חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 4,551 עד 4,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 6

מדהמה - 1965:1סיכומה שד סידרת המאמרים ך* ל מאד להלהיב את הציבור למלחמה לסיכול תוכנית־ההטייה הערבית. אין צורך \ /אלא להשתמש במושגים כגון. זכותנו ההיסטורית״ ,״כבוד״ ,״דם״. … :צה״ל יתקוף ביום פלוני, בגזרה אלמונית, בצורה פלמונית.״ אך הקודים הכלליים של תוכנית־המלחמה ברורים לכל בר־דעת — משני עברי הגבול — המסתכל במפת האזור וביעדי־המיבצע. … כמעט בטוח: משלוח טילים סובייטים (עם צוותות ההפעלה) לסוריה ולמצרים. הטייזז הזזזר הזזריני יני מפרט רשימה (תמציתית) זו כדי ״להפחיד״ .לא הפחד חייב להכריע בשיקולינו, >£אלא ההגיון.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 21

תמיד צמוד אליו אמרגנו ומנהל־עסקיו, הנמרץ ויפר,־התואר, יורם הראל (.)28 הצרה היא שתמיד כשמופיע צמד־חמד זה ביחד, מתחיל גל של לחישות, קריצות ורמזים. … הם לא יכולים כנראה להסביר לעצמם את הקשר בינינו, אלא בצורה זו. צריך כנראה לבוא לארץ כדי לדעת מה קורה אצלנו. … אחרי כמה זמן קוראים אותו שוב.״ זה נכון. הצרה היא שאני מכירה כמה קוראים שתמיד מתחילים לקרוא מהסוף.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 19

אבק כריז׳יט כארדו הביאה את בעלי בתיי,קולנוע של מצריים למצב של ייאוש. סרטיה הם כשלון קופתי חרוץ בערי מצריים. בעלי בתי הקולנוע המצריים גם גילו את הסיבה: בריג׳יט רזה מדי לטעמו של הגבר המצרי הממוצע, שאינו יכול להבין איזה מין מיניות יש בה. … את שיחות הטלפון העסקיות שהגיעו אליו, העבירה טלפונאית צעירה של המלון, דינה סולוניאק .25 ,נראה שהעסק עם הטלפונאית עניין את פראג׳ יותר מהעסקים הטלפוניים, ואולי מתוך דאגה לגיזרתה הצרה — הזמין אותה לארוחת ערב. איכשהו נודע העניין לדמות ידועה בחיי הלילה של תל־אביב והסביבה, הלא הוא זאב ג״דוק )-מאירוביץ.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 5

ן ץ יתי להם לארבעת גדולי האומה — 1 1משד, שרת, דוקטור ישראל גולדשטיין, יעקוב צור ופנחס ספיר, שהופיעו השבוע על במת התיאטרון הלאומי ופתחו את המגבית המאוחדת בישראל. … אמצעים אלה, יחד עם ההתנדבות האמיתית שפעמה אפילו בלבם של בעלי- המאה, יצרו תחליף כלשהו למיסוי ממלכתי. וקבעי שיאים מסחררים של שנור ציוני. … אם הם מרגישים כמו צפרדעים בביצה, אולי אשמה הביצה. אולי יש צורך בניקוז. אם כן, מגיעה להם תודתנו, על כי עוררו את תשומת לבנו לכך.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 22

בפתח ־ ת קוו ה בחוג רעיוני של המערך, הזכיר מאמרים עויינים לישראל המתפרסמים בעתונות מדינות ערב. לפתע שלף עתון מצרי, ציטט ממנו בערבית צחה קטע הקובע כבטחון כי נשיאי ארצות־הברית, החל בהארי טרומן וכלה בלינדץ ג׳ונסץ, משרתים את הציונות ומרבים להתייעץ לפני הכרעות חשובות עם שר־החוץ הישראלי . … מונא עבד־אל־נאצר, בתו הצעירה של נשיא מצרים, לסגן בחיל הרגלים, אשרף אבו־מרוואן, אל־וואפה בטקס מוסלמי, בארמון הנשיא בקא־היר.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 3

הזקן שלנו הלך ואירגן עם הצרפתים האנגלים את מיבצע סיני. הנחלנו למצרים מפלה צבאית עצומה• אך ברגע שעמדנו להנחית על ראש הרודן המצרי את מכת־המתת, באו האמריקאים ותפסו את זרוענו. הרודן המצרי החצוף לא רק ניצל, אלא אף בלע את סוריה, ואחריה את עיראק. … ואפילו אם לא ימצא המערב עוז בלבו לפלוש לעיראק ולסוריה ולשכור את שלטון הרודן המצרי -דיינו גם בזה. ^ שאלה הגדולה היא רק: האם זו 1 1חזית יציבה?
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 6

״ המשך סינורו שר ואש מערכת ״השרה הזה״ ,שעבד ־ מאת ש לו כ הן ך * p J T p frpקול הטוריות המקישות באבן עלה מן i Iהעמק הצר. דמויות שפופות הרימו את הכלים והנחיתו אותם בין הסלעים. … לפתע הזדקפה אחת הדמויות,, .עבדים היינו לפרעה במצרים!״ קרא העיראקי המזדקן ,״עבדים היינו ועבדים הננו! … הוחלט להעלותן על מכוניתנו. המקום היה צר וקשה היה לראות כיצד יוכלו עשרים נשים להסתדר בינינו.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 6

מזה שנים הגיעו לארץ ידיעות מדאיגות על גידולו האיטי אך המתמיד של צי־צוללות מצרי, המופעל בהדרכת מומחים סובייטיים. … לגבי האיש הפשוט, נסתם הפער בשטח היחיד בו היתה עד כה למצרים שליטה בלעדית. עצם השמחה ההמונית על בואה של הצוללת, הצביע על יתרון אחד הטמון ברכישתה : ההשפעה הפסיכולוגית כלפי פנים. … מה החשיבות היחסית בין סוגי־הנשק השונים, ואיפה צריך להיות ריכוז־המאמץ של הרכש הצבאי?
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 11

אלי ה איים קטניס, מת־פני הטיס, שוכנים מזה, בחלקו הדרומי מכונן, אמר לי שאי אפשר לעבור את המיצר. הם נמאסו עלי. אני כותב מכתבים. … הוא פשוט אינו מבין שאנו מוכרחים לעבור במיצר. לו היינו עוברים ביום, היינו נופלים לידי המצריים! … הקברניט מסניר שב־ 15.1שמע ברזייו־לונדון שהספינה מריוז־אנטוניו, שהפליגה ממסאוה, בדרכה לאילת, ישראל, נראתה בסביבת תעלת סואץ ב״1.1.54 לפנות ערב, ומאז אבדו עקבותיה. זה נותן חומר למחשבה. אפשר שהמצרים ידעו שננסה לעבור, חשבו שפגעו בנר, מנסים להצטדק?
גליון 841 (3 בדצמבר 1953), עמוד 13

למראה המחזר, שהתפתח במהירות בסימפה המרוצפת והצרה לבשו פניו הבעה מעורבת של ספקנות וקוצר־רוח. … דרכו מבית הסוחר האמיד בעיר טנטה, צומת־רכבות במצרים התחתית אל מטה הבישוף היתד. קצרה ומזהירה. … הכוח של .1..תיקן ג׳ורג׳ חכים ככומר כמצרים הנזופתי לא הסכים. ״זה היה יום גדול בשביל הורי׳״ נזכר הוא עתה« .הם, שהתנגדו לדרכי בתחילה׳ היו עתה גאים ושמחים בבנם הכומר.״ באופן טבעי׳ חלק מן המחנה הערבי.
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 12

שעה שעשרות תל־אביבים החלו נזכרים במוחמד נגיב לא כגנראל־רודן מצרי אלא ( 1.55 מסר) ,כחול־העין ושב־הזקן, המשיך בעיסוקיו הרגילים: הפריית ארבע נשותיו ועשרות פילגשיו (שילדו לו, לפחות 36 ,ילדים) ,חלוקת בקבוקוני מי־בושם לכל מבקריו. … מזרחי, ששימש כנהגו וכתור־גמנו של שגריר תורכיה בקאהיר הכיר את נגיב בחוגי חברת הקצינים הקאהירים, פגשו שנית בארץ ישראל (באביב )1933 בהופעות ההתאגרפות של נגיב ושלושת חבריו. המצרים, שהתאכסנו במלון אספלנאד שבדרום תל־אביב, הרבו לבקר בבארים שהיו באופנה באותם ימים, סאך רמו ונלינה• אולם נגיב ביכר לבלות את רוב זמנו ביריד המזרח שהתקיים בבנייני התערוכה שבצפון תל־אביב. … כשהופיעה שחקנית הביסה הצעירה עדה ט ל בקפה אמנים התל־אביבי נסית כשהיא לבושה בשמלה צבעונית שקופה צרו עליה ידידיה וידידותיה עז־ שהסכימה לגלות את מקור הבד: וילון מטבח ישן.
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 14

דוד שאלתיאל, גילו לו יהודי ריו דה־ז׳ניירו את רוחב לבם (וכיסם) :כבמקרהו של ציר ישראל לארץ השכנה, ארגנטינה, ד״ר י?$קכ צור, החליטה גם הקהילה היהודית המקומית לערוך מגבית פנימית, לשם רכישת ארמון־הדר למשכן הצירות. … תחילה קיוותה הפסנתרנית שתלווה במסעה על־ידי אמה, אולם מששונה השער לרכישת כרטיסי־נסיעה ונקבע תעריף של 500 לירה הכרטיס לסקנדינביה דרך אירופה המערבית, במקום ,180 נאלצה פנינה לשנות את תכניותיה, לצאת למסעה בגפה. שעה שפארול! ,מלך מצרים, עסק בהרכבת מפקד חדש לצבאו(ראה בנורחב) ,לא שכח גם את אוספו הפרטי של מכסות קופסות גפרורים בן 150 אלף המכסות. … תכונה מיוחדת אחרת נתגלתה על־ידי אחד ממבקרי התערוכה שהודיע :״צפורה ברנר היא ציירת שצריך לצלם אותה!״ ההסבר: למרות שלאחר תערוכתה הראשונה בשנת 1945 כתב עליה מבקר אמנות ״אשר, חדשה מופיעה לפני הקהל.״ עדיין לא רואה צפורה, בניגוד לרוב ציירי ישראל, את פריס כביתה האמנות .
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 23

כששאל מר שילו סגן מנהל הסופרמרקט את מנהל מחלקת ההספקה כיצד מתקשרים עם קפלן השיב לו הלה כך: ראשית כל לא צריך להתקשר אליו, הוא בא באופן קבוע. כשאני צריך אותו באופן קבוע אז אני מתקשר לאשתו. … שאלתי אם יש מד־טמפרטורה למקרר .״אין״ ענה קפלן .״גם לא צריך, אני יודע כמה קור צריך.״ העברתי יד על דלת המקרר. … כן בישרני כי ידאג לכך שמטילדה מוסקוביץ, המדריכה למען הצרכן ומטפלת בתלונות הצרכנים, תטפל בעניין.
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 12

כי בימים אצבעותיו שחומות ניקוטין, האחרונים הוא מרבה לעשן ונ תון בהת רגשות מתמדת .״תאר לעצמך,״ הוא שח, ״י ש צרות. החשמלאי שם חתיכת צלופן צבעונית על הזרקור. … למחרת הוא שם את החתיכה הצעונית הדרושה — שוב אין צבע התפאורה בסדר. צריכים לצבוע מחדש. יש צרות ! ״ י ש צרות, מחנהבמחתרוג . .אכן, צרת לביים מחזה במחתרת. … בפרים לא התקשה ניניו בשפה הצרפתית, אותה למד בבית הספר אליאנס, שאליו נכנס מיד עם עלותו ארצה, בגיל ,7מאלכסנדריה שבמצרים. בבית הספר למד גם אגנלית, ער בית, עברית.
גליון 719 (9 באוגוסט 1951), עמוד 11

״ועוד דבר חשוב, שאסור לך לשכוח,״ מנחמים אותו המטיילים בגינה :״אין לך צרות עם דירות ואתה גם לא צריך לשלב שכר דירה.״ ״כן, לצערי,״ הוא משיב. … תפק במדבר סיני והסכים לשייך את עזה, הנתונה לכיבוש מצרי, לסוריה, תובע העתון את עלבון אזו רי הצפון הנמצאים למעשה בידי תורכיה, אך המהווים, להלכה תחום מחייה סורי( .האיבה הארוכה בין הסורים והתורכים בקשר לא;. … משפט יצחק מנדל על ספסל בנן, סופן של צרות. במדינות ערב, אפשר לעסוק בקומוניזם רק במחתרת.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 9

הוא דיבר אז עם עתונאי תוניסי. הפעם הרגשתי שהוא מדבר אלי בצורה עדינה יותר. שאלתי אותו בקשר לנסיעה ל־ביזרטה והוא ענה שהוא בירר ושאני צריך לפנות לשגרירות תוניס ברומא( .כמובן שלא פניתי) .שאלתיו על דעתו על הועד הישראלי לסען אלג׳יריה החופשית . … ״ אחמד מיהר לענות :״מתי התחלנו לקנות נשק בצורה רצינית? רק בשנת , 1954 עקב ההתקפה הישראלית על עזה. … גם כאשר לא קנינו נשק, התיצבה ישראל עם כוחות האימפריאליזם.״ שגב השתתק. עתונאי מצרי התקרב אלינו ולחש משהו לאחמד. אחמד ביקש סליחה באמרו :״אני חייב ללכת.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 63

במרוקו כולה היו מאות בתי־כנסת. כיום יש 20,000 כומכה צור לעומת 600 שעה 8.45 : שעה 10.15 : אותם והגישו אותם למפיקה דליה גוטמן. … והפעם בתוכנית המרכזית של הערב, על ושל השחקן יוסף (״בומבה״) צור. שנים אחדות לא הופיע בומבה צור, וזו הופעת הבכורה המחודשת שלו. צור ישיר, ירקד ובעיקר יקפץ, על פי מיטב המחזות המוסי- קאליים שבהם התפרסם.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 74

הוקדש בחלקו להערכות בדבר המילחמה הקרבה בין ישראל למצריים. מילבד מאמר העורר ״הנדון: אל הנשק? … בתקופת כתיבת המיכתב העסיקו ה בריטים את הגדודים העבריים בתפקידי שמירה, כדי לשחרר את החיילים הבריטיים לדיכוי תנועת־השיחרור המצרית, דבר ש גרם להסתה חריפה בין ערביי פלשתין נגד הבריטים והיהודים גם יחד. … ״קיבלתי מאת האדון יוסף בן זאב טרום־ פלדור מדגניה אשר בגליל סך של שלוש ( )3לירות מצרים בתור נדבה לקופת גדוד המתנדבים. כ״ג אדר תרע״ה, ז.
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 34

העובדה שרופאיו של קידן דוחים כבלתי אפשרית גירסה זו, משום שלדעתם אף אדם אינו יכול להכות עצמו בצורה כה קשה, לא הפריעה להנ הלה לקבל את הגירסה של אנשי- הביטחון. … מוסר־ההשכל של הפרשה: מישהו מוכרח לחשוב היטב לפני שעורכים במצריים מיבצע העלול להביך את אל־סאדאת, להקשות על הנורמליזציה ולפגוע באינטרסים מצריים. … כי לולא קיבלה הכנסת, לפי דרישתה של כהן, את חוק־ירושלים המפורסם, היו מנהיגיהן של 42 המדינות המוסלמיות, שהתכנסו בטאיף שב־סעודיה, נתונים בצרה. סעודיה כינסה את הוועידה בראש ובראשונה כדי להפגין את מנהיגותה בעולם הערבי, לרשת את המקום שהיה פעם שמור למצריים.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 4

ז׳סטות מעטות אך יפות יכלו להחדיר בהדרגה ללב ה מרוקאים, המצרים והעיראקים את ההכרה, כי ישראל אינה אוייבת אוטומאטית לכל שאיפה ערבית. … סיפור אופייני: לאחר הקרב הראשון עם המצרים, אחרי הקמת המדינה, ציווה ווכטל, אז מפקד עמדה במשק, לאסוף את נשק ההרוגים המצריים. … או הלו, גיבורו של שיקספיר, היה מרוקאי, והפסוק שתורגם בטעות ״הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת^ ,היה צריך להיות ״המרוקאי עשה את שלו, המרוקאי הקולנוע יכול ללכת״.
גליון 1871 (11 ביולי 1973), עמוד 16

פרשניו בעיתונים דאגו לתרגם את דבריו בצורה כזו, שממנה השתמע כי חהתייקרויות בארצות״חברית הן שגרמו לעליית מדד״המחירים בישראל. … לשם השוואה: פעם נחשבה מכונית אמריקאית בישראל למו- צר יקר ביזונך י היום זול יותר לקנות שברולגך מהמודל היקר ביותר — יותר מאשר ב.מ;ו. … הראיון הציג אוד המנכ״ל ־־ככוח העתיד של ההתאחדות, נטף שבחים עצמיים. או־ ארה״ב תיבנה צינזר־נפם מצרי קבוצה.,אמריקאית״,המורכבת׳ מפירסטנשיונל לימי בנק, קונצרן ביצ׳טאל וחברת קידאי־פי*וידי* ך זודילגו סי תיבנה את צי- ניר הנפט וזמצרי לאורך תעלת סואץ, ב־השק $1ו ד #ל 100 טזליון דולר.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 34

אולי אדם שמוצא כבר, לא זקוק לזה. אבל עד אז — צריך לחפש. זה לא מפריע לאף אחד, ולי זה יכול לעזור.״ ״איך החברה בקיבוץ שלך מתייחסת להתנהגות כזאת? … הראיון עם יעל ושלושה מחבריה — נורית מקיבוץ מצר, יאיר ממענית, ועמיר מעין־שמר — נערך בטקס הסיום למסיימי כיתות י״ב. … כ־ 300 בוגרים והורים מעיך שמר, מענית, ברקאי ומצר, חולקו לעשרה חוגי־שיחה, זכו לשמוע כמה אמיתות נוקבות מפי הטף,,.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 10

התקפה זו החלה מסתמנת באופק ב־12 באוקטובר, כאשר המודיעין הצבאי הודיע שהצבא המצרי החל מעביר לגדה המיזר־חית של תעלת־סואץ מאות טנקים, כהכנה למיתקפה כללית. רב־אלוף בר־לב העריך אז כי הגדה המערבית של התעלה נעדרת כוח־מחץ, ושהיא פגיעה במידה מספקת כדי שאפשר יהיה לכבשה במינימום של אבידות. הוא המתיו למיתקפה המצרית שנפתחה ב־ 14 באוקטובר. בתום קרב שר- יון־בשריון, הנחשב לגדול ביותר בהיסטוריה הצבאית, נשבר כוודהמחץ המצרי עוד באותו יום. בבוקר ה־ 15 באוקטובר הציגו רבי־הא- לופים בר-לב ואלעזר בפני כ 30-קצינים בכירים, בתוך בונקר, את התוכנית המכו נה ״משפך,״ שעתידה הי,תה להפתיע את העולם בהעזתה, ואשר שינתה כליל את פני המילחמה: אוגדתו של האלוף שרון תיצור מצפון לאגם המר, ראש-גשר ברוחב של 4ק״מ, שישמש כבסיס לכוחות התוקפים. כן הוטל על אוגדת שרון לכבוש מוצב מצרי בקירבת הפירצה, על-מנת לאפשר לאוגדתו של האלוף ״ברך לחצות את התעלה באידמפריע, ולפרוץ לכיוון העיר סואץ.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 13

כי בן־אהרון מסביר בו את השקפותיו לגבי מילחמה ושלום בצורה ברורה מאד. הוא פותח את דבריו בקביעה חד־משמעית: ״בכר קיים מצב של שלום כין ישראל ושכנותיה הערכיות.״ והוא מסביר קביעה זו :״בוודאי אין מצב של מיל־חמה. … הם מבססים על קביעה זו את טענתם, שאין צורך להתחשב עוד בערבים, שניתן לשמור לנצח על הסטאטוס קוו של החזקת השטחים, שאפשר להתנחל בכל השטחים המוחזקים, שאין עוד צורך בשום חתירה להסכם־שלום. … תחת זאת נעצר, נסוג לגבול שהוא קבע לעצמו, והכריז: אם ״אני בטוח שהבעייה בשביל מצרים ושאר העולם הערבי אינו גודל השטחים המוחזקיס בידינו.
