חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 47,051 עד 47,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 21
אולם יוסף לוי, ראש העיר, לא הרגיש שום צורך בבירור כזה. הוא שלח מיד מיכתב רשמי לרפי :״טרם ראיתי חוצפה כזאת על מיכתב רשמי, מעובד אל האחראי שלו.״ בסוף דבריו, הודיע לוי לנלסון כי מיכחבו מהוזה מיכתב־ם יסורין.
גליון 1255 (26 בספטמבר 1961), עמוד 5
״ ,תחת לאמר ״לא תרצח עברי ך׳ ך * מצפון הלאומי, ויצר הקיום ד,עצ- | 1מי, תובעים: תוקם ועדת־חקירה ציבורית, בראשות שופט עליון, שתחקור את נסיבות מותם של חמשה אזרחים צעירים אלה.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 5
אומר גלובקה: השתדלתי לפרש את החוק בצורה המתונה ביותר. לולא קיבלתי את התפקיד על עצמי, היה בא נאצי קנאי וכותב פירוש הרבה יותר חמור.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 14
חלפי ישב אז בקפה ולפתע ראה מודעה בעתון לפיה הסתבר לו שההצגה בה היה צריך להופיע החלה חצי שעה קודם פסמן• הע בוט >• יוסף אלמוגי, מזכיר מפא״י, באסיפת פעילי מפא״י בכפר־סבא :״שלושת מפלגות הפועלים בארץ הן מפלגות אחיות.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 16
.״ זהו סיפור לדוגמא שהמראיין מספר לנשאל. הנשאל צריך להשיב על השאלה :״האם אתה נוהג כלפי אשתך כמו הבעל שבסיפור?
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 5
שר-ד,בטחון לא ירש את שרותי־ד,בטחין מזולתו. הוא יצר את שרותי־הבטחון האלה. כל ראשי מוסדות ד,בטחון והמודיעין במדינה הם בחיריו האישיים של דויד בן־ גוריון, והם כפופים לו אישית.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 47
״הוא התעסק הרבה עם כסף שחור, וכשהיה צריך מזומנים נהג לתת צ׳ק על סכום גבוה ולקחת את העודף,״ סיפרו .
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 33
זיטמן ופיאט אינם חוששים מתחרות מצידם של אלון ושל שרגא צור, יורד מישראל, המשמש כרכז השידורים.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 75
יואב לויטס (הלוי) סובל מתיסמונת מתמיהה — צורך שאינו בר־כיבוש, להציג אינטלקטואליות בפרוטה.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 40
מייד אחרי הקמת ממשלת הליכוד, כאשר שר-החקלאות הע לה את מחירי המים, פנה העיתונאי יגאל לביב, באמצעות עורך-הדין יוסי ארנץ, לבג״צ נגד השר ודרש לבטל את ההחלטה בגלל ניגוד האינטרסים שבין אריאל שרון כצרכן מים בחוותו, לבין השר אריאל שרון.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 79
.״ כאשר ד״סואס־קאנאל׳ הוא נטע זר בעב רית העכשווית, כמו ה,אגנט׳ בדברים הבאים :״כמלחמה העולמית היה אביו של לדר, הלא הוא רב דוויד, אמט של התורכים מי צריך את השטויות הללו. או שבאר/רכלבסקי כותב בעברית של שנות השמונים, או שהוא מתרגם לעברית חיים כאד (רכלבשקי) יצירת־בוסר פטפטנית אידיש של שנות השלושים והארבעים, אפשר לחשוב שלא לימדו אותו במאה- שערים פרק בהילכות שעטנז ושתי־וערב.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 79
כמו פלגיאט נחות ומהול משיריהם של אורי צבי גרינברג, יוגתן רפוש ויצחק שליו, עורכת לה המוכסת עיסה מי יישית־לבוי הנה מופעי בדור פיטר הנדקא מילולית, נטולת כל כישרון שירי, ומבשרת למועצת הספר העברי :״ואקח לי כגדי מילת /ואקח לי כגדי פישתן / ואשאל כגדי לכן /ואקרא לנפשי / הנעמה מדמעות /על חתגי על פצועי / ועל נעדרי בשיר אחר מדמיינת עצמה המוכסת ל״אם הנביא״ .כמינהג הימים הרי שבין שיריה של הגב׳ בן־דויד מצויד, חנופה משוללת כל ערך אל עבר מצריים (אולי בכוונה להציע למישרד החינוך והתרבות לתרגם את שיריה כשירים מייצ גים של השירה הישראלית) ,והיא עושה זאת תחת הכותרת משירי ארץ הנילוס, כאשר נשכח ממנה כי אין בעברית ״נילוס״ אלא ״יאור״.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 75
ריבנר ושותפיו לפשע (שקד, שביט ורבין) הצליחו להוציא לאור יצור־כלאיים אנטי־ספרותי, אנטי-שירי, אנטי־משוררי, סטרילי ומשולל מימד כלשהו.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 75
חברות המוניות, שתחילה קבעו תע־ריף־בחירות מיוחד של 5ל״י לשעה, העלו בינתיים את המחיר ל־ 7ל״י. ספרים חץ!צר יד ׳החומר כל מי שיקרא את עשרת העמודים ה ראשונים של הרומן החדש שהוציא רב ד,ומוריסט אפרים קישון, יראה בו סאטירה מוחצת על בן־גוריון ופרישתו ל־שדה-בוקר, כפר הלובש בספר את צורתה של עין כמונים״ .מי שימשיך לקרוא (וקשה להפסיק בנקודה זאת) יהיה בטוח פחות במסקנתו, ויסכים עם הערת המחבר כי אמיץ דולניקר, המנהיג הפוליטי, גיבור הספר ,״הוא טיפוס שאינו קיים * עין כמונים — אפרים קישון ; הוצאת כרמי את נאור; 282 עמודים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 59
הם שמח ליטים אם עכשיו תרקדו סלואו צמוד ותיהנו מהלחץ, או שתר־קדו בשיגעון המוסיקה הקיצבית, בכל אופן, הפעם בחרתי בצר״ פתי מליון שבא ארצה, התגייס לצבא, שירת ברמת־הגולן ועקב חופשה באילת נזרק למיקצועו החדש, שבו הוא מחזיק חזק בשתי ידיו כבר יותר משנה.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 15
נותרו שני הזרמים האחרים — ושניהם הפבו יותר ויותר לאומניים, צרי־או־פקים ודתיים, באמצעות מגמה מודעת שנקראה ״תודעה ״הודית״.
גליון 2188 (8 באוגוסט 1979), עמוד 3
התנ״ך נערך סופית בתקופה שבה המתין עם־ישראל לבואו של המלך־המשיח, נצר לבית דויד. איזה עניין יכול היה להיות לעורכים להשמיץ את אבי־אבותיו של המשיח?
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 37
חסידי השוק ה״חופשי״ מאמינים, שכאשר משאירים את מחירי המוצרים לנפשם, ונותנים להם למצוא את רמתם בלי התערבות ממשלתית, הרי הדבר יחלק את משאבינו בצורה היעילה ביותר. אך משונה הדבר שרק ההתערבות הממשלתית להורדת המחירים, או ההתערבות של ההסתדרות לעליית השכר, נקראת בפיהם ״עיוות״.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 47
מה קרה לכספים הללו ז מדוע נעלמו משך שלוש השנים האחרו• דולר, להקמת בנק־הדם החדש. לפי החלטת מד״א היה צריך הבנק להיבנות בתל- השומר. הנהלת מד״א סירבה להצעת מישרד־הבריאות, לקבל שלד של בית־חולים ביפו, העומד ללא שימוש לצורך בנק־הדם, והחליטה להקים בית חדש.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 64
אכן הנגף (.)10.00 סרט מהפקות תיאטרון הכורסה, שהיה צריך להיות משודר לפני שבועות אחדים, אך לא שודר.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 27
איש שאינו מצליח להבדיל בין חמור לאדם — אתה יכול לומר לעצמך בשלווה סטואית — הוא או קצר־רואי, הזקוק לעזרתו של אופטומטריסט, או יצור מסכן, הסובל מחזיונות־שווא והזקוק, אי-לכך, לטיפולו של פסיכיאטר.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 35
ניתן לחדש אותו בכל רגע, לנהל תעמולה לעיני העולם, לאיים על ארצות־הברית ביצירת מצב־ביש, שבו תעמוד לבדה מול העולם כולו. י • המצב ממריץ את ארצות־הברית ומצריים ללחוץ על ממשלת־ישראל, בטענה שרק ויתור ישראלי מהיר בעניין הפלסטיני יכול למנוע את חידוש הוויכוח במועצת־הביטחון והעמדת אמריקה במצב בלתי-אפשרי.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 3
מטבע הלשון ״זה הופיע בדף״ מקובלת בחוגים רבים, מבלי שיהיה צורך להסביר ולפרש לאיזה דף הכוונה. עתה, כשדף מתקרב למיצוות, הוא מממש את שמו.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 67
הפ רק הראשון מספר על האחים הבורחים ליער ועוברים חוויות ילדים מסעירות. חופשת אהבה (צ .) 5.3קומדיה מצרית מטומ טמת, על מהנדס העובד ב בניית סכר אסואן ועל אשתו הרופאה, הנעדרת מהבית בת קופת חופשותיו.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 31
קבעתי פגישה עם מנהל לישכת ראש־הממשלה, אלי מיזרחי. נפגשנו בפי־צריה רימיני, ברחוב איבן־גבירול, מכיוון שהיה עליו להיות עם ראש־הממשלה בבית ציוני אמריקה הסמוך.
