חיפוש: מצרים
נמצאו 21,856 תוצאות (מציג 651 עד 675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 13

זהו תפקיד מרכזי של שוחרי-השלום הישראליים, ורכים בעלי־בריתם במאמץ זה. ידיד אחר הסביר לי זאת אחרת :״המצרים הם עם חביב מאד — במצריים. אי־אפשר שלא לחבב אותם שם. … בפתח הארמון עמד זקיף מיצרי( .כל משמר־הראש של סלאל הוא מצרי ).שאלתי את הזקיף מה השעה. תשובתו הפתיעה אותי. … ממשלה זו מבקשת לאחד מחדש את תימן, בלי האימאם ובלי המצרים. כי ככל שהמצרים אינם אהודים — האימאם שנוא בערי תימן הרבה יותר.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 11

קרה ההיפך: מוחיי־אל־דין לא העז להזכיר בפה מלא את השתתפות המישלחת הישראלית בוועידה. ברור שמי שקובע את קו העיתונות המצרית החליט שדעת־הקהל הערבית אינה מוכנה עדיין לעיכול תקדים מהפכני כזה, וכי יש להכשירו לכך בצורה זהירה ככל האפשר. … כותב מוחיי־אל־דין :״מן ההכרח להגיע לשיכנוע הכוחות הרבים מקרב דעת־הקהל העולמית, אשר טרם השתכנעו בעניין זה (העמדות הערביות) ,בין שאותם כוחות מצויים באירופה, באמריקה או באסיה, או אף בתוך המדינה היריבה עצמה.״ היה זה נסיון בולט מצד שוחר־שלום מצרי לשכנע את הלאומנים בארצו ש חיוני להגיע להידברות ישירה עם כוחות־השלום בישראל. … ה מצרים אינם יכולים להתקדם במהירות ל מהלכי שלום, כשהם חוששים מפני התקפה עיראקית־סורית עליהם מהעורף.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 22

אחרי שהשניים הפיצו את הידיעה בעולם, הסתייג ממנה גם סייבין, טען כי הידיעה אינה אלא חשד, המבוסם על אינפורמציה שנמסרה לו ״על ידי אנשים הקשורים עם מישהו בצבא מצרים שברח משם לפני מות נאצר.״ לפי ניתוחו של סייבין, אם אומנם מת נאצר כתוצאה מהתנקשות ולא מוות טבעי, נגרם הדבר בידי קבוצת קצינים אופוזיציונרים בצבא מצרים, שרצו להגביר את המעורבות הסובייטית לצד מצרים כנגד ישראל. … להיפך, אם היה מישהו מעוניין בסילוקו של נאצר היו אלה דווקא ה־מעוניינים בקרע בין מצרים לברית־ר,מועצות ובניטרול ההשפעה הסובייטית על הצבא המצרי. … על אף הידיעות על מחלתו הק7׳זח, אין מוציאים מכלל אפשרות שנשיא מצרים נפל קרבן להתנקשות - .עתה תחריף מלחמת־הירושה *9יי.איי.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 6

לפניו תעמוד עוד משימה — חיונית עוד יותר למצרים עצמה: האיחוד עם סודאן. גמאל עבד אל־נאצר ניסה כבר פעם לספח את סודאן אל הרפובליקה המצרית, ונכשל. בי )־,איחוד בין שתי שכנות אלה אינו עניין של שאיפות פוליטיות בלבד: הוא נוגע לבעייה של חיים ומוות: חלוקת מלך ירדן, שחשש כי האיחוד הסורי־מצרי מכוון לחסלו, יזם את האיחוד ההאשמי בין ארצו ועיראק. … לס־רות שביקש נשק לצבאו הקטן, סירבו חצרפתים למסור לו ציוד,־ כל עוד לא תתחייב שלא להעביר את הנשק חזה, כשם שפשו חסוריס, לידי מורדי אלנ׳יריה. נשיא מצרים מודיע לבית־הנבחרים המצרי על חתימת האיחוד.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 26

אך ההתפעלות מלוחמי־המחתרת של ארץ־יש־ראל פינתה את מקומה לאכזבה מן התנועה הציונית, ועזאר חש יותר מיהודים אחרים ביחס העויין. הוא רצה לעזוב את מצרים, אך לא מתוך שינאה. הוא הבין כי הדרכים בין שתי התנועות הלאומיות ששלטו בנפשו — נפרדו. במשפטו הצהיר, כי הוא נאמן למצרים! אם השתתף בהטמנת פצצות — עשה זאת כמחאה נגד האימפריאליזם. … אך כהן־צידון לא בא להתווכח בספרו עם המצרים, או עם מי שנתן לעזאר ולחבריו לבצע את מעשיהם.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 11

הראשון, סרן של המטה בשם עזיז עלי אל־מצרי, נאסר בצאתו מבית־מלון, הועמד בחשאי לדין צבאי, נידון למוות בעודן בגידה. … איכון דה־קארלו* ״ואהבת לכוכבים כמון !״ מצרי הפך מפקח כללי של הצבא המצרי, התקרב לפאשיסטים ולקנאים הדתיים, התגרה באנגלים. … השבוע נפגשו שני הגברים שוב בדרכם. אל־מצרי היה חשוד כתומך באחים המוסלמים, עורר את איבתו של סגן־אלוף גמאל עבד אל־נאסר.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 13

אחת הנשמות שעבד אל־נאסר היה מעלה לעתים קרובות הימה זו של אחמד מאהז, ראש ממשלת מצרים שנרצח ב־ 1944׳ לאחר שהכריז מלחמה על גרמניה ואיטליה. עבד אל־נאסר: מה יריע לד על עתידה של מצרים 7 מאהר: לפניה דרך קשה ומסוכנת, מלחמות מבפנים ומבחוץ. … הנושא העיקרי שעליו הוא דיבר: גירו ש הצבא הבריטי ממצרים. .אם האנגלים לא יצאו מרצונם,״ הכריז.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 8

ו בין עיראק וסעודיה. ישראל לא תתימיר־׳ המדיניות המצרית תשתעבד באופן גלוי לקו הסובייטי במרחב. אחרי שברית־המועצות שמה את הדגש בח־דשיס האחרונים על תמיכה בסוריה יותר מאשר במצרים, תעשה הצמרת המצרית נסיון לרכוש מחדש את נתר המנהיגות בעולם הערבי. אחד השלבים לקראת מטרה זו יהיה חידוש ההתקפות המילוליות החריפות נגד ישראל. גס מצרים וגם ביית׳ המועצות יסבירו ני מסע זה איננו מכוון דווקא נגד העם היהודי, כי אם נגד ישראל כגרזרת האמריקאים, יביאו לראיה את המלחמה הקרה המתנהלת ב ן מצרים לירדן, שגס היא גרורת וושינגטון. • האמרשילד יפרסם גילוי־דעת חריף נגד מצרים נזזכיף סירת הדייג האו״ס, שנכשל במאמציו לשכנע את מצרים לשחרר ללא דיחוי ביס.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 17

לחבריו ופיקודיו הכירו א תו כבחור שמח, מלא הומור בריא, היודע להשרות משמחתו על הסביבה, אמיץ ומוכן לכל פעולה. שלו ש פגישגתע מצרי עם תום הקרבות, גשאר סוסו בצד,״ל. … הוא היה כאחד מהם. יחד עם משפחתו עזב יוסף את מצרים, בהיותו בר־מצוה. עם הוריו ואחיו התגורר בתל־אביב, למד בבית־הספר תחכנזוני, גדל וחונך ככל צבר אתר, כשרק זכרונות החיים במצתם צפים מדי פעם לעיני רוחו. … סוסו השתתף במספר רב של פשיטות והתקפות על מוצבי המצרים בדרום, הגיע עם יחידתו עד לאבו־עגילר״ יותר.
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 23

להישגים נפלאים אלה, אחראים אפריים בן־ארצי ומיכאל צור, שסלל בפניו את הדרך. כדי להבין כיצד הצליח צור במשימתו הגאונית מן הראוי היה לעמוד על ה־קאריירה שלו. … כאשר התמנה הרמו הולנדר למנכ״ל משרד המסחר והתעשיה, הביא עימו את צור לעזור לו. לאחר פרישת הולנדר, עבר צור למשרד האוצר, כמנהל האגף למימון היבוא והיצוא. … חקירת הפרקליטות העלתה, כי אין יסוד להאשמות צור, אך משום מה, שוב לא נפתחה כל חקירה בהאשמות חצור נגד צור.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 13

אריק עצמו הסביר לי, לפני שנה, שמיספר ההרוגים המיצריים היה מיקרי, ונבע מעליית משאית־התגבורת על מארב. גם על פי הסבר זה ברור שדיין לא יכול היה להבטיח, ושרת לא יכול היה להאמין, שמיספר ההרוגים המיצריים יגיע דווקא לעשרה. ..שאד 1אח אניור ך• משך כל היום גברה חרדתו של שרת . … הציבור האמין בתום־לב שהמצרים תלו כזדון צמא־דם שני יהודים חפים־־מפשע, שכד עוונם היה שהם יהודים.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 7

משמע: מפעם לפעם יתקיפו המצרים, מפעם לפעם ישיבו הישראלים מנה אחת אפיים. … כל לפני שהספיק מטוס המשלחת הסורית לננציגי מפא״י בוועדה המרכזת, ובראשם מזכיר ההסתדרות אהרון בקר, הודיעו חות בדמשק, כבר האשים הרדיו הסורי את כי לא יוסיפו לשאת באחריות אם תדחה המפלגה גם הפעם את תביעות הגמאל עבד אל־נאצר בפחדנות :״אנחנו מוכנים ללחום — אבל מצרים משתמטת!״ פועלים. למשך ימים אחדים, אפשר היה לחשוש • העצומה למען נישואין אזרחיים תוגש לכנסת בתחילת כי המצרים ייענו לאתגר המעליב, יסתבכו בהרפתקה צבאית. … על חברי המשעתוני קהיר רפורטז׳ות חריפות, שתיארו לחת יימנו, כנראה, פרופי יהושוע בר־הלל, שמעון אבידן, פרופ׳ שלו גינוסר, את מעלליהם של ״הפאשיסטיים הבעתיים בועורך־הדין יוסף בן־מנשה. דמשק״ ,כדי להבהיר מדוע לא תשתף מצרים פעולה עמם בשום מיבצע — ובוודאי לא נמיבצע מלחמתי מסוכן.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 18

בייחוד ידוע השופט המחוזי משכם, עומר אל־מצרי ( )52 עתיר־ר,נכסים ובעליו־,השפעה המרובה. … ״פארלמנם״ זה מקבל מילואים, מדי פעם, על־ידי בואם של ראש־העיר שכם, חמדי כנען או ראש־עיריית סובאם. עומר אל־מצרי אינו מרבד. לדבר עם עיתונאים. השבוע היד. … לא הניצחון.״ ״כולם שרי־חוץ!״ בעייה אחרת המטרידה את אל־מצרי: יחסי־החוץ של ישראל .״לפעמים איני יכול להבין איזה שר אצלכם הוא שר־החוץ,׳ גנח .
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 11

התחלת הקאריירה ן* פעם הראשונה נכנסתי למערכת של עתון מצרי 4בהיותי נער בן .15 היה זה בדאר אל־הילאל -,בית־ההוצאה הגדול ביותר במרחב, המוציא לאור שבעה שבועונים׳ ירחון ספרותי אחד ומספר רב מאד של ספרים. … ״מדוע, בעצם, אי1ך מצטרף למשמר הלאומי?״ שאל ,״כל מצרי נאמן צריך להתגייס לצבא! מחר בצהרים אקח אותך למחנה הקלט.״ לא יצא מזה שום דבר, כמובן. … אולם ראשי לא היה פנוי להתחייבויות ארוכות־טווח; בלבי נרקמה והלכה החלטה לעזוב את מצרים ולעלות לישראל. במשך כמה חודשים עסקתי בעבודות מקריות.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 4

ליהודים אדוקים היה זה זעזוע נורא, כי יציאת־מצריים היא המיתום היסודי של הדת היהודית, נכללת בפסוק הראשון והעיקרי של עשרת הדיברות :״אנכי ה׳ אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים! … מקורות־המזון במסלול המסומן בתנ״ך דלים ביותר, מספיקים בקושי לשבט בדואי ממוצע. • יציאת מצריים אינה. מוזכרת בשום מקור מצרי. מכאן שהיה זה מאורע מקומי קטן, שלא עשה רושם רב בחצר פרעה. מי — וכמה — יצאו ממצריים י ה־דעות חלוקות ביותר. הדעה הדמיונית מכולן: משה בן־עמרם היה כוהן מצרי, שיצא למדבר עם קבוצה קטנה של כוהני־דת מצריים אחרים, אשר נרדפו על־ידי עמיתיהם בגלל סטיה בדעותיהם.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 3

אותו רגע כבר לא זכר כמעט איש שמחול-הדמים נפתח בתקרית קטנה באופן יחסי: התקפה של מארב מצרי על חוליה של חיילים ישראליים בצד הישראלי של הגבול, בגזרת כיסופים. … חיש מהר התפתח דו־קרב תותחני, שקטל כנראה למעלה ממאה חיילים ואזרחים ברצועת עזה, בני שני המינים וכל הגילים. המצרים לא מסרו את המספר המדוייק. בצמרת המדינה לא הכל היו מאושרים מהתפתחות זו. … עד אותו רגע היתה צפויה הסכנה כי האפר־שילד יצטרך לדרוש ויתורים מישראד כדי לפייס את המצרים. אחרי אותו רגע היה עליו לדרוש ויתורים גם ממצרים, כדי לפייס את ישראל.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 9

לדעת במם, היה מרחב־התמרון של השליט המיצרי מוגבל ביותר. הוא היה צריך להתחשב בדעת חבריו במועצת הקצינים החופשיים, כי אחרת היו מפילים אותו וממליכים קצין אחר תחתיו. … כך :״הפטרולים הישראליים, שנורו או שמוקשו, היו מסיירים ליד קו התיחום ממש, והם היו פגיעים מאד אם) הישראלים לא יחדלו מלקיים את הסיורים בצורה פרובוקאטיבית יותר מן הצורן, עלול המצב להחמיר.״ או :״אחרי פשיטת־התגמול בעזה יהיה הצבא הישראלי שולח את הפטרולים שלו לסייר בגלוי לאורך קו־התיחום, כמו מתגרים בחיל־המצב של רצועת־עזה לפגוע בהם.״ או :״(המצרים טוענים כי) הישראלים עורכים סיורים תוקפניים כדי להצמיח תקריות.״ או :״יחידה ישראלית עסקה בתרגיל של קריאת־מפות סמון לקו־התיחום — מעשה נואל מאד״ או :״(על־ידי פרישה מוועדת שביתת־הנשק) יכלה ישראל לפתח או להמציא סיבה למלחמה נגד מצריים כל אימת שהשעה נראתה כשרה — ולא עבר זמן רב עד שהוכשרה השעה.״ ברנם אינו טוען, במובן, שישראל לא היתה זכאית בהחלט להפעיל סיורים כשטח שלה, אפילו במרחק של שני מטרים מן הגבול. … אם היתר, פרובוקציה, כפי שסבור במס, מדוע נענו לר, המצרים? מדוע לא הקפידו למנוע תקריות, מדוע נקט עבד אל־נאצר, כעבור זמן מה, את השיטה הנוראה והבזוייה של שליחת הפידאיון לרציחת נשים וילדים?
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 27

דיווחי משקיפי האו׳׳ם בגיזרת התעלה ציינו כי השבוע היו אלד, כוחות צד,״ל שפתחו במרבית המיקרים באש לעבר הצד המצרי של התעלה. כל מי שביקר בגיזרת התעלה יכול היה לראות את השינוי מה שניסו המצרים לעשות לישראל נעשה להם. השבוע, בפעם הראשונה, לא נראה אדם חי גלוי בצידה השני של התעלה. אף כלי־רכב מצרי לא .העז לנסוע חשוף למעוזים הישראליים בגדה המזרחית. את מפלתם המוחצת ביותר ספגו המצרים שעה שניסו לפשוט על מוצב צה״ל מול איסמעיליה בכוח של פלוגה לדבריהם, נהדפו והשאירו בשטח תשעה הרוגים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 14

מדוע לא להסתפק במסך דקיק של כמה יחידות קטנות, ניידות, שאי־אפשר לפגוע בהן פגיעה המורה? #אם יעברו המצרים את התעלה במיתקפה רצינית, ויפרצו דרך המסך הראשון הזה, ימתין להם בעורף כוח־ בכף שהדוקטרינה של בר־לב היתה נבונה. … אולטימטום סובייטי, ואפילו גם אילו יכלו המצרים לקוות לעליונות כזאת — למשל בגלל אי־אספקת מטוסים לישראל — לא יכלו לקוות לנצחון. … מרכזי ישראל רחוקים משדות־התעופה המצריים, וכמחצית המטוסים של מצריים כלל אינם יכולים להגיע למרכזים אלה, בגלל טודחם הקצר.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 9

האם לא חזרנו לארץ־אבותינו? האם שאיפתנו כיום לחזור למצרים, ממנה יצאנו? האם השאיפה להגיע למצרים לא תגביר שינאה? הרי ממצרים חפצנו לברוח, לצאת ממנה לחופש — מעבדות לשיחרור. יש להסיק מכאן, כי הערבים היושבים בשטחים הכבושים צריכים לזעוק :״צאו מארצי״ .אנו זעקנו ורצינו לצאת את מצרים חזרה לישראל, ולכן נצטרך להכיר בזכותם של הערבים לזעוק לשיחרורם, כדי לחיות חיים חופשיים על אדמתם.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 13

במצרים היה לו רכוש. הוא רצה להעביר את רכושו. … כל זה בדרך אגב. כי בין הסרטים מתוצרת מצרים שהוצגו פה (לפני כמה שנים) היה אחד בשם אלמאדי אלמגהול (והוא מתורגם ״העבר הנשכח״)׳ שלצערנו הרב לא היה באפשרותנו לראותו ״בגלל המצב״ .העתק חוש של סרט זה הביא אתו כעת מר אברהם ישראל לישראל. … וזה אחד מהם. מה הסרט, בעצם הסרט הוא נוסח מצרי של הסרט ״קציר הגורל״ ,שהוצג בתל אביב בלשון האנגלית׳ בלי כל איסורים.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 3

דבריו של הקפטן עוררו בי צמרמורת. לאחר תשובתו השלילית של השגריר המצרי בראנגון, שהודיעני בצער רב כי בקשתי לקבלת אשרת־כניסה למצרים נדחתה, חשבתי כבר כי במקרה הטוב ביותר אזכה לראות את התעלה רק -לאחר כריתת הסכם־השלום בין ישראל למצרים. … תייר ישראלי בהתגדבות ^ ין מברק למברק שהקפטן שולח . 1לקופנהגן ודורש לדאוג לתיקון מערכת ההגה בכניסה לתעלה, מנהלים הקצינים וויכוחים נמרצים בשאלה אם המצרים ירשו או לא ירשו לספינה לעבור בתעלה. … כולם מסתכלים עלי ברחמים, ומפחדים לדבר בנוכחותי על נושא זה. לגבי הספינה כולם כמעט בדעה אחת שהמצרים ירשו לעבור, בגלל התערבותו
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 4

אתה פשוט שובר את השוק. הצענו כבר למצרים עיסקה מצויינת 200 : מטוסי מיג 5000 ; 23 טילי ס.א 2 .נגד־מטו־סים; 100 תחנות ראדאר משוכללות. … אני מציע לך להודיע שאינך מוכר יותר מטוסים לישראל. חכה עד שאגמור את ה־עיסקה עם מצרים. אז תוכל למכור לישראלים כמה מטוסים שאתה רוצה. … שאתם מספקים טנקים סובייטיים לישראלים בטרנזיט דרך מצרים; ושלאחרונה אפילו התחלתם לשווק להם תחנות מכ״ם חדישות.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 3

השאלה המרחבית הגדולה, אשר חיכתה לתשובה עוד בטרם חתמו המצרים על הסכם־ ד,סואץ, היתד : ,מה התפקיד, אשר מצריים רוצה למלא? … אולם לא היה ברור כיצד יגשו המצרים לגיבוש דרישותיהם — כיצד יעמדו מול התנגדותם העיקשת של חלק מארצות־ערב. … ״אם מישהו יוכל לגבש את הערבים מאחורי מצריים, יהיה זה רק סלאח,״ סבר גמל עבד־אל־נאסר.
