חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 48,926 עד 48,950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 10
הוא מושפע ממה שהוא שומע במקומו. כדי לשמור על עמדתו, הוא צריך להאזין לרחשי־הלב של סביבתו ולפעול על פיהם.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 18
גרופר גדל, בסופו של דבר, בעתלית, כאיכר המתגאה על כך שאחת מכתפיו נמוכה מרעותה בגלל הכוח שהיה צריך להפעיל על המחרשה שבה חרש, בנעוריו, שמונה שעות ביום.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 32
ביקש מזה שמעליו כמה פעמים לא לעלות לו על המיטה, ההוא התגרה בו. העניין צריך להיגמר בסולחה. אם מישהו יגע בו — יהיה לו עניין איתי״
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 21
שילון נפרד זה עתה מחברת רימון תיקשו־רת, שבה היה שותף ומנהל, חברה שהפיקה, בין השאר, את תשדירי־הבחירות של מיפלגת־ה־עבודה. שילון פרש מהחברה בצורה לא כל־כך שקטה. שילון הגיע לרימון תיקשורת בעזרתו האדיבה של חברו דאז, ארנון צוקרמן, שהיה ממנהלי החברה ומשותפיה (צוקרמן עצמו היה בעבר מנהל־הטלוויזיה) .אבל בעיקבות מריבה שהיתה בין השניים, עזב צוקרמן את החברה ושילון נשאר.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 38
הו רו ס הו ס עקרב, ובינתיים צריך להפיק את מירב * התועלת מהמצב. שנת 1985 עומדת בפתח, וכאן ננסה * להשקיף או אולי לתת הצצה על מה שעומד ; לקרות בשנה זו.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 45
מסיפוריה של ורה עולה דמותה של אשה אמיצת״לב, צעירה בת ,22 שעשתה את הכל כדי לשמור על קשר עם בנותיה: הבריחה להן אוכל, נשאה אותן בצעדת־המוות הנוראית על זרועותיה, כשצריך היא מבוססת בשלג הנורא. איזה כוח ימינו.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 50
תחילת שנות השיבעים בתל־אביב היו שנות־פריחה לאמנים יוצרים. אורי זוהר וחבורת הגר יצרו אז את תוכניות הטלוויזיה המפורסמות לול.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 18
״הבחורה״ לא היתה אלא כרמלה מנשה, הכתבת הכישרונית והבולטת של מחלקת החדשות בקול־ישראל, שהצליחה במשך שנה לעשות מה שלא הצליחה כמעט אף אשה לפניה — להוכיח למנהלי־הרדיו, למנהלי מחלקת־החדשות, לעמיתיה הכתבים ולקהל המאזינים, כי גם אשה צעירה יכולה להיות כתבת־שטח של הרדיו, ושאין צורך בהכרח להיות גבר כדי למלא תפקיד הדורש מהעוסק בו להקדיש את עצמו 24 שעות ביממה.
גליון 2455 (19 בספטמבר 1984), עמוד 38
כאשר הירח יהיה ״הכוכב המוביל״ (כלומר מימין לשמש) האדם יהיה נוח לבריות, וטוב־לב. מי שפוגש בו, חש תמיד צורך לשפוך את הלב לפניו. הוא יתבטא בשפה פשוטה, השווה לכל נפש, ויהיה נעים ומושפע ממצבי״רוח.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 14
במליאה זעק במחאה, עת הוקרא שמו :״נ־מ־נ־ע!״ שליטא, צריך לציין, היה בין החותמים על התיקון.
גליון 2482 (27 במרץ 1985), עמוד 4
יוזמתו של ,)20.3אבל הן לא רק גם לטובת אולי, באמת, מתה מובארב (העולם הזה רק שימשיך ביוזמות. לטובת מצריים, הן ישראל. קודם כל, אני בכלל לא בטוח שיוזמת־השלום של מובארב המנסה, למעשה,לדחוק את אש״ף וירדן לשיחות איתנו, מתה.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 31
הצללית המאפיינת את אופנת־הפרוות 85׳ הוא המשולש ההפוך — כתפיים רחבות ומודגשות ושרוולים בעלי עיצוב מיוחד, כשאיזור המותניים הולך וצר. אורך המעילים הוא עד מתחת לברך, והז׳אקטים הם באורך הירכיים או מתחת למותן.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 67
הם אינם מבינים כי בצד ״דיזנגוף סנטר״ קיים ״המשכיר לצרכן״, וחנויות עם שמות עבריים נהדרים כמו :״חוט השני״ ,״כית הכד״ ועוד אלפי שמות.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 67
שני הגיבורים :״,גרינברג ,׳ אמר- תי, ,מה חיה שם המקום ההוא שהיינו פו חלם מהלם מגיעים השניים איל אל־קרנאק במצריים, משם הם שבים ליערות פולין כדי לחלץ נסיכה פולנית, ועוברים לניו־יורק ורובעיה היהודיים ב־מאה־העשרים.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 66
לא היו זגוגיות לתלונות והעץ לא היה צבוע. המסילה היתה צרה והרכבת כולה נראתה כרכבת בגן־שעשזעים מוז נח.״״ כאן מגיע תיאור הפוליטיקה של גואטמלה :״במשך שתים־עשרה שנה של טה כארצם מיפלגה של אנטי־קומוניסטים קנאים — מיפלגה שזכתה לאהדה גדולה מצד סוכנות הביון המרכזית של ארצות״ הכרית, שעדיין לא הבינה כי אנטי-קומו- ניסטים קנאים הם כמעט ללא יוצא מהכלל גם אנטי-דמוקראטים קנאים על הנוף האנושי מעיר תרו :״כקו הזה, המסתעף מבוסטון, מצאתי אינדיאנים יח פים וילדים מזי־רעב ואיברים בעלי חזות מכשרת־רע, שסכינים כאורך הצי מטר מונחות על ברכיהם את גואטמלה־סיטי הוא מתאר כ״מקום אופקי להפ ליא, היא כמו עיר המוטלת על גבה.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 64
אני מעוניין רק בהגזמה המדוייקת שלו ספר נוסף של חתן פרס נובל הוא במחוז האנושי, שבו לקט של קטעים שאותם כתב במשך למעלה מ־ 30 שנה, רשימות שבהן הוא מעלה את ספקותיו על טבע אנוש, כמו :״אדם מתחיל לאהוב ארץ — בתע ׳שהוא מתחיל להכיר כה הרבה אנשים מגוחכים או ״הבל כתוכ בעיתונים, פשוט צריך לקרוא אותם עם מיטען מספיק של שינאה אליאס קאנטי הוא תלמידו ומעריצו של קארל קראום, אבי ימי האנושות האחרונים.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 38
משמע, סכומי־השקלים ישתנו אוטומטית, בלא כל צורך באישורים פורמליים ובתקציבים נוספים.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 64
בין הקטעים הצבאיים משלב ג׳ונס תיאורי הימור, זונות, אלימות ואטימות צבאית. כל אלה מתוארים בצורה ריאליסטית ביותר בלשון צבאית אותנטית.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 65
.״ —למי משנה, שטופז הוסיף שנה להיס טוריה פרק מאלף בהשקפת־עולמו של טופז, הוא ציפיותיו מנשים, אותן הוא מנסת בצניעות גברית :״בדרך־כלל הן צרי כות שוב לשירותים ברגע שהתפשטתם ואתם מוכנים מכל הבחינות להיכנס למי טה.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 57
פילוסופים, מו רים׳ היסטוריונים, משוררים, מישפטנים ומתקני־חברה יכולים לגלות את האב־טיפוסים שלהם בשומר הקדומה. השו מרים יצרו ספרות מקיפה עוד קודם שנכתב המיקרא, וזמן רב לפני שהעב רים באו לעולם.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 55
כריסטיאנה, החלה להתלבש כראוי ל־משדלת :״קנינו לנו חצאיות שחורות צרות עם חריץ עד התחת. מתחת לבשנו חגורות־גרכיים שחורות עם רצועות.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 71
הם גם טענו כי בדרך־כלל היא נוהגת ל התלבש בצורה פרובוקטיביות וחתיכית, ו אילו לבית־המישפט הגיעה ״בתחפושת״ — לבושה כמו ילדה קטנה, וזוג צמות עוט־רות את ראשה.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 53
ילן־שטקליס חולני * החובן והמש כו רתה חו ד שי ת • תחת הכותרת הרמטכ״ל בא להודות למרים ילן־שטקליס ראה־אור בידיעות אחרונות אחד מסיפוריה האבסורדיים של ישראל, חסרת הרוח ושאר־רוח, סוף . 1982 המשוררת הקשישה שואלת את הרמטכ״ל, שהגיע אליה מישיבת ועדת־החוץ־והביטחון : ״נו, ואמרת להם את מה שצריך לומר?״ והרמטכ״ל מסביר למשוררת, שפעוטות גן־ הילדים מאוהבים בשיריה, את מטרות מלחמת הלבנון׳ :״כדי שלא יהיו יותר קטיושות על קריית־שמונה וכדי שלא תהיה שם מדינה פלשתינאית.״ המשוררת שואלת את הרמטכ״ל מה בכוונתו לעשות אחרי שיפשוט את מדיו, והוא משיב לה :״לאהבת חיי הישנה — הנגרות.״ הרמטכ״ל אינו מפרט באוזני משוררת־הילדים הקשישה אם בכוונתו לעשות פינוקיויים שיילחמו במלחמות־העתיד, או שרפרפוליס שיימכרו למימון המילחמות־הבאות.
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 72
באף אחד מן ה־ראיונות שהוכנו לפני כניסת צה״ל לביי־רות־המערבית לא נאמר כי נשארו בעיר ״מהכל״ אחד שנתפס, חי או מת, במערב ביירות או כמחנות־הפלי־מים, הוא לפחות תמוה. האם יתכן כי מישהו יצר אגדה על ״2000 מהכלים״ רק כדי לספק נימוק נוסף לכניסת כה ״ל למערב־ביירות, ולהכנסת הפלאנגות למחנות־הפלי• מים?
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 62
משקיף על כל העיר צידון ועל המיפרצים דרומה, עד לצור כימעם, מרחק של עשרות קילומטרים. בקצה הכביש נמצא כפר לבנוני יפהפה.
