חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 5,701 עד 5,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 40

אך הם כלל לא העלו על דעתם איך מוכרח היה הדבר להראות בעיני ערבי. וזוהי הצרה. היה נדמה כי המארגנים חשבו יותר על הנפש היפה שלנו עצמנו, מאשר על העם השני, שעימו אנו רוצים ומצווים להגיע למצב של שלום. … אמנם, דת־ישראל עברה במרוצת הדורות צרות רבות, והחזיקה ׳מעמד. אך צרה כמו שלמה גורן אינה כתובה גם בתורה. … ירק מנחם בגין מסוגל לכך. דעתו של המדינאי המצרי על דיין :״הוא היה ביישן ושחצן. זה הולד לעיתים קרובות ביחד.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 56

ועץ או רועץ (המשך מעמוד )22 אה בצורה הקולעת ביותר על״ידי שר־הביטחון דאז, משה דיין. … כדי לעמוד על השפעתם ההרסנית של מישאלות־ל^ ודימויים מסולפים אין צורך להרחיק. עד למילחמת יום־הכיפורים. … במיסגרת הכנותיהם למילחמה, שהוסוו כתרגיל, קידמו המצרים את הדביזיות המשוריינות ושתיים מן הממוכנות וכן את שתי חטיבות־הגישור של הארמיות לקירבת התעלה.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 15

הצרפתים סברו אז שאם ינחית מישהו מכה על גמאל עבר־אל־נאצר, הנשיא המצרי, תתמוטט מילחמת־השיחרור האלג׳ירית נגד צרפת. … מיטראן הוא בעיניו כל מה שפרס עצמו רוצה, בסתר ליבו, להיות: פוליטיקאי איש־הרוח, מדינאי קורא־ספרים, בן־בית בארמונות השילטון והתרבות של פאריס. הצרה היא שמיטראן רחוק מאוד מלהיות כזה. … ההסוואה של מיטראן טובה יותר, מפני שהוא צרפתי. זה הכל. הצרה היא שיש לחרדת־הקודש הנאיבית של פרס צד מעשי.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 3

אנשי״רוח גדולים הפרעונים היו בראש-וראשונה נותני״חיים, האנשים אשר במצריים הטיפו לכך, אף שכמה מהם פנו לאחר מכן יצרו את התרבות החברתית הראשונה בעולם כדי נגד סאדאת• גם יאסר ערפאת יודע שהשלום עם ישראל לאפשר צמיחה ופרייה. הם עיצבו ביד-ברזל מישטר הוא צורך חיוני לעמו. שחפר תעלות־השקייה ושאיחזק אותן, כדי שבני מצריים אך איש מהם לא היה מוכן ומסוגל לעשות את הקדמונית יוכלו להוסיף ולהתקיים בארץ הצחיחה המעשה הגדול, הדרמתי, האישי, הנועז, המסוכן מאין אשר הנהר האחד לבדו העניק לה את סם־החיים. … וכזה היה גם מחירו. בארונותיהם במוסיאון המצרי, ואמרתי לעצמי שוב הוא עצמו. ושוב: הנה אחרון הפרעונים !
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 69

לפי אמנת־קושטא אסור היה לאוניות מילחמה לעבור במיצרי־בוספורוס. אוניות אזרחיות היו רשאיות לעבור רק עם תעודה סניטארית. … • אייק אהרונוביץ, רב־החובל של ה״פאן קרשנט״ ,טען שנים לאחר מכן שהיית צריך להתנגד בכוח לבריטים. הוא טען, שלא היית צריך לעצור את האוניות. … לדעתי, כל מפקד אונייה, שהיה מביא אוניה לטביעה, צריך היה לעמוד למישפט. אם אקסודו ס היתה טובעת, אייק היה מאושר?
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 13

בבית־הספר למדנו אחרת!״ השרגלילי :״אני צריך לעיין בשאלה. אינני משוכנע שהשאלה לא קבעה את זה כעובדה באורח בלתי־מדוייק. … ״ בעניינים אחרים היה תיאום זה חסר בצורה מצערת, עד כדי כך שהשר, או סגן־השר, הצליח לטרפד בצורה מוצלחת את מאמציו של שר־החוץ השבוע, ואת האווירה החיובית שהשתררה במרחב, על־ידי פירסום צו שחוקיותו מוטלת בספק ושעיתויו גובל בשערורייה. … בעקבות נאומי בוויכוח על חוק תיקון פקודת העיריות אתמול, הותקפתי בצורה חריפה ואישית על־ידי כמה חברי־כנסת ופל־ידי סגן שר־הפניס.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 16

קל יותר לצופה הישראלי לשמוע את הדברים המזעזעים מפי חייל מצרי ב־ 967ז מאשר מפי חייל פלסטיני ב־. 1982 העיבוד הקולנועי של הרעיון הוא מצויין, ואם עזרתי להפרות את דמיונו של בוקאי אני שמח על כך בכל ליבי. … הלחם שנשלח על פני המים חזר ברבות הימים, בצורה שלא חלמתי עליה. מודה ועוזב: ירזחם ,אני חייב למישהו התנצלות והסבר. … אך גם למילים מדוייקות יש מיטען ריגשי, והייתי צריך להיות מודע לכך. מודה ועוזב — ירוחם.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 26

סבא ונכדה: אלכסנדר הגדול ואלכסנדרה הקטנה ואסיים בשתי שורות מתוך שיר של בוריס פסטרנאק בתירגום חופשי: זה צריך היה להיות שכור-הזיות נתן זך בדי להסכים להיות עפר, עולם … רעיון דומה לזה שבסיפור הנדון נמצא בפואימה של לוין ״חיי המתים״ (סימן קרי א ה .)13/12 וכך מתאר שם לוין את ריגעי חייו האחרונים של אזרח מן השורה :״עוד בצהרי יום מותו, ובעודנו חי ומזיע / ,קרא האיש, תוך הסיבו לסעודה, המון ידיעות /על המתחולל בפרס ועל משפחת השאח הפרסי ועל תגובת אמריקה /ועל היחסים המוזרים בין שר האוצר לבין שר המסחר בארצנו / .אלה היו הדברים האחרונים בהם הגתה נפשו /של האיש החי בצהרי יום מותו / .הוא לא הבין איך הגיע השאח הפרסי לאן שהגיע /ובאי הבנה זו, אותה הקדיש לשאח הפרסי / ,קפץ עליו פתע רוגזו של המוות / .ובגשת האיש המת לפענח את פשר חייו /ראה את השאח הפרסי מציץ ממרתפי נפשו אז ידע האיש המת כי רומה בידי העולם /וכי אין לו בסים וחומר לפענח פשר חייו.״ כמו התענוג המיני המושם לאל על־ידי הפנטזיה, כך נגזלים כל פשר, כל הדרה טראגית, כל כבוד של ״צלם אנוש״ מרגעיו האחרונים של הנפטר, צרכן העיתונים, צרכן החוץ, צרכן המידע שאין לו צורך בו, צרכן דישתות השיווק של אמצעי התיקשורת, של כל מה שאינו אותנטי והוא בגדר ה״סתם״ ההיידגרי, אויבה של כל אינדיווידואליות חד־פעמית וייחודית. … הרי ציטוט מאותו קטע: הרשי לנו, גברת, לומר משהו בשמו של בעלך הדומם ...לשם כך התאפקתי במשך כל חיינו המשותפים, חייתי כל העת על סף הבכי ...ומתי עם בכיי אצור בתוכי, ואני הרי התחתנתי, כדי לרסן את פחדי האיומים על מ שנ הלשרך: ש מ עו!
גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 27

קיני: אי־אפשר להיות יוצר ניהיליסטי משום שכניהיליסט אין לך שום צורך בשום צורה ואופן להגיד משהו למישהו, כי שום דבר לא איכפת לך, שום דבר לא חשוב לך. … מפעם לפעם אומנם ניגשים אליו, אך לא בצורה רצופה ולא בצורה מתמדת. אינני חושב שאנחנו יכולים לכנות בשם קלאסיקה יצירות שנכתבו בעשורים האחרונים, פשוט מפני שאנו מפחיתים את השער של המילה הזו. המילה קלאסי נעשית קטנה וצריך לשמור עליה בסבלנות, או לדברים בעלי־הוד של עתיקות, שאז לעצם העתיקות יש כוח חשוב, סוגסטיבי.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 21

כל השינויים שישנם היום, הם לא לעומק, כי לא מטפלים בזה כמו שצריך. צריך לבדוק את המצב הקיים, איזה יחס יש ליהודים כלפי ערבים. … • קורה לך לפעמים שאת אומרת את שמך ואנשים נבהלים? לבד. אם רוצים לטפל בבעיה החברתית בצורה אמיתית, צריך להתייעץ עם מומחים. • את מרגישה בבית־הספר הערבי גם תופעות הפוכות? … ולא מלמדים שם על תרבות האחר ולא לומדים את תרבות האחר, בצורה כזאת שאני אוכל לתפקד כמו אחד מבניה.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 9

דקל ידע אפילו מתי צור יוצא ל־שרותים. הוא לא ידע שצור נמצא אצל שמאי? … דקל גם הוסיף, שאת השאלה אם התנהגותו זאת היא לגיטימית או לא צריך לקבוע מבקר־המדינה, ולא חוקרי־המישטרה. … אך לא רק הוא, אם כי דבריו היו הבוטים ביותר. אחרי הגשת כיתבי־האישום נגד גינדי וצור, ובקרוב נגד מי ששיחרו את צור — עינב וישראלי מדלתא־אור־נית -היתה תחושה שכדור־השלג עצר את הידרדרותו.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 31

שוקיים צרות וכן הירכיים מאוד צרות, האף ארוך כשעצם- האף בולטת והעיניים שקועות עמוק, והבעתן שקטה, רצינית ועייפה. הפה קטן והשפתיים צרות והדוקות. ההליכה אומרת כולה גאווה וכבוד: כאן לא צועד סתם עוד מישהו -זו דמות שמעוררת הערכה. … את ה 1-וה 2-בחודש תצטרכו לעבור מבלי להרשות לעצמכם לשנות מצבי-רוח בצורה קלה, אולם תוכלו לה־שיג הרבה יותר בכל !
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 17

הפסקת־חשמל. בשכונה כולה השתרר חושר־מצריים. חושך־מצריים? הנחתי לדימיוני לשוטט, עד שיידלק האור. חושך־מצריים. עשר מכות. דם. צפרדע. כינים. ערוב. … האם באמת היו כל המכות האלה? האם חושך־מצריים היה באמת בבחינת מכה נוראה, אפלה גמורה בכל עמק־הנילוס, או שלא היתה זאת אלא סידרה של הפסקות־חשמל, בגלל עומס של מזגני־האוויר בארמונותיהם של חרטומי־מצריים?
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 7

אולם ערפאת השתדל לבטא את עמדת האירגון בצורה הברורה והצלולה ביותר האפשרית במצב המדיני הקיים. … הוא לא חידש הרבה, אך הוא ביטא את העמדות הקיימות בצורה ברורה ומוסמכת, שישראלי מצוי יכול להבינה … יש הרואים בו איש תימהוני, בגלל כישרונו להביע רעיונות בצורה פרובוקטיבית. אך רעיונותיו של איש־שלום אינם נעדרי־הגיון.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 10

האם אתה אופטימי ביחס להשגת המטרה? צריך לחתור אליה, אבל אין זה אומר שאם היא לא תושג במכה ראשונה, צריך להרים ידיים. … חברת גלנלי־זהב תרמה כמה מאות שלטים, וכך זה נעשה. • אינך חושב ששיווק בצורה בזאת מצביע על פחיתות-סבוד לחוקה? … כולם מסכימים שהשילטון בישראל מתפקד בצורה מסוכנת, ובתיקו הפוליטי אף מיפלגה לא בטוחה שהיא תשלוט בסיבוב הבא, ולכן יש מקום לדיון על כללי־מישחק חדשים.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 20

זה חייב צו של הצנזור, כי חדשות אינו חבר בוועדת־העורכים, והיה צריך ללכת נגדו בצו. • וזה היה הבי חמור? … כל מי שחי בישראל, וקורא עיתונים, ורואה טלוויזיה, ושומע רדיו, וקורא ספרים, יורע שלא צריך להיבהל, ובלבד שכל מה שלא צריך להתפרסם לא מתפרסם … הדבר שמרתיח אותי הכי הרבה זה כשאני חושב שהצנזורה עשתה טעות, בין אם אישרה כשלא היה צריך, ובין אם פסלה כשלא היה צריך, זה לא קורה, לשימחתי כל יום
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 16

חשוב שיש תוכנית? חשוב שאש״ף מוכן? אז צריך לבדוק, לא? נגד הממשלה. רצו לרצוח אותי כשאמרתי שצריך להפסיק לסלול את הכבישים ביהודה ובשומרון ולהעביר את הכספים לסלילת כבישים אדומים … היו תגובות של אי־אמון מהול בתיקווה שיש בדברים משהו ושצריך לבדוק אותם. אבל אני לא הבודק הלאומי. … ־ לא מדינית, כי יש פיתרונות מדיניים. הליכוד צריך להביא את השלום כי המערך לא יכול.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 40

נראה כי שמגר שיכנע את שר־המישפטים, אברהם שריר. בצורך הדחוף בשינויים אלה, והסביר לו כי הדרך הקלה ביותר להשיג זאת היא על־ידי מינוי שופטי־שלום בלבד. … בשלהי אותה המילחמה ניתן היה לכבוש את כל רצועת־עזה. הצבא המצרי ברצועה ובצפוו״סיני כותר על־ידי כוחות־צה״ל, בפיקודו של יגאל אלון. אלון רצה לסגור את הכיתור, והאמין שכך ניתן לכפות שלום על מצריים. ארצות־הברית שלחה את שגרירה אל בן־גוריון, והציגה לו אולטימטום.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 33

ענייני כספים עדיין מדאיגים, אבל כבר מסת מנ ת דרך לפ תור א ת הבעיות. צריך רק להימנע מלהיגרר להוצאות שאינן הכרח יות. … חשוב שלא יתנו אמון באנשים הקרובים ביותר. אם יש צורך לדאוג לזכויותיהם כדאי שיגשו לאג־שי־מיקצוע, ויתנו להם לעבוד למענם ולד אוג לזכויותיהם. … לסרטנים ולגדיים שנה די קשה, וחבל להוסיף להם קשיים ללא צורך. ובאשר לידידים, כאן קורה דבר מעניין.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 7

במשך חודשים לחמה ישראל כלביאה כדי לאפשר גישה חופשית לטאבה המצרית וכדי לקיים ניהול ישראלי של המלון. … כל פרשת טאבה באה מלכתחילה כדי להעכיר את שימחת השלום עם מצריים. השבוע נעשה ניסיון להעכיר גם את הספיח הקטן של השלום שהושג סוף־סוף בטאבה. … רמז פירי. ימים מעטים אחרי הפעולה בגבול המצרי באה פעולה יעילה יותר בגבול הירדני, השקט מכל גבולות ישראל.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 4

כאשר יצא הגדוד בתנועת־איגוף גדולה אל מאחורי קודי המצרים באישדוד, ערב ההפוגה הראשונה, כמעט ולא נשאר במחנה אף איש אחד. … המג״ד עצמו עלה על אחו הג׳יפים של שועלי־שסשון, עלה על עמדות המצרים מפקד הפלוגה אריה קוצר האגדתי נהרג יחד עם האפסנאי הגדודי, משה וונצובר. … בינתיים הוכרז על הפוגה בחזית• פלוגות הגדוד של צ׳רה תפסו את המשלטים מול קווי המצרים. מדי פעם קיבלו את פניהם של אמנים ואמניות, שהתנדבו לבדר את הלוחמים בנגינה או בקריאה.



