חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 49,151 עד 49,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 17
זה לא חיים בשבילי! כל מקום שאני עובד אני צריך להתפטר!״ הם ניסו להרגיע אותי: ״אל תתרגז, נדאג לך, נדבר עם המשטרה.״ אבל זה כבר לא עזר .
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 19
.״ • יצחק ארצי, מזכיר המפלגה הפרוגרסיבית :״לא צריך. החג הזה ישפיע לרעה על יהדות הגולה,שתחשוב כי לחנו 3 לחג גושפנקה מוסרית.״ • ד ״ר כרוך שמואל דוץ, מנהל בית־חרושת לרפואות :״כל אחד יודע איזה תאריך היום לפי הלוח הכללי, כמעט אף אחד אינו יודע מהו התאריך לפי הלוח העברי.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 7
לטובת ההוראות אפשר היה להביא את דעותיהם של כמה מן המומחים, שטענו כי ידיעה סנסציונית עשוייה לעורר אצל קוראים פסיכופאטיים את יצר־ד,חיקוי. אולם תופעה זו ידועה בכל העולם — ובכל זאת אף ה־עתונים המכובדים ביותר בעולם אינם מעלימים ידיעות מסוג זה.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 17
חיפשנו דרך להסיח את השיחה בעדינות אל החסקה, אך נוכחנו לדעת שאין צורך בכך. הוא הגיע ישר אל הנושא, כדאנטה על ביאטריצ׳ה.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 18
.״ ׳ 9צכי זינדר, מנהל קול־ישראל :״אני לא יכול לענות. צריך לשאול את האזרחים, לא להיפך.״ !• גבריאל צפרוני, ראש מערכת הבוקר :״אני שומע שתי תוכניות בלבד: את החדשות ואת התכנית האהובה עלי פרקי חזנות.״ י• רות מטלץ, עסקנית אילנשיל־פוליו :״אני נוהגת לשמוע את תוכנית המסד עולה, בעיקר אם משתתפים בה שחקני התיאטרון הקאמרי.״ ׳ 9גילה אלמגור, שחקנית הקאמרי :״אני מאזינה למצעד הפזמונים ברמאללה.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 23
כשד,יתד, מתקרבת המישטרה, מיד הודיעו לנו באות מוסכמת. הפננו תמיד את הסצינות בצורה שאפשר יהיה להסודתן. כך, למשל, שעה שצילמנו סצינה של ויכוח בין כושים בתוך הבאר, ומישטרה הגיעה למקום בעיצומה של ההסרטה, פרצו המתווכחים בשירה והסרט הפך שוב למיוסקל.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 7
.״ >• אהרן מגד, במוסף הספרותי של למרחב, תחת הכותרת ״אחד ודורו״ ,אחרי ציטוט דבריהם של חסידי בן־גוריון :״פסוקים אלה לקוחים לא מסידור התפילות, לא ממחזור של ימים נוראים, לא מפיוטי סליחות, אף לא — להבדיל — מאיזו עצומה שהופנתה לפני שנים לא רבות אל, שמש העמים׳ .לקוטים הם מתוך מכתב גלוי שנדפס בדבר תוארי הפלגה אלה, של הערצה וקדושה, שאין הלשון העברית מכירה כמותם אלא כלפי האלוהות בכבודה ובעצמה, ששום בן־תמותה לא זכה להם, ושצריך לגייסם מאוצר מליצה של התנ״ך, הפיוטים והקבלה — נפוצים כלפי, האחד בדורו׳ לא מעכשיו.
גליון 1217 (18 בינואר 1961), עמוד 22
לוב משמשת גם היום בסים לכוחות זרים, ועצמאותה פורמלית בלבד. ידידות של ממש נוצרת ומתחשלת בעת צרה. על כן אנו משוכנעים כי עתה הזמן להפגין את אהדתנו לעם האלג׳ירי הלוחם.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 18
יעקוב דוסטרוב־סקי אינו אלא יעקב דורי, מנהל הטכניון גרשון סלוטקין, במאי ההצגה מרי סטיוארם בתיאסרון הקאמרי, עומד לעזוב את הארץ יום אחד בלבד אחרי הצגת הבכורה של המחזה. חבריו טוענים כי תיכנו את יציאתו בצורה שלא יהיה בארץ בעת שתופענה כאן הביקורות על המחזה שביים הזמרת יעל ישי״ שרז, המכינה עתה את התכנית הבאה ללהקת מועדונה הצרפתי השעות הקטנות, נסעה לירושלים לדירתו של הפזמונאי דן אלמגור, כדי להזמין אצלו פזמונים.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 7
היא נמשכה ארבע שעות והופסקה רק בשעה שלוש — כשעתיים לפני היכנס ההפוגה לתוקפה. וגם זאת רק אחרי שהודעתי לו בצורה החלטית, שאני אתן הוראה להתחיל בפריצה למרות אש התותחים על נקודת הפריצה — ״והאחריות לדם תחול על ראשך !
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 19
אמרה לו המוכרת :״זה שאתה ממהר, אני מבינה, אבל למה אתה צריך לדפוק במכוניתו כל הזמן?״ הסביר האיש :״המכונה שלי סוחבת רק ארבעה טון.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 15
כתב השבועון האמריקאי טייס, בעל תפוצה של שלושה וחצי מיליון טפסים: חסר צורה אסתטית. רק כשקיבלה העיריה לידה את הטיפול יוסף ווארהפטיג, שתירגם את לוליטה, יצירבנפטרי העיר, באה המנוחה אל בית -תו של ודאלדימיר נאבוקוב, לעברית, נאסר המנוחות.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 25
לעומת זאת, הגבר בהא הידיעה של עדנה ( )1244/19 בת החמש־עשרה, צריך להיות תל־אביבי, בן שיחה מעניין, ו רצוי שמראהו החיצוני לא יהיה דוחה ביותר.״ מעט, אפשר.
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 9
אמנם, נאבד כמה נוצות, אבל בסך הכל נזכה לשלום יותר טוב מן השלום של הוברטוס־הוף** מ שפט זה נחרת בזכ רוני כן אמר שאילו היה עליו להתחיל את הכל מחדש, לא היה מקים מחנו ת־ריכוז בצורה הקיימת, אלא לפי ה מ תכונ ת הבריטית.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 14
על ספסל הנאשמים ישב יעקב היא הועברה לשם לשם הסתכלות אדם — בשר ודם ועצבים; נשמה, רגשות פסיכיאטרית אצל מנהל בית־ד,חולים, אחד ודחפים — פקעת מסובכת שבית־המשפט מגדולי הפסיכיאטרים בארץ, הד״ר ראובן יהיה צריך להתירה עד לשורשיה, כדי לחרוץ מאיר.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 14
אז ברשותך האדיבה אקצר הפעם ואבקש מהבלתי ידועה שלך להשחיז עט במקומי, וא ז או אז/ 30( , ,)1249 יקירי, תקבל את מה שאתה רוצה, אני בטוחה. ציפ1ר>ן 0נה יחעווז לי מישהו צריך לומר לאיצ׳דג ממבוש יתכן שדו״ח קינסי אינו משכנע ביותר, אבל דבר אחד הוא מוכיח בוודאות — נשים אוהבות לפטפט.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 2
עם כל היות יחזקאל סהר קורבן של מסירותו לעמום בו־גוריון, הרי שיקר מרצונו הטוב ואף הרחיק לכת, כאשר הכתים אח שמו של זאב שטיינברג בצורה הגועלית והנבזית ביותר. זהו שכר הניבזות.
גליון 1255 (26 בספטמבר 1961), עמוד 12
מורכב מעתונאים וקרובי הנבחנים בלבד. לאחר ששלושת השופטים — הד״ר פייבל מלצר, בן־ציון לוריא ויהודה אליצור — התיישבו במקומותיהם, עלה לבמה צבי זינדר.
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 6
שני מנהיגי המחתרת אף לא הסתירו בפניו כי נוצר כוח מזויין, אשר יש מעתה להתחשב בו בתחומי הגיטו. בצורה זו יצא האירגון הלוחם מן האלמוניות .
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 80
— נמר של נייר (המשך מעמוד )79 פולקלור) וביקורת אישית של יהודה מלצר כלפי אלוף דני מט, תוך פחדנות מוזרה מאיזכור שמו, ועוד כמה מרכיבים תמוהים למדי בחוברת שכזאת, צימצמו את התיקווה שנתלתה בה.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 87
במילים אתחת: בן־גוריון, בהשקפתו העקרונית, אותה חיקו כלי המישטר השונים בשנות ה־50׳ ובראשית שנות ה־60׳ ,הוא זד, אשר יצר את חומר הנפץ החברתי תרבותי. פרק אחר הוא ״מאפיינים מרכזיים של מערכת היחסים בין מזרחיים ואשכנזים כיום״ ,בו מגדיך סבירכקי תמונת־מצב של ההווה, באמצעות פרקים כמו ״התפל גות תעסוקתית עדתית״ ו״בידול אקולוגי״, בו הוא כותב :״הדפוס הברור כיותר של הכידול הוא זה הקיים כין הערים הגדולות לכי!
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 66
.״ לא תנחשו מי אמר את הדברים האלה, ולכן אגלה לכם מייד: שארל מאליק, המדינאי הערבי הנוצרי שהיה בשעתו נציג לבנון באו״ם (ועשה שם צרות צרורות לישראל) ,הוא שאמר את הדברים האלה בקשישותו בראיון לעיתון הלבנוני ״אל-נהאר״, בינואר ( 1973 הדברים מובאים ב״הארץ״.)19.1.73 , רא שממ של ה האמת היא שאיני עוקב בקפידה אחרי התנהגותם של נשיאים וראשי-ממשלה ברחבי עולם, אבל יש לי הרגשה, שבהו- פעות המתורבתים שבהם לפני ציבור מתורבת הם מתנהגים כמו נשיאים או ראשי־ממשלה, כלומר מקרינים לציבור המתורבת שלפניו הם ניצבים איזו יראת״כבוד ורוממות מול התפקיד שהוטל עליהם למלא, המשתקפות באיפוק, ריסון־עצמי, ישוב-דעת, הקפדה על אמות״מידה ושימת״לב יתרה לא לאי־הזניית מעמדם.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 44
כסופו של דכר יצטרכו, הפלס טיגים להכיר כעובדה שאין די כ־ניסוחים אלה, ובי תמורת הסכטה של ישראל להקמת מדינה פלסטינית יהיה צורך לקכוע חד-משמעית שזהו היעד הסופי (עד כמה שיש כיכלל משהו ״סופי״ כחיים).
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 44
במהלך המעקב היה עליו לדווח להנהלת הרשות ולמהנדס הראשי על התקדמות העבודות מבחינת לוודהזמנים, ומבחינת היקף ה תשלומים. הוא היה צריך להתריע על תקלות ועיכובים, ולהמליץ על דרכים לתיקון המצב.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 46
ואם יבוא מחר יאסר עראפאת וידרוש, כתנאי למשא-ומתן עימנו, שממשלת ישראל תודיע רישמית שהיא מבטלת את ההבטחה האלוהית — ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצריים עד הנהר הגדול נהר פרת״ — נצחק לו בפנים.
