גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

עד ש מקור
העלייה, הנתמכת על־ידי קניות
המחנות לא יפסידו את מנות־המזון שלהם
לפני כמה חודשים התברר כי המרגליות
של בנק הפועלים עצמו, הוא בידיעות
מסוכנות האו״ם, ולא יוותרו על זכויותיהמבוססות
על כוונת החברה לחלק מניות הסתבכו בחובות של כמאתיים אלף לירות.
הם בישראל.
גם להסתבכות צריך מזל. בעוד
הטבה בשיעור של מניה אחת לשלוש
<• לתת תמריץ כספי מיוחד לבעלי המניות
מוחזקות וכן לחלק לבעלי מניו פשיטודהרגל של מפיץ הספרים יעקב דנגור
חנויות והעסקים שבמחנות, כדי שיוכלו
הרעישה את הסיפים — עברה הסתבכותו
תיה בונוס בשיעור של ס/ס.10
להקים עסקים חדשים מחוץ למחנות.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

אני רוצה
לשאול עכשיו שאלה נוספת על השאילתה מס׳ .6289
היו ״ רישר אל ישעיהו: סגן שר־האוצר השיב
מה שהשיב. הוא אמר שהוא צריך לקרוא את הפרוטוקול,
לעיין ולראות אם יש עוד דברים.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

להפתעתה של גולדה, ובניגוד
להודעתה כמכתב למרבז מיפלג־תה
שם ציינה באילו לא הצליחה
לשכנע את חבריה בצורך בפרי־שתה
— לא הופעלו עליה בל לחצים
להישאר.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לאחר מכן, עבר הדיון לשאלת ה שביתה.
צורך להבין את גודל אפסותו של
הנושא הראשון, כדי להזדעזע כיאות מ־סדר־העדיפויות
של נציגיהם של מיליון
ורבע עובדים במדינה.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

אין אופוזיציה היכולה להתנגד שעניין כלשהו
הצורה היחידה שבה הזכויות הלגטימיות יכולות לבוא
לידי הגשמתן, בצורה שתבטיח את ביטחוננו, במקום
לסכן את ביטחוננו, היא זו: שתקום בשטחים אלה
מדינה לאומית של העם הפלסטיני, בשותפות עם ירדן
או בלי שותפות עם ירדן, כרצונו.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אחרי ההחלטות
החגיגיות, העקרוניות, למען מצלמות
הטלוויזיה, יהיה צורך לנהל משא־ומתן.
על עמדות־כוח. על מקומות ברשימת-
המועמדים.
גליון 1876 (15 באוגוסט 1973), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אמנם הננו דמוק רטים
יותר ממאה אחוזים, אך לכל דעה
צריך למצוא את האכסניה המתאימה.
יהודה זמיר, רמת־גן (״דבר״ )27.7.73
פנו דרך ל בי קו ר ת
סוף־סוף מתחיל הקהל הישראלי לגלות
תכונות ההכרחיות להצמחת מח זאים
ואמנים, שראוי להתכבד בהם.
גליון 1879 (5 בספטמבר 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

עם עזיבתו את עבודתו
א1111י ם
חברת ואריג, בו היה צריך
לטוס, התרסק ליד נמל התעופה
אורלי.
גליון 1879 (5 בספטמבר 1973), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ומאחר שהיתה זו מדינת־ישראל שגרמה
לו להיוותר ללא דירה, לדבריו — מוכן
כיום צברי, תלמיד־ישיבה לשעבר ונצר
למישפחת רבנים — לפנות אף למיסיון
בבקשת עזרה.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

אם כי לפעמים תופשים את מקום המרחבים צילומי
הנאצי שפלש לצרפת, מדגיש את עצם
היותו גבר בתחפושת ולא אשד ..זאת, למרות
שהסצינות המשעשעות ביותר הן כמובן
אלה שבהן לובש דני חצאית, וצריך
לעמוד בפני נסיונות הפיתוי של קולונל
נאצי שתוי, או בפני ליטופיו,ן מימיהן של
כמה גימנזיסטיות מפוחדות.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

וחרות לבד
לעולם, אחרי קבלת החוק, לא תהיה אל טרנטיבה.
ובכלל,
כשיש רוב, אין כל צורך בקו אליציות.
כך סידר באדר את בגין.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

פיתרון
של שלום הוא עניין אבוד. והערבים, לפחות,
מתנהגים בצורה תרבותית ומכובדת
יותר מאשר הישראלים.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

זה רק
רבע מהסכום שהיא לקחה בתור פיצויים
על חשבונו של אחי. אני לא צריך את
ך* תשובה לזעם הציבורי על המשך
כפייתו של הטקס המשפיל על אזרחיות
חופשיות, טענו אבירי הכפייה הדתית
כי החליצה הפכה לטקס מסורתי
פורמלי בלבד, כי היריקה׳ המשפילה מבוצעת
כיום כלפי הריצפה, לא על פרצופה
של האלמנה, וכי אין לחליצה שום משמעות
מעשית.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

נניח שאצל הנסיכה שלנו ענייני
המין לא היו בסדר. אולי היא חונכה
בצורה לא־נכונה, אולי נפלה בפעם ה ראשונה
בידי גבר לא־טוב, אולי היתה
שחצנית מדי.
גליון 1861 (1 במאי 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אין ספק שכל
נסיון לשלב פוליטיקה עם ביולוגיה צריך
להדליק אור אדום של אזעקה — כי דרך
זו מובילה לפאשיזם.
גליון 1861 (1 במאי 1973), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

האם נגזר עלינו — כגלל
אופי מדינתנו ו/או כגלל אופי שבנינו
— להיות לנצח מדינה*במ•
צור, גיטו חמוש שלא יידע אף יום
אחד של שלום?
גליון 1858 (14 באפריל 1973), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בהימנעות
נוכל להוכיח כי איננו מיעוט.
יהודה כדום, צור־שלום, חיפה
השבוע התגלה סופית פרצופה האמיתי
של האופוזיציה הגדולה
במדינה.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

כל ילד יודע שאין הממשלה רוצה לנהל משא־ומתן
עם ירדן, אלא עם מצריים. כי בדרום אפשר להימוג עוד
כמה ׳קילומטרים, מבלי שתיפול הממשלה.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אחרי פירסום דו״ח ועדת
חורב אינני סבור שצריך עוד להוסיף
הרבה עליהם.
מכתבים עיתוגים לחיילים
במכתבכם האישי לחיילים בדבר מיש־לוח
עיתונכם חינם, הינכם מציינים כי
מישרד־הביטחון מחרים את עיתונכם.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מבחינה מוסיקלית, וזאת כבד ידוע לכולם׳
גולד הוא איש שקנה־המידה היחידי
שלו הוא גולד. הוא מנגן בצורה
שונה מכל האחרים, מפיק מן הפסנתר
צליל שהוא אופייני לו במיוחד, ולמרות
שחסידי בטהובן יאמרו כי אין זה בטהובן
לפי המסורת של שנאבל ובאקהאוז, איש
לא יעיז לומר שזה לא מעניין או מרתק.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

הסיבה לדיסקרטיות המפתיעה היתה
קשורה קשר סיאמי הדוק בצורה שבה
זכה גדעון במקום הראשון. והצורה ש בה
גדעון זכה במקום הראשון, היא
באמת אורגינלית.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

הוא התחיל
לפתע להתכחש ליהדות ולמסורת! צרי
כים
להגביר את התודעה היהודית בבית-
הספר !
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

.״
״יום אחד לפני חודש,״ משתלבת בשיחה
לאה, המבוגרת מעדנה בשנתיים ,״היא פתאום
באד, לביקור. היתד, מלובשת יפה,
מסורקת כמו שצריך. ישבה, אכלה, ולא
אמרה כלום. שאלתי אותה איפה היא גרה,
שתיתן לי כתובת או טלפון או משהו.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

העתון
האוביקטיבי — המנצל כל הזדמנות כדי
לתקוף את פועלי אשדוד ומזכיר ההסתדרות
יצחק בן־אהרון — הסתפק באינפורמציה
הבאה:׳ ״מופע של אמנים בפני פועלי
אשדוד התפתח לשערוריה כאשר חלק
מהאמנים ומזכיר מועצת הפועלים תקפו
בצורה חריפה ביותר את רשות הנמלים
ומנהלה, מר חיים לסקוב, מעל הבמה
בנמל אשדוד.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

ואם מתקבל אולי על הדעת שקומדיה
מלפני 400 שנה או דרמה אמריקאית מודרנית
אינן נוגעות במיוחד ליושבים באולמות
התיאטרון שלנו (זה לא מוכרח להיות
כך, אולם זה מה שקורה). ,הרי הכיב שה
צריך היה לזעזע את אמות הסיפים. שערו
בנפשכם: טרגדיה שכל כולה כאב העם
היהודי אשר אינו יכול להיפטר ממורשת
הדורות ומן המעמסה שהטילה עליו ההיסטוריה,
ועם זאת גם אינו יכול לחיות עם
אותה טרגדיה.