים, מזכיר כאן דמויות חפיפיות ותמימות נוסח קוקון, אלא שהפעם נקלעת הדמות לצרות אמיתיות. לא בל שחוו־הוא הוליווד בשחור (רב־חן, תל־אביב, ארצות־הברית) -עם הצל־חד אי־אפשר להתוובח, וסרט זד הוא בהחלט הצלחה שהעלמה את הבימאי־שחקן רוברט ט אונסנד מעמדת אלמוני שאפתן, לעמדת מצליחן מבטיח.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 33
מסיבה עם שגריר היא מסיבה חשובה, מסיבה עם שגריר צרפת או ארצות־הברית היא מסיבה עוד יותר חשובה, פשוט צריך להבין את ההיררכיה וסדרי־העדיפויות השונים.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 34
אבל אם פיתאום, כשאתם עושים את המאזן, בא לכם חשק לטלפן ישר לנציב מס״ההכנסה יאיר רביניביץ ולצעוק עליו — אל תעשו את זה. יש לו די צרות משלו ליאיר רבינוביץ, קריצה ליד הבר אחרי שקראתי ושמעתי על כל סיפורי־הזימה של סילבסטר סטלונד!
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 10
אלה ״הגורמים המישפטים״ דורית בייניש, יהודית צור ויורם בו״סלע הם ״הגורמים המישפטייס״ שדרשו השבוע מחריש לפתות בחקירה פלילית נגד 52 הדיינים שביזו את בית־המישפט העליץ.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 13
משעלה אל הבימה לברך את הסועדים והסר עדות, טעה ואמר דברים בשבחה של תנועת. יחד׳ ,ולא. ביחד״, כפי שהיה צריך לאמר. הנוכחים תיקנו אותו כמה פעמים, עד שהעניץ מצא חן בעיניו והוא הוסיף לטעות.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 29
בעמוד 84 של פרוטוקול בית־המישפט, מ־ 31 במארס, אמר עודה :״יהושע בר-תיקווה, בגלל הבעיות שהיו בשטח קיבל 150 אלף דולר, אבל הוא היה צריך לקבל יותר. הוא היה מתווך בינינו לבין חברת אלקנה ד (אחר-כך שונה השם לנריה)״.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 7
התרשמותו של חאשוגי :״הוא אדם בעל אינטליגנציה, והוא הרבה יותר סביר מכפי שהוא מצטייר בעיתונות המערבית.״ לדוגמה :״הוא הגיב בצורה אדיבה כאשר סיפרתי לו שלא זה בלבד שנפגשתי עם פרס, אלא שאני גם מכיר אותו היטב, ושאני רואה בו אדם אינטליגנטי.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 10
המתכנסים בכל יום שני, והמחלימים על שיבוצם של קצינים מדרגת אלוף ימישנה ומעלה. קיומו של הפורום יצר את קליקותיהקצינים בצבא. והיקשה על פעולת המערכת.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 37
הוא התגלה כאיש אינטליגנטי, שיש לו הבנה מפוכחת של כל הסיבוכים של הבעייה, ושל הבעיות האישיות של כל המעורבים כך דיווח חאשוגי :״תגובת טמיר על תוכניתי, להפקיד בבנק שווייצי שני מיכמכיס חתומים, היתה כי אל לנו ׳לש־ העולם הזה 2590 היטב את השילטון בארצו ).הוא (חו־סיין) חושש גם מפני צרות מצד הסורים ומתריסר כיוונים אחרים.״ • ״ערפאת סבור שאם לא ישיג ערובה (להגשמת המאוויים הפלסטיניים) שתהיה די חזקה כדי לפייס את הפעילים ה&וליטיים שבקרב הפלסטינים, מימין ומשמאל כאחד, הוא יאבד את השפעתו עליהם.״ •״האם ממשלת ארצות־הברית ב ־ אמת (הדגשה במקור) רוצה בשלום במיזרח התיכון אנחנו מקיימים קיפאון אמריקאי־סובייטי המשרת את האינטרסים של שתי המעצמות ...הסובייטים מאמינים שכל עוד האמריקאים ממשיכים לצדד בישראלים, וכל עוד הם מניחים לישראל לנהל את המדיניות של ממשלת ארצות־הברית, יש להם (לסובייטים) קלף חזק שהם יכולים לשחק בו בכל עת שירצו״.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 39
הזוג הצעיר התגורר בווילה הדורה בהרצליה־פיתוח, בחברת אומנת אנגליה בשם מיס הייבי, שגידלה את שתי הבנות, אליגור ולורן. הצרות החלו כשניצה התאהבה באיש־עסקים תורכי בשם ז׳אק תותח.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 4
עיקרון אחר אומר שיש לתת לנאשם ולסניגוריו את כל האפשרויות לנהל את ההגנה בצורה הנמרצת ביותר. כדי שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה .
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 7
אפרים רוזנברג, הוא שאל אותו שאלה שקוממה אנשים רבים: אם לא חש צורך לעזור לאומללים שנמלטו מתאי־הגאזים, שהתרוצצו עירומים במחנה.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 5
תוכניות הרה־אירגון בתדיראן מדאיגות את ועד העובדים, החושד כי אחת מכוונותיו היא לשבור את כוחו ולפגוע בסולידאריות בין עובדי תברות־הבת השונות בקונסרן. העובדים שוקלים לפרוש בצורה מאורגנת מן ההסתדרות, שבאופן עקיף היא הבעלים של הקונסרן, ולהשליך ערימת פינקסי-חבר אדומים בפתח הוועד־הפועל.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 9
יפת נדחף בין הנוסעים הרבים, לא האיש, שאותו צריך לצלם. האיש הזה נראה נמוך יותר, קטן המציפים את נמל-התעופה.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 20
בעוד הוא דן עם פקידי הביטוח הלאומי על גובהם של אחוזי־הנכות, הוא מקבל תגמול של נכה, נשוי פלוס ילדה — 532 שקלים חודשיים. ״ובזה אני צריך לחיות. ואיפה הכבוד? ואיך חיים מסכום כסף כזה?
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 10
טמיר הוא מחסידי רעיון ההתקרבות לירח בתיווכה של מצריים. רבי! נגד דה״שה אנשי גוש-אמונים יחדשו את לחצם להריסת מחנה־הסליטים דהיישה.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 33
הוא מסרב לקום בבוקר, להתרחץ, לצחצח מיקי רורק ופראנק סטאלונה: בלי לרחוץ שיניים שיניים ולעבוד חמישה ימים בשבוע. הוא צריך לגרד את תחתית החבית החברתית בדי למצוא את השראתו עלי אדמות.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 5
כרגע נראה שלתפקיד יתמנה אריה שחר, מנכ״ל מיפעלי ים־המלח, שהיא חברת-בת של ״כימיקלים לישראל״ .אך בהסתדרות טוענים שהפעם יש צורך במומחה רפואי, ולא באיש- אירגון בלבד.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 24
קונ צרט עול ויד*א 1־7ן ל*פ זהו סרט שחייב את חייו למפיק דון בויד שהגה את הרעיון כולו.אם וידיאו־קליפ הוא אטנות־ה־קולנוע בשפתה, סיגנונה ותבניתה בעתיד, מדוע לא לתת דרור לדימיון באחד משטחי־המוטיקה הפיגורטיביים ביותר -האופרה( ומה בעצם מתאים יותר לווידיאו-קליפ מאשר אריה, שלעיתים מבטאה רעיון קיטשי להפליא בצורה המלודית הקצרה והקליטה ביותר. זוהי תכונה אופיינית לווידיאו-קליפ -שהוא רעיון מקושט עד לקצה גבול האפשרות, ומבוטא בתמונות, לרוב בהקצנה של אמצעים ותעלולים טכניים, עד כדי כיבוש טוטאלי של המוסיקה או המבצע.
