חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 49,126 עד 49,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 9
בני־הכת מדגישים את קדושת־התנ״ך, מאמינים שכל אדם צריך להיטבל פעמים מספר! בחייו, לא רק !
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 6
התברר כי היה להם חשד שאלה הם עריקים שבחרו בצורה זו לנטוש את הארץ. \ציג ל1יד, שבא לבדוק את הסירה מטעם חברת הביטוח, הצטרף אף הוא לשידולים.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 13
עמנואל לאסקר, מיגואל ניי־דורף, עקיבא רובינשטיין, שמואל רשבסקי, דוד ברונשטיין היוו שרשרת ארוכה של• אמנים מופלאים שצמחו דוקא מאותו עם ששנא מתמיד את הקרב אבל התבלט בצורה מכרעת במשחק המלכים. שש פעמים׳אלון* כאשר עלה צ׳ר־ניאק ארצה בשנת 1934 מצא עזובה משוועת בשטח בו היו היהודים בולטים כמעט בכל ארצות העולם.
גליון 821 (16 ביולי 1953), עמוד 6
שום תשובה לא נתקבלה. אז עלה הרעיון: שמא אפשר. למצוא צורה שהקהל יכסה את ההוצאות? בידי מועצת בת־ים היה חוזה־חכירה של שלושה קילומטר חוף ממחלקת נכסי המדינה של משרד האוצר, עם זכות להחכרודמשנה לצרכי פיתוח.
גליון 821 (16 ביולי 1953), עמוד 11
והם חשובים לך: כי הם ( )1הנשיא הבא של דרום־אפריקה, אפריקאנרי קיצוני שיכריז על רפובליקה ועלול לשנות לחלוטין את מצב יהודי ארצו )2( ,גנרל נאצי העלול להתגלות כמנהיג תנועה אנטישמית חדשה בגרמניה )3( ,האיש העלול להיות הנשיא הבא של הפיליפינים, משענתם העיקרית של האמריקאים באסיה 4הסנטור הכמעט־פאשיסטי שיתחרה בעוד שלוש שנים על כסא הנשיאות במדינה החשובה ביותר בעולם והעלול׳ להשפיע, לפי כך׳ השפעה מכרעת על חייך )5( ,האיש מאחורי הקלעים של מהפכת ויאט־מין, ראש־החץ של המהפכה הקומוניסטית ביבשת אסיה )6( ,הקולונל הפשוט שלחם בפאלוג׳ה, שאירגן את המהפכה המצרית ויקבע את יחס ארצו לישראל. אינך יכול להרשות לעצמך לא לדעת שטות אלה.
גליון 828 (3 בספטמבר 1953), עמוד 12
רבים, כמו בן ; הוא מתאגרף, יוצא מנוצח, אבל את ידו הוא שובר דוקא על פרצוף ידידו. שבירת ידו מביאה רווחה לקהל, שבצורה זו חוסכים לו את מראה ההתאגרפויות הדו־מות יותר לריקוד, בו מצטיין מונטלבן, לנע רת החוזרת אליו, נותנת לו להבין מה שניס תי׳ להסביר לו משך כל הסרט שהיא אוהבת אותו, לא את המתאגרף שבו, ולג׳וני מונטרו המשיג סוף־סוף את הכוונה ההוליבודית : אל למקסיקני להתעלם ממוצאו, לחשוב ש־, מגיע לו גורל אחר מאשר לאחיו.
גליון 837 (5 בנובמבר 1953), עמוד 14
״ לפעולתה של נבחרת כדורגל הישראלית, בטרם טסה ליוון (ראה ספורט) ,יצר מאמן ג׳רי כית־הלוי (שער העולם הזה ,)818 נמוך הקומה, רקע לא נוח: כדי להזכיר לישראלים, הרגילים לקיץ, כי באירופה הת חיל כבר החורף, הורה להציף את מגרש האימונים ב שלוליות מים ו בו ץ׳ גרם בכך למספר רב של התתלקויות בז מן האימונים׳ למספר רב של התעטשויות אחריהם.
גליון 802 (12 במרץ 1953), עמוד 16
אילמלא מאס״ לובסקי לא הייתי ניצל מן הגורל שהיה מנת״חלקם של חברי לצרה, ועצמוחי היו נחות מכבר תחת שכבות השלג העמוקות, במקום בו רוכסי האוראל הלבנים מגיעים לקיצם הצפוני.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 15
ארגון משלחת הצנע של ישראל לאולימפ־יידה הנוכחית נתקל בשני קשיים: הראשון בשתי תחרויות מוקדמות. השחיין נחום בוך היה צריך להתאמץ מאד כדי להשיג תוצאה שהיתר, מכניסה אותו לתחרות הגמר במשחה נשים.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 10
גיבורו היה נכה מלחמת השחרור שהורי ארוסתו אסרו עליה להנשא לו מאחר שהפך נכה• ציין בן־חיים: זה היה נושא דל. כדי להעשירו היה, לדעתו, צורך לצרף לרעיון הנכות את רעיון ההקרבה והגבורה.
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 7
כך היתה הנערה עוברת מקובה לקובה, עשרות פעמים ביום, בצורה ד,חסכנית ביותר בזמן. לטובתהציבור.
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 10
הוא סיפר כי עבד פעם אצל רוטר כמורה לנהגות והלה התנהג עמו בצורה לא יפה. לכן החליט לסדר אותו. הוא לא התכוון, חס וחלילה, לגנוב משהו.
גליון 752 (27 במרץ 1952), עמוד 15
אומר חיים, בהביעו את דעתו על מצב ההתאגרפות בארץ :״אין מתלהבים להת־אגרפות כיוון שרוב העוסקים בה מטרתם היא לחסל את היריב ולא חשוב באיזו צורה ובאיזה אופן ...לוא היו מקדישים יותר תשו מת לב לטכניקה ולתכסיסים ...היו מתרבים מספר המתאגרפים והצופים במפגשיהם
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 15
עם שריקת השופט התחיל המשחק בו הפתיעה זריזותם של חיילי צר,״ל את קהל הנוכחים׳ שלא צפה לכדורסלנים מעולים מארץ הצנע.
גליון 738 (20 בדצמבר 1951), עמוד 6
אולם גם הגשם לא הפריע להתרחשויות הרגילות, הקטנות והשוטפות, שיצרו בכל זאת יחדיו מסגרת ברורה למדי של התפתחות.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 13
בראותה אסיר בעל כתובת כזאת היתה מבקשת להרגו בצורה שלא תזיק לעורו. הרוצחים היו מסירים את העור, משתמשם בו כדי להכין לאילזה קוך מוכן של מנורה. ** ראשי תיבות של שוץ־שטאפל ,״פלוגות מגן״ .הפלוגות הוקמו כיחידת־עילית לפיהרר.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 14
בעיני האדם שגדל בארץ, איש נהלל שתמך ב־וייצמן ואיש ירושלים שהאמין בז׳בוטינסקי, לא היה האנגלי בחזקת נדבן גדול שבגד בהבטחתו. הוא היה, פשוט, שליט זר. ובצורה הפשוטה ביותר, כמעט מעצמו, חשב כיצד לפרוק את העול.
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 24
אם אני רוצה, טוב, אם לא, אני יכולה ללכת הביתה. הם אמרו שלא צריך לשלם בבת־אחת, אני יכולה לשלם בתשלומים, שאתן להם 50 לירות, ואוסיף עד מאה עד התחלת הטיפול, ואחר־כך אשלם בשביל כל טיפול 22ל״י.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 14
הכוכבים האחרים: רו־ברט האטון, פאטריציה רוק, ז׳ין וואלאס, כשלישיה של טפילים אמריקאיים, החיים בעושר רב בפאריס על חשבון ירושה, שתהיה שלהם בעתיד ; ברגס מרדית, בתפקיד הרוכל העני הנאשם ברצח, שלא ביצעו ; פראנשו טון — סטודנט צ׳כי חולה־נפש ; אלה ואחרוני התפקידים הקטנים: עוזריו הצעירים וחסרי הנסיון של מייגרה, מלצרי ויושבי בת הקפה — ממלאים את תפקידיהם באמונה ראייי לשבח.
גליון 712 (21 ביוני 1951), עמוד 7
המלהנאשם לעד, שאלו אם הוא פרובוקטור, צר אץ למכריו המומחים כדי להוועץ, בולי יפים מד אחד ממקורות ההכנסה של ממשלת מודיע משטרתי.
גליון 691 (25 בינואר 1951), עמוד 3
לנוכח מדקרוח חד 3 הצופים לא היו רגילים רה הצבאית המצרית, שעה שחילק כרוז הקורא לשלום ולהבנה הדדית בין העם הערבי והיהודי.
גליון 701 (5 באפריל 1951), עמוד 6
זוהי אחת ההצגות הבודדות בה מזדהים צופה הקהל והשחקנים ברשמיהם: בל נהנה, כל שחקן מרגיש, כי עשה משהו מלבד הילוך על הכמה, כדי לתרום בצורה ישירה להצלחת המחזה. המחזה מצליח, אבל הרוזן אלמאוויווה (ישראל בקר) אינו מצליח להשיג מבוקשו אצל סוזאנה (עדה טל):־ זבות הלילה הראשון אחרי הנשאר, לפיגרו הערמומי.
גליון 720 (16 באוגוסט 1951), עמוד 15
בתחרות המוקדמת במשקל חצי־בינוני ניצח הרמן, ירושלמי בן ,23 את מקלר התל- אביבי, אולם חלף הנצחון נפצעה עינו ורופאו אסר עליו להופיע לגמר נגד טופורוק החיפאי׳ שהוכר בצורה זו כאלוף ללא קרב. בכך החיפאים רוצים בתיפאי.
גליון 719 (9 באוגוסט 1951), עמוד 10
אולם לרוע המזל, עוד קיי מים, אי שם, גם אינטרסים מפלגתיים, שמ קומם לא ניכר בדיבורים, אך חשוב כשבאים לתכלית. במקרה זה: תיק האוצר. שר האו צר הוא הקובע מי יקבל את הדביזים היק־ר י * מי יקבל את ר שיונו ת היבוא — חברות ההסתדרות או הסוחרים הפרטיים.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 15
״כל פעם שאני יוצא, אני משיג לי חתיכה ביפו. לא צריך כסף. החברים שלי שם הם הסוחרים הכי־גדולים בחשיש.
