חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 11
גייסי החזית חיפשו יוצאי־צבא מן היחידות הפלסטיניות המטופחות לצבאות־ערב השונים, אנשים שעברו אימון צבאי מיקצועי — מצניחה ועד ל־לוחמת־קומאנדו. תערובת זו יצרה התחרות בין מצרים לסוריה, שכתוצאה ממנה מספקת מצרים יותר ויותר כסף ונשק לחזית. … ליד הציור, בדברי־ההסבר, נאמר: ״הנשק אשר בו משתמש האירגון לביצוע מטרותיו: מוקשים, מיקלעים, רימוני־יד.״ /גורמים עיקריים: •,יחסה של מצרים למדחמחרהגרילה. עד כה לא הודיעה קאהיר, שהיא תומכת עתה במלחמה זו — כבדרך הנכונה למאבק. אולם מצרים נאלצת להגביר כל הזמן את תמיכתה באירגוני־הטירור, תוך התחרות עם סוריה הקיצונית. • עמדתה של האוכלוסייה הערבית בשטחים המוחזקים.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 14
הוא נשאר אוהד מוצהר של עבד־אל־נאצר, למרות שהחליט לעזוב את מצרים. לכן חשוב במיוחד לקרוא יאת דעתו הבנה וזד גלוייה על הנעשה עתה שם. … אבל אם יתברר לרגע אחד שמעמדו בסכנה — אז ההמונים יתייצבו לצידו. כי הם יודעים: גמאל זה מצרים. לפני גמאל היה חושך — ואם ילך, עלולה הארץ לצלול בחזרה למחשך. זאת עובדת־החיים מספר 1של מצרים היום. היא לא מתבטאת אמנם בצורה מאורגנת, אבל היא קיימת.
גליון 2223 (9 באפריל 1980), עמוד 67
.״ ההוכחה הטובה ביותר לכך היא כי לא תוכל למצוא בין שרי ממשלת־יש־ראל אפילו שר אחד שהוא יהודי ממוצא מצרי. גם בין המפקדים הבכירים בצה״ל אין קצין בדרגה גבוהה שהוא יהודי מצרי׳ או יהודי ממוצא ערבי. ״צאלח שאל אותי, ושאלתו נשמעה באוזני כרחמים עצמיים — מה איכפת לך אם יש בין היהודים המצריים שראו קצין בכיר בצה״לז״ התעניין הזקן: ״מה ענית לוז״ אמר הצעיר בהתלהבות: ן :״הבהרתי לו כי חשוב לי כי המצרים יוכיחו את אישיותם, את גאוניותם ואפילו אם הם מצרים־יהודים. … בשנות ה־ 70 התפרסם בקאהיר סיפורו הכדור עדיין בכיסי, שבו הוא מתאר אל קורותיו של חייל מצרי היוצא להילחם בישראל, והמתמוטט מבחינה רגשית ממיבצע־סיני וממילחמת ששודהימים.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 39
הוא דיבר בגילוי־לב, כרגיל. הוא הבטיח שהשלום הישראלי-מצרי יימשך גם אחרי הפינוי של שארית סיני. … האם יתמוטט אז השלום הישראלי־מצרי כלא־היה? אמנם, דויד בן־גוריון לא חיבק את שארל דה־גול. … מיליוני מצרים בנכר הופקרו לחסדי ממשלות עוינות.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 10
כך היה, בשעתו, עם מגעיו של עבד־אל־נאצר עם משה שרת, באמצעות חבר הפרל- 033 הבריטי מורים רובו, כאשר נשיא מצרים שיגר מיכתב לראש ממשלת ישראל, שנפתח במילים :״אחי שרת...״ כך מסתבר עתה, מחדש, עם הופעת ספרי של ירוחם כהן, לאור היום ובמח שך. … אבל הוא פוסח, משום מה, על פנייתו של עבד־אל־נאצר לפגוש אותו — למחרת ביציע ההפיכה הצבאית במצרים. אולי אין זה נעים לירוחם כהן לספר, כיצד הכשיל משיד החוץ פגישה כזאת, בקבעו שאם שליטה החדש של מצרים רוצה לפגוש נציג ישראלי — חייבת לבוא על־כך בקשה רשמית מיוחדת, ומשרד החוץ הישראלי הוא שיקבע מי תהיה אותה אישיות שתיפגש עם עבד־אל־נאצר. מכל מקום, בקשה רשמית לא הוגשה, ושום פגישה עם מנהיגה החדש של מצרים לא קויימה. אחד מפרקי הספר מתאר את התקופה בה שירת ירוחם כנציג ישראל בוועדת שביתת־הנשק הישראלית—מצרית.
גליון 1459 (25 באוגוסט 1965), עמוד 10
לגזר־הדין אפשר היה לתת השבוע רק פירוש אחד: מצרים אינה מעוניינת להתגרות עתה בישראל, או לשלהב יתר על המידה את יצרי אזרחיה נגד סוכנים ישראליים. … הרמז המעשי הראשון ניתן באלכסנדריה, כאשר קיבל נשיא מצרים מישלחת תימנית לשיחה קצרה, וסירב להתחייב כלפיה על קו נוקשה מול הסעודים. … מבעד לחיוכים מסתמן פתרון אפשרי: הצבא המצרי יחזור למצרים, הליגה הערבית תפקח על עריכת מישאל־עם בתימן, כדי לקבוע את צורת המישטר הרצוי לעם.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 29
הלה עילעל גם הוא בדרכון, חייך אלינו חיוך רחב, אבל :״ברוך הבא למצרים!״ הירהר רגע, ואחר־כך ביקש מאיתנו לגשת עימו לדלפק הוויזות, בלי תור. … אך הספקנו לשבת, ופתחתי את המקלט כדי להקליט את הדברים עד כאן, כאשר חזר אלינו הקצין בלוויית אזרח, ביקש אותנו באדיבות רבה עוד יותר להללוות אליו, תוך פליטת ״ברוך הבא למצרים! ברוך הבא למצרים!״ שוב ושוב, ניגשנו לחדר מנהל מחלקת האשרות, הושבנו ב בורסות נוחות מאד, ונתבקשנו להמתין -־- עוד חמש דקות. … לאחר־מכן שתינו יחד בבית־מרזח, ועל יין אוסטרי לבן החלפנו דיעות על ישראל ומצרים. המסקנות היו פסימיות. עתה בא נובוטני לעזור לי.
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 53
את המקום הזה, שנקרא קלאב ביץ׳ ,מנהל זוג צעיר, נשואין מעורבים. הוא מצרי בשם מאגח, אבל תקראי לי מייק, כי לכולם קשה לזכור את השם מאגח.״ הוא גר במשך שמונה שניט בלונחן ועבד במיסע- דה בגולדרס גריז, איזור יהודי בבירה הבריטית. … היא מסתובבת במיכנסי-ג׳ינס קצרים גזו רים ובחולצה ורודה ללא שרוולים. זוג ליברלי במיוחד לגבי מצרים. המיסעדה שלהם היתה ההומה ביותר מכל המקומות שעבר נו בהם לאורך החוף. … אנו /צעירה פולני לי 1 *1 | 11י 11 שעזבה את פולין התחתנה עס מצרי ומתגוררת בשארם.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 78
ב כו ק ר השכם. הציפיה למיפגש ה־ישראלי־מצרי היתה רבה, אולם בעוד שניבחרת ישראל עלתה למיגרש, לא הופיעו המצרים. ההימנון הישראלי נוגן וישראל זכתה בשתי נקודות ללא מישחק. הפעם השניה בה לא הופיעו המצרים למישחק נגד ישראל היתד, באליפות ה סטודנטים שנערכה בשנה שעברה בבד דאפסט, בה שוב ניכללו ישראל ומצריים במשחקי־הגמר, ובהגיע מועד המישחק לא הופיעו המצרים. … התלוצץ אריה בן־אליעזר ה שחרחר :״עכשיו אנחנו כבר כל כך קרובים עד שאין כבר צורך לצעוק. אפשר להשתמש ישר בידיים...״ אמר מפני לפעם עדיין ספורט יציאת מצרים המברק הבהול שנשלח לקאהיר כלל שאלה: האם לשחק נגד ישראל?
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 2
המצרים ושלו במיוחד, ודאי יש צדק רב בדבריו. … ׳״ מודעות נרחבת זו לגבי העולם הזה 1 והמקום המיוחד שהוא תופס בעתונות הישראלית הפכו את אבנרי מרגע בואו למצרים לאישיות מבוקשת ביותר על־ידי אמצעי־התיקשורת המצריים וגם הזרים. … הזכרתי כבר את תשומת־הלב הנרחבת בה זכתה , סמדר פרי. עתונאים ילידי מצרים, כמו סמי גרינשפן מידיעות אחרונות, או דוברי ערבית, כמו איש הטלוויזיה הישראלית אהוד יערי, זכו בכיסוי בולט בעתונות שם.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 15
״ אומר האלוף (מיל ).מתתיהו (,׳מתי״) פלד, על הערכות משרד־הביטחון והמטה־הכללי של צה״ל לגבי הסכומים שיידרשו לתקציב־הביטחון, אחרי שייחתם הסכם־השלום עם מצרים. בתקציב־המדינה הנוכחי הוקצו 64 מיליארד לירות לתקציב־הביטחון השוטף. … שהרי עם הוצאת מצרים ממעגל המילחמה, כחמישים עד שמונים אחוזים מהסד״ב (סדר־כוחות) הלוחם של צבאות־ערב מסתלק מהמילחמה נגד ישראל. ״עד כה, בכל ההערכות של עוצמתן של מדינות־ערב, הובא בחשבון כי הצבא המצרי מהווה למעלה ממחצית העוצמה הצבאית הערבית, העלולה להתייצב נגד מעוז בקו בר־לב אחרי שנכבש כידי המצרים במילחמת יום כיפור ״שינויים משמעותיים בנתוני הפתיחה וזקנים עדיפות לצה״ל״
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 10
לא אנגלים, לא מצרים. מן היום הראשון היה ברור כי עינאב הזקן ( )56ו־הממושקף לא היה יותר מאשר פקק זמני. … על כן, היו הם אשר לחצו למען כריתת הסכם לשיתוף פעולה עם המצרים, במקרה של מלחמה. אולם את הצעד המכריע, הצטרפות לפיקוד האחיד ה־מצרי־סורי־סעודי, לא רצו לעשות. … מצרים כ מו מושבהאמריקאית ך* רףהל בנון עובר גם הנפט הסעודי. 1מאות פועלים, פקידים ועובדי תובלה לבנוניים חיים מזרם זה.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 37
אם ישראלית ואילו הישראלים קיוו כי השלום הישראלי—מצרי ישבור את החזית הערבית ויפטור את ישראל מלהביא קורבנות נוספים. … הגאווה הלאומית העמוקה של המצרים, המאמינים כי ארצם לבדה חזקה מכל שאר העולם הערבי גם יחד, עזרה להם לשמור על ביטחונם העצמי. יתכן כי המצרים מגזימים בתחושת־הביטחון הזאת, ובזילזולם בחשיבות הנידוי והחרם הכלכלי הערבי.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 32
בתעלה עדיין שוררת הפסקת־אש, אבל היחסים עם ישראל אינם מעניינים כל־כך את המצרים כמו המתחולל באגם נאצר הגדול, שמימיו נאגרים על־ידי סכר אסו אן. … מיכאל היים אינו משאיר את המצרים הרעים ללא עונש. כל מה שאירע עד כה הוא רק חציו הראשון של הסיפור. … העולם כולו מזרים אל אגן הים־התיכון אוניות מלאות סיד כדי לרסס את החופים: שגוויות המצרים לא יזהמו את החופים בשאר ולא יפיצו, חס וחלילה, מחלות הארצות.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 15
יש להניח כי טיל זה לא היה היחיד שנורה על-ידי המיצרים. גם על הפעלתם של טילי קרקע־קרקע מדגם פרוג, נודע לאזרחי ישראל ביום השלישי למילחמה. … מי לחמח סטא טי ת * vללם חצורה בה השתמשו, המיצרים ביחוד, בטילים אלה, היתד׳ חדשה. … יתרונו הגדול של צה״ל על פני השירית המיצרי, הוא במילחמת תנועה ותימרון, המוציאה את האוייב משיווי מישקלו ומחייבת אותו לפעול בצורה שונה מכפי ש־ (המשך בעמוד )19 תותח נתק של אה יל מפגיז את עמדות המצרים בונד המזרחי של התעיה
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 44
דא רוצים מידחמה וג בוו ח ־ וו צי םאהבה ומין, או מ רי ם צופי הקולנועהמצוי הממלכה השביעית של מצריים לא חכירח קודם־לכן. הפקתו עלתה כמיליון דולרים (סכום־שיא כתולדות הקולנוע המצרי) ומ תוך שעתיים, כ־ 45 דקות רצופות עוסקות אך־ורק בסצינות מילחמה וקרבות, אשר לשם הפקתן הביאו יוצרי הסרט המצריים שגי במאים איטלקיים, שתחום־התפחותם הוא סצינות באלה. … אל כל מחנות־הצבא המצריים ואל ערי־התעלה, כשהמגמה היא להקרין אותו כפרס לתושבי המקום ולאנשי־הצבא שלחמו במילחמת יום־הכיפורים — וכשיעור טוב לחיילים שזה־עתה התגייסו לשורות הצבא המצרי. … הסרט מביא את סיפורו של לוחם מצרי, אשר במילחמת יום־הכיפורים השתתף בכיבוש מוצב ישראלי מעבר לתעלה׳ וכשהוא עטור הילת-ניצחון, אך חדור תחושת־מרירות על גורל חבריו שנפלו ב- מילחמה, הוא חוזר אל כפרו כשכדור אחד בכיסו, ונשבע כי בעזרת כדור זה ייקום את דם אחיו שנפלו במילחמה.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 24
כך או כך, היא משמשת מחסה יעיל מעיני המצרים שבצר השני. אפשר בשקט לרדת למים, בינה לבין הרציף. … הכל תוצרת מצרים. הכל יקר מאד .״היו הרבה מסים ומכס,״ הסביר פאפאס. … הוא מוכר בקבוק קטן של ערק ב־35 גרוש מצרים. לפי השער הרשמי 2.10 :ל״י. חמישה בקבוקים בעשר לירות.
גליון 1993 (12 בנובמבר 1975), עמוד 21
כאשר יצאה האונייה מקונסטנצה לכיוון התעלה, פנו המצרים אל האמריקאים וביקשו לעכב את המעבר. … העולם הזה 1993 19.10.75 ״עיכוב טכני״ מגע מעבר מיטען ישראלי בתעלה-היום את ״השאלה הטכנית״ הציגה מצרים וישראל ״הסכימה המעבר נדחה ויבוצע תור 10 ימים * מקור מצרי: לא יהיו בעיותבמעבר ! … פירסום נזה אין מצרים יכולה להתיר, והיא מציעה כי ישראל תמצא מייטען פחות בעייתי.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 11
ליטו המצרים כי אינם עבירים. החזית היתד, מוגנת על- ידי שדות־מוקשים. … בששת (קווים מלאים) חדרו כל המאמצים לתוך המיתחס בשתי נזקוו־ואילו הימים עצמו. אורח מיכני ביותר) אשר כנו המצרים ליראת .1967 חתה — ובדין כך: מפני היעדר מיתחם חזק בינה לבין אבו־עגיילה, לא יכלו המצרים להבטיח כהלכה את מרחב־הביניים הזה, וכך ניתן היה לבודד את שני חלקיה של דיוויזיה ,2תוך ריכוז כל המאמץ נגד האחד. … המיתחם עצמו היה עמוק מאד — כ־ 10ק״מ. הקו הראשון של המצרים ניבנה מארבע תעלות מקבילות ארו כות, חפורות לאורכו של רכס אונדכתף, זו מעל ומאחרי זו.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 7
נשיא תוניסיה, חביב בורגיבה, נתקבל בהתלהבות היסטרית. ברדתו מן המטוס המתינו לו נשיא מצרים גמאל עבד־אל־נאצר, ואורחו המלך חוסיין הירדני. … נקודת השיא הראשונה אירעה באולם הגדול של בניין האופרה בקאהיר, שניבנה ערב הצגת־הבכורה של האיידה ב־.1871 הפעם שלטה על הבמה האישה המפורסמת ביותר בעולם הערבי: הזמרת הקשישה והמופלאה אום קולסום. אין בכוחה של מצרים הרפובליקאית — כשם שלא היה בכוחה של מצרים המלוכנית — להעניק כבוד גדול יותר לאורח, מאשר לערוך למענו קונצרם מיוחד של אום קולסום. … שלא כמו רוב אויביו הוותיקים של נשיא מצרים, בורגיבה הוא מנהיג ערבי אותנטי, שעמד בראש מלחמה לאומית מנצחת.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 4
רק״ ח נ/נודאגת מ עזי ב ת הסוביי טי בין עסקניה של רק״ח התפשטה דאגה לגבי המשך תמיכתם של חוגים רחבים ברחוב הערבי בישראל במיפלנה, נוכח הקרע המעמיק והולך בין מצרים ל־ברית־המועצות. בעבר נהנתה רק״ח מתמיכה לא מועטה של חוגים ערביים לאומניים, שהתנגדו לקומוניזם אולם תמכו ברק״ח בגלל הקו הסובייטי של המיפלגה שהיה זהה לגביהם עם התמיכה הסובייטית במצרים. … עתה, עם הצטברות מידע נוסף, סבורים ״חוגים מהימנים״ כי התמונה שצויירה תחילה, בעיקרה על פי מידע מצרי, היתר. מסולפת בחלקה. מסתפר שצעדו הפתאומי של סאדאת, שהורה על יציאת מיספר מוגבל של סובייטים ממצרים, נעשה על סמך ידיעות מבוססות שהגיעו אליו, באילו עומדים הרוסים, מטעמים שלהם, לצמצם את כוחותיהם כמצרים. … התגובה הסובייטית היתה הוצאת כל הכוחות הרוסים ממצרים, דבר שסאדאת כלל לא התכוון לו ושהותיד אותו כפה פעור.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 18
מדינה אחרי מדינה, יצטרפו הערבים לברית שתספק להם נשק חינם, עזרה לכלכלית וחיזוק זר למשטרים הקיימים מול אינטרסים כאלה, אין כל ערך להפגנות״ תלמידים ולאגרות״מחאה. מצרים ה ס טו דנט צדיר ללמוד ״אין חינוך בלי בחירות ! … כמה מהר,פ״ גנות הרציניות והמכריעות ביותר בתולדות מצרים החדשה התחילו בחצרות האוניבו״ סיטות, סטודנטים התנדבו ללחום באנגלים בסואץ, אחדים מגדולי המדינאים המצריים » לעומת קרוב ל״ 5000 בישראל. … בלי היסוס פתחו המש מרות באש 23 .אלף צעירים, אשר עליהם בנוי כל עתידה של מצרים, מצאו את עצמם פתאום במרכז מאבק־דמים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 35
גרוע יותר: הדבר היה עלול להרוס את האמון הבלתי־מוגבל שרחשו המצרים לווייצמן. מי גרם חבלה מחפירה זו? … אמר אחד הנוכחים :״כאשר עזר השמיע את טיעוניו, אפשר היה לשמוע סיכה נופלת על הריצפה.״ הוא השתמש שוב בשיטתו הפשוטה, שכבשה את לב המצרים. הוא היה פותח בניתוח העמדות המצריות — אחת, שתיים, שלוש — ואומר :״אני מבין אותן.״ לאחר- מכן היה מפרט את העמדות הישראליות — גם הן בצורה מסודרת, אחת, שתיים שלוש. … הוא זכאי לו בזכות תרומתו המכרעת להשגת ההסכם הישראלי-מצרי, שנחתם בחודש האחרון של השנה. הוא זכאי לו מפני שהיה האיש הראשון בצמרת המדינה שחש במלוא המשמעות ההיסטורית של יוזמת אל-סאדאת, ושהסיק ממנה את המסקנות.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 16
כדור כי החלטות אדה הושפעו מאד על־ידי האינטרס המצרי הצר. אך כל מי שסבור כי זה הכד, אינו מבין מה התרחש. … ההתגייסות המצרית למען הצלת פלסטין אינה המצאה. היא נובעת מלב הנשמה הערבית, השוכנת בלב המצרי. במילחמת 1948 שירתתי בחזית המצרית. ראיתי קצינים וחיילים מצריים. ראיתי מצרים כהי־עור, בני הדרום המצרי, שגדלו הדחק-הרחק מגבול סיני.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 18
בגלל כמד, ישובים יהודים, שישראל סוכנה להכיר בריבונות המצרית עליהם, מוכנים המצרים לפוצץ את כל העסק. אין ספק כי שורש גישה זו טמון בכך, ששטיפת־המוח של אמצעי התעמולה המצריים במשך שנים ארוכות גרמה לכך שהמצרים פשוט: אינם מכירים בציידקת תביעותינו. … תמיד לעבר מדינות המערב והעולם החופשי ולא ׳לעביר תושבי מדינות־ערב. המצרים פשוט אינם תופסים את מהות זכויותינו ההיסטוריות בארץ !
