חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 48,576 עד 48,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 4
מובן שפניתי תחילה לגורמים, שנראו לי קרובים יותר לעמדות השלם הזה. צר לי לקבוע שהתגובה היתה אדישה או שלילית.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 8
נוני וזאביק טענו, באמצעות עורכי־דינם, שאת הנהלת החברה -קרה הדירקטורים -צריך לקבוע בהצבעה של בעלי מניות-היטוד. 1־ ,31.1.86 באסיפת בעלי־המניות, בחרו נוני וזאביק ברוב של 5654 בזאביק כבדירקטוד, ושלחו הודעה על מינויו לרשם*החברות.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 37
שמה 865111- 16 861-3113ח3ז, וזהו פרוייקט מיש־פחתי קטן ונקי הנמצא ב־8113 .030)11)10 )105 8615 41-45 את המקום מנהל האבא, האמא מבשלת, הבן מגיש והבת עושה סקנדלים כשצריך. הצצה בתפריט לא עזרה לנו לנחש מה יש להם, אבל היינו ארבעה אנשים, אני כבר תיכננתי לצום, והשלושה האחרים הזמינו מה שהחבר ששלח אותנו לשם אמר שחייבים לטעום.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 20
ואלרי הציע שנלך לאכול ארוחת־ערב במיסעדה בערב האחרון שלנו במוסקווה. ואלרי היה צריך להזמין מראש מקום בטלפון, משום שאחרת לא היה סיכוי למצוא שולחן פנוי.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 17
התלבטתי אם להתייעץ עם אבי. החלטתי בחיוב. אמרתי לאבי שאני צריך לשוחח איתו ביחידות. יצאנו מן הבית לרחוב, ושם גיליתי לו בסודי״סודות שהציעו לי להצטרף למחתרת, עם כל הסכנות הכרוכות בדבר.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 11
למזלי אני עצלן, ובמקום לרדת ברגל, ירדתי במעלית, שבה פגשתי שמן נוסף — גירעון לב־ארי, שהיה מפיק כלבו־טק. לא הכרתי אותו, אבל שאלתי אם הוא צריך כתב. הוא אמר שכן, אני אמרתי שאני בא מייד.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 14
טענתו של היועץ, שכמעט לא־תיאמן: בהבאת האנשים לדין אין ״עניין לציבור״ — אותו ציבור שהפסיד שמונה מיליארד דולר. טענה שנייה: הבנקאים כבר נענשו די צורכם, כאשר הודחו מתפקידיהם — תוך תשלום פיצויים ופנסיות שהפכו אותם עשירים מופלגים.
גליון 2721 (25 באוקטובר 1989), עמוד 18
זאת אומרת: אין להניח שהוא ימסור עוד מודעה כזו לעיתון, בגלל ההנחה שקיבל, או השרות האדיב שניתן לו. ומכיוון שכך צריך להוציא מהאיש את המכסימום. האם מישהו שאל פעם בקול רם מה זכותם של התנים, של זובחי־המתים האלה, להפקיע מחירים ולהתעשר ממודעות־אבל?
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 16
החיים היו מלאי עבודה וענין עד — שבעלת הבית סיפרה לה בסוד, שמצאה מכתב כתוח על מטתו, מאת ארוסתו ...לבה נפל עליה והיא הטיחה בפניו ששיקר לה. הוא צחק :״אמנם צריך הייתי לספר לך שיש לי אי־שם ארוסה, אך מי העלה על דעתו...״ היא בכתה :״אבל יקירי, מה אעשה בלעדיך?
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 11
וכל הבא לבלום את פיו — מתוך טפשות, מתוך ״פולחן־קודש״ ,מתוך שמירה על אינטרס כיתתי צר — הריהו אויב הציבור, אויב הצבא, יהיה התירוץ אשר בפיו כאשר יהיה.
גליון 670 (24 באוגוסט 1950), עמוד 7
כשששאלו את ארתור הולצמן ״איך זה היה״ וכיצד שמר בסוד את כל מעשה הסרט, משך הולצמן בכתפיו ואמר :״חלש מאד, כלומר הסרט היה מצוין אבל — הם שילמו רק 20 לירו ת ליום ואני צריך הייתי להצטלם שעות על גבי׳ שעות כאילו היה זה יום הולדת״ .אולם מכמה מקורות מוסרים, כי הסרט הזה מצטיין בנימה קלה שאין בה מאותה תעמולה זולה (הגם שב אחד המקומות שם נאמר — בפעם המאה — כשהקבוצה נמצאת בחולות .
גליון 898 (30 בדצמבר 1954), עמוד 20
הרגשתי כי מנת חלקי בסבל עוד לא נתמלאה. סיפרתי לו שאני מרגישה יצור חי בקרבי. הוא הביט עלי ברחמנות אבהית ונשקני על שפתי.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 13
בדקה השלישית הבקיע אלן את השער השני, ללא כל עוררים, כי הרקנראט האמיץ היה מחוץ לשער, לאחר שהציל כדור מידי פיניי, אמנם׳ בצורה נועזת. האנגלים גילו יתרון כה בולט במגרש, עד ששאקלטון, המקשר השמאלי המזהיר, אותו איש אשר באחד המשחקים באיסטנבול הוציא מסרק וראי מכיסו והסתרק לפני שער היריב בטרם הבקיע את השער, יכול היה שוב להדהים את הקהל בלהטוטיו.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 23
כן, למשל, בחיפה, עבדה הרקדנית וכוכבת הקולנוע המצרית תחיה קריוקח בנעוריה כפרוצה.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 6
למחרת העמסנו את הסחורה על טנדר ויצאנו לירושלים, כשאני יושב ליד הנהג. פקיד המכס שהיה צריך לקבל את הכסף בהגיע הסחורה לתל־אביב, נסע במונית לפני.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 13
בקרוב קארון ב״אכא ארך התלים״ מזג אויר לאהבה העולם הזה 941 העד והקד שה לאחר שנתנו לה תפקיד של משתפת פעו אלפרד היציקוק, המומחה מספר 1 של הוליווד למיסתורץ, יצר עשרות סרטי-מתח. וככל זאת, טוען הוא, ישנם סיפורים אמיתיים, הלקוחים מן החיים עצמם, שהכיאו אותו במבוכה.
גליון 946 (1 בדצמבר 1955), עמוד 9
כשראתה הילדה השחרחורת בת השלש־עשרה כיצד נערות המעברה המבוגרות והמפורסמות זוכות להתהלך עם בחורים משופמים מבריקי שערות, אחז בה יצר הקנאה. סוזי, המפותחת מכפי גילה, החליטה להשתוות אל אותן נערות־זוהר.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 7
מדי פעם הלך לבקר אצל לעצמו אליהו אוסי. הזוג המאושר גר בצרי־אמו, שנישאה לסעיד אבאב. פון המעברה.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 17
בדרך נזכר כל אחד כיצד הגיע לענין: אירי נוצרי שהיה בלש פלשתינאי התאהב בבת המחתרת; אמריקאי הגיע לארץ בסיור מאורגן ונשאר ללחום על העיר העתיקה; צבר לחם בנגב ונתקל בגרמני נאצי במדי הצבא המצרי. הארבעה נהרגים בפגז. אולם גם במותם הם כובשים את הגבעה: נוכחות גופותיהם משמשת הוכחה לחזקה ישראלית.
גליון 901 (20 בינואר 1955), עמוד 9
הארץ במקרים מסויימים עברו לייצור־מכוניות בצורה המינית (ידיעות אחרונות). ישראל דומיניץ, תל־אביב.
גליון 901 (20 בינואר 1955), עמוד 11
לאמיתו של דבר, כל סרט אשר עוטר זוהר לשחיתות ולפשע — ואפילו בצורה המוצנעת ביותר — עלול להשפיע השפעה מזיקה *.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 13
הו דעהח שו ב ה שלח אלינו תמונה בגודל גלוייה או קטנה יותר ונחזירנד, לך תוך 15 יום צבועה בצורה אמנותית בצבעים טבעיים במחיר העממי של 500 פר׳.
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 5
זה טוב להיות אמא, אבל אחר כך התחילו הצרות. נהג בהברה-קדישא **איר פוטר מעבודתו בבית-דפוס גולדברג.
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 5
כל פרטי האסון הובהרו מזמן. וכאילו רצה הגורל להבלים בצורה אכזרית שאסונות אוויריים הם תופעה בלתי־נמנעת באומה חדישה, הודיע צד,״ל למחרת הישיבה הראשונה על נפילתו של אחד ממטוסיו והריגת טייסו.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 13
כיום יומיים הלכתי יחף ...בסיום התפקיד באיצטדיון נסעתי לששה ימי חופש בנעליו של חבר שלי לאחר החופש) החזרתי לו אותן והמשכתי ללכת בנעלי ההתעמלות הקרועות שלי, שקשרתין בחבל. בצורה זאת הופעתי למיסדרים.״ הסוף המאושר: לא זאת בלבד שהטוראי הררי זכה כעבור חודשיים, לזוג־נעליים, אלא שהפרשה כולה נשלחה במכתב לכל מפקדי הנח״ל מטעם מפקד הפיקוד ם גן־אלוף אהרן דורון, בתוספת המלה :״לידיעתך.״ פשעים פירונח קוראת לעסקן מזלו של דויד בארטון ( )30 האיר לו כל עוד עסק בקיוסקים בלבד.
