חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 6,151 עד 6,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 6
ישראל תיאלץ למכת מסיך ישראל תיאלץ לסגת מסיני, ללא כל יקשר למצב המדיני באיזוד, היות שמצרים היגיעה לקצה גבול יכולתה לספק שיטתי־מיחייה לאוכלוסייתה, הגדלה בקצב מהיר ביותר. סעי מהווה, עבור מצריים, עתודה :קרקעית אחרונה •שניתן לפתחה וליישב בה מיליוני בני-אדם. במידה שמצריים תכוון משאביה ומי רצה לפיתוח סיני, כפי שמצבה מחייב, יתרום הדבר לארגעה באיזור, ולשינוי סדר־עדי- פויות עשוי, בהדרגה, ליצור תנאי־שלום.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 9
נוצר מעגיל־קסמים: מכיוון שהמערב יתן למצריים, למשל 1000 ,טאנ־קים (העלולים לשמש באחד הימים נגד ישראל) נאלצת גם ישראל לרכוש (בתי אוריה) 1000 טאנקים. טאנקים אלה עולים בכסף, שאיננו. לפיכך יש צורך לקבל את הטאנקים במתנה, או בהלוואה. … ויישלחו רק רבניה הראשיים של ארץ־ישראל, יסכימו הערבים להחלטה לטובת היהודים. אך יהודה לא יכול היה לחייב את המצרים לקיים את הבטחתם בגלל אי-דצון המוסדות.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 39
דורשים מאיתנו לנסוע בצמיגים רגילים, לאמור, אין לכם צורך בצמיגים רדיאלים. לא הצמיגים הרדיאלים יביאו לכם את הביטחון,׳ כי אם: השלום, כביכול, הוא שיביא לנו את הביטחון. … אי״אפשר לקנות ׳מכונית על־פי הצהרת כוונות. מכונית זה לא שלום .׳מכונית צריך לבדוק. יש לקנות אוטו על־פי בדיקה. צריך לבדוק את המנוע, צריך לבדוק את החשמל, צריך לבדוק את ההיגוי, צריך לבדוק את הצבע, צריך לבדוק הכל.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 7
אומר על כך עמידרור עצמו: ״המכריע לצד הפוליטיזציה הגמורה של הבטחון הלאומי פירושו, שבעיניו הנושא כולו פוליטי וכן גם פתרונותיו — יכול להתעלם לגמרי מן הנתונים הצבאיים ומן הנסיבות האסטרטגיות בשני הצדדים וחייב לרכז את כל המאמצים כולם בתחום המדיני לבדו, במגמה להגיע במהירות ה־מירבית לשלום פוליטי טוב, שהבעייתיות הביטחונית־הצבאית איננה רלוואנטית כלל לעניינו ותשובות ופתרונות צבאיים אינם משפיעים על עיצובו ואינם מהווים חלק גלוי או סמוי בו. ״עבורו, השקפת האזרח המצרי ברחוב או הערכות העורך המצרי הנכבד הן אכן משמעותיות ורלוואנטיות מאד, באורח ישיר ומיידי, גם לעניין ביטחת ישראל. ״לעומתו, הסובר ומקבל כי בכל מיקרה וגם בכל שלום, אי-אפשר להבטיח באופן ודאי ומוחלט כי כל המניעים, הדחפים ונימוקים לפתיחה במילחמה על ישראל, אומנם יסולקו או יעוקרו, כלומר, שאיננו מניח שאימוץ ״שלום סאדאת״ יביא ״שלום קנאדי״ מובטח וניצחי — עדייו אינו יכול לייחס חשיבות כלשהי לאזרח ולעורך ה מצרים הנכבדים.״
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 42
הקלה נוספת: עד כה חייבו הבנקים להלוות כספים שקיבלו בהצמדה רק בצורה של הלוואות מוצמדות. עתה יורשו לתת גם הלוואות לא מוצמדות מכספי פקדונות מוצמדים. … ראש הממשלה נפגש גם עם המפיק אוטו פרמינגר שהגיע ארצה כדי לבחון את ההכנות להפקת האוטוביוגרפיה של משה דיין. המצרים מפתזדם את איחר הפירמידות מצריים החלה בפיתוח אתר תיירות באיזור הפירמידות, בו מושקעים 490 מיליון דולר. ההשקעווך הן של חברות בנייה מצריות וערביות ושל חברה הרשומה בהונג״קונג בשם ״סאוטרן פסיפיק פרופארטי״ .בשלב הראשון מושקעים 8.5 מיליון דולר במערכת תשתית, שתכלול מי־שתיה, כבישים, מגרשי גולף ומלון גדול (ראשון מתוך חמישה מלונות שב־תיכנון).
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 2
המילחמות לא יכלו להעזלם הזה. הוא המשיך להופיע בכולן בצורה סדירה וב מועד הקבוע. לא אחת סבלנו מכך, כאשר מאורעות חשובים ביותר התחוללו דווקא ביזם ה שלישי בשבוע. … אבנ ר, שוחח עם מראיינו, סאמיר צברי, מה מפורסמים שבמראייני הטלוויזיה המצרית, באנגלית, ודבריו תורגמו סימולטנית לערבית. … אלה, בנוסף לעשרות פגישות עם אישים מצריים, שחלקם נערכו ביוזמתם שלא לצרכי פירסום, היקשו עליו במילוי שליחותו.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 46
יסדי* .במדורו ״קורא יל,ר״ כתב אורי אכנרי על השבועון :״העולם הזה נולד כין שיחי צכר ליד הכפר הערכי סואפיר, בדיד בואכה נגבה. אביו היה מטוב מצרי, מטיפוס פפיטפייר, אמו היתה שוחה קטנה שנחפרה בחיפזון וללא חשל, רב, כמה שעות לפני־כן.״ כגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים, תחת הכותרת ״מרד הסל,רניפ״ ,תיאר צוות כתכי־המערכת את הפגנת־השילומים הגדולה שנערכה כתל־אכיב, ותיארה כמילים :״אלפי שוטרים חמושים (ש)התכוננו לדכא את המהומות האיומות שתבערנה את המדינה. … כותרות העיתונים התפנו לידיעות שהן חשובות לאזרח הישראלי, בחשבון הסופי, יותר מאשר הפגנה תל־אביבית או מישפט ירושלמי: זעזועי האדמה מתחת רגלי המהפכה־הגגדית במצרים, ההתפוצצות העממית בטוניסיה, והנאומים האחרונים של שישאקלי הסורי, היו אלה רעמים רחוקים.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 11
בניו־יורק השתדלו מעצמות־המערב לשכנע את מצריים לבטל את הסגרה (״המתאים יותר לילד מפונק, מאשר למדינה גדולה״) על הסואץ, ולהר שות את מעבר האוניות לישראל. … ״האנגלים מסיתים את ישראל לעו רר את בעיית הסואץ, על-מנת להצדיק את חניית צבאותיהם במצריים. הם עושים זאת כדי לטעון שמצריים אינה שפוייה בדעתה מבחינה פוליטית, וכי אנגליה חיי בת להישאר כאן כדי לשמור על האינ טרסים של העולם החופשי ושל מצריים החולה — את האינטרסים שלה אינה מזכירה.״ ואילו החוגים המתונים יותר חושבים שבעיית־הסואץ תחלוף בקרוב .״האנגלים עוררוה לרגל איום סגירת בתי־הזיקוק בעבדאן אולם עתה,״ הם קובעים ,״עו מדת איראן להיכנע ללחץ הבריטים, ושוב לא יהיה לאלה צורך חיוני בבתי-הזיקוק •של חיפה.״ * התיש מה באב.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 43
ואם לא די בכך, נתן לו זילברמן את זריקת־ דהתראותב גי ה נו ם (הוד, תל־אביב, דרום־אפריקה) — ההרפתקות של קצין־ימייה בריטי תמים ושועל אירי צמא־אלכוהול בג׳ונגלים של מיזרח אפריקה, בפי שהובאו בסיפרו של וילבור (גולד) סמית, יבולים לספק חומר בשפע לתריסר סרטים. בצורה כלשהי, אם מתייחסים אליהן במעט רצינות, אפשר אולי אף להבחין במידה מסויימת של משמעות בחרפתקות אלה, המעמי דות זה מול זה את רוח החופש והיוזמה הפרטית של שני הגיבורים הצדים פילים ומוכרים את השנהב ברווח גדול, ואת הגרמנים השנואים, העבים והאטומים, המצרים את צעדיהם. … זילברמן, הידוע כמי שמפיק סרטים בזוגות, אחד להנאתו ואחד להכ נסתו, עשה בצורה זו את המירוץ בשדות, סרט־פשע שביים רנה קלאמן ואשר עבורו גבה מיקדמות שמנות! … ואם מהרהרים בעובדה שחלק מכסף זה עומד להיות מוקדש לסרט הבא של בוניואל, צריך בהחלט לקבל בברכה את כל האנגליות הקטנות, וד׳צרפתיות הקט נות והצרפתים הקטנים שבסרט זה.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 49
אף פעם לא עיכלתי את גודל המיטרד, עד שפגשתי את חברתי, אשר לא צריך להסביר למה מיונז תוצרה־עצמית טעים פי אלף מזה הקנוי. צריך לטעום, ואז מבינים לבד. מה שכן צריך, זה לצמצם את הכישלונות הצפויים בהכנה, ולמטרה זו נולד הפטנט הקטן הבא: בכדי שהמיונית לא תיתפרק אף פעם, בוחשים אותה בעזרת חצי תפוח אדמה נקי, מקולף, תקוע בתוך מזלג. … המנכ״ל עשה לי חישובים מדוייקים על הנייר, שכל עציץ, המואר שמונה שעות רצוף, במנורת כספית 160 ווט, צורך רק שמונים גרוש ליום, וזה באמת זיל הזול.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 44
במקביל היה עליו לתת את ההוראות ה מקדימות הראשוניות, אשר במצבים כאלה מתייחסות, כימעט תמיד, לתזוזת כוחות במיסגרת שינוי ההתפרסות ולזימון מפק דים לצורך סיור ומתן פקודות (או קביעת המקום והזמן שהמפקד הממונה יגיע אליהם) .במיקרה זה היה ברן צריך להורות את אריה שיגיע אישית ל״הברגה״ תוך שהוא מקדם לפחות שניים מגדודיו מ כביש הרוחב אל כביש החת״ם. ל״הברגה״ צריך היה להגיע גם גבי (ולא היה בכך משום קריאתו אחורה בעיצומו של קרב, מפני שעדיין לא היה שרוי בלחימה ממש, ו״הברגה״ נמצאה ממש על קו התקדמותו דרומה ואמורה היתד, לשמש ״ציר הסיבוב״ שלו ונקודת המוצא להתקפתו). … כיוון־ההתקפה וציר- ההתקפה שלו היו צפויים מראש, ומובנים מאליהם. לא נעשה כל נסיון להטעות את המצרים, להסיח את תשומת־ליבם, או את הארטילריה שלהם, לכיוון אחר, ולא סופק לעדיני כל חיפוי־אש שהוא, ממר- גמות, מארטילריה, או ממטוסים.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 45
כי תחת מטר השאלות, פירט את דבריו, השיב לספיקות ופיתח ביתר הרחבה את הלוך־ המחשבות של צמרת אש״ף. גברת איטלקיה, אשתו של מצרי שהיה פקיד בכיר בליגה הערבית, הציגה שאלה ברורה :״מר דג׳ני, מהי תגובתך להצעתו של מר אורי אבנרי מאתמול, שאש״ף יגדיר את מטרותיו בצורה ברורה וחד־משמעית דג׳ני העיף בי מבט והשיב :״האם עמדתנו אינה ברורה י בשעתו קיבלנו את האמנה הפלסטינית. … נובע ממנו כי יש להתנגד להפסקת הפיגועים —כלומר, להפסקת הריגתם •טל נשים וילדים ברחובות הארץ, מפני שזה עלול להיות ״טכסיס״ של אש״ף. צריך אדם להיות בעל מוח מעוות מאד כדי להעלות רעיון זה בראשו!) … עיתונאית אחת עמדה על כך שדג׳ני לא ויתר על רעיון ״המדינה הדמוקרטית״ בכל פלסטין — אף שהדבר נאמר בצורה שלא נשמעה לשתי־פנים, באוזני כולנו.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 60
אם ההחל טות המתקבלות במוסדות הללו אינן נראות לבוחרים, סימן שצריך להחליף את הממ שלה ולהצביע בעד מיפלגה אחרת, או להקים מיפלגה חדשה. … תנועת־ העבודה שלטת בתקציב המדינה, ועל-ידי כך במשק הלאומי בכלל. בקצרה: תנועת- העבודה שלטה ללא מצרים במערכת הפו ליטית כולה — אותה מערכת, אשר לפי ההסבר המקובל מתקבלות בה ההחלטות הגורליות. … כיוון שניהלו את הוויכוחים בינם לבין עצמם, היו להם הצל חות תיאורטיות מרעישות, שעליהן זכו בפרסים, במילגות ובתארי-כבוד, איש מידי רעהו. אך ז ו צרה, שהסתירה לא היתד, תיאורטית. הסתירה היתד, מציאותית מאד, וזאת הוכיח יפה יום־הבחירות האחרון, ה־ 17 במאי .1977 הלי כו ד: מ ע שי ס ה פו כי ם >> יןצורך לומר שאף אחד מבין ה- י י סוציולוגים הללו ואנ שי מדע־המדינה, שבכך מיקצועם, לא הצליח לחזות את עליית הליכוד לשילטון.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 17
מה עשיתם כאשר רציתם לכרות חוזה־שלום עם מצריים, עם מדינה ערבית אחת? המעשה הראשון, המובן מאליו, עוד לפני שהתחיל משא־ומתן — היה שאתם הודעתם למצריים שאתם מוכנים לפרק את כל ההת נחלויות, עד האחרונה שבהן, בשטח המצרי. אם אתם מספחים — אתם במו ידיכם שמים קץ, לא רק לתיקוות השלום לדורות, אבל גם למעשה האחד חוזה־השלום עם שעשיתם, שלא היה כולו חורבן מצריים. שהרי סיפוח הוא הפרה פשוטה וגלויה של הס כמי קמנדדייוויד. … איני חייב לשמוע קריאות ביניים, כאשר אני צריך לאמץ את אוזני כדי להבינן. בכל השטחים — מדיניות־התנחלות, ארץ־ישראל השלמה, מילטון פרידמן, כלכלה, חברה — התהום שבין חזון הליכוד ובין המציאות היא כל־כך עצומה, עד שאין עליה גשר.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 11
אבל אם אתה ניגש בגישה מודרנית מעשית, אפשר להפוך כל מדבר למכרה זהב ולגן פורח. צריך רק ארגון. בלי ארגון כל המדבר לא שווה פרוטה אחת. … אולם אין מסע ללא הרפתקאות. מכונית אחת התקלקלה והיד, צורך לחכות עד שתבוא מכונית גרר מד,גרז׳ של המנזר. … בומבה, הבדרן הידוע, שעשע אותנו בפארודיות על המצרים, וצחקנו כולנו צחוק לבבי בריא. אשרי העם שאינו מאבד את חוש ההומור גם בימי מבחן.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 2
בי ט חון סול 1ם הי ס טו רי ת הוראות ההסברה החדשות שהוציא מישרד־החוץ לנציגויות ישראל בארצות־הברית ולשליחי ההסברה שם, אוסרות מעתה להצדיק את ההיאחזויות בשטחים המוחזקים בנימוקים וסיבות דתיות או היסטוריות. צור, במישנה למנכ״ד הכללי, כנוסף לתפקידו הנוכחי. … כיוון שאין מכם על אבנים, מסתכם הייבוא של אבנים מסותתות, כולל ההובלה, במחיר שהוא פחות מרבע ממחירן בארץ. מוכרות מצריות בי שראל אין עוד צורך לנסוע למצריים כדי להצטייד שם במזכרות מתוצרת מצריים. … התפתחה רשת,מסועפת של הברחה, המספקת את מוצריה הזולים שד תעשיית התיירות המצרית לשווקי ישראל. כותל מערב נו סחד!
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 39
ימאני הזכיר את האפשרות שחבלני- אש״ף יטביעו מיכלית־ענק כדי לסתום את מיצר הורמה, הסוגר מדרום את המיפרץ הפרסי, בין איראן ועומאן. במיצר זה עוברים בכל יום 20 מיליון חביות נפט מסעודיה, עיראק ואיראן. … קרייסקי היה המדינאי האירופי הראשון שקיבל את נשיא־מצריים בכבוד־מלכים. את האווירה הידידותית שנוצרה ביניהם ניצל כדי לשדל אותו לפעול למען השלום עם ישראל. … מכיוון שאש״ף פועל עדיין כמנהיגות נרדפת של עם נרדף, יש להעניק לו מעמד בינלאומי. להתייחס אליו בכבוד, ובצורה זו למתן את גישתו ולהביא לשילובו במאמצי־השלום.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 27
את מלוא משמעותו האמיתית. בהיעדרו, בלט נשיא מצריים הרבה יותר מכפי שהיה בולט בנוכחותו. … כשם שבגין הילל את עתיקות ישראל ואת אופיו היחידי- במינו של העם היהודי, כן הילל אל־סאדאת את עתיקות מצריים ואת אופיו המייוחד של העם המצרי. … אל־סאדאת השתמש בצורה מחוכמת בעובדה זו, כדי להפגין את נדיבותו כלפי היהודים והנוצרים כאחד.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 24
השר מודעי, אשתו ובניו בהלוויית בתו ״צריך לעזור לו — הוא מיסכן״ שלים. שם הצליח דולצ׳ין להשיג הישג מסויים: בתיווכו הסכימו ארליך ומודעי להשכין שביתת־נשק ביניהם עד לוועידת המיפלגה, האמורה להתכנס בעוד כמה חודשים. … גם מתנגדיו החריפים ביותר של מודעי בתוך הממשלה, ביניהם שר־הביטחון עזר וייצמן, שהסתכסך עימו בצורה חריפה ביותר ערב הבחירות, החליטו להתייצב לצידו. … המצרים לא הותירו עוד מקום לספק כי הבעייה המרכזית החייבת פיתרון, היא בעיית הזיקה שבין הסכם־השלום עם ישראל לבין פיתרון בעיית פלסטין.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 65
שער הגליון מוקדש לשחקנית איכון דה־קארלו, שביקרה השבוע לפני 25 שנה בארץ, וגרמה במהלך ביקורה למהומות. בצרו, בינתיים, האלפים האחרים — המשתמטים, בעלי התפקידים ה״חיוניים״ — אנשי צל״ל (״צריך לדעת להסתדר״) שידעו להסתדר גם הפעם, וכפו, אגב כך, את רוחם על מישטר־החיים במדינה כולה. זהו סיפורו של קצין־התרבות שהברך כאבה לו * .כשהיה צורך לחלץ מצרה חברים בטווח האש. וכשאותם חברים, פצועים ונכים, חוזרים הביתה — הראשון הבא לקראתם הוא אותו גיבור, כשהוא ״איש חשוב וקובע...״ השמע השקט בנק מעולם להחליט החלטות גורליות״... 19356489ם לא הורגלו * קצין־התומת שהנדר נאבה לו * א. … אמר אחד הצעירים :״טבנקין זקן ועייף, והצעירים לא הורגלו מעולם להחליט החלטות גורליות בכוח עצמם, מבלי להמתין להוראות מוריהם המזדקנים. הם לא לחמו בשעה שהאמינו בצורך במאבק רצוף נגד האנגלים** .הם לא לחמו נגד פירוק- הפלמ״ח, אף כי היו אז בידיהם כל עמדות הכוח בצבא, ומיטב הנוער הלוחם עמד מאחוריהם.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 37
פרקש, שהוא טיבעוני אדוק, רכש לו מיספר ידידים בכפר אמירים, ובכללם הזוג ג׳ואי ופטר פטרסון, עולים חדשים מאוס טרליה- ,שבעזרתם בנה את ביקתתו על פיסגת ההר, שלום זמיר-ונדיה צור, תו שבי אמירים ותיקים. הצרות החלו אחרי שאנשי! … מזמן היינו צריכים לסלק אותו מהכפר. הוא הביא לנו רק צרות. אלא שיש בינינו כמה ׳יפי- קטעמה מי נפש׳ שבגללם הוא נשאר כאן. … היא היתד רוחצת אותו מתחת לברז שבחצר בית־התדבות׳ או ליד הצר כנייה. איזה חיים אומללים היו לה!
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 45
לכך יש רק אפשרות אחת: צריך להאמין בו.״ מסע אל הכפש. רוסליני האמין באדם ולבן ניסר. … בעולם האפרורי שאותו הוא מיטיב להביא אל הבד, חשות דמויותיו צורך בגיבורים. והפנר, אולי באכזריות, דואג בסוף כל סרט שלו לפוצץ את המיתוס. … אדם שאיבד את רעייתו כמו שמאבדים בקולנוע ומחפש את אהובתו, כמו שמחפשים בקולנוע: מיסתורית, יפה, נחשקת — יותר משהיא באמת. וכאן נקבעת הצרה הראשית של הסרט: אינגריד בול- זאת בסרטים תיעודיים על התעשייה, בסרטים תיעודיים על הודו כחלק-עולם המסרב לקבל את המוסכמות התרבותיות של המערב, ובסרט ארוך על חיי ישו, שממנו מסתבר כי הגרעין הקאתולי שנשתל בו בילדותו, לא אבד מעולם.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 12
נ חב ד הוועד המנהל שיד ארי תבין גורש מצינת מסיבות בלתי בדורות רשות השידור התנגד לתוכנית ניקוי־דאש והצר את צעדי מחלקת החדשות (המשך מעמוד ) 11 צבאי של האצ״ל בארץ־ישראל. … אני מעוניין מאד לעצור את האיש שלהם כאן, א.ש נציג הממשלה, שצריך לחזור מהארץ בימים הקרובים ביותר. … הוא הצר את צעדי הטלוויזיה גם בתחום ה דיווח, ועורר בזמנו שערוריה־רבתי כאשר, במהדורת חדשות, הביאה הטלוויזיה מורת־רוח של אזרחים, תוך הבעת ריעות בעלות מוראל ירוד על פיצוץ ביתם בשכונת בקעה בירושלים.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 7
עובדה היא, כי מאז שהחלטתי שהעולם הזה לא יופץ במחנות צר,״ל, המשיכו רוב הרמטכ״לים האחרים בקו הזה. … הם פשוט לא חידשו את רכישת העיתון עבור קוראי העולם הזה בצר,״ל מתקציב הביטחון. העולם הזה גם לא ביקש מעולם לחדש רכישה זו. … רק פרי דימיונו המעוות של צלם העולם הזה יכול היה לסלף את האמת בצורה כה מחפירה. זה מצלצל כבדיחה גרועה, אבל עובדה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 26
שגית, הניסיון מלמד פי זוהי הדרך המהירה כיותר, ואני חש צורך דחוף כהבאת הדברים לעיונו ולשיקולך, בטרם יחליט אש׳׳ף סופית, ובצורה שאין לחזור ממנה, על יחסו להסכמי קמפ-דייוויד. … מי כמונו זוכרים את המאבק שניהלנו אנח נו, בטרם קום מדינתנו, למען מעמדם ובי־צורם של ״המוסדות הלאומיים״ שלנו — ועל כן ברורה לי חשיבותו המכרעת של עניין זה. … הייתי יכול לצטט בהרחבה את דבריהם. לא אעשה זאת, מפני שאין צורך להסתמך על •מישהו. ההסכמים מדברים בעד עצמם, ובכמה מסעיפיהם כדאי להתבונן בזכוכית מגדלת.
