חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 48,651 עד 48,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 11
האגודה הגיע להיכלי הישיבות. כאן לא היה צריך הרבה: הבחורים המשתעממים בחום הקיץ מיהרו לתת פורקן ליצריהם הרדומים.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 10
קרא אלתרמן בנאום נמלץ :״אנחנו לא משחקים כאן במחבואים, הכוונה היא לדר׳ חיים גמזו כשם שיכולים לומר על משורר שהתנוזן, כך יכולים לומר על מבקר שיכולה לבוא תקופה שבה הוא סוטה מהמסילה• לאחר שמעמדו של גמזו הוא מעמד זה, הוא הפך לתופעה צבורית שצריך לעמוד עליה. ״מאחר ואמרתי לו לא פעם שלמדתי ממנו, אולי ילמד ממני גם כן.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 12
בפעם הראשונה זה היה לפני שבועיים, עם בחור אחד, ואז נ הני תי ...חשבתי׳ ליהנות גם הפעם. פני מספר חודשים סיפר לי י׳ על צורה ששמע /שנהנים ממנה. הציע לי שאני אעשה לו והוא יעשה לי.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 7
במלים אחרות: על ממשלת ישראל לדרוש בפירוש את החזרת סובלן למטוס אל על, על־מנת שהאיש יוחזר לישראל וייהנה כאן מן הזכויות המשפטיות שנגזלו ממנו בכוח הזרוע בצורה שפלה ושרירותית. ״הבאנו סובלן אליכם ך* אשרהגיעההש כון ן מלחמת־ר,עצבים לונדון־ירושלים לשיאה, לא היה ברור כל ^ עיקר איך תסתיים.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 10
היה זה הצעד החריף ביותר שעשתה הממשלה, מאז החלה במדיניות הכלכלית החדשה• אולם כדרכה, לא העזה לקרוא לילד בצער רב זביגון קו ד ר אנו מו די עי ם היו ת ו הר בהגב רי םלא יו ד עי ם או מ תביי שי םלע שו תקשרעםגב רו ת זחברותיגז קזבלו מזה חרפתרעב עבנ תנו הו ר או ת לחברותינו לא לצאת לרחוב כי אםבמ כנ סי ם או ח שוף גוף או בלי שרבילים ־ לאותהיכר ועתה אתה הגבר צריו אתה רק לשאול מאלו האת חבירה באר\ון אנשי האיגוד את חברות הספנות כי יפתחו בשביתה חלקית, אם לא יאותו להיכנס עמם למו״מ ישיר.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 10
במינכן הודיעו חברי המשלחת לזיידמן, תוך כדי מהלך המשפט הגדול, פנתה ששוב אין צורך בעצותיו או בתיוזכו. ב ד,סניגוריה לבית־המשפט העליון, בבקשה פגישה מיקרית עם יצרן גרמני בשם לוטאם, שיצווה על פתיחת התיק.בפסק־הדין שבעל בית־חרושת פלקנהאמר, נתגלה לזיידמן הוציא, שבר בית־המשפט העליון הלכה קדוכי הקונים הישראליים מקבלים חשבונות שה ביחס לתיקים חסויים.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 6
בליכתו אל מותו בקומה זקופה, החזיר לעצמו ולאדוניו מידה של פרסטיג׳ה עגומה ומסוכנת. מדוע נסתיים המשפט הגדול בצורה זו? היו לכך הרבה סיבות. כתב־האישום נוסח ללא מעוף ודמיון, כך שאפשר היה להעלות במשפט רק דברים שנגעו במישרין לתפקידו של אייכמן עצמו.
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 15
מה שנחרט בלבו ובדמיונו הוא עצם החוויה המינית־הסאדיס־טית, הקשורה בצלב־הקרס. למחרת היום היא יכולה לבצבץ בלבו בצורה הפוכה: כתשוקה מינית מוסווית, בעלת גוון סאדיסטי מובהק, המבקשת לה פורקן דווקא ברעיון נאצי.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 19
כאשר עמדו נציגי הפועל על דעתם לערוך את האסיפה הכללית, ביקשו נציגי הגוש דחיה עד שתימצא פשרה. כאן גילו עסקני הפועל את צרות־המוחין שלהם ואת קטנוניותם. למדות הפניות מצד מזכיר ההסתדרות ומנהל רשות הספורט, קיימו את האסיפה, שינו את הרכב מוסדות ההתאחדות.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 11
אמרנו להם כבר אז, שלדעתנו חנגלי היא חולה־רוח ושצריך לבודד אותו. אבל נאמר לנו שכל עוד חנגלי לא מבצע כל דבר מזיק, אי־אפשר לקבוע שהוא מסוכן לסביבה ולסגור אותו בבית־חולים.״ מכל מקום, משטרת תל־אביב קיבלה הוכחה נוספת למחלת־הרוח של חנגלי: התלונה לפיה ״אשתו עומדת להרעיל אותו.״ אחד מאנשי המשטרה אף שוחח עם חביבה חנגלי, שהודיעה כי בעלה סובל מהתקפות מחלת־ר,רדיפה.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 8
השמש הצנוע היה מקורב אל הזקנים, עזר להם להתלבש, הזמין אליהם את הרופא בשעת צורך, היה ידיד־אמת לזקנים הגלמודים. לא פעם שמעו בעצותיו.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 18
הצעיר, יוסוף אבדמוח, מכפר בקעה שבגליל, חיבר סיפור על משפחה ערבית ובעיותיה בכפר ערבי בישראל, לפיו מתכנן המפיק ולטד פרל, מחברת אלאור, להסריט סרט ישראלי חדש בשם צריך לחיות בשלום. פ7ווק> ה שבוע • מדען הטילים הגרמגי, דר׳ פילץ, בראיון טלביזיה, ב־קצהיר :״מופלא הוא, שאזרחים גרמניים משלמים מיסים, והם מועברים לישראל בצורתי פיצויים, כדי שזו תייצר בהם חבילות־תופת לרציחת בני־עמם של אותם גרמנים.״ • פרופסור אברהם ברג :״במצב ד,בטחוני הנוכחי במדינה אין זכות קיום למדע, אלא אם הוא משרת את המדינה ובטחונה.״ • דן אלמגור, בדו־שבועון אתגר: קיין רצח את הבל, לארץ דמיו שפך.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 4
ב ן = גורידןהורחק, כנפי ב ע רי = ה ה צר קרצצר ״ הבטחוביזםחדללהיותבאופנה . ־ ^£7בכל שלב משלבי התפת חו תזו קבע עתוןזה את היעדהסעסי דאת הסיסמה.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 2
כישרון שאכן האמנת שטמון מד (ויהיה לקבלת פרס ישראל בשל דוגמת מר יארינג. רכושך בצורה בלתי תרומתו לתיאטרון הישראלי. אין ספק כי בך — יתגלה באמת בעתיד הקרוב.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 13
וכך קרה שביום הרביעי, היום האחרון של המושב, עלו לדוכן שלושה נואמים שהטיפו לסיפוח השטחים, ואחריהם אני, שהטפתי לשלום עם העם הפלסטיני (ראח עמוד )7 אחר־כך קם ראש־הממשלה והציע להעביר את כל ארבע ההצעות לוועדה. כאן הייתי צריך לקום ולדרוש הצבעה נפרדת על הצעתי, בניגוד לשלוש ההצעות האחרות.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 23
מילת־החיבה שלהם כלפינו היתה: שקצים. בשבילנו היד, זה מובן מאליו שטרזן צריך להיות יהודי. אי־אפשר דה על שלה, ולבסוף ויתרה אשתו של דן.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 15
הנשיא קנדי המנוח תרם לעולם את הרעיון הגדול של ״חיל-השלום״ .למחרת מלחמת־ששת־הימים הצענו להקים מיד חיל־שלום ישראלי לפעולה בשטחים, חיל-שלום שיצור בעבודה יום־יומית ברית־אחים בשטחים אלה.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 12
לא התעצבנתי על זה, כי חשבתי לעצמי ש עשיתי לד, מספיק צרות, וככה יהיה יותר טוב לשנינו. אבל מה?
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 10
למרות מגבי ת רצינית בין חברי המפלגה, שוב נוצר ג ר עון גדול. אילו נתנה ממשלת־ישראל השבוע לצר״״ל את הפקודה לחצות את גבול סוריה ולהנחית עליה מכה מוחצת — היה הדבר זוכה לפופולריות רבה בישראל.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 35
״אם תשמעי לי, ;אז המציאה הכי ג־דולה, זה להתחתן דליה ב׳ כאן, ולנסוע לשם אחרי הנשואין. זה דבר בטוח. תשמעי לי, זה מה שצריך לעשות• אני כבר מכירה את כל החכמות שלהם, כמו את כף ידי.״ ״אבל אני קיבלתי מההורים שלו גם כסף לחיות שם, לא רק כרטיס,״ הצטעקה ברפיון דליה ב׳ ,ששמה דליה אופיר, והמשיכה להאזין לשיעור.
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 12
בינתיים, כך החלימה הוועדה, יתחיל מחזור חדש של הצעות — לפי המפתח הישן, שנתן לסיעת־היחיד שלנו את הזכות להעלות הצעה אחת ( )1במשך חמישה חודשים. לכאורה, אין ההסדר הזה צריך לכלול הצעות דחופות. אולם בכנסת, כמו בממשלה, אין שום אמת־מידה אובייקטיבית לשום דבר.
גליון 1499 (24 במאי 1966), עמוד 9
השקד אומנם קטן, אבל הוא מבורך בויהיר, צורך בשינויי תיכנון.״ טעם טוב. השקדיה מניבה תנובה גבוהה־עצם ההפנייה למחלקת ההתיישבות, אותה מנהל בנו, רענן וייץ, היה בה משום למדי: כ־ 70 קילוגרם לעץ 40 ,עץ לדונם
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 26
לכן דמה הוויכוח לקומדיה, בה התחברו כוחות בצורה כמעט היתולית: • אגודת־ישראל ביקשה להוכיח כי החוק מנציח את חילול־השבת, כדי לנגח את המפד״ל בציבור הדתי. • מפ״ם הסתמכה על טיעון זה כדי להרגיע את הציבור החילוני, וטענה כי בכלל אין זה חוק־שבת, אלא חוק סוציאלי מתקדם, ממש סוציאליסטי. • המפד״ל נאלצה להתגונן בפני אגודת־ישראל, והוכיחה שהחוק מקדם בכל זאת את הכפייה הדתית, למרות שזה רק צעד אחד בכיוון הנכון. • גח״ל רצתה לנגח את החוק, אבל לא רצתה להרגיז את בוחריה הדתיים •לכן נאמה נאום מטושטש.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 27
מצער לראות דווקא אותך, אדוני שר-העבו* דה, נותן יד לסחיטה זו. מדוע היית צריך להסכים לבך שתיקוני־כפייה אלה יותקנו באמצעות חוקים הנתונים לשליטת משרדך?
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 9
הפעולה תבוצע לפי המלצת מבקר המדינה, אחרי שמחקר בין הפועלים הדלת הנעולה — השאיר עליהם רושם כבד. הפואמה של אבו־חנא, על צרת הפליטים וגזירת האיזורים הסגורים נתנה בהם את רישומה.
