חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 48,551 עד 48,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 8
בעין יפה את כינונו של בית לאומי יהודי בפלשתינה, בתנאי שלא ייעשה דבר לרעת האוכלוסיה הלא־יהודית בארץ. מדוע נתן בלפור, נצר למישפחה סקוטית עתיקה, את ההצהרה הזאת?
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 33
במקום העבודה שלכם סומכים עליכם ומו כנים לבוא לקר א תכם. אתם אינכם חשים צורך לשתף פעולה. יו תר מדי דברים מדאי גים א תכם.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 4
אך נראה כי בכל שנה שמם הנוכחי ודגלתי תמיד בעיקרון שעיתונאי יש להילחם מחדש על נורמות של התנהגות. עי עברי צריך לשאת ישם עברי) .היו ישם לפחות • יו א ל מרקויס.שעבד זמן קצר ככתב מזי ני של העולס הזה בי .1950 בחברת בנו והזוג יאיר עציוני, תל-אביב וזה עוד לא הכל.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 4
עולם אשליות ״לום־אנג׳לם טייימם״ ,אחד משלושת העיתונים החשובים ביותר בארצות־הברית(לצד זה לא היה מאמר חדש, אלא תמצית של שגי מאמרים שהופיעו במדור הנדון בשבועון זה — ״עם משוגע״ (העולם הזה <21.12.88ו״תרגיל שייקה״(השלם הזה .)28.12.88 לא היה צורך להזכיר זאת, אלמלא מצא הארץ לנסץ לפרסם על כך ידיעה.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 26
הראיון הבלעדי עם עמוס גיתאי נערן בחיפה, עיר הולדתו, למקומון ״כלבו״ ול״דף חדש״. ״נולדתי בתבי(בגרמנית )11101560 שבמצריים העתיקה אף על פי שבאתי לעולם באברפלד אשר בארץ הריין.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 30
זה אחרי זה ביקשו בראש מושפל להתקבל לשורות הר״א״פ״מ (האגודה הרוסית של מוסיקאים פרוליטריים, שהוקמה כאמצעי פיקוח על השילטונות ב תחו ם המוסיקה תפקידן של אגודות אלו (זו הנזכרת וכן אגודת הסופרים המקבילה לה) היה לפקוח עין על הספרות ועל המוסיקה, והן פעלו בצורה זו עד שנדמה היה לנו, כי בעתיד הקרוב תוחלף כל המוסיקה בשיר של דווידנקו ״הם רצו להכותנו, להכותנו״ (פיזמון תעמולה פופולרי שנשא חן בעיני סטאלין -נ״ז).
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 10
לבסוף ספרתי עד סג והודעתי לכו לם, ולכל א חד מהם לחוד, שאני עוזבת את ארצות״הברית ביום החמישי ב ערב. מובן מאליו, לכן, שהראיון צריך להיערך ביום הרביעי, בשעה גג בבו קר.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 25
אם נכתבת שירתימחאה טובה וחוקה מתוך עמימות, צריך רברך עריה העמימות, לעומת זאת, היא מצב נתון, מזהיר מפני ה״יוהרה כלפי הברוטאליות שכבר פועלת כאן״ .כי גם אם אנחנו צודקים, מאה אחוז צודקים, היוהרה אינה יכולה להיות נקודת־המוצא שלנו.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 32
ברוך של מי שדעתו התקבלה) אנחנו באמת לא זקוקים עכשיו לצרה הזאת. את הבנת אותי? דבורקה( :בחלון) למי אני צריכה לצלצל?
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 26
וצילום גדול- ממדים, כאשר, במשר שעה ארוכה, תיכננו והעמידו את הפוזות והקומפוזיציה והצלם חותם בכתב־יר מסולסל על הצילום, חתימה כמו כתר, ויושב לו אב המישפחה, בשפם מסולסל, עב־כרס, ושורת כפתורים על המיקטורן ושרשרת זהב של שעון־כיס ולידו אשה צעירה, יפת מראה, צרת מותניים, סבתי הלנה. לידה חמשת ילדיה, בת וארבעה בנים, משדרים מישפחת בורגנים מבוססת מדורי דורות בארץ אשכנז, מישפחת סוחר תבואות, מתבוללת.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 41
עד היום אני גר בדירה שכורה, לא קיבלתי את הכספים האלה בחזרה. .יתירה מזה, הוא גם שיכנע אותי לתת איזה שהן המחאות לביטחון, וא־חר־כך הייתי צריך לשלם אותן. זה הסתכם בהרבה כספים, אני פדיתי את כל החסכונות שלי, לקחתי גם הלוואות מאנשים אחרים כדי לצאת מהבוץ הזה.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 33
אולם בסביבו ת כם, אבל ההתערבות קט חשוב שבו תוכלו לעה-נג לחודש יש סיכוי משאירה אתכםב תחו מ ק בקרוב, צריך רק מטוב שיגיע סכו ם בסף שה של ה סג ת גכול.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 5
הרופאים נוהגים לומר לחולה במצב טרמינלי: הכל תלוי בך. אתה צריך להילחם. כל עוד אתה רוצה לחיות, כל עוד אתה מוכן להילחם, יש תיקווה.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 20
הוא ביקש שנחתום שקיבלנו מיכנ־ קרעה את הם־כתב סיים, כי הוא צריך לדווח על כל דבר. אמרנו לו שיכתוב מה שהוא רוצה.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 35
ארבע חברות־הגאז הפועלות בישראל התאגדו לשם כתיבת והפצת עלון בשם עשה ולא תעשה לצרכן הגאז הביתי. כיצד להשתמש נכון, מה לבדוק ומתי, אין־ להתגונן.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 5
אף לא צויין בפירוש בכל פסוק מי אמר מה, מפני שאין צורך בכך. ברור מתי מדבר אברהם, מתי אלוהים, למרות שבמקור הפסוקים רצופים, בלי סעיפים שהכנסתי).
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 39
״הבעל, שעבד כמשגיח־כשרות במוסד גדול היה ידוע באיזור בשמות־לוואי ובכינויי־חיבה, המשגיח־כשרות שצריך משגיח־מין חלק׳ .הבעל, הקורא לעצמו,הרב של המקום׳ אין לו סמיכות לרבנות כלל, הוא עם־הארץ ואפיקורס מדאורייתא ...סוטה״מין, מחלל־שבת, מסתכל בטלוויזיה ובסירטי־מין בכבל בבית כל יום, כולל שבת, ואומר שזה מותר לו כעונג־שבת.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 31
אני יודע שהיינריך היינה, ויקטור הוגו, ברטולם ברכס, מאיאקובסקי, נחרה, רפאל אלברסי, אליטיס, גינתר גראס ואנצנסברגר אינם עושים עליך רושם — הרי הם גויים, רחמנא ליצלן, וגויים צריך לתרגם ואתה הרי, לפתות כך אתה מכריז, לאו דווקא מחסידי התרגומים (.עם לבדד ישכון״ וגם הבורות המצויהס.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 26
מניין לנו שאספרסו וקרו־אסאן קיימים היו כבר בימי המיקרא? התשובה: שנאמר :״לחם צר ומים לחץ״... באותוי ביקור יחיד בביתה שבשדרות ח״ן, לא הרחק מקאפר׳(הקפה, לא האי: אם איני טועה לא יצאה מעולם מגבולות הארץ) ,פתחה לפני צילה תיק עם אקווארלים, מרביתם איורים לספרים ורק מיעוטם בבחינת ״אמנות לשם אמנות״ .צילה התייחסה אליהם במידה של ריחוק ואפילו של המעטה, אף־על־פי שנדמה היה לי שהיא נהנית ממחמאותי.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 44
לרוע המזל ניהלנו מערכת־גירושין קשה, היו מעורבים גורמים של כסף רב, ושאלת גובה המזונות. עורכי־הדין של שנינו יצרו מתח נוסף והגירושין הפכו לפרשה מכאיבה.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 53
לנו ימשיכו למכור את ״תכנית האלופים״ ,על בטחון מכסימלי כשהפלשתינים ישלטו בגבעות יהודה ושומרון ויהודים ישבו לבטח ברצועת חוף ברוחב 15ק״מ מוקפים בגדרות אלקטרוניות ודמוקרטיות ערביות נאורות עובדה: רוחבה של העיר לונדון (שלא מחכה לנו) גדול מרוחבה של מדינת ישראל שבין הים לקו הירוק. היו כבר ״חכמים״ שאמרו שלא צריך שטח כדי לקיים מדינה. אז בצ׳כוסלובקיה של אירופה, היום בישראל שבמזרח התיכון את הלקח המרכזי ממלחמת העולם השניה ״שכחו״ אצלנו, דווקא הוא הרלבנטי ביותר עבורנו.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 31
וכשאני מסתובב לי ברחובות הערב השוממים של גור(נישט) אל סיטי, בירת הצפון, הזיהום והעב״מים, שנראית באמת כמו עיירת־פיתוח מיקרית על המאדים, מצטיירת באוזני רוחי כתובת קעקע אחת ויחידה שקירות השטעטל משוועים לה :״יוחזר גור לאל!״ ולמי שאוזנו צרה בחופש הגראפיטי(יש כמה כאלה) ובחופש הביטוי בכלל(ויש הרבה יותר כאלה) ,מומלצים בזה אי־אלו פסוקים של איבי הופמן זצ״ל, אחד הילדים היותר רעים של אמריקה בשנות ה־ ,60 מתוך :״11־ 11161361101 זס) ת110ט01י\16ז״ ,ספר שהותר לפירסום רק לאחר מאבק מישפסי, כמובן; מראיין: מהו חופש הדיבור ב שבילה איבי הופמן: אני מאמין בחופש דיבור מוחלט.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 48
השבוע, כשהתקשרתי איתו כדי לשמוע את גירסתו על הפרשה, הוא היה נרעש :״אני הייתי עלול להיות הניזוק המרכזי בפרשה זו, רצו להכפיש את שמי, תוך כדי זיוף כתב״ידי וחתימתי בצורה כל־כך מכוערת. יש לי המון מה להגיד, אבל אני לא רוצה לפגוע בחקירה המישטרתית.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 5
בריטי או צרפתי אינו צריר לדבר על זה, ואף לא לחשוב על זה, מפני שזה חלק מיישותו. מן הלבנים האלה היה צורך לבנות את בניין האומה הלבנונית, המדינה הלבנונית.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 14
מה, אילו היו לדודיק בעיות במס־ההכנסה, הוא היה צריך איזה גצל? • מיהו גצל? איזה קשיש שהיה שם פקיד ויצא לפנסיה.
