חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 5,376 עד 5,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 26
אתה צריך טלניזיה שניה מכתבים סי מרשאלהבמ הו ם ת שו ב ה השאלה השביעית בסיס קד האוכלוסין (.העולם הזה .)2386 ,2385 משום שכרך עורך־שאלון המיפקד את היהודי עם המוסלמי, הנוצרי והדרוזי בסעיף ,7הרי שנתכוון בכך לומר שמשמעות המילה. … הגיע הזמן שסוף־סוף נדע את כל האמת על פעולות החבלה שביצעה המחתרת הישראלית נגד אזרחים מצרים. לא רק זאת. יש עוד המון עניינים שאפשר לחקור, ואולי זאת ההזדמנות להתחיל בבירור העבר הקרוב והרחוק שלנו.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 59
פרטים חיוניים אלה, המחייבים יצרנים דומים בחוץ־ל־ארץ, נשארו בגדר סוד מפני הצרכן. והנה, בשורה טובה: סוף סוף הוכנסו לקומץ התקנות של פיקוח על מיצרכים ושרותים, גם מיצוות בדבר מזון לחיות־מחמד. … ישנה תחושה הרווחת בקרב בעלי כלבים, כי כלב שנפצע במשחק או הסתבך בתאונה ורגלו נשברה, אין צורך למהר ולהגיש לו עזרה ראשונה. רבים מתייח סים לעניין בקור־רוח ומפגינים גבורה על חשבון הכלב. … צילום רנטגן אינו בחזקת מותרות ולא צריך להתבייש רני־ תוח אורטופדי אם צריך.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 4
בגין תבעאת די כוי רונן יצא ה או פוזי צי הבמצ ריי ם לנסיעהמיס תו רי ס בפגישה האחרונה בין אנוור אל־סאדאת ומנחם בגין באלכסנדריה, תבע בגין מסאדאת לשים קץ להתקפות של עיתונים וחוגי־אופוזיציה מצריים על ישראל. יתכן שהיתה זאת אחת הסיבות לגל* המעצרים שערך אל־סאדאת כקרב חוגי הימין והשמאל במצריים, ערב הרצחו. … לדעת אברחצירא תחזק הודעה כזו את ידיהם של מאשימי ישראל בהרצחו של הנשיא המצרי. רק שר־ד,אנרגיה, יצחק ברמן, תמך בדעתו של אבו־חצירא, בעוד בגין דרש בתוקף שפיסקה זו תופיע בהודעה. … רו צהכבקר כמהה רווי ח כל נסיונותיו של אחמד עות׳מאן, ״העיתונאי המצרי״ שהתגלה כרב1 מרגלים, לחזור לביקור כישראל, עלו בתוהו.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 25
גד לוכן, קרית־חרושת חייל שכפ״ץ מורשת ההתשה אמורים לחצוץ בין סוללות המצרים המפגיזות לבין ריכוזי חיילינו. לבי צורים האלה, שפגזי המצרים היו אמורים להתנפץ אליהם, קראו ב עגת החיילים, שכבת פיצוצים׳ או במלה אחת, שכפ״ץ.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 29
השאלה היא -,האם תחזור האחדות המלאה לתנועה, ועל כך יש הערכות שונות. • כל הצרות שלכם מפני שאין עדיין יורש לבגין? … • כדי לשנות את העובדה שהזכרת יש צורך בבלי סוף תפריטים. האם מיפעל מסוגל לעמוד בכך? … אפשר בהחלט להסתפק בתפריט בסיסי, מתוך דגש על מזון בריא, ובתפריט הבסיסי הזה צריך לעשות שינויים לפי קבוצות העובדים.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 18
האם זה יעזור לנו לשכנע את דעת־הקהל בישראל שיש נכונות לשלום ולהכרה הדדית? הרי השלום צריך לקום בין ממשלת־ישראל והנהגת־אש״ף. … הוא \ \ 1ך 11י 1>1 | 11ך | 1זהי שס סיפרו של בן־ \41ו —1 | 1 1ו /דרור־ימיני, שבו הוא מתאר כיצד הפך משונא״ערבים לחסיד השלום, תוך חיפוש שורשיו המיזרחיים ושינוי חברתי בארץ. ך | 1ץ 1״ ךןןץ 1גדיה אל־מצרי היא בת לאם ^ 11 1 1 1אוסטרית ולאב פלסטיני החי בווינה. … האם אנחנו לא ידועים שכל הממשלות הערביות מתנכלות לנו, שאין לנו ידיד אחד לעת צרה, שאין לנו מקום אחד שבו אנחנו יכולים לשבת׳בשקט?
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 19
אחרי מיבצע סיני, כשנאצר התחיל לגרש את היהודים ממצריים ולהלאים את רכושם, פנה אליו הנשיא בורגיבה ודרש ממנו לתת ליהודים התוניסיים הגרים במצריים לצאת משם בשלום. … • מדוע לא לקחת צעירות ערביות לעבודה? בהחלט. מחר בבוקר אותו צלם היה צריך לבוא אליי ולצלם אותי. ביטלתי את העניין איתו. אני צריך בחורות שעובדות, לא כאלה שצריך לשמור עליהן שאיזה גבר לא יחייך אליהן.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 24
אבל לא רק הפירסום, אלא האפשרות להביע את עצמו, בהרבה צורות, בעולם מלא דימויים ודימיון :״כולנו שחקנים, ושחקן צריך להכניס את עצמו לתוך קופסה של דמות ולהצליח להביע את הדברים שחושבת הדמות בצורה הטובה ביותר, כדי שזה ייראה אמין.״ עולם הקולנוע מושך אותו מאוד, לא רק המישחק, אלא כל הפלא הזה שנקרא קולנוע. … עבורי כל אשה היא הרפתקה שאני חייב לעבור. כל אשה היא מיטען אחר, שצריך לגלות ולפוצץ. אני יכול להיות עם כל אשה, בכל גיל, ולהרגיש נפלא. … רוב האנשים המגיעים להופעות באים בזוגות, אבל יש גם בודדים. יש לי הרבה הצעות מזוגות, הרוצים לצרך מישהו שלישי. צעיר ממנה, שיכול להיות הבן שלה.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 26
,הוגשה מחורבנת, שנל .,התכנית, במצב הגונח״ צר י ו לקצר אותו!״ אידיוט ינוד לסדר אותו! … איפה להשאיר את הילדים בבקרים, איך לדאוג שלא ישתעממו, איך לשלם סבומי־ענק (בדולארים) עבור קייטנות ועוד צרות מצרות שונות. אלא שמה אנחנו לא נעשה לטובת הילדים שלנו. … באנו למחרת היום ואמרו לנו שכבר לא צריך אותנו, כי הם מצאו מישהו אחר. ביקשנו שישלמו לנו את המגיע, אבל אמרו שנחזור בעוד יומיים לקבל את הכסף.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 30
נוצר מצב אובייקטיבי של חוסר־אחריות מדינית וחברתית, שתאם — אולי — צורך סובייקטיבי של פרס עצמו שלא לעשות דברים ררמאתיים, לא להסתכן בפיתרונות גדולים, אלא לזוז בצעדי־צב מיום ליום. … דווקא בכגון אלה מצטיין פרס — אולי יו תר מאשר בשטחים שבהם היה צריך לעסוק, אילו אכן היה ראש-ממשלה עצמאי, חופשי ב מע שיו. … בימי כהונתו הוזכרה בישראל האימרה של מיראבו על פרוסיה :״זאת לא מדינה שיש לה צבא, אלא צבא שיש לו מדינה״. לא היה צורך במחסום של רבין או שמיר כדי למנוע קיצוץ התקציב הצבאי.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 36
ארם צריך . להאמין בעצמו וביכולת שלו ובשום אופן לא לאפשר להשפיל אותו. הוא צריך לדעת שהוא שווה משהו וכי אחרים לא יצליחו לשבור אותו. אינני אומרת שאני טובה מאחרים בכלא, אבל אני באה מעולם שבו נוהגים לנסח דברים בסיגנון מסוים, נוהגים להתנהג בצורה מסוימת ולהתבטא בצורה מסוימת. עד היום לא למדתי להתבטא כפי שאסירות אחרות מתבטאות.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 18
כששאלתי בני־נוער למה באו למישפט, הם הסבירו שהתעורר בהם צורך לא רק לדעת יותר, אלא גם להיות בתוך חלק מן הדראמה. גם אני מרגישה צורך להיות שם כל יום, להיות קרובה לאנשים, לבני־מישפחה שיושבים שם. לציבור יש צורך להזדהות. יהושע פרץ: לא. זה לא עבר בשקם במישרד־החיניוד.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 12
להיפך, הוא חש כי מעמסה כבדה הוסרה ממנו. מוחמד בסיוני, שגריר מצריים בישראל, הגיע בגפו ל־ המוסד. יצחק רבין בירך את משה לוי ואת דן שומרון שימחה. … השגריר המצרי השיב בצער :״כולם נוסעים. רק אני לא״... … הופעה צצות בדיחות, שאותן הוא מאלתר בצורה ספונטנית, תוך כדי שיחה עם הקהל .
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 12
כך הסביר ויקטור נחמיאס, שהוא יליד־מצריים, ל אחד מעורכי העיתונים המצריים. למשל: בעיית השר אברהם שריר ובעיית שר־הביטחון המצרי מוחמר עבד־אל־חלים אבו־רזאלה. בערבית. ,שריר״ פירושו נבל, ועל כן רגילים עיתוני מצריים לאיית את שמו של שר־התיירות הישראלית.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 16
30 רקות, צריך לנהוג על פי החוק — 40 דקות מירושלים. … אני לא רוצה שישנו את היחס אלי, אני צריך אותם כדי שיעזרו לי. זה לא שאני כל בני־המישפחה עסקו בעורות לא־מעובדים. … היו לה חושים בריאים, איך להריח סכנה. איך? אני לא יודע. היה לה מין יצר הישרדות. פעם הוציאה אותי מבית־סוהר ממש
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 32
גד ונותנת בשבילו כל פרוטה, ולפעמים פשוט לא התייחסה אליו. מזל שהיו שכנות שטיפלו בילד. ״הצרה הגדולה של מרי היתה שלא אהבו אותה מספיק בבית. … נואל היתה אם לשני ילדים, למרי היה אחד .״ באחד הלילות יצר סרסור את הקשר הראשון שלהן עם מחט המזרק. … ״ידעה לצלות את הדגים כמו שצריך. כשהסתובבה ברחובות
גליון 660 (15 ביוני 1950), עמוד 6
וכיוון שאין הבדואים יודעים קנין פרטי על קרקע מהו, ואם הקרקע הזאת נמצאת במצרים, ירדן או ישראל׳ כלומר לגבי דידם אין גבולות־מדינות׳ זרעו למעלה מ־ 100 דונאם במשולש הגדול של הנגב. … השלטונות גייסו פה באופן דחוף כל מחזיק חרמש ומגל וכל נוהג בטרקטור וקומביין. ושטחים צרים ורחוקים שגלגל לא יגיע לשם — פשוט הועלו באש. … נשאר מגרש ריק ובור גדול. גם בית־המלון השני, שהיה צריך להיבנות על שפת־ימה של תל־אביב, בקירבת בית־הקברות המוסלמי, לא יראה את אור העולם.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 6
הוא חשב תמיד כי זהו הסוג האמי תי היחידי של הטיסה, היה אומר :״שום קרב עזה, כמו כל פעולות ישראל בשנים האחרונות, לוקה בליקוי יסודי זה: שאין הוא אלא הגבה על מדיניותו של הזולת, במקרה זה של מצרים. אולם הגבה על מדיניות הזולת אינה מדיניות. … להיפך, במידה שקיימת כיום בכלל מדיניות ישראלית, הרי מטרתה לערום קש יים לפני הסכם עיראק־תורכיה, למנוע את הצטרפות מצריים•אליו, למנוע אספקת נשק אמריקאי חדיש לערבים. … אולם אנשי המגבית התנגדו. לדעתם, היה צורך בשינוי סמלי, שיוכיח לעסקני המגבית כי הממשלה החליטה לפייסם.
גליון 901 (20 בינואר 1955), עמוד 15
במסע נידודים זה הספיק יצחקי הצעיר לרכוש השכלת בית־ספר יסודי, להופיע בכמה להקות תלמידים (בין היתר: בתפקיד פרעה •מלך מצרים שתלבשתו היתד, מורכבת מסדין לבן אחד) ולחבר כמה-ספרי בלשים בהוצאת המאה הע שרים הלא־שכוחה, עוד לפני הגיעו לגיל בר־מצוה. … המקהלן לשעבר שאינו יודע לקרוא תו אחד (כמו קרוסבי) אך נחון בשמיעה מעולה, הוסיף עוד כמה עשרות תקליטי קרוסבי ע; ספרייתו, בילה מאות שעות לפני הראי כשהוא לומד לשיר קרוסבית ולבטא תוך כדי כך כל מלה בצורה הצלולה ביותר. אמוני־ראי אלה, שבוצעו אחר שעות העבודה, בהן התפרסם יצחקי כמכונאי־המזמר, לא היו כל עיסוקו ד,זמרתי של הזמר המתחיל. … הזמר־הצבר הפך לחביב הקהל, ביחוד קהל הנשים. מלבד נערות־פרגיות שצרו עליו בחנויות התקליטים, ביקשו את חתימתו, הוצף הוא במאות מכתבי הערצה ואהבה.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 3
כך נולדה התרבות הראשונה, החברה הש פגגלר: חו ר ת הי א 1ש אנושית הראשונה: החברה המצרית. יוצריה נתנו מענה לתביעה היסטורית. המענה יצר עוד לפני חמשים שנה לא היתד, שאלה כתביעות חדשות, שתבעו מענים חדשים. … אופי משלה, כמו לאדם׳ יש לכל תרבות נשמה בניה לא יצרו שום תרבות. שותפים לתרבות זו. יכולה תרבות אחת להשפיע על רעותה, החיה בצדה או הבאה אחריה.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 8
הוא קבע עובדה כי בסכסוך הפנימי, המזעזע כרגע את החבר הערבי, נמצאת ישראל דוזקא בצד עיראק התוקפנית, שונאת־ישראל המיב־הקת, נגד מצריים, המדינה הערבית היחידה, החוץ הישראלי שמועה שהענין לא הסתיים, וכי ישראל עוד תצורף לברית — אחרי ש־יתיאשו האמריקאים מן הסיכוי לצרף אליה את מצרים. … א*ש לא בדק אם היתה זאת הכרזה אמיתית, או רק הצעה אישות של אותו פקיד, ואולי רק צורה אדיבה להיפטר מנודניקיות דיפלומטית.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 19
בטלר שאל את מדריכתו ממתי מתחילה הספירה בארצה, גילה כי המאורע המכריע בתולדות עמה נקרא בשם ״היציאה״ .אלא שלא כיציאת מצרים העברית, היתד, יציאת אנשי לאמקוס המוסמכת ובדוקה וכל פרטיה אומתו מבחינה היסטורית. … לפי תפיסת החיים של בני לאמקום, לא היה כל ערך לחפץ זה או אחר, אלא במידה והכיל כמות גדולה או קטנה יותר של מימן. אם היה צורך בכמות גדולה של גרעיני מימן כדי לייצר משהו, נחשב דבר זה כבעל ערך. … במקום חוקים, קיים בלאמדינה ״ספר העצות הקבועות״ .ספר זה מטפל בכל הבעיות ך • אחר יטל,בע בצורה זו את דמות שתי המדינות הדמיוניות — שאחת מהן קומוניסטית /קיצונית והשניה ליברלית קיצונית — ניגש הרמן ווק לפרק העיקרי של סיפורו, אשר למענו, בעצם, כתב את היצירה כולה.
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 12
ד ר כי אד ם מכתב מריו שמעון דורון ישב בחדרו הצר, באחד הרחובות הקטנים יותר של ריו דה־ז׳אנירו, בירת־ברזיל. … שמעון לא נבדל מחבריו הישראליים גם בצמאון לראות את העולם הרחב. מיד לאחר שחרורו מצר,״ל חסך כמה לירות, נסע לברזיל• הוא אפילו לא חלם שיבוא יום ועתוג־אים יקראו לו ולצעירים כמוהו בשם בוגדים ועריקים. … מדוע לא נפגש כתב ידיעות אחרונות עם כמה, יורדים״ ,כדי לשמוע מה בפיהם י • מדוע לא שוחח אותו עתונאי עם נו־ער־הזהב של יהדות ברזיל, לשמוע את.דברי־הבלע שלו על ישראל י צעיר בן 17 אמר לשמעון לאחרונה , :אפילו אם תפרוץ מלחמה בין ברזיל לישראל, אלחם לצד ברזיל.״ • מדוע מותר לשרים ומנהיגי־מפלגות לבלות את חופשתם בחוץ־לארץ, ולצעירים פשוטים אסור ז שמעון הניח את העם מידו, השתרע על דרגשו הצר: הוא ידע כי יעבור זמן רב מאד עד שיאותו כל המוסדות הנוגעים בדבר להשיב על שאלותיו.
גליון 921 (9 ביוני 1955), עמוד 4
האם מקרה הוא, כי אבא חושי היה הראשון שנזעק לעזרת רב־מבריחים ברגר ואף ראה צורך להדגיש בפני קצין משטרה כי :״אל תחשוב שאתה כל כך גדול פה.״ הנכון שר האוצר להשלים עם מצב זה? … רבע: לחושיסטאן נמל משלה ואילו למדינת ישראל רק שלטון מפוקפק בנמליה. חמש: חושיסטאן מקיימת שלטון ללא מצרים באיגודים מקצועיים בני רבבות עובדים, בנקודות מפתח של הכלכלה. … עתה הגיע החושיזם לנקודת גבול. חיפה צרה מלהכילו, עייפה מלהכילו. מצפוניו נבעו, כי הסיר לא עצר כוח להכיל את התבשיל החושיסטי והריח פושט על הארץ כולה.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 6
הפקודה הראשונה של הממשלה החדשה, שביטלה את אזרחותם של ערביי ישראל, קבעה להם תחום־מושב וחייבה אותם לשאת על בגדיהם טלאי ירוק עם האות עין, לא זיעזער, את הסרנים והסגנים. מד, יש? מישהו צריך לסבול. אי-אפשר לטגן חב תה מבלי לשבור את הקליפות. … משה שרת, דויד בן־גוריון, תדי קולק, ראובן שילוח וכ־ 250 מנהיגים אחרים הוטסו לארץ זו (״סיביר החמה״ קראו לה הליצנים בלחש) .אולם הרי כל ממשלה צר כה להגן על עצמה. מצדה הושפעה הרבה יותר ממצב־רוחו של יורם, שעמו התראתה לעתים מזומנות, בפגישות חטופות של חצאי שעות. … העתון (״התנגשות מזוינת בגבול עזה — 35 מצרים נהרגו 0היה משעמם• כשחזר אביה ועבר ללא אומר ודברים לחדרו, היתד, רכונה, ללא התלהבות, על אלבום ישן של תצלומים.
