חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 48,626 עד 48,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 20
שכן חבריו יצטרכו להשיב על שתי האשמות קשות: • המזכירה הכללית של המועדון, קלרה נחמיאס, הפכה אותו לעסק משפחתי המחלק לה ולכמה מקרוביה טובות־הנאה למכביר; • הנשיא, שלמה ארזי, בהיותו פקיד גבוה במשרד האוצר, מתחשב יותר במקום־עבודתו מאשר בבעלי־המכוניות. תקנון שירות המדינה אוסר בצורה חמורה על עובדי־המדינה להשתתף בפעילות הנוגדת החלטות הממשלה.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 13
אבל אני מאמין, כי לפי קצב העניינים לא נתקדם בצורה זו צעד אחד. אבל כדי להרדים את ההמוני* ימשיכו להגיש להם סיסמות פרובוקטיביות והבטחות חסרות־שחר.
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 20
בין השאר: שר־האוצר, פנחס ספיר, שר־המשטרה, ככור שיט־ ׳המשפחה שתי גבירות נאות לשחקן צעיר רית, המפקח הכללי של המשטרה, פינחס קופל, רב השכונות, ידידיה פרנקל, שופט־השלום הראשי, יעקוב סגל, נשיא האוניברסיטה התל־אביבית, ג׳ורג׳ וייז, שושנה פרסיץ, יונה כסה ושרגא נצר. סולידריות חברית ישבוע במוזיאון • .בשליחות אחרת ל־גמרי שוהה אילנה ח־כינה בחוצלארץ.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 19
התביעה היתד, צריכה להביא את האיש שהחזיק בידיו באחרונה את המבחנות שהכילו את השתן ואת דמו של החייל. על אותו אדם היה לזהות בצורה חד־משמעית כי אכן אלה המבחנות המכילות את החומרים, ולהצביע על האיש שממנו קיבל אותן.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 20
הפנים המלאים, השזופים, האף הגדול הנוטה כלפי מטה, העיניים הכחולות, צרות, מתכתיות, ועל הכל — הבלורית הכסופה המפורסמת, האסופה לאחור.״ כך מתאר ביטאון רפ״י מבט דזדש את מנהיג רפ״י דויד בן יגוריון.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 17
העולם הזה: עכשיו בכל זאת, צפורה, איך הציבור צריך להבין את זאת שאת איימת על שוטר בנסיבות אלה, בלי שזה יהיה קשור ביתר הפרטים?
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 19
מיסטר אצל הרב ^ ך גד העובדות האלה לא הספיקו כדי לתת תיאור ודאי של הרצח באופקים. כדי לגלות את החסר, היה צורך לעזוב את אופקים ולעבור לעיירות אחרות בנגב.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 16
״ מנכ״לו החדש של המשרד, דויד גולן, וחברי ועד־העובדים, שהציזן ו בתחילת האסיפה להצביע בצורה גלוייה על הוויתורים, אורי אבנר׳ הצביע לבדו נגד העבדה ר ק 400 כניס.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 23
אין לי ספק שהוא בטוח שהוא דוד אבירן, לפחות- אחותי בת ה־ : 15״לפעמים אני מתח להיות בן, אז לא אצטרך ללבוש כל הזמן את הג׳ינס האלהו* מכנסי חקי תלויים, גדולים עליו בשלושה מספרים. אפילו לפחי הזבל היתד. צורה שונה. היו מחנות עבודה ואוהלים וכולם שרו על עליה חופשית ומדינה עברית.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 26
בצרפת זה אולי רגיל אבל שבועות האחרונים מלכת החשפניות רי ט ח בארץ לא. היו לי כבר צרות בגלל זד״ יום קאדילאק, שעה שהיתר, מסירה מעליה, אחד באכדיה התחלנו להתנשק על־יד כולם.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 9
עקיבא גוברין לזכות השבוע בברכות ובזרי־פרחים למלאת עשר שנים לכהונתו כשר בממשלה. אך העניינים במסא״י התנהלו בצורה אחרת. ניהל אותם דויד בן־גוריון לבדו, והוא אשר קבע כללים משלו, שאיש לא העז להתנגד להם או להפר אותם.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 9
רק אנשים מאמינים, החדורים אמונה דתית אמיתית, זכאים להציג דרישות דתיות. אם ככלל צריך מישהו לטעון למען זכויותיהם הדתיות של היהודים בכרית־המועצות, הרי זה לא ממשלת ישראל, אלא גוף דתי בלתי־תלוי, בגון ועדה של אדמו״רים וגדולי־דת.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 11
באם הוא מומחה חקלאי, ישלח למכון לידע חו׳׳ל ברחובות, כדי לעבור קורם מזורז במקצוע אותו יוצא הוא להדריך. גם לפרנסתו אין הוא צריך לדאוג: מש״ב תפרע את כל חשבונותיו.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 7
האנשים משחקים בכדורת, מפלרטטים עם המארחת היפה, מחליפים גסויות, משתכרים, צוחקים, ומשוחחים תוך כדי כך על השמדת היהודים בצורה קלילה והומוריסטית. בין מישחק למישחק מדובר על אספקת השלדים, עיקור היהודיות, הרעבת פועלים יהודיים והוצאתם להורג, ובו׳.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 6
מטרתנו היתד, צבאית טהורה: להגיע אל המיג המצרי, שנפל על החוף, במבואות תעלת סואץ, אחרי שנפגע בקרב אוזירי.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 18
במק.מו של אורי יהיה מעתה סופרו הצבאי שק מעריב סגן־הצנחנים לשעבר, אלי לנדאו • עתונאית אחרת של מעריב, שחזרה לאחרונה מחוץ־לארץ, הסתבכה דווקא בצרות. היה זה אחרי שנודע בישראל כי משלחת נשים יצאה לגרמניה בהזמנת מועצת־אירגוני־הנשים שק האמ־בורג.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 10
הכוונה המקורית, שעמדה נגד עיני מנסחי התורה, היתד, להכביד על ילדים בלתי- חוקיים, ובצורה זו להרתיע זוגות מניאוף. אולם הלכה מאוחרת יותר, ילידת׳ הגיטו, קבעה מעמד של ממזרות לגבי כל מי שיש חשש שהוא בא מתוך עדה שלא ביצעה את הגירושין בהתאם לכללי ההלכה שנקבעו באירופה.
גליון 1326 (6 בפברואר 1963), עמוד 11
מי בזמננו היה חושב על דו״חות? בזמננו עבדו ויצרו!״ ואכן, המשיך לעבוד וליצור: הוא הקים אכסניית־נוער לדוגמה לרגלי המצדה, ועד אכסניה (גרועה ביותר) בעין־גדי, הוא שיחזר שני מחנות רומיים ליד מצדה, הניע את משרד־ד,עבודה להעביר את הכביש עד לשם, הוא אף הסתובב בשפך־זוהר עם מפות של ישוב חדש, ואפילו הקים שם מספר בניינים, המשמשים עתה כמחנה של פועלי*.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 17
אולם היה זה שונה כאשר חזרה הביתה, באחד הימים, באורח בלת־־צפוי, ומצאה אותו בחדר־ר,מיטות, כשהוא מתקשט באריג ונותן לו צורה של שימלת־ערב. הוא נתחלחל עקב ההפרעה והשתדל לפטור את העניו בצחוק, בהסבירו כי הוא מנכד, לעצב דגם של שמלה.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 18
המיוהד שבסיפור זה, והמגוחך שבו, היה צריך להיות בעובדה, שהפעם לוחם קלאסי זה הוא אשד״ דבי, אלמנה ניו־יורקית ואם לשני ילדים, יוצאת לחפש את עתידה במערב, במדינת אריזונה.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 5
רבים במדינה, ואף בצמרת מפלגות האופוזיציה, הגיבו על כך בהרמת גבות־עיגיהם (כפי שהגיבו כאשר הזהיר העולם הזה, לראשונה, לפני שש שנים, בפני צעיר בשם שמעון פרס). לא היה צורך באינפורמציה סודית כדי לעמוד על הפיכתו של מר האוזנר מעסקן קטן של המפלגה הפרוגרסיבית לבורג גדול במכונת הדיקטטורה הזוחלת.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 9
אך אם אחרת החלטת, לא אנקוט בכל צעד שהוא. עשיתי מה שהיה צריך לעשות. דאגתי לשמך הטוב. כעת ההחלטה בידך ולא אערער עליה.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 15
זהו מבט הצריך לבטא את תמצית התשוקה הכמהה וההתלהבות של יצור אנושי. העיניים נעשות רציניות, כלביות ומלאות ריכוז.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 18
הקהל, שבחלקו הבין מה העניין ובחלקו סבר שזה חלק מן ההצגה, קיבל את התקרית ברעמי־צחוק בתוכנית ששודרה בגלי צה״ל, על הפילוסוף הישראלי הישיש מרטין כוכר, נשאל, בין השאר, אחד המראוייניב בתוכנית, עורך השבועון פנים אל פנים שמואל אכידור, מדוע בובר, שזכה להכרה והוקרה בינלאומיות, לא זכה ליחס דומה בישראל. השיב על כך אבידור :״זאת צריך במשך כמה חודשים על הכנת רביו מוסיקאלי, אותו עמד להציג במסגרת החמאם, בוטלה התוכנית להציג את ד,רביו אחת משחקניות להקתו של עידוא, כרכה נאמן, שזכתה לתשבחות עקב הופעתה הקצרה, אך המרשימה, בקומדיה הישראלית רק בלירה, הספיקה לעזוב את הסירה הטובעת בעוד מועד.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 20
יחד עם צ׳אפלין הגדול משלו אז בכיפה קומיקאים כמו באסטר קיטון והארולד לויד, שסרט זה מורכב ממבחר קטעים מתוך מאות הקומדיות שיצר בשנות העשרים. לדד, שהופיע בכל סרטיו חבוש מגבעת- קש ומשקפי־מסגרת עגולים היה באותם ימים הפופולארי ביותר מכל השאר.
