חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 5,126 עד 5,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 30
לא היתה זו קטנוניות ואף לא דרישה לכיבוד מאת נבון. הפרוטוקול קובע כי את הנשיא צריך לכבד נשיא. גם התקדימים בעניין זה מוכיחים כי את ארוחת־הערב צריך להעניק נשיא־המדינה ולא ראש־הממשלה. … על פי התידרוך היו האישים חייבים להסתדר, בצורה מסו״ יימת מאד. כאשר הם עברו לנוני שורת לוחצי • הידיים. על פי הפרוטוקול, נשיא המדינה, יצחק נבון, היה צריך לצעוד בראש ואחריו נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 34
רדיפת הכבוד של שריה הצליחה להפוך את המעמד ההיסטורי של חתימת חוזר,־השלום עם מצריים בוושינגטון לפארסה עוד לפני שהחל. … אז נולדה הבדיחה, כי יש רק דרך אחת להגיע להסכם־שלום עם המצרים — לשלוח את כל הממשלה לוושינגטון. … יש לי חמישה ילדים. איך אני אפרנס אותם. הוא צריך להתפטר החריין הזה, יתפטר לפני פסח.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 57
שימעון בלם מציג את מיכלול הענפים השונים של הסיפרות הפלסטינית, בצד זו המצרית, הסורית והעיראקית, ויחסן לסיכסוך במשך קרוב לשלושים שנה. … מעודד ביותר הוא התהליך שהחל כמה שנים אחרי מילחמת , 1967 שהביא לידת גל חדש בסיפורת הערבית, ובעיקר ה מצרית, בסיפורים כמו עדותו של הפלאח צח־הלשון בזמן המילזזמה מאת מוחמד יוסוף אל־קעיד, שבמהלכו גוברת ההד גשה על תיאור התהום הכרויה בין הפלא חים המצרים לבין האירועים המרחביים ז השונים. … בולט בכך הסופר המצרי החשוב ביותר, נגיב מחפוז, ביצירות כמו תחת הסככה, המהוות אליגוריות טראגיות למצבה של האומה המצרית והפרטים המרכיבים או תה.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 55
כשזרמו נחלים ואנשים גרו במערות. זמנים משתנים וצריך לנהוג בהתאם. • אומרים שהקמפוס הירושלמי יותר ימני מהימין כ צ׳ילה? … לא ידעתי בשמץ של ידיעה שזה מה ׳שהם ׳לובשים. חיפשתי אפקט שימחיש ;בצורה לגיטימית את מה שקורה באוניברסיטה . … במציאות של הערבי, אם הוא חולם על מדינה הוא צריך להשמיד מיליונים רבים. הערבי צריך לעצור את החלומות שלו ולהסתכל במציאות: הדגל הוא דגל עברי.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 12
איו לגמוו את החודש בלי אוברדראפט לבקש הנחה על מזומן. לא צריך להתבייש; בעיקר לא בימים אלה, כאשר מזומנים שווים יותר. … כל מה שאפשר לקנות בסוף ינואר או ב־ 1בפברואר, מאותם מיצרכים שמחירם יעלה, צריך לקנות בתנאי, כמובן, שאפשר לשמור ולאחן$ן אותם לאורך החודש. … אצלנו הכל צמוד, גם האינפלציה. אז, הוא אמר — אם הכל צמוד, אז מה צריך אינפלציה? היום אני יודע את התשובה.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 60
הדוגמא השניה היא שיום אחד, במיסגרת היום הזה, קראתי מיברק ששלח בן־אלישר שגריר ישראל במצרים, על שיחה שהיתה לו עם סאדאת. זה עשה רעש נורא. … זו היתה תקופה שבה עלה תהליך השלום על שירטון. המצרים האשימו את בגין באטימות והנה בן־אלישר מתקבל אצל סאדאת. למישהו היה אינטרס לגיטימי להוכיח שהכל בסדר, בעצם, בין ישראל ומצריים, אבל הוא לא ירע להדליף לי נכון.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 36
אין לי שום דבר נגד מחזות אקטואליים. יש לי צורך בהרחקת־עדות, כי כך, לדעתי, אפשר להגיע לאקטואליה בצורה יותר חריפה … הבעיה היא תרבותית־יסודית. אם המערכת בנויה בצורה כזו וכזו צריך להכין לקראתה תלמידים. … רואה מושגים של דמות, סיטואציה, אחדות־מקום, דברים לגמרי לא״מובנים מאליהם לנו. כי אנחנו מבינים את העולם בצורה אחרת ומבינים את האדם בצורה אחרת לגמרי.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 15
קרתגו — קרת־חדשת — היתה עיר עברית, מבחינה מסויימת. היא הוקמה על־ידי מתנחלים מצור. המתיישבים הראשונים הגיעו, כנראה, עוד בתקופת־האבות שלנו, אן העיר עצמה נוסדה בערך בתקופת אחאב ואיזבל, שגם היא היתה בת צור. … מספרים שהוקמה על״ידי נסיכה מצור, אלישה או אלישר, שרבה עם אביה המלך וברחה מצור(ששכנה אז על אי) ליבשה. … ניסיתי להסביר, אד הוא הסתכל בי במבט של הבנה, כאחד האומר: טוב, אני מבין שאתה צריך להכחיש את זה, אבל שנינו יודעים שזה כך.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 58
ואז מי שיהיה בשילטון — שרון או רבין, היינו-הך בהקשר זה — יכריז על ושר־החוץ שרון בתחום זה יוכתרו בהצלחה, ייזקף ההישג לזכותם אם כי, למעשה, מקורו הישיר בחוזה השלום הישראלי־מצרי. השאלה המנקרת היא זו: העובדה, שמדינות אפריקה אינן מתפרצות לחדש את הקשרים, מעידה שהמצב עדיין אינו אי־אי־אי כל־כך• אפילו מובוטו הזהיר מזאיר, החבר הכי טוב של שרון אחרי מגר, מבטיח לחדש את הקשרים — אבל בלי להתחייב יותר מדי, ותוך התניית הדבר במה יעשו הגויים השחורים האחרים. … ומוכרחים להגיד: המחזה מתנהל להפליזד מן הבימאי ועד אחרון השחקנים, שאיש מהם לא שוכח את מחירו. הצרה היא שבעד המחזה הזח חעם כולו משלם כסף, הרבה מאוד כסף, הנוער התמים מתחנך על שקר ומונחה בביטחה לאכזבה מיותרת בתכלית, ומבלי שאיש רציני בעולם משתכנע, כי אותו מחזה-כזב לא יתרחש שוב בגזרות הכיבוש האחרות — בהגיע תור הסדרי חשלום אליהן. … לתדהמתי, השיבו לי אותם יהודים מכובדים כי הם אינם רוצים להיות מעורבים. הם הסבירו לי כי מי שצריך לכנס את מסיבת־העיתונאים הם ראשי-הקהילה ה יהודית בארגנטינה.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 58
הוא בשלו :״לא בהכרח צריך להפעיל אמצ־ ,עים דרסטיים (נגד הפיתוח הגרעיני בארצות ערב) כמו הפצצת הכור הגרעיני של עיראק. אפשר בהחלט להפעיל אמצעים כגון האמצעים שבהם השתמשו בשנות ה־ 60 נגד המדענים הגרמנים, אשר הועסקו בפרוייקט בניית טילים במצריים.״ ״לפעול בהחלטיות ...יש בידיה לעשות זאת ...אפשר בהחלט להפעיל איכשהו הבטחון האדיר הזה לא התאשר בפרשת ״אומרה״ ,שהיום היא בנטל חיפה ומחר במקום אחר, ואם משהו נשאר לא ברור, מה פלא ז הרי הפרופ׳ אמנון דר הכריז במקום שהכריז — כדיווחו הנאמן של ״דבר״ — שעל ישראל ״לשמור על אי הבהירות בתחום יכולתה הגרעינית.״ הצרה היא שמרוב אי-בהירות הכל ברור מאוד … ״היא לבשה חצאית כל-כך קצרה, שראיתי את התחתונים שלה,״ סיפר הצעיר. אך הוא התגבר על יצרו, ואחרי הקפה עזב את הדירה והלך לביתו.
גליון 2556 (27 באוגוסט 1986), עמוד 31
באורח חיים מסודר, אוכל לקיים מישפחה בכבוד. צריך ללכת לים. אני אומנם אדם עסוק, אם לא שמתם לב, אבל מעבר לעצם ההנאה, פשוט צריך להשתזף קצת. … לחיות בשולי השוליים, לא ליפול, לא להמריא, לא להיות אומלל, לדעת למצוא את הנאות הרגע, לצבור אותן כמיטען של תיקווה לרגע שממנו והלאה כבר לא יהיה צורך לחפש אותן. והרגע הזה צריך אשה. נכון להיום. … רוחבו 50 סנטימטר וצריך לראות אותו כדי להבין את גודל ההישג האמנותי.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 36
ההבטחה הסודית (המשך מעמוד )10 ממשלה צרה, בראשות שמעון שלושה בלי שאקי ך כאן מגיעים לעוקץ . … כלומר: בחישוב האריתמטי בחוגי המערך לקראת הישארות ממשלה צרה, אין כומכים עליו. לוקחים בחשבון בטוח רק שלושה חברי־כנכת מהמסד׳ל: בורג, המר ודויד דנינו. … בתהילת שנות ה־ 80 התקיימו שיחות בין ישראלים ומצרים במרתף שבמלון, שבעבר שימש כסאוי״ה.
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 17
הוא לא הגיע לצמרת, לא עמד בראש מיפלגה גדולה, לא רכש כוח וכסף, שילטון ותקציב. אבל רטוש יצר את המחשבות האותנטיות המעטות שנולדו בארץ בדור האחרון, ובכך השפיע בצורה זו או אחרת על כל אדם במדינה, וגס על מי ששללו את תורתו מכל וכל. … עוד לא אבדה אם כן, האם מחבל הוא כל מי שמבצע פיגוע ביהודים? לאו דווקא, שהרי הסורים והמצרים, שלחמו בנו, אינם מחבלים. ומסתבר שגם לא החייל הירדני הנ״ל, שהרג ופצע. … חנא סניורה, לעומת זאת, אינו מחבל. וגם לא אליאם פרג׳ וט׳אפר אל־מצרי, שממשלת־ישראל מוכנה לשאת ולתת עימם.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 17
שמחתי למצוא ברשימה את שמו של אחמד חמרוש. חמרוש, קצין־צבא מצרי לשעבר, נמנה עם קבוצת הקצינים החופשיים שחוללו את המהפכה של ,1952 בהנהגת גמאל עבד־אל־נאצר. … אני קיימתי אז מגעים סודיים עם כמה שליחי־שילטון מצריים, ובראשם תחסין בשיר, כיום שגריר מצריים בקנדה, דיפלומט והוגה־דיעות מזהיר. … נדהמתי כשהסתובב והיפנה לי את הגב. הבנתי, כמובן, שהמצרים קיבלו הוראה שלא להתרועע עם ישראלים.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 10
.״ השבועון מביא לוח־זמנים של הפרשה, המציג את הקשר הישראלי בצורה חדה: • מאי :1982 פגישה בבית הלבן, בחסות סגנו של מיז. … כדי לחזקו, הוקמה וע־דת־אשראי מבין חברי־הדירקטוריון, בראשות גורי מלצר. אלי אונגר, שהיה במשך שנים רבות אחראי על ה־פסיב, הפך לאחראי על האקטיב, וי צ חק תכן, שהיה שנים רבות בראש ה־אקטיב, קיבל את הפסיב. … מעבר לחישובי־החישובים של הפרשנים, בולטת בפרשה זו עובדה אחת מכרעת: העסקנים שולטים בזירה שילטון ללא מצרים. רק זהותו האישית וגחמותיו של עסקן זה או אחר קובעים כיצד ינהגו עשרות אלפי עובדים.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 4
שלום כזה חייב להפוך את חצי־האי סיני, ואת האיים אשר בצואר־הבקבוק של המפרץ, לשטח מפורז, בו לא יוכלו המצרים להקים עוד בסיסים לצבאם, למטוסיהם ול- ספינותיהם. מעבר להרי חושף ^ ודם לפני שמישהו׳יקבל על עצמו את האחריות העצומה להגיש אולטימטום לשם חיסול המצור ולפתוח במלחמה נגד מצריים, בה עלולים ליפול אלפים ממיטב הנוער העברי, חייב אותו מישהו לשאול את עצמו בכל חומר הדין, ובכל הרצינות: האם ישראל בכלל מתייחסת אל אילת כאל חלק מאדמתה? … עוד לפני שהספיק השר החדש לקבוע את קווי פעולתו לעתיד, הבהיר שר הא צר לוי אשכול כי אין למדינה כסף לעסוק בעניינים כה פעוטים ונטולי חשיבות כאילת.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 20
אכתוב על זה בקיצור, כי החל משלב זה, יכסה עמום קינן את המאורעות בצורה קצת יותר מקצועית, מאשר יכולה אני לעשות. … היתד. לי גם שיחה מעניינת מאד. עם נציגת מצרים. מתוקה מאד( .אכתוב על כך בנפרד).
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 7
תקציב הסרט באין נזו־לדת (ראה סרטי השנה) היד, צריך להגיע ל־ 200 אלף לירות. אולם הכסף אזל במהירות מפתיעה. … יפאן ארץ חזקה, אבל מה יודעים על יפאן? רק מהסרט. מה יודעים על מצרים? רק מהסרטים. איטליה היא גדולה בגלל הסרטים.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 4
להטים אליו את הרופאים, מעידה לדעת אותם מקורות, בי מחלתו חמורה. ההערכה היא, בי שירות זה צריך להע־לות את הוצאות ״אגד״ כ־ס^ .10 מתוך העלאה זו, מובן הקואופרטיב לוותר על שליש, מציע לכסות את שני-השלישים הנותרים על־ידי העלאת תעריפי הנסיעה, או הגדלת הסובסידיות. … בניגוד להתרשמותם של עורכי השבועון האמריקאי טייס, שאחרי שריאיינו את נשיא מצרים גמאל עבד־אל־נאצר, טענו כי הוא שופע־בריאות ונראה כי החלים מסיבוכי מחלת־הסכרת שלו, טוענות ידיעות אחרות כי המצב הפוך.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 7
שלושה מהחיילים ששירתו במלחמה על הוחל״ם שלו נהרגו לאחר מכן, בהמשך הקרב, מפגיעת־פגז ישירה של תותח מצרי אנטי־טנקי מחופר. צניחה חונשית דויד בן־דויד מרחף באוויר בעת צניחה חופשית, מעל אחד ממקומות־היישוב בארץ. … ״הייתה רוח חזקה מאוד, שהתחילה ליבש אותי. הייתי צריך גם לסגור את הפה כדי שהרוח לא תקרע את לחיי. … היה זד. מייד לאחר הקמת־המדינה, כשמטוסים מצריים הפציצו את התחנה המרכזית בתל־אביב.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 7
שם עובדים פועלי־הביוב, דווקא בחושך־מצרים, עם פנס ביו אחת ומוט ברזל בשנייה, הולמים בקירות, כדי להזהיר את העכברושים שהם באים, ולמנוע שהחיות יקפצו עליהם ויטרפו אותם — מרוב אימה. … טנה, שהיה צנחן לפני שהפך טרוריסט, טען במישפטו כי רק מילא פקודות, :צריך לדקור רק בריאה הימנית, כשאתה תופס את הגרוגרת של הקורבן מאחור,״ הסביר.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 3
ניקי כצמן, איש השנה תשט״ו פרקליט תסיר איש השנה תשט״ז נשיא מצרים עבד אל־נאצר תל־אביב את אלכסנדר דובצ׳ק, שסימל, ולו רק לשעה קלה, את תיקוותה של כל האנושות לעולם חדש. … אני מוחה בכל תוקף על פירסום מודעו בחירות, הקשורות בצורה ראתתנית עם ה היסטוריה של כיבוש אילת ועם עלילוו צה״ל.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 25
אבל גם אם הם רוצים לבוא — זד, עוד לא סימן שנותנים להם. שלא יעשו טובות. קודם צריך לבדוק אותם. אולי הם בכלל לא יהודים? … תגובתו הראשונה של הרב הרפורמי האמריקאי הייתה :״למה לכם צרות ובעיות? קיימות בארצות־הברית כמה כנסיות נוצריות חופשיות הרבה יותר. … הם גילו כיצד הם צעדו בשנה שעברה ישר לתוך צרה צרורה. ליתר דיוק, היתר. זאת צרה חריפה.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 11
מדוע צים סוכני המעצמות הזרות, וגם סוכני היא מוסיפה לפרסם את הודעותיהם, בצורה הרומזת על תמיכה? יש לכך סיבה, המעידה על התסבוכת העצומה של המצב בסוריה. … אילו היה המישטר הקיים בסוריה חזק מאד, כמו מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים, יתכן שהיה מעז לפעול בגלוי נגד אנשי אל־פתח, ולגנות את מעשיהם. … אבל מאידך נמנע המישטר גם מלפעול נגד אנשי־הטרור, לכלוא אותם (כמו בירדן) ,ולגנות את מעשיהם בצורה חד־משמעית. על רקע זה חייבת ליפול כל הכרעה בממשלת ישראל.
גליון 747 (21 בפברואר 1952), עמוד 9
אולם תוצאה זו לא יכלה לטשטש את החשד כי גרמו לה לא תבונתה הרבה של מדינת ישראל, אלא אי- כושרם הדיפלומטי של הערבים, ובעיקר ה מצרים, שהפריזו בקיצוניותם במידה שהרחיקה מהם גם את ידידיהם. … משרד החוץ היה סבור כי ההוצאות הכרוכות בהקמת צירויו ת במדינות כה מע־טות־חשיבות אינן מוצדקות, התעלם מן ה־תקוה כי צירויות אלה ע שויו ת לשמש חלון ר א שון למרחב זה.
