חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 626 עד 650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 25
סיפר אחד הצרפתים לסופר לה־מונד, אדו־ארד סעב :״מסתבר שהמצרים השתמשי באמת בפצצות גז, אבל במקום אחד בלבד, ורק למטרות נסיוניות. לא יהיה נכון לטעון שהשימוש בפצצות אלד, הוא כללי.״ אזהרה 1ידיעות אלה באו על רקע התפוררות השרידים האחרונים של הסולידריות הכלל־ערבית. עמאן הפכה מקום־מיקלט לבורחים ממצרים וסוריה — אשר הסנסציוני ביותר מביניהם היה מצרי מפוקפק, שאילץ מטוס־נופשים לנחות בעקבה. … הפועלים החלו פורקים את המיטען — ואז, מתחת לשקים, מצאו טאנקים. מתנה מפידל. מצרים 1500 פחות* עולה: קונטם ה 1300 .׳ 3הילחכים 9 5 5 5ני״י 4הי לו כי 9 5 5 5ל״׳ * עדל הו דעה חד שה.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 16
שב ת מי ר נציג, איפוא, את השינויים הכרוכים בהיערכות לאורך הקו הירוק, המאפשרים צימצום דרסטי בהיקף הכוחות ש-וקצו לחזית המיצרית: • צה״ל יצליח, גם כנסיבות המחמירות כיותר, לגייס את בוחות־המילואים ולהציבם לאורך הקו הירוק לפני יצירת מגע עם בו חות־היכשה המיצריים. קביעה זו מבוססת על שילוב של שני נתונים חדשים : ראשית — האיום של כוחות־היבשה המיצריים מושהה לפרק־זמן של יממה, לפחות, ושנית — משך הגיוס של כוחות־המילואים מצטמצם, כתוצאה מהתקרבות שטחי ההיערכות למרכזי־האוכלוסיה, וכן כתוצאה מכך שהגיוס כולל כוח־אדם בילבד, כאשר מערכות־הנשק מוצבות בשיטחי ההיערכות עצמם. … מיתקנים אלה כוללים הן כוחות־שריון והן כוחות־חי״ר מעולים, המסוגלים לתגבר את הקו הירוק במונחי זמן של שעות ספורות, ובכל מיקרה — הרבה לפני שהמיצרים יצליחו ליצור איום יבשתי על קו זה.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 6
צה״ל פרץ לעבר קסיימד, וכבש את משלטיה החזקים. החור הראשון בחזית המצרית המרכזית הובקע. באותו יום קרה עוד משהו, שעמד להשפיע על גורל המערכה: הצרפתים והאנגלים הגישו אולטימטום למצריים ולישראל, תבעו כי המצרים יפוגו 15 קילומטרים ממערב לתעלה, וכי הישראלים יסוגו 15 קילומטרים ממזרחה. … בדרך חזרה מקטיימד, פגשתי אחד מרמת־גן ששמח להכריז לפני שזו הפעם הראשונה מזה עשר שנים שהוא עובר את עוג׳ה אל- חפיר בכוון מצרים, בפעם האחרונה שעשר, זאת היד, סמל, או רב סמל, בצבא הבריטי, הוא סיפר כיצד היו עומדים במקום מסוים באיסמעיליד, ותופסים סרמס עד גדרה. … בערב עברה על פנינו שירד. שחזרה מאבו־עגילה עם שני דגלים מצריים ירוקים. חצי ממכוניות השירה היו מצריות ואפשר היה לראות חילים רבים נושאים נשק מצרי אחד פחם, הציע לי קופסת סגריות צרפתיות ״גולואז״ ,הן באמת טובות.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 28
אם י־טקם את כלכלת מצריים, אי*ט לא יזכור זאת כעוד מאה שנים. … בישראל אין מעריכים אותה כראוי. זוהי הפזורה המצרית בעולם הערבי. בוטרוס בוטרוס-ע׳אלי, שר״המדינה ל־ענייני-חוץ ואחד המוחות הטובים ביותר — --מאח אורי אבנר במצריים (ובמרחב כולו) ,משתדל להסביר לישראלים את משמעותה של עובדה ״בין מיליון־וחצי ושני מיליוני מצרים עובדים בחוץ־לארץ 10 .מיליון מצרים. … זוהי עובדה יומי (המשך בעמוד )30 הפדעווי אופירה ויצחק המצר * למטה: לינדה רמבאום, ראש המדור לעיתונאי חוץ בלישכת־העיתונות הממשלתית.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 57
כך גם התמונה האחרונה, מנותקת מכל מסר פוליטי, היכולה להתאים לא רק לסרט על אם מצריה, אלא גם לסרט על אם יהודיה: הגיבור, נער בן ,16 בדרך ללימודי דרמה בפאסאדינה. … הסרט מתחיל, בנימה פארודית בשילוב תמונותיו של היטלר הנואם, על רקע׳ פצצות מתפוצצות ונוף שלו. במערכון אחר: שני מצרים יושבים בלב המידבר, ליד קופה רושמת. … וכן הדבר ביחס לגרמני .־ עובר־אורח אחד מתרעם וטוען שהוא מצרי, ואז מוכנים השניים לעשות לו הנחה ולגבות ממנו רק חצי מחיר.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 6
הרושם שלי הוא שבמצב כזה לא ישראל ולא מצרים לא היו נזקקות למרוץ זיון. המרוץ היה נפסק. … * אתה רוצה לומר שהיו מפסיקים את משלוחי הנשק לערכים? • מצרים עצמה היתה מפסיקה. הנשק עולה המון כסף, כסף שיכול היה להייות מנוצל לפיתוח כלכלי. … במציאות של ימינו זה לא נכון. כיום גם למלחמה דרושים שני צדדים. מצרים וסוריה אינן רוצות במלחמה. והמלחמה אינה פופולרית בישראל, אם העמים לא ירצו, לא תהיה מלחמה. .מצרים רוצה בשלום...״ * מנין לך הכטחון שמצרים לא רוצה כמלחמה?
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 17
שכן, ישראל גלעד חינו מזח שנים רבות ידידו ורעו של מיכאל צור, שותפו לניהול העסקים הכושלים שהקים צור, האחראי להס תרת זיופים במאזני הכרות ממשלתיות, בדי לחפות על צור ורעיו. … ניתן לנחש שלא ידעו על אף ההזהרות הרבות — כיוון שלא רצו לדעת,״ הפרשה הוחלקה בעזרת גלעד, הנאמן לצור, שהתמנה בעיקבותיה כממלא מקום קבוע של מיכאל צור בניהול המישרד, כאשר צור שוהה בחו״ל. … הכל היו סבורים שצדוק ימנה את גלעד במקום צור, אולם צדוק לא רצה בצור מיספר שניים.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 17
וגם מפני שניתן עדיין למצוא טכסיסים ותחבולות, שיאפשרו למצרים לסחוב עוד קצת את ביצוע הדוקטרינה של עבד־אל־נאצר: שהפסקת־אש ללא התקדמות לקראת ההסדר, פירושה השלמה עם הכיבוש. מישהו — מועצת־הביטחון, יארינג, האמריקאים — יבקש את המצרים להמשיך עוד קצת, והם ייעתרו. היום יגיע, היום יעבור. … להיפך. הסובייטים מעודדים את המצרים להבריז השכם והערב שהפסקת-האש תחלוך כקרוב, שהמלחמה תתחדש במלוא עוצמתה.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 10
וזוהי גם המטרה אשר הוצבה למיתקפתו הראשונה של צה״ל בדרום, ב־ ,8בחודש. לכן, אין לראות כד חידוש בטענה, שצריך הייה לתקוף, לנצח, להשמיד (או להדוף) את המצרים בסיני — כאשר מאמץ זה הוא העיקרי (כמו כ־ 8באוקטובר) .החידוש העקרוני נעוץ דווקא בכך, שמתוכנית ״אבירי־דב״ — כתוכנית מערכתית — כפי שנהגתה וגם כוצעה, נעלם למעשה, לפתע ולראשונה, המאמץ להבסת המצרים כסיני, דאת הכד תלו עתה בצליחה דבכיתור במערב התעלה. … אבל ׳בגיז- חד, ההיא, עוצבות ויחידות הטנקים של צד,״׳ל הן אשר שחקו את המצרים, עד שתש ׳כוחם וינטשו את מיתחמיהם, ב״חווד, הסינית״ ועד חצי ״מיסורי״ ,בעיקר מאפיסת- כוחות. … למרות זיוף הפרופורציות אשר גרמה טראומת ה־ 8באוקטובר, עדיין היתיה התקפה מושפלתומרוכזת שלאוגדת־שיריון ישראלית, כגדר מפה חזקה דיה, לפורר ולהביס כל מה שיבלו המצרים להעמיד מולה. .,נוחות ש־ ״ם , ומה כי יש יסוד מספיק להנחה, שאת סיבת הימ!
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 17
אפשרות זו לא היתה רחוקה ממימוש. עוד בליל 30*31.10 שקלו המצרים להוריד את השיריון דרומה, על הצנחנים, אבל לבסוף חזרו בהם והוא נע מיזרחה, מן המציבה והלאה, לתוך רדיוס־הפעולה היעיל של חיל- האוויר, שלא איחר לנצל הזדמנות זו. … אבל גם כך היה מהלך זה קרוב להתממש, מפני שיקולים אלה או אחרים של הפיקוד המצרי. זו היתה ההזדמנות אשר יצר דיין במו ידיו עבור המצרים להכשיל באמצעותה את מיכצע קדש. … כך, בעוד שמבחינה כמותית יכולנו להעמיד מול 30 מטוסי מיג־ 15 של המצרים 16 מיסטריס (שאר סילונינו היו תת־קוליים, ולא יכלו להתמודד עם המיגיס) ,הרי היחס הכמותי המציאותי הגיע לכדי 1:5או יותר לטו בת המיגיס.
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 14
ראש ממשלתו, סעיד אל־גאזי, ביקר בקהיר, הסביר לרודן מצרים כי רק מליאת הממשלה יכולה לאשר צעד כה מכריע, העלול להעמיק ללא תקנה את הקרע החוצה כיום את מדינות הליגה הערבית לשני מחנות עוינים. … חזרתי לבונקר של המיפקדה. בדרך ראיתי חייל מצרי נושא רובה חדש לגמרי. ,מניין לך רובה זה ד שאלתיו. … גמאל, איש הדור, נתן לחיילינו את הנשק שיאפשר להם לחסל את האיום הישראלי — וזאת על אף חמת האנגלים והאמריקאים. סוף־סוף השיגה מצרים את עצמאותה.״ מחרוזת דידה מהפסים אחמד ריזק אללד, מבקר כרטיסיות ברכבות המצריות, פוטר מעבודתו ללא פיצויים.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 14
במרחב מצרים הין הכובש ת שב ץ 95111:1חוה 1060 מאוזן! … תמורת ההצעה הנדיבה, ביקש היפאני את התערבותה של מצרים אצל אמיר קוייט. מזה כמה חודשים ביקשו היפאנים זכיון לחיפוש והפקת נפט במי החוף של קוייט, אך האמיר טרם נענה להם. … אולם מאז התהדקה ההשפעה הסובייטית על סוריה ומצרים, החלו סדרי־החיים ברפובליקה הנוצרית• להתערער.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 4
היתד, זו חקירה שיגרתית ביותר. קשה היה לשכנע את המצרים. כל מה שאמרתי צילצל באוזנם כשקר . … השוטרים הסכימו ברצון. בשעות אחר־הצהריים הגיע סגן מצרי לביקורת. הוא ירד לתאי ושאל אותי אם הכל בסדר ואם אני מרגיש טוב. … רציתי לדעת מניין לסגן בקיאות כזו .״לפני שמקבלים קצינות במצרים, לומדים ארבע שנים חוק,״ הסביר לי בבטחון עצמי.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 5
״אין לך מה לדאוג,״ הרגיע אותי .״אתה מצרי ואיש לא יפגע בך.״ נאחזתי בדבריו כבקש הצלה. … קשה לתאר מה׳ הרגשנו כששמענו כי צבא ישראל מתקדם במהירות כזאת לתוך מצרים. במיוחד כששמענו כי לישראל יש כוח של צנחנים, שכבשו עמדות ליד התעלה. … פחדנו שהמצרים יתנקמו בנו בשביל הנצחונות של הצבא הישראלי.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 19
בפני קהל של רבבות, שהתרכז מכל קצווי מצרים להשתתף במעמד הגדול, הכריז נגיב :״כמה טוב יותר אילו הנהגנו כאן את משטר הצנע של בריטניה, במקום לבזבז כספים וזמן על טכסים כאלה! … ״פירסום לפי הסכם בין חברת הטלגרף מארקוני הידיעה הכוזבת״ ,קרא ראדיו בגדאד ,״בא לבין ממשלת מצרים, קיבלה החברה האנגלית רק להזיק לאחדות הערבית בשעה גורלית ב־ 1934 זכיון לעשר שנים, להקים ולהפעיל זו.״ הקריין עמד על כך כי עיראק היא אויאת תחנת־ד,שידור הממלכתית של קהיר. … יחד עם זאת, הביא אים עיראקיים לא היססו לתת את התשובה: יועצים זרים — לא מומחים אמריקאים שרות התעמולה המצרי, שהודאג מעליית לשידורי בידור מסחריים, כי אם חניכי קרנה של עיראק עקב המהלומות שספגה מצרים, ביקש בצורה זו להבאיש את ריחה רדיו ברלין של גבלם.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 11
נעדרו ממנה נציגי תוניס וסוריה, בשל סיכסוך עם מצרים. על סדר־היום: גיבוש תוכנית ערבית מאוחדת למי הירדן. … ההחלטה שנתקבלה: להחיות דווקא את החלק הראשון של החלטת פברואר , 1960 זו המדברת על ״ניתוק המים״ .היה זה דווקא נשיא מצרים שהעלה את ההצעה, אשר ממנה הסתייג חמש שנים לפני כן•. … בכל העולם הערבי לא נשמע קול מוסמך אחד שהסתייג מן התוכנית. האדם הגאה ביותר בהחלטות אלה הינו מצרי רחב־גרם, בעל פנים חייכנים ושופע טוב־לב.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25
ואני שואל: האם עלינו לחזק את האגף הקיצוני ביותר בנוצרים, את הפשיזם המצרי, את חסידי ״פלסטין השלימה״ כמצרים -או עלינו לפעול בדי לחזק את האגף המתוו. … כשם שחבר־הכנסת תמיר שואל מה ההבדל בין רמאללה ונצרת, במגמה לספח את רמאללה, כך יש במצרים אנשים השואלים את אותה שאלה בצורה הפוכה: מה ההבדל בין נצרת ורמאללה, במגמה לחסל את ישראל. ניזהר נא גם מזה וגם מזה. ונכון גם ההיפך: כל ירי מצרי ניפשע מעבר לתעלה מפגיז לא רק את חיילי צה״ל, אלא גם את כוחות־השלום בישראל, ועושה את מלאכתם של חסידי הסיפוח, מאמיני ״גזירת״ מלחמת־הנצח.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 3
״הרגע הדרמתי השני היה בעת ביקור שערכנו בבית־חולים צבאי מצרי. פתאום נכנסה לחדר קצינת־רפואה מצריה, ש פרצה בבכי כששמעה שאנחנו מישראל. … ״פתאום הרגשתי את חוסר הטעם בכל הבירבורים האלה שנשמעו תמיד אצלנו על כך שבעיני המצרים אין ערך לחיי- אדם ושלא איכפת להם כמה מחייליהם נהרגים במלחמות. … ראיתי קבוצה של חיילים מצריים חמושים, ש־איבטחו את מטוס ארקיע שנחת בנמל.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 23
פירושו שד דכר: פשוט אין מצרי כנמצא, המוכן לעשות שלום כלי הפלסטינים. … עמדו להיערך בחינות. בא אלי קצין־ביטחון, ואמר: יהיו צרות. המצרים אינם רוצים לשבת בחדר אחד עם היהודים. … האוניברסיטה התפתחה, קמו בנקים וחברות מיסחריות. שמענו כי פסל מצרי בפאריס יצר אנדרטה למצריים החדשה, והבאנו אותו לקאהיר, יחד עם הפסל.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 7
ן הסיבסוך הישראלי-מצרי על ! טאבה הפד מישני. הסיכסוד טאבה נקדטז השום בין המערך׳ והליכוד הוא שעמד במרכז המערכה על טאבה. 0כוווגו וארבע הנוצות ף* מילחמה על טאבה הסתמנו * ארבעה מחנות עיקריים: • אנשי המערך המבקשים לפוצץ את הממשלה לאלתר. … החוצפה היתה מכוונת, שהרי כל מטרתם היתה ליצור מצב שבו ייעלבו המצרים וישיבו בתנועה מיזרחית. כך הציע שרון לדרוש מן המצרים לנתק את יחסיהם עם אש״ף — שהוא כיום בעל־הברית החשוב ביותר של מצריים. יאסר ערפאת הוא הסולל עתה את דרכה של מצרים חזרה אל העולם הערבי, ואילו מובארכ מקווה לשמש, בבוא העת, כמתווך בין אש״ף ובין ישראל.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 8
נבדוק־נא כל צד לחוד. קודם כל: הייתכן נשק אטומי בידי המצרים, מבלי שיימצא גם בידי ישראל? השאלה היא רק אם מוכנים שליטי מצריים להשקיע בכך את הסכומים העצומים. … ם נסכם את התשובות לשאלה הראשונה, לפי מיטב הבנתנו והכרתנו, הרי יתקבלו הכללים הבאים: • יכול להיווצר מצב בו תהייה הפצצה בידי המצרים, אך לא בידי ישראל. אולם אפשרות זו אינה סבירה ביותר. • לא יתכן בשום פנים מצב בו תהייה הפצצה בידי ישראל, אך לא בידי מצריים. … כי במלחמה אטומית, המינימום אינו נופל מן המכסימום. אין כל הבדל, למשל, אם יטילו המצרים שלוש או שלושים פצצות על ישראל (בתנאיי שדיוק הקליעה יהיה סביר).
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 10
למראה שמח לבי, כי חשבתי שבאה לקבל את פני עולי מצרים. הסתבר שחיכתה לבתה, אשר עמדה לשוב ארצה אותו יום. … ״זה עלול להתפרש כפגיעה מוגברת מצד יהודי מצרים, שהיו צמאים לכל מלה על בכבוד הנשיא,״ היה איחסאן מסביר, או :״צריכים לדעת ישראל. … מאוחר יותר הוסרה הצנזורה — להיות על השאלה אם קיימת הפליה נגד יהודי מצרים, אבל העורכים והעתונאים כבר ידעו היטב מה מותר ומה
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 13
התעמולה החדש שלנו, יגאל אלון, מדבר על התערבות הצבא הסובייטי במצרים. ״אם תיווצר במצרים נוכחות צבאית סובייטית תיאלץ ארצות־הברית להתערב לצידנו. … אם כן, הבה נבדוק את המצב החדש שנוצר עם הופעת החיילים הסובייטיים במצרים — מבלי להעמיד פנים שאנחנו גיבורים שאינם יודעים פחד מהו … הם הכשירו את הקרקע לביצוע ההחלטה במסע־תעמולה ממושך ברחבי ארצם. הם החליטו שעליהם להציל את מצרים מפני חיל־האוויר ההגיון מחייב, כביטחון כימעט מוחלט, כי המהלך הבא, אחרי השמדת הטילים, יהיה הופעת טייסים סובייטיים כשמי מצרים - ללוחמה פנים־אל־פנים עם טייסי חיל־האוויר.
גליון 2013 (30 במרץ 1976), עמוד 17
נשיא מצרים, סאדאת, מקווה לחתום עם גרמניה הסכם לבניית מפעל לצינו־רות־פלדה, בהשקעה של 862 מיליון מרקים גרמניים, שייצר 200 אלף טון פלדה לשנה, מזה שני־שלישים לייצוא. הקשרים הכלכליים המתהדקים בין גרמניה ומצרים משפיעים גם בכיוון אחר. לאחרונה הפגישה מצרים את מנהיג אש״ף, יאסי* עראפאת, עם יושב־ראש הוועדה ליחסי־חוץ של הבונדסטאג הגרמני ושר-החוץ לשעבר, גרהארד שרי״ר. … המועדון ברמת״השרון כולל בריכת- גסחסדת^ 8111111€ 0£ת010§ 1031 1במ 0 6 גרמניה: לא לישראל ־ כן לערבים בעוד שר-האוצר הפדרלי המערב-גרמני סירב, בביקורו האחרון בארץ, לתת לישראל אשראי נוסף של מאה מיליון דולר, הסכימה ממשלת מערב־גרמניה בימים אלה להגדיל את האשראי למצרים. מצרים קיבלה עד כה אשראי גרמני בסך 300 מיליון דולר.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 15
איך שהם מתקרבים אל הספינכס ומתפעלים ממנו, הבחינו בהם שני צעירים מצרים שהסתובבו במקום. כשגילו כי השניים הם תיירים מישראל, הפגינו את ידידותם ואף הציעו לשמש להם מורי־דרך חינם באזור הפירמידות. שוטר מצרי מזויין שעמד מהצד הבחין במתרחש והתערב . … למחרת, כשחזרו אל ה ספינכס, הבחין בהם אותו שוטר מצרי, שהרגיש ככל הנראה בכך שלא היו מרוצים מהליווי שכפה עליהם .
