גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

ממיכתבו עולה כי מלבד
קרב־החרבות, שאותו הוא מבצע׳כמו
בלט, הוא גם יודע להתבטא היטב, ומספר
את סיפורו בצורה ברורה ומשכנעת.
במיכתבו
חוזר חטואל על הגירסה
שהעלה חלקית במישטרה ובמעצר.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

וכנ״ל לשרון ליפשיץ, שנהגה פחות או יותר
באותה צורה עם כתבת השלם הזה.
(המשך בעמנד )4
העולם הזה 2638
) ברוז מיספר 10 של מיפקדת-ההתקוממוח
ן קרא לכל תושבי השטחים הכנושיס לערוך
,הפגנות ביום כראמה.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אז פנה
שוב לעורך־הדין וביקש ממנו לעזור לו
לצאת מן הארץ .״נמאס לי מכל הצרות
שלי כאן. המישטרה מחפשת אותי כל
הזמן.
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

.״ במודעה שהופיעה
בעיתונות נאמר גם כי ״אלה יהיו מדורות החרות
— לזכר מילחמות החרות של עם ישראל לאורך
כל ההיסטוריה מאז בר־כוכבא והצהרה באותיות
של אש כנגד המרי הערבי, כי אם יהיה צורך נלחם
על הארץ הזאת בכל מאודנו.״
בנוסף להיותן המדורות הארוכות ביותר בהיסטוריה
(לאורך כל ההיסטוריה ולאורך כל כבישי
הארץ) ,היו אלה גם המדורות הסימליות ביותר
בתולדות החג הלאומי.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

בת 18 וחצי בסך־הכל, וכבר מתחתנת,
לפני האחות הגדולה. בעצם אין צורך לדאוג גם
לה, כי היא כבר כמעט־נשואה, עם המוסיקאי רון
דרויאן.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

השבוע, לקראת יום־הארמה ה־,13
התנהג רבין כדיקטטור צבאי ברפוב־ליקת־בננות
מרכז־אמריקאית. לא זה
בלבד שהוא הטיל מצור על השטחים
הכבושים, אלא שהכריז מילחמה על
הדמוקרטיה הישראלית עצמה.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

לפתע הגיע חבר־הכנסת מהליכוד,
רב שילנסקי, ובידו בקשה לבית־הדין
של התנועה הציונית להוצאת צו־מניעה
נגד קיום הבחירות.
. 12:13 השר יעקוב צור עלה לבימה
לנאום. דקה אחת אחר־כך ירד.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

פרס לא נואש מנסיונותיו להביא להפלת הממשלה ולהקמת
ממשלה צרה בראשותו ו/או להקדמת הבחירות. אך בסוף השנה
היה רחוק ממטרה זו יותר מאשר בתחילתה.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

עוד
חצי ד ף מכיל הסבר על הכמות ש על כל חולה
לקחת. כמה שורו ת על צרות האיחסון, חמש
שורו ת על אזהרות, חמש שורות על זהירות
מיוח דת לילדי ם, רבע עמוד על תופעות־לוואי,
רבע ע מוד על צורת השיווק ש ל האספירין
בי שר אל ו עוד כהנה וכהנה אינפורמציות.
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

״פעם דיברנו על כסף. פיש אמר
שבעולם־האמת אין שום צורך בממון.
בדיוק באותו הרגע הופיעה אשה זקנה,
שכלל לא שמתי לב אליה כשנכנסה
לחדר.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

.״
״רוצח מישפחתי צומח, בדרר־כלל,
בבית בעייתי ״,אומר הפרופסור אלי־צור
.״בית מלא שימחת־חיים ואהבה
אינו מנביט רוצחים, אלא אם כן הרוצח
הוא חולה־נפש במצב כה חריף, עד שגם
סביבה אוהדת אינה מצליחה להרגיעו״
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

״
תפקירו כשר־המיסחר־והתעשייה, הז1
מין
אותו הוגו שוורץ (התעשיין)
לבילוי משותף באי כריתים במטוסו
הפרטי הדו־מנועי. בטיסה השתתפו גם ן צבי(״צ׳רה״) צור, ואלוף־מישנה(מיל),
יהודה פריהר.
בר־לב לא ראה טעם־לפגם בבילוי
המשותף :״אסור לח״כ לנסוע לכריתים
| עם הוגו שוורץ?
גליון 2626 (30 בדצמבר 1987), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

רשימות־מחברות הממתינים
נמצאות בידיהם של מנהלי־המחלקות
או סגניהם, ומתנהלות בצורה פרטיזנית.
דוע סירבו כל הגורמים לאפשר
^ /ל י לעיין ברשימות?
גליון 2626 (30 בדצמבר 1987), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

כאשר וענונו התחיל
להרגיש לראשונה שיש לו קיום בנפרד
מהדמויות הדומיננטיות בחייו, כלומר
— אביו ואמו, כשהרגיש את הצורך
כירולוג הולצמן
הכף של וענונו
הוא פירש את התנסויותיו איתם בצורה
שכנראה הביאה אותו להבין שלא
דבריו או מעשיו הם שלא היו בסדר,
אלא הוא עצמו לא בסדר.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

היה זה קטע לא רק מגוחך, אלא גם בלתי־אמין
לחלוטין.
ואת מי שצריך לגנות על כך זה לאו דווקא
הצייד מוסווה־הפנים ומרכיב המישקפיים הכהים,
אלא את עורכי־החדשות של הטלוויזיה
שבכלל איפשרו לקטע כזה להופיע על המירקע.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

בעלת־המלון הודיעה
לנו שיש לנו מזל שאנחנו גרים בארץ כזאת
נהדרת (על הצרות שלנו הם לא שמעו. א^לי
בגלל הקור הם מכסים את האוזניים).
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

כעבור שלושה חודשים לא יכולתי עור לחיות שם. הרגשתי
בצורך להתרחק ככל האפשר מאותה קופסת־מגורים, שבה רוב
שעות היום הסתובב מוטהל׳ה והסביר בפעם אין־סוף את
האטימולוגיה של החיים־הנכונים.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אין שלום בלי שלום.
זה נשמע אידיוטי. אבל יש צורך לחזור על כך בפה מלא.
כשאין עושים שלום, אי־אפשר לחיות בשלום.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

האוניה לא
תוצב על חורבות הדולפינריום, כי יש
לעיריה עוד שיטחי־חוף שצריך לגזול
מהציבור.
עכשיו בודקת עיריית תל-אביב את
החוף של תל־ברוך, מערבית לזונות
וצפונית לארובה.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בדרך־כלל, אנו מונעים מא־בותינו
להחליט לעצמם איך
לחיות, עד מתי לחיות ובאמו
צורה לחיות. בגלל המצב שבו
הם שרויים, הם אינם מסוגלים
להחליט זאת.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

שושנה
הסתובבה במכונית אולדסמוביל
מפוארת שהובאה מגרמניה, כשהיא
מלווה על־ידי הכלב האהוב עליה,
קושקוש, מתנת השגריר המצרי הרא
שוו, סעד מורתאדה. היא גם החליפה
את שמה, ואימצה לעצמה רישמית את
השם שיף.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ליועץ המישפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה צריך להיות עניין
מיוחד במישור העקרוני למנוע יצירת תקדים כה מסוכן, העלול לגרום
בעתיד להצפת בית־המישפט העליון בעתירות של אנשים חסרי מעמד
מישפטי ובעניינים שמטיבם אינם מתאימים לשפיטתו של הבג״ץ, ובנושא
מיוחד זה של מישור היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל מתבססת
גם הסכנה שעתידות כאמור תשרתנה, אם בעקיפין ואם במישרין,
אינטרסים של מדינות זרות, תוך פגיעה במדינת״ישראל.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

זכורני
סרט היסטורי איטלקי, בעל רמה נמוכה,
מעין ״היסטוריה־ספאגטי״ ,בו כונתה מלכת מצריים
״קאליפוטרה״.
ועוד זוכר אני כיצד מפיץ אחד נטל סרט, אף
הוא איטלקי, שעסק בצליבת ישו, גזר אותו ממש
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק ככתובת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקוד —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקס
— 111.341667 ען ץן עוח.
17(70
כר פ שרה צורעה נושא החוקה היה בחדשות גם לפני 25
שגה וח׳כים בכנסת הרבו לשאת נאומים
בזכות החוקר״ אם כי הם היו מודעים לעובדה
שהערר חוקה בישראל הוא בעיקר תוצאה של
פשרה עם הדתיים, המתנגדים, מטעמיהם הם,
לחוקה.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

סוריה ולוב לא היו מעוניינות לעזור
למיבצע שעליו מתנוסס דיגלו של
יאסר ערפאת, ומצריים אינה מעזה להתגרות
בישראל.
היה נדמה כי אש״ף נשאר בלי אוניה.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

איך הם יכולים לעשות לאחרים
מה שהיטלר עשה להם? למה צריך
לזרוק אותי מהבית ולשכת במקומי?
מה, אני לא בן־אדם?