גליון 1147 (23 בספטמבר 1959), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מביאה הוא האמרגן אברהם בוג־אטיר,
שיביא בשנית גם את קרקס מדראנו,
תיאטרון פיקולי ולהקת באלט־על־קרח בשם
פאריס על קרח.
צריו שמימי נישא במקום שניגן
%ץ ןלחו דו״חים מפורטים וסיפורים
\4 טלאים,״ הבריקו הגדולים שבעתוני
העולם לכתביהם בירושלים.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בבית־הספר העברי ממשיכים אמנם
ללמוד את הגיאוגרפיה בצורה מיושנת, מחלקים את המדינה לאזורי הגליל, הנגב׳ השרון.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

*
הערתו העוקצנית של העסקן הוותיק
הכילה גרעין של אמת. כוח־ד,משיכה של
צעירי מפא״י בוזבז בצורה מחפירה, אולי
בגלל התחרות הגדולה בינם לבין עצמת
תחת לשמור על אבן, דיין ושות׳ לכמה
הופעות לאומיות רבות־רושם, פורט שמם
למטבעות קטנים — מאמרים חסרי־תוכן
בעתונות, נאומים במתכונת הרגילה של
עסקנית
כך הפכו השמות המצלצלים תוך חודשים
מעמים לסחורה מוכרת, ששוב אינה מעוררת
התרגשות.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו חיים לפי תורת־חיים אחרת. לא
אף פעם שיגיע יום ואני אחיה בצורה כזו. חשבתי
בוץ. זר, לא היה רק חלום רגעי של חניכת תנוען
חשבתי על זה בכל הרצינות.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אפילו
בהסיפם נגד הקו הרשמי, יעשו זאת בצורה
פקחית, בחברת אנשים הגונים, באמצעות
סיסמות שהפכו זה מכבר לפופולאריות.
גליון 1107 (17 בדצמבר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בעיני הרוסים זוהי
ברכה מן השמיים. אולם לפחות גורם אחד
רואה בכך צרה צרורה: אותם הגורמים היהודיים
הפועלים במארוקו ובטוניסיה, וה־מנסים
לגשור גשר בין ישראל לבין שתי
מדינות המגרב החופשי.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

וכאן ציפתה לעבדאללד, הפתעת־חייו: לאחר
הסכם נוסף, שערכו אנשי מפא״י עם
חבריו בלי ידיעתו, הועמדה מועמדותו
של מוחמד עתמאנה, הנציג המפא״יי, שצריך
היה להחליף את היושב־ראש הראשון של
מועצת כפר קרע.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בתשובה,
קיבל הנס מכתב מלא־הבנה מהוריו :״לא
היית צריך לעזוב את לימודיו ללא רשות,״
כתב אביו!
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

יעניק לו אלוהים חיים
ארוכים, כך שיספיק להעלות על הכתב את כל אשר עם
לבו.
חייל טוב צריך לדעת מתי לסגת. נסיגה בכבוד מחר
עוד תציל את אגדת בן־גוריון.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אולם ההזדמנות לנקמה זו בוששה לבוא.
קליימן נעלם ואילו אני הייתי צריך לברוח
למינכן. הקדשתי את כל כספי וזמני לחיפושים.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ליד שולחן ארוך, עמום ניירות, גונג,
בקבוק או שניים של מיץ, ישבה הוזעדה
הבוחנת. מר צור, מלשכת התיירות הממשלתית
(״אני דואג לייצוג נאה של ישראל.״)
מר אמנון אריאלי, מטל־אריאלי, גבר
נאה ופיקח־מבט, רומן מסינג, שייצג את
בית ציוני אמריקה והיה אחראי על הסדר
המופתי (״ 10 נבחנים לשעה — לא פחות,
לא יותר״) ועזריה רפפורט שייצג את אד
סאליבן.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אין לי
ויזה, אין לי ניירות. ביהודי כמוני אין להם
צורך.
שאלה: שמענו שהיתר, לך התקפת״לב.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כאילו רק אתמול נישאנו, והלילה חלף מהר, ובבוקר היית צריך לשוב
למחנה. הספקנו לאכול ארוחת־בוקר ביחד^ ,ליויתני לעבודה, ואתה נסעת.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כמאתיים סטודנטים׳
שנאלצו השנה לשמוע הרצאות להיסטוריה
יהודית בשעות הלילה, מפי ד״ר צבי אנקורי
בעל הקול הדרמטי, שימשו כלולייני
הקרקס. הם טיפסו על הכיסאות, יצרו
פירמידות־חיות, שגם טובי המתעמלים לא
היו מתביישים בהן.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לעומת זאת, אין הדתיים מעוניינים כחקיקת חוק חדש,
שיסדיר את מעמד הרכנים הראשיים, מתוך חשש כי כל ניסוח
יכלול סמכויות המצומצמות בהרבה לעומת הסמכויות שהרבנות נטלה
לעצמה עד כה ללא חוק לפי שעה, הסמכות החוקית היחידה היא בידי בית
הדין הרבני העליון
מינוי הרכ הראשי החדש נתון כעת למעשה כידי הרכ
טולידאנו (וכעקיפין כידי מפא״י) ,כי שר־הדתות הוא האיש המוסמך
למנות את 70 הבוחרים (מהם 35 אשכנזים 35 ,ספרדים) שיבחרו ברב הראשי
האשכנזי החדש, לחמש השנים הקרובות, יכול למנות בוחרים כאחת־נפשו,
לקבדע בצורה זו מראש את תוצאות הבחירה.
אולם קרום לודאי כי מפא־״י והדתיים יסכימו כיניהם לדחות | [
(המשך.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

.״
משרד המסחר והתעשיה, אשר עינו נעוצה
במועד הבחירות, ובצורך לדחות זעזועים
כלכליים עד לאחר מועד זה, הציע לזקס
הלוזאה של 100 אלף ל״י, למימון תעסוקה
סדירה.
גליון 1140 (5 באוגוסט 1959), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אין לו מנהרה סודית
מתחת לאדמה, ואין לו גם פרוטקציה מיוחדת
שתאפשר לו לצאת לחפשי. כל מה
שצריך משה יצחק, תימני כחוש, מגודל
פיאות וזקן, כבן ,55 לעשות כדי לצאת
לחופשי, הוא לגשת להנהלת בית־הסוהר ולומר
שתי מילים :״אני רוצה.״
אז ילקח משה אל בית הדין הרבני בפתח
תקוה, שם יהפוך את הצהרת ה״אני רוצה״
שלו לחתימה על טופס גירושין לאשתו, ולא
יוחזר עוד אל בית־הסוהר.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

צעירים אלה אינם נרתעים מביצוע
מעשי פשע, שהעונש עליהם הוא 14 שנה
ואולי גם, אם ימות אחד מקרבנות התקיפה
בשעת השוד, מאסר עולם.
לא מספיק לציין עובדות. צריך גם לחקור
ולמצוא מה היא הסיבה שמחוז המשטרה
הגדול והחזק ביותר בישראל אינו
מסוגל להתגבר על גל הפשעים הגואה
משבוע לשבוע, ולאתר את הכנופיה האכזרית
המשתוללת בעיר.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אם ישתנה שוזי־המשקל הפוליטי בארץ,
אם יודצר משבר כלכלי המלוזה בתמורות
פוליטיות, אם באיזו צורה שהיא תראה
הצמרת סכנה לשלטונה — עשויים חוקי-
הדיכוי להיכנס במפתיע ובעצמה לפעולה.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אם
העם
תפורסם הידיעה ברבים, היא תימסר בצורה חגיגית ורבת־רושם.
• במה מפלגות ינסו לנצל גמלחמת־הכחירות את אלופי
אזרח אמי ץ
התנ ״ ך.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

המהפכה הירדנית תצרף את ירדן למחנהו של גמאל עבד
אל־נאצר, בצורה זו או אחרת. מצב זה לא ישתנה על־ידי
נוכחותם של חיילי האו״ם ממערב לירדן.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

תודעה יחסר הנוער
אין הבדל בינו לגוי
הוא עלול מחר ל שכוח
צור חו צ ב ממנו — הוי, הוי, הוי
ועל כן לכאן הגענו
ובידינו נר התודע ה
כלי הקודש, אנו אנו תמיד
כלי הקודש — ארבעה.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״
״יש לי המון הוצאות,״ השיב מבקש הנדבה ,״אני צריך לקנות
שמלות לאשתי, בבוקר אני ממהר לעבודה ומוכרח לנסוע בשירות
במקום באוטובוס, אני רגיל לעשן סיגריות וירג׳יניה.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

.״
הוא הסביר להם כי הנערה היא ממשפחה
בעלת השפעה ומעמד בציבור, ההתחברות
עמה, כך אמר, תזיק לא רק לה אלא גם
להם, שכן היא תסבך אותם בצרות צרורות.
כמעט לכל הנוכחים היה ברור במי המדובר.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

שמעון פרם לא דיבר על צבא של מיליונים.
איש
לא ראה צורך להכריז על מלווה
עליה, ולהטיל מסי קליטה, ולזעזע את מצפונם
של יהודי אמריקה.