חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 47,801 עד 47,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 43

בדרכם הבית ה שומעים חברי- המרכז את ח׳׳כ פורוש, ביומן חצות של גלי־צה״ל, אומר לירון דקל :״זהו סוף שילטון הליכוד, אגוד ת ישראל תתמיד ב הק מ ת ממשלה צרה ברא שות שימעון פרס ידידי״. ביומן הבוקר של קול י שראל או מר ח״כ חיים רמון לשלמה רז :״ב החלטתו לד חו ת את התוכנית המ דינית שאושרה על־ידי הממשלה, פירק הליכוד למעשה א ת הממשלה.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 8

חשנם הזק עלייה עיברית, עלייה חופשית שתי ידי עו ת עי תונ איו ת שנדפסו ב שבועות האח רונים בעי תוני י שראל, ולא נכנסו ל מדו רי ״ היו ם לפני שלושים שני ם״ ,ר אויו ת ל איזכור: מנכ׳׳להמחלקה לעלייה ו ק לי טהב סוכנו ת, עוזי נ ר קי ס, אמר בבאר״שבע : ה לוו אי שאפשר י הי ה לו מר על מ דינו תאח רו ת בעולם שאין הו קו ל טו ת י הו די ם מי שראל, כפי שאפשר לומר על מ רו קו בידיע האחרת נא מר, כי ה אי רגוני ם ה ציוניי ם באר- צות״חברית תובעים מהאימון הי הו די האמ רי ק אי ״ הי א ס ״ ,שלא יכיר בעולם י הו דיי ם מב רי ת״ ה מועצו ת, שהיגרו לארצו ת -הברי תאח רי ששהו בי שראל, כ״פלי- טי ם ״ .או, ב מי לי םאח רו ת: שהאירגון ״ הי א ס ״ לא י ת מו ךבכ ספי ם ועזרה אחרת, ב״ עו לי ם״ או ״יו ר די ם ״ שכאלה. אין צורך בפירוש־רבין או פירוש־דולצ׳ין, כדי ל ה בין א ת הפירו ש הז ח ה של שתי הידי עו ת: ה מי מסד הי הו די והציוני, יחד עם ה מי מסד הי שר אלי, מ קווי ם שכל מדינו ת העול ם יסגרו א ת שעריהן בפני י הו די ם מי שראל) ו ב או תן מדינו ת שהשער יי ש אר ב הן פ תו ח, תי מנ ע עזרה כל שהי מהמ הג רי ם הי שרא ליי ם הי הו דיי ם. … האם הי הזה מצפונו אשר עיכבו, תת־הבר- תי ת, מל ה ש חי ר מ צי או ת שהכיר הי ט ב, ו מנע מ מנו לפר • ם ב דו תו ת וגוז מו ת ז הנ ה ק בי עה מ שונה המצ בי ע ה על ה בי סו ס ה שי ט חי והמ פו קפק של דבריו :״בעדן, ב שנת , 1946לאחר שה שלטונו תהמ קו מיי ם הכריזו כי אין הי הו די ם צרי כים ל חיו ת כ שאר בני״ ח אד ם, נרצחו 82י הו די ם76 , נפצעו קשה.״ אך הרי ידוע שבשנת 46׳ ,ה שי ל טון הי חי ד ששלט ב מו שב ת -הכ תר הי ה ב ריטי.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 5

הנתבע אמנם התכוון לומר, כי בטבע הדברים, לא מן הנמנע הוא, שהתנהגותו זו של התובע היתד, עשויה להשפיע חובה יתרה נודעה לנתבע לפרסם את הפירסומים שפורסמו, על חוקר, קצין או סמל בשעה שהיה צורך לדון בתיק הנ״ל, ך* תוצאה ממצב הדברים המתואר לא נפגע התובע וכי על כל פנים היתד, קיימת סכנה שיקרה כזאת, ועל לאור מעמדו של התובע, המתבטא לא בתפקידו בלבד.





















