חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 5,026 עד 5,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 17
קל לנחש מה היה קורה במילחמת יום־ד,כיפורים ;אילו הסובייטים היו צריכים להטים את הרכבת האווירית שלהם למצריים וסוריה מקפריסין ולא מבסיסיהם באירופה המזרחית. … משום כך, גם אם לא היתד, ישראל מעורבת בצורה ישירה או עקיפה כלשהיא בהכנת ההפיכה האמריקאית בקפריסין, היד, ברור ש׳תמיכתה החשאית והבלתי מוצהרת נתוניה למחוללי ההפיכה. … בתקופה מסויימת התארח בקהיר יחד עם הגנרל גריוואס, והיו שראו בו אז את מי שעתיד לשרת את האינטרסים של מצרים בקפריסין. ואומנם׳ במשך שנים רביות פירסם סאמפסון בעייתוניו מאמרי־שיטנה, שרוח של אנטישמיות נרפה מהם.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 14
ו או לי למעשה כל תוספת שתינתן _ אף למעלה ממנה — תלקח בצורה זו או אחרת מציבור העובדים. וכאן טמון שורש הכזב בויכוח של היום. … כלומר יש להגדיל את הניכוי ההתחלתי הניתן כפטור לצורכי מס־ההכנסה. ואם צריך להיות משהו צמוד למדד יוקר המחיה, הרי סכום זה, שנועד להבטיח את רווחתה המינימלית של המשפחה — הוא זה שצריך. … אין ויכוח על כך, שלגבי שכבות מסו- יימות של האוכלוסיה, נוכח המצב הקיים, צריך להוריד את רמת המחיה. השאלה הערכית היא לגבי איזה שכבות?
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 19
צריך להבין שזה מחזה הנמשך למעלה משעתיים ובו מוטל על שחקן אחד לשחק כמעט שלושת רבעי מהטכסט. … חיפשו שחקן אחר• מצאתי מישהו מתאים, אבל ה״ צריך לשחרר אותו מהמילואים. עשינו או זה. … הזמנתי איפור מיוחד מלונדו בשביל שילה ועכשיו הייתי צריך לטלפ שוב ללונדון ולהזמין איפור חדש.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 12
צריך לעצור את החיים לרגע, לעצור ולנענע את אלה שנשארו. … אני נשואה רק שנה אחת׳ יש לנו הר עצום של בעיות, אותן אנחנו צריכים לעבור. לא לעבור, צריך מוט־קפיצה ענקי בשביל להתחיל לחיות ממש. צריך דירה, מקום־עבודה. אלף ואחד דברים פשוטים שאתה צריך בשבילם המון כוח וקשיחות.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 15
יש סימפטומים שהם יותר ביטויים הת נהגותיים של לחץ נפשי. למשל, בכי. זהו בכי המתחיל בצורה סגורה ומאופקת• האנשים האלה אינם מרשים לעצמם לבכות. … יש מצבים של רגישות עצומה. מצב של גירוי חריף, המביא לתגובת־יצר על כל גירוי חיצוני חלש יחסית. רגזנות. … היחידה כבר נעה הלאה, אבל נשארו בשטח חללים שלנו, שאותם היה צריך לאסוף. בשבת עוד היה בבית, וביום הראשון בבוקר כבר היה צריך לאסוף גו פות של חבריו הטובים ביותר.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 14
להיפך: דווקא הם הופכים אותה למיפלצת. כי צירוף כל חמשת העקרונות יחד יו צר מצב שאין כדוגמתו בשום מקום ב עולם. … המיעוט, שריכז שישה חברים בוועד המרכזי כנגד 15 חברי הרוב, מצי (המשך בעמוד )27 ״סוף־סוף, שיתוף־פעולה י שראלי־מצרי!״* ויש עכשיו כיכולתה וכרצונה לק כוע למנוצחים תנאי־תכתיב. … כלומר: התנחלות ישראלית בכל מקום, ללא צורך ברשות מן האוכלוסיה לא מכבר אמרה גולדה מאיר, כי ״תוכנית־אלון״ היא המינימום שמישהו בממשלה דוגל כה, וכי היא מכירה תוכניות קיצוניות הרכה יותר.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 13
הם לא מפסיקים לקטר, ליילל, לבכות ולהתאונן. קחו, למשל, את סיני: סללנו למצריים כבישים, הפרחנו את השממה, הקמנו ישובים והיאחזו־יות במידבר הנורא, הבאנו מים וחשמל, פיתחנו רשת מסודרת של תחבורה, וזה עדיין לא מוצא חן בעיני המצרים. … הגברת מאיר כנראה לא דיברה אמת, כאשר אמרה שהממשלה לא הביאה בחשבון מה עלולות להיות תוצאות ההפצצות לעומק במצריים, מבחינת המעורבות הסובייטית. הממשלה ודאי לא סיפרה לנו את תאמת כאשר הכריזה שלא החמצנו אף הזדמנות אחת להגיע להסדר של שלום עם מצריים, ופרשת גולדמן קרעה לראשונה את המסווה מעל פניה המתחסדים של הממשלה. … מי שמע על עם של שנים וחצי מיליון אנשים, שיש לו 40 מיליון זוגות ביצים לייצוא? כל הכבוד לנו. באמת — כל הכבוד! מצריים מאיימת בשלום את אשר יגורנו בא! מר חסנין הייכל, פרשנה המדיני הנודע של מצריים, אמר לפני שבוע בטלוויזיה המצרית ששלום במיזרח התיכון יהרוס את מדינת ישראל.
גליון 1808 (25 באפריל 1972), עמוד 11
עד הרגע האחרון, עת שהוא סיים את הבגרות, אף פעם לא היו לי איתו צרות״. ״אנחנו עלינו ארצה ב־1958״ ,אמר האב . … ״אחר כך הוא התחיל להתווכח עם הברים, וגם איתנו, אם צריך או לא צריך לשרת בצבא. חשבנו שזה ויכוח כללי. … למדינה שבה הוא חי, ושגם הוא צריך הארץ, ידיעות ׳ומעריב. בבית היה קורא לתת משהו.
גליון 1812 (24 במאי 1972), עמוד 22
לעשות — הוא צריך לעשות הכל למען לנדאו עצמו, שלא רצה לסבך קצינים המטרה הכללית. … החיילים מרוויחים מזה שיש קודכס של משמעת. צריך לאהוב את החיילים, אבל אסור לוותר להם. … ״ התיאוריה שלו הוכיחה את עצמה כשפקד על חטיבת השריון שלחמה ארבע יממות רצופות בשריון המצרי, ללא שינה. הוא לא היה צריך להרים את קולו אפילו פעם אחת.
גליון 1753 (7 באפריל 1971), עמוד 12
.״ והרי מספר דוגמאות מפירושיו המעודכנים של הרב גורן, אני מניח : המצווה הראשונה * קדש ״ קשורה איכשהו ל״מבצע קדש״׳ שהיה ״הראשון ב־מיבצעים הגדולים כנגד מצריים בעת החדשה, מאז ירדו עליהם עשר המכות.״ האפיקומן: יש דב*ה צפנת רים המוצנעים ומוסתרים, שגניבתם מותרת,״ אומר הפירוש (חבל שהאדונים גורן את לנדאו לא מוסרים רשימה מפורטת של הדברים המותרים בגניבה) ,ומציין שבימינו ״אפיקומן שכזה היה בפעולת הקומנדו הנועזת מעבר למיפרץ סואץ, כאשר נילקח המכ״ם של המצרים והועבר לכוחות ישראל.״ הפסוק .״דם ואש ותמרות אשך מתכוון להפצצת ערי התעלה ומיצבורי הנפט הענקיים של מצריים. אנשי־ ״צפרדע״ — המכות שהנחיתו הצפרדע על נמלי מצריים. … ״ארבה״ — מכות הארטילרייה של צה״ל, ״חושך״ — סימן לניתוק מקורות האור של מצריים, בפשיטה לעמק הנילוס. *מכת בכורות״ — מכת בכירי מצריים ומנהיגיה.
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 15
אדם המדבר מדי יום, אם יש ואם אין לו מה לומר, הוא יצחק רבין. לאחרונה נתקף במחלה זו בצורה תמורה ביותר. בשבוע שעבר מסר כמה הודעות שגילו את עמדת ממשלתו לפרטי הפרטים — וב צורה זו רוקנו מתוכן את נסיעת שר־החוץ שלו, יגאל אלת, לארצות־הברית. … רבין גם גילה ברבים שיש לו מחשבה מאקיאוולית: להפריד בין קאהיר ודמשק, ולבודד בצורה זו את סוריה. הדברים פורסמו ברחבי העולם הערבי, חגבירו מייד את הלחץ הסורי על מצריים לבל ׳תחתום על הסדר נפרד, וגרמה ל הכחשות מצריות נמרצות. מדוע היה יצחק רבין צריך לגרום ל־התפתחות זו? רק הוא יודע. 2סטירות לחי.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 25
האמריקאים קיבלו שליטה בחברה, כאשר למיכאל צור עזר מנכ״ל מישרד- הפיתוח דאז, ישראל גלעד, שהחליף היום את צור ב״חברה לישראל״. … אילו היו פועלים מלכתחילה בשיטה זו, היה צריך כיום המיפעל להפיק 120 אלף טון חומצה זרחתית לשנה. … כל היבואנים חויבו בהגשת הצהרות על המלאי שברשותם. והמכס היה צריך לגבות מס על עליית שווי המלאי כתוצאה מן הפיחות.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 13
מי צריך להגן על אותו נציג באותו מיפעל? ההסתדרות! … תפקידה של ההסתדרות, לפי דעתי, הוא לתת יד לציבור הפועלים, וציבור הפועלים צריך להסיק את מסקנותיו מן המצב הקיים עכשיו. … החלק הסאדיסטי בי שמח. כשאני הייתי בצרה, לא ביקשתי שיעזרו לי — ביקשתי שכל אחד יעזור לעצמו.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 21
הצעתי שאקים מגע ישיר עימם ואמרו לי שאין צורך ...אז התחילה האש.״ הדלי אמר למעשה כי טענתה של ממשלת־ישראל כאילו היה צריו לקבל מילת צופן לשם ניחול מגעים עם החבלנים, מבלי שישראל תשחרר אסירים, אינה טענת אמת. … רק אדם נטול כל רגש וכל הערכה לחיי־אדם, יבול להתבטא בצורה צינית כל־כך, להפוך את אי־הכני* עד, לסחטנות לערך מקודש, העדיף על חייהם של תלמידים. … מרגע שהסחטן מחזיק נידו, לפי הביטוי הצברי, את הנסחט ,בביצים״ ,נוצר מצב של חוסר ברירה. צריך למנוע שסחטנים וחבלנים יגיעו ׳מצבי סחיטה כאלה.
גליון 2042 (20 באוקטובר 1976), עמוד 5
אני מקווה שקניג יהיה אחרון הפרקים במחדל הנרקם ביחסים הערביים־עיבריים בישראל. עבד אל־ סל א ם יוסף מצר אווה, ט״בה חוח פייטר או סאדם? … ובכן, יש לי עבור מר אבנרי גלולת״ארגעה קטנה. אולי בישראל יש עוד צורך להזהיר את האזרחים לבל יתרמו לקרן־צה״ל. … האם מישהו עוד זוכר בכלל את האליל האחרון, שהצורה שבה גמר את חייו לאחר מילחמת יום- הכיפורים מזכירה בדיוק את הצורה שבה חיסלו קצינים גבוהים במצרים אחרי מילחמת , 1967 או כפי שמתו ״מיתה חטופה״ מאה קצינים בקרמלין !
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 36
כך, בשדות-הקרב של מילחמת יום־ הכיפורים לא יכול היה צה״ל להציב כמות ,גדולה יותר של יחידות ועוצבות חיר״מ — כלומר, חי״ר ממשי, לפי הגדרות צה״ל עצמו — מפני שבחר, במודע, לבנות את כל עוצמת חיר״מ-המילואים על הבסיס הבזבזני והצר של ה״חי״ר אדום״ (הצנ חנים) ,תחת שיבנה אותה על פי הגישה היעילה לא־פחות אך הניצולית ורחבת״ הבסיס יותר, של ה״חי״ר החום״. … כמצב־האימונים — שהוא הרגיל כעיתות רגיעה (מחוץ לתקופות של החזקת־קו פעילה) - החטיבה חייכת להיות חד־חי לית וגם מותר שהמיכנה שלה לא יתאים ללחימה (למשל, בכך ש־מיפפר גדודיה יהיה גדול מזה הקבוע כתקן־ללחימה). קצינים־בכות (לדעתי צריך ואפשר להפחית עוד יותר) ,עדיין יימצאו להם, די צרכם והותר, כל המפקדים הנמוכים שלהם יז דקקו. … פילו שמה של החטיבה החדשה המוצעת עולה כאילו מאליו — ״גיב־עתי״ .חטיבה זו נתקיימה בצבא הסדיר עד , 1956 ופורקה חודשים ספורים לפני מיבצע ״קדש״ .זוהי גם בת־הזוג ההולמת ל״גולני״ הצפונית, שהרי את שמה עשתה ,,גיבעתי״ בדרום, בנשאה בעיקר הנטל של בלימת המצרים, במילחמת־העצמאות. בכך תחזור, ולוא חלקית, הפרופורציה גם שאלת רמת־הספקדים, אבל זו בעייה נפרדת).
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 11
האם העלה אז מישהו על דעתו כי יבוא יום ומוסדות המערך ייזמו הפגנות נגד בגין. בטענה שהוא מוכן להחזיר למצרים את פיתחת־רפיח? 1590 רשמי תודה על מכרקך הצגת העבים ים שבו אין לה קשר עם המציאות ה מ דיני ת עם כל הכבוד חו ב תי לו מר לך שאין אתה י כו ל לחבר בשם עם ישראל כ פי התשיעית וג ם השמיבית שהוכיחו הבחירות לכבסת הכבסת היא המדברת בשם האומה והחלטותיה מאמש שהיא ל פי הכרתי טובה ובכובה י ד רי כו בו בקביעת מ די ביו ת השלום י י בסוף ינואר , 1978 כמו קוריוז. … ביקורו של הנשיא המצרי בירושלים !באומו לפני הכנסת פתחו עידן הדש בהיס טוריה ישל המדינה. … סאדאת קבר את הנתונים שבהם נבחרה הכנסת. הוא יצר מציאות שאיש מכין בוחרי ישראל לא חלם עליה, באיטר שילשל את הפתק שלו לקלפי.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 29
כשבא אלי קפטן קבוצה ושואל אותי שאלה בצורה ג׳נטלמנית, אני עונה לו באותה מטבע. … כמו שנהוג פה, בישראל, הרי המאמן שלי, יהודה גרונצקי, צריך ללוות אותי לתחרויות. פיתאום אמרו לי, שמישהו אחר ילווה אותי לאליפות אסיה. מה־גם שאני בכלל לא מכיר אותו. ״אני צריך את המאמן שלי, מפני שאני צריך שמישהו יכין אותי, לפני שאני עולה לזירה.״ מכל מקום — לאחרונה דנה ההתאחדות לספורט בבקשתו של וייץ ולא מן הנמנע יהיה, שהיא עשויה לענות בחיוב לבקשתו.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 8
זכה עם ישחאל כי נוצרו יחסי־אנוש תקינים ולבביים פרטיים בין עזר שלנו לבין עמיתו המצרי. והנשיא המצרי אל- סאדאת בטתפונת :״לשון רכה תישפור גרם״ ו״מוות וחיים ביד הלשון״ .במקום איומים, קללות, חירופים, גידופים, זילזו־לים ׳1׳עלבונות — הצדדים האויקנים נוהגים בנימוס למופת בפגישותיהם פנים־אל־פנים ; ;ולא מפני,שאינם יודעים לגבל פיהם, אלא ׳ברוח ״וכיתתו חחבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות; לא ישא גוי אל נוי חרב ולא ילמדו עוד מילהמה״. … נדע כולנו, בבירור ונודיע ברבים: כל הסכם שינוהל על ידי ראש־׳מששלה ישר אלי על שלום בין מצרים וישראל יהיה כפוף לאישורם של בני-עם־ישראל׳ קודם ! … לוא היה ממש בעיני הליכוד לטענתם זו, הרי הגיוני היה מצידם להשאיר את השטחים הכבושים ריקים מיישובים יהודים עד כריתת חוזה־׳שלום שיתבסס על הכרה הדדית ;בזכות קיומה של ישראל ובזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. אחד מתנאי הסכם תשלום צריך להיות פירוז השטחים האלה תוך פיקוח מיחבי.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 25
במיקרה זה, לא היתה זאת התעק־שות־סתם. דגל מצריים על בניין השגרירות המצרית בתל- אביב ודגל ישראל על בניין השגרירות הישראלית בקא־היר — אלה הם הסמלים האומרים את הכל. … על מפות מצריות יירשם ״אישראיל״ ,אך לא על מפות עיראקיות ותימניות. מבחינת הדימוי ה שני: האבר המצרי, שהוא לב הגוף הערבי, קיבל את האבר החדש, אך לא כן שאר אברי הגוף.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 6
קאות האהבים שלך : 1 22 או ק טו ב ר -עלולות לסבך אותך ;22 בנו ב מ בר __ בצרות. תוצאות חיוביות יותר יהיו לענייני הכספים שלך• אל תהמר, לך רלן על בטוח. חשוב יותר על בחירת ידידים. סת 11 להיות צריך זה עבורך שבוע מצחיק סידרה של מאד. … השתדל לש נות את סדר ניצול זמנך החופשי בצורה קיצונית ותראה כי הדבר ישא פירות.
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 41
אני, שלחמתי במילחמה האחרונה וראיתי אנשי־קומנדו מצרים במרחק של מטחווי-אבן, פחדתי אז פחות מכפי שפחדתי כאן, בלב מדינת ישראל. … העמדתי פנים שאני מוכן להסתלק ברגל. ההמון שסביבי פתח לי מעבר צר, ואני ירדתי מהאופנוע והת חלתי לצעוד ולגרור את האופנוע אחי. … במישרד־החינוך, דוב אנשי־המפתח אינם מעדות המיזרח, והם פוסלים תוכניות בגלל צרות- עין וצרות־מוחין. ״אף אחד לא מאמין שגם לנו יש רעיונות.
גליון 2132 (12 ביולי 1978), עמוד 6
השתדל לא להמר ולא לסכן כספך שלא ל23 בנובמבר ־ 20 בדצ מבר צורך, בי אתה עלול להגרר להוצאות רבות. … ב־ג׳סטה של ״עליהום״ ובאכזריות נתן מיס טר בגין סטירת־לחי לשר־החוץ המצרי, שצלצלה בעולם הערבי והמערבי. ראש־ממשלת ישראל תחב שיניו ביד המושטת אליו מנשיא מצריים. הוא הפחיד את המצרים, בלבל את האמריקאים וזעזע את השלווה היחסית שנפלה על הבית־הלבן ועל האדמיניסטרציה האמריקאית.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 10
אני רוצה לחזור ולהזכיר לכל, אלה ששקועים עמוק בבורסה, שאין בורסה גרועה, יש משקיעים גרועים, שעושים תמיד את ההיפך — קונים כשצריך למכור ומוכרים כשצריך לקנות. כבר שבועיים מדברים, לוחשים, מזהירים שאו...טו...טו הבורסה נופלת. … ועכשיו אתה מתחיל לקות, כירידה, וככל שהיא גדודה יותר, אתה קונה יותר. לפני הקניה צריך נם למכור את הכנקאיות. אלה שמנהלים לחבר שלך את התיק שלו, עושים אותו דבר. … יש כבר טכניקה הרבי׳ יותר טובה — לא צריך להריץ, צריך להנפיק ובמכה אחת לעשות מיליונים.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 17
שלום עכשיו נולדה בתשל״ח, בשיא הדיון על השלום הישראלי־מצרי, ותרמה תרומה מוגבלת אך חשובה לוויכוח זה. … במאבק על השלום בקדחתנות כדי להגיע ליכולת גרעינית, ולוב ביקשה הישראלי־מצרי זה היה יתרון גדול. אך כאשר הזדקרו להשיג יעד זד. … כבר למחרת הנורמליזציה קדרו השמיים מעל ליחסים הישראליים־מצריים, בעיקפות המאורעות ביחסי ישראל־פלסטין.
