גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

מושלם מדי
הציפיות לעבור ולוא משהו מהווייתם של
אותם עשרה ימים מפורסמים שזיעזעו את העולם,
תוך מיפגש בלתי־אמצעי עם כל אותם מיבנים
היסטוריים ששרדו מאז המהפיכה בדמותם
המקורית, עלו על שירטון הגנים הפאסטורליים
המוריקים, הטירות וכיפות הזהב הפראבוס־לאביות,
כולן מלוטשות״בורקות ושזורות זו בזו
בצורה כה מושלמת עד כדי ליצור מראה מתחנחן
חמישים רנזבראגדטים
בהגיעך עד סמוך לגדות הנהר, אתה עולה
בשדרה הניצבת לנייבסקי פרוספקט, שבקצה
קשתות־ענק השזורות זו בזו ויוצרות נפחים
אימתניים.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שפת־הים היא עכשיו גן־עדן. השמש מחממת בצורה נעימה,
מבלי להטריד. אין מזיעים.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

ראשית לכל, הבהיר
פילגשו מכיוון שלא שמרה לו אמונים בקו־מהנדס״העיר
בצורה חדמשמעית שאין כל כוונה
הבריאות שרותי־בריאות במידבר מדור לדור
להעביר את הבניין — לאחר ״פינויו״ מיושביו,
מישפחת לפיד 3דורות של אנשי־עט כולם
כמובן — לבעלותה של אגודת־האמנים
מעיתון אחד משוחחים על מורשת־ישראל אופהמקומית.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

לחברת החשמל, לא איכפת הדבר,
למרות היותה הצרכן (כמו צה״ל
במיקרה הלביא) ,שכן היא פשוט
תייקר את מחיר החשמל לצרכנים.
31־ז 6ח * 1 * 11 * 116 6 6
)צ*וז 3״ו״ו * 3
6£1ע 0וח 6־ז
** 113
* 116
ווז ס״ו*
*110
הוא מוד 2בינואר השנה, והוא חתום בידי מנהל מחלקת-
שרותי־קונים.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

והדרך היחידה לחסל אותה היא מציאת פיתרון לבעיה,
שעליה מוכנים אנשי־המחתרת לא רק לחרף את נפשם שלהם,
אלא גם לרצוח, לחנוק, לתלות ולמקש את הגוויות.
האלופים מנווליס
הייתי צריך לאהוב את הסרט נתיבי התהילה, שהוקרן השבוע
בטלוויזיה.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אך לא זה היה העיקר.
העיקר היה שהוועדה הפרה בצורה גסה את החוק, ושבית־המיש״
פט העליון של המדינה סירב להושיע, משום כבודו של השופט
אגרנט (כך אני סבור).
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

המשמעות יכלה להיות: שבירת החרם על אש״ף, התחלה
של משא־ומתן עם האירגון הפלסטיני, שינוי התוכנית בצורה
שתוכל להתקבל על הפלסטינים והעולם הערבי.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אחר־כך התמסרתי במשך
כמה שעות לעבודה שלי. אחר־כך מיהרתי לסופר בדי לקנות
מיצרכים. אהר־כך הכנתי ארוחות־צהריים — אחת׳ לה ואחת לי.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אירופה, שלא לדבר על אמריקה, מעלה־גירה
ולועסת שוב ושוב את אותם הדברים במין
טיכסיות מפחידה המעלה על הדעת את פולחן
המתים המצרי. מי כמונו יודע את כוחה המשתק,
המהפנט, הממית, של המסורת, את האירוניה
הפנימית הטמונה במושג כמו ״חיי נצח״.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

כך עבר עלי יום־השואה, לגמרי במיקרה, בלי כל תיכנון,
בצורה המתאימה לו: גזענות במשך 14 שעות.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אתה עובר קשה כל־כך:
יום־יום לעבור שוב תשכימה,
כל ערב צרות שוב מאמא.
אבא, אבא, עיניים עצום.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

שמיר הסביר
לנו שסבר שזהו תיקון זעיר בחוק, ולא
עמד, לפני בואנו, על המשמעות המ לאה
של התיקון. לזכותו של שמיר
צריך לזקוף שהוא היה מוכן להכיר
בטעות.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

ושתהי טובה, סייחה שלל,
ושלא תכעסי עלי, ושתדעי שאת אהובה
שלי, וחמודה שלי, ופגה שלי, ופל־גש
שלי, כזאת קטנה ורכה וקרובה קרובה,
ושאמא שלך ילדה אותך בשבילי,
ובשביל כך, ושאני אוהבן כך, ושאני
צריו אותך כך, ומאד מאד, ומאד כך,
ואת כל כולך.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

המעבר הזה משפיע על
הכל, אלא שאצל אחדזה יכול להביא לאסון
ולאחר הצלחה ואושר או שהמעבר כלל לא
יורגש בצורה חזק ה. הבל תלוי במפה
האישית.
ובכל זאת הסיפדה 7חשובה מאוד
כ שמתייחסים למחזורי ו ת של החיים.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 45
טקסט · תמונה · PDF

הם למדו
מחיים רמון איר מתגברים על בעיות של תדמית
ציטוט השבוע: עובד צור — מנהל אגף החינוך של הנוער
העובד והלומד מעל דפי העיתון של המדינה :״הקיבוץ שלי
מלכיה הוקם על חורבות הכפר מלכיה, הדבר אינו מפריע לי
לבנות שם את ביתי ולגדל את ילדי״ .ודווקא אלה מהנוער
הכובש והלומד מהווים לא פעם את חוד החנית במתקפות
שלוחות הרסן כנגד מתיישבים ביש״ע שלא זכו לשבת על
חורבות אף כפר ערבי אחד.
גליון 903 (3 בפברואר 1955), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

העוקץ המיוחד בזיפור הזא שאותו רוסה־זונות
יטב בבית־היוהר, באגף־הגברים ה*כן, ממש באותה
שעה בה בילתה תמימה את ימיה באגף־הנשים בצורה
זו נודע לתמימה שנם אסירה אחרת, היושבת
•במקום, מאוהבת באותו בחור ועבדה למענו.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הם עקבו אחרי הנערים
שהוכנסו לזירה, היכו זה את זה בצורה שלא הוכיחה
ידיעה מינימלית באיגרוף, ציינו לעצמם את אלה
שהוכיחו רצון מספיק לעמוד על נפשם, כחומר גלם
לזירה.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הביאוגרפיה הרשמית של חושי מתארת יחסים
י* אלה בצורה שובה־לבבות :״ב־ 29 ליוני 1946
(״השבת השחורה״ ב.
גליון 927 (21 ביולי 1955), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הסדרנים, שלדעת חביב יודעים יותר מכל
אדם אחר מה ימצא חן בעיני הקהל, יתבקשו לרשום את הערותיהם בינתיים, נהנה
חביב עצמו מהסרט הבלתי־משולם. .לפעמים,״ סיפר הוא. ,אני מרגיש בשעות הקטנות של
הבוקר צורך נפשי לראות קטע מהסרט. אז אני הולך עם שושנה (דמארי) ושלמה (בושמי)
לאולפן בהרצליה׳ ומציג את הקטע בהפרטה אחרת הוזמן לחזות ראש ממשלת
כ , ,מה או נו: יצרן טרטי־הענק טפיל ב.
גליון 930 (11 באוגוסט 1955), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בלונדית
(לא) טפשה
( ) 930/697 היה רוצה כי ה מכ תבי ם שיקבל
יהיו כ תו בי ם בידי בלונ די ת לא טפשה, בת
. 16— 17 הו אעצ מו בן . 18 בעל ה שכלה תי כוני
ת, גבה קו מ ה ונ אה צורה. כן טו ען הו א
שחו ש ה הו מו ר הו א אחד מ ת כונו תיו העי קריות.
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

לכן לא איכפ ת לה
אם תכתובנה אליה נם נערות, אולם רואה
צורך לציין שנערים עדיפים. אין הי א מ אל ה
המתפארי ם שהם ססונלי ם לכ תוב על כל נו ש א
שבעולם.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

העתון
הנקרא
עורך כיתוב:
סילני השת
עורך תבנית:
אהרוו צור
כתב בכיר:
אלי חבור
צלם המערכת:
אריח סרו
חברי המערכת:
סנשח בר־רייו, שייז גיור, לילי גלילי,
רויר הורוביץ, רותי ורר׳ אברהם חרסוו•
אוסהר מאובר, אלכם מטיס, אביבה סביו,
עמום הינו, שלמה הרן.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אם היה גורם שהעז להטיל
את ההאשמות הנכונות באיש הנכוז ובצורה
חד־משמעית כל כד, היה זה רק העולם הזה.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

עד אשר הגיעו איש החברה קדישא וידידתה
היחידה של פסיה, האופה קלרה קור־צר,
הספיקה בעלת הבית להחליף קופסת
נרות שלימה.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אמרגניתו
של אריק החליטה לעשות ממנה כוכב, ושו־שיק
הקטנה, אותה ראיתם בתל־אביב לבושה
כמעט תמיד מכנסיים צרים ובגדים בוהמיים,
פחות או יותר, החלה להתלבש בהידור רב,
ללכת בנעליים גבוהות־עקב, ובתסרוקות ה־מבגרות
גרשון פלוטקין, במאי הקאמרי המתכונן
לביים את מאריוס, על עצמו :״אלמלא הייתי
עצל כל־כך, הייתי בוודאי מתעצל עוד
כאשר ביקר שלמה בר־ שביט, שחקן הבימה,
באיטליה, צילצל אל הקונ סוליה הישראלית
ברומא, כדי לברר את כ תוב ת ה של
חיה הררית .״ אדוני״ ,ה שיבו לו ,״ מי זו חיה
הררית?