גליון 1205 (26 באוקטובר 1960), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

החנות מסודרת בטוב־טעם. התרבות מוצגת
בה בצורה המגרה את התיאבון. כל
ספר נראה כאילו אי־אפשר להתקיים בלעדיו.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הגאוניות של פרם ושות׳ היא בכך, שהבינו
כי אין צורך להקים עתונים משלהם.
פרשת שבועון הרפש רימון הוכיחה להם
כי זהו עסק יקר מאד וחסר סיכוי להצליח.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

יתכז שאיז קשר ביז השניים, אבל מאז
שהחילותם את המלחמה שלכם לצר לבוז,
״העולם הזה״ חור להיות העתוז הטוב והיפה
והיקר ביותר בשפה העברית.
גליון 1207 (9 בנובמבר 1960), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ככל ספרי עקד, העוסקים יותר בצד הביבל־יופילי
של הקונה מאשר בתוכן הספרותי
של היצירה, מוגש גם ספר־שירים זה בצורה
נאה. הנייר מצויין, האותיות מודפסות בהידור,
הרישומים (הגרועים, שלא כבכרכים
אחרים של סידרה זו) נקיים ונהנים ממיש־טח
לבן נאה היכול להבליט אותם כראוי.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

שוטרים במדים הסתובבו במכוניות משטרתיות בשכונה.
הבל נעשה -חוץ ממה שצריך היה להיעשות.
ץ },כל זה מתקבל הרושם המוחלט כי המשטרה לא
}*.ן היתד, מעוניינת במיוחד למלא אחרי הצו המקודש של
המרות המשפטית העליונה.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

תהיה
זאת, מהדורה אנגלית של אצבעוני, שעורב! מקווה להוסיף בצורה זו סוג
חדש לייצוא הישראלי. העורך מקווה כי חידוש זה ימצא חן לא רק בציבור
היהודי, אלא גם בציבור הכללי, נמנע לכן מלהבליט נימות ישראליות מובהקות
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה
מוותר על הנסיעה לביתו בראשון, למרות
שזה היה רבע שעה נסיעה, ונשאר
איתי ללון, בחדרי ובמיטתי.
אחרי כמה שבועות היה צריך לנסוע לירושלים,
להתכונן לבחינות באנאטומיה.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

לכן הקימו מאמני הכדורגל בישראל איר־גון
מיקצועי משלהם, ולאחר מאמצים רבים
קיבלו את חסותה של ההתאחדות לכדורגל.
הכל היו בטוחים כי צרות המאמנים חלפה
.״האמנו כי בעיותינו הכספיות והאיר־גוניות
נפתרו.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

כמעט כמספר הנוטלים
חלק בוכוח, כן מספר הדעות:
מרבים לתלות את הקולר בכבישינו
הצרים, המשובשים והעמוסים תנועה עד
לעיפה, מטיחים אשמה בהולכי הרגל
הבלתי זהירים, מטילים את עיקר האחריות
על רוכבי האופנים חסרי המשמעת,
על רוכבי האופנועים וד,קטנועים
הפזיזים ונעדרי הסבלנות, על
נ.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

״
ף ש השואלים את עצמם :״מה קרה לדויד בן־גוריון?
7כיצד הוא מסוגל להתנהג בצורה כזאתי האם השתנה
אופיו?״
אין בל מקום לפליאה זו.
גליון 1221 (15 בפברואר 1961), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אני מחליט שכל המרבה הרי זה
משובח והולך אל ה־־.39
חדר ה״י 39 הוא הפרוזדור דרכו באתי
לפני רגע• הפעם אני ערום ויורד לבריכה.
המים חמים ונעימים אבל צריך לדחוף כמה
אנשים, לפני שאני מצליח להיכנס לתוכם.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אם באותו זמן תתחזק
המפלגה הליבראלית (למשל, עד 25 מאנד־טים)
ויהיה צורך להכניס לקואליציה הבאה
גם את הדתיים (העשויים להגיע עם פא״י
ל־ 15 מאנדטים) ,תהיה מפא״י מיעוט בממשלה.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הוא נסע לווינה, ניגש להירשם לאקדמיה לאמנות. לצורך זה היה צריך להגיש
ציורים לדוגמא. על סמך ציורים אלה נפסל מיד.
גליון 1189 (6 ביולי 1960), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הסיפור היה אולי נאיבי מאוד — לולא
היו גיבוריו כלב וכלבה, ולולא היו שניהם
פרי מכחולי הציור האגדיים של וואלט
דיסני. בצורה זו, זוהי אגדה תמימה וחביבה.
אפשר לראות בה מעשייה סמלית
המתארת את העולם האנושי כפי שהוא נראה
מזווית הראייה הכלבית; או אגדה לילדים
בגיל הגן.
גליון 1191 (20 ביולי 1960), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

ידיד זה היה יהודה דורון, צעיר בן ,27 יליד
ירושלים, ששימש מלצרו האישי של רב־החובל.
כשעלתה על האונייה היו לרותי, ילידת הקיבוץ השומר־ד,צעירי
נגבה, השקפות רחוקות מאוד מאלה של אנשי־
הבלתי־מנוסה למסקנה הטבעית־כביכול שהנצרות
הינד, המשך מהותי של היהדות׳
אורח החיים המתבקש אף במדינה ישראלית.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.
• הצעת יוסף סרלין: הארץ תחולק
ל־ 30 איזורי בחירה, אשר בכל אחד
מהם ייבחרו שלושת המועמדים שיזכו במספר
הגדול ביותר של קולות. בצורה זו
יוכלו להיבחר בכל איזור נציגים של מפלגות
שונות, בהתאם לכוח הריאלי של כל
מפלגה.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אם היו עושים זאת, היו מגלים שאלדובי
העתיק פשוט חומר רשמי שיגרתי של הצבא
האמריקאי, שלח אותו בתור כתבות
לארץ. כשהיד, צריך לכתוב רשימה רצינית
יותר, היה שוכר לעצמו עתונאי היודע
לכתוב, משלם לו תמורת כתיבת הרשימה
בשמו.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אד זה ענייז
הסטיסטיקה למייז את הנשאלים, בצורה
שהם יכולים לעמוד במקום כל העם.
לפיכד נשמח שתוצאות משאלו של ד״ר
פואה מראות השקפות והרגלים מוסריים
שלמה שטיין, ירושלים
בישראל.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

קומץ העסקנים, השולטים כיום
במיקרה כאומה זו, לא יצרו את
האומה העברית. כמידה שככלל
היתה להם השפעה על רמתנו ה מדעית
הטכנית, הרי היתה זאת
השפעה שלילית.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עיקרה:
שהמפלגה תגביל את כהונת חבריה בכנסת למאכסימום של שלוש קאדנציות.
בצורה זו תנסה המפלגה להבטיח ייצוג למועמדים חדשים, אחרי שבהרכבת
הרשימה האחרונה לא הצליחה להשתחרר מהתחייבות הוותק, דחקה.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אזרחים הוזמנו להשתתף במבצע
בכרוז בו נאמר:
אזרח נכבד,
הנך מוז מן בז ה לעזור בנ סיון אובייק טיבי לחקר דעת־הקהל
בק שר לבחירות לכנסת הח מי שית, הנערך על־ידי
מחקר של העולם הזה. אינך צריך למסור את שמך או כל
פרט יאחר בק שר לזהותך.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

השבוע הסתבר כי גם משרד־החוץ הישראלי
קיים מוסד כזה.
התגלית באה בצורה מיקרית לגמרי. במשפט
אפרורי, בבית־משפט השלום בתל־אביב,
הופיע אחד יוסף קליין, גבר גיבן
בן ,41 כנאשם בניהול בית־הבושת המפורסם
של דב ״ברלה״ שמריהו.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הן לא הרוויחו סכומים
גדולים מביקורים אלה. לא פעם היה ברלה
נותן להן פיצוי בצורה אחרת, על כי ״הרגו״
ערב בשרות־החוץ של המדינה.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לאחר קביעה זו מינתה
הוועדה את עצמה כוועדה חוקרת והוציאה
משפט, אותו אסרה על גדולים ממנה בתורה
גיחוך גדול הובלט׳ במעשיהם המופגנים
של מזכירי מפא״י, שרגא נצר ובני אילן,
מחליפי אלמוגי ותומכי ביג׳י, שהזמינו ברוב
צדקנות את מחברי כתב הקילוסין הבן־
גוריוני למחרת הפירסום, לבירור במזכירות
מפא״י על פירסום הדו״ח בפומבי, לאחר
שניהלו לפני הבחירות ׳משא־ומתן ממושך
עם הסטודנטים לקביעת מועד הפירסום.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אמש־)
תיאטרון
בממלכתה צר
המשרתות (מאת ז׳אן ז׳אנה; הבמאי
רם גופר; התיאטרון האינטימי) הוא יצירתו
של בן־הטיפוחים המיותם של צרפת, ה־במאי־המשורר־הפושע
לשעבר ז׳אן ז׳אנה,
שנידון בשעתו למאסר עולם על עבירות
חוזרות ונישנות, ניחון עקב בקשה קולקטיבית
של מיטב סופרי צרפת.