חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 6,576 עד 6,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 5

ארלוזורוב הבין כי היחסים בין שתי תנועות לאומיות, המתחוללות באותו מרחב, מוכרחים לקבל צורה של מלחמת־אחים ללא סוף ותכלית, או צורה של הסכם ביניהן. … ב־ 1929 התפרסם מאמרו ״נסיון לסיכום״, בו הוקיע את (,ה)רבים אשר על אף כל האזהרות לא העריכו כראוי את התנועה הערבית בארץ גם היום ישנם עוד רבים המעלימים עין מהעובדה, שהקיבוץ הצעיר הערבי, החדור תרבות מודרנית, הולך וגדל משנה ל שנ ה מצד שני ראה כי, מבחינת כשרונם הארגוני והכנתם הצבאית, התמדתם בפעולה פוליטית או נכונותם לקרבנות — אין להשוות את תושבי ארץ־ישראל הדוברים ערבית לאחד הקיבוצים הסוריים מטעם זה הם נכנעים יותר להשפעת אמצעי כפיה, הם נוטים יותר להתפוררות מפלגתית ולפשרות מתוך א די שו ת המסקנה: לא בהלה ולא אדישות, כי אם שורת אמצעים לשם שילוב שתי התנועות הלאומיות: ,יצירת עתונות בשפה הערבית ...דרישה לממשלת ארץ־ישראל שתבטל בבחירות׳ לעיריות המעורבות את שיטת הבחירות הנבדלת לעדות ...תמיכה פוליטית וציבורית לגבי הקיבוצים הערביים הפרוגרסיביים ...יצירת מוסדות, כגון בנקים או קופות לחסכון ולהלוואות, שישמשו את צרכי הפלחים או בעלי המלאכה (הערבים תמיכת העתונות היהודית, הנפוצה בכל העולם, בדרישות בני מצרים או ארם־נהרים להתקדמות ולחופש שליחת קבוצה של סטודנסים ...שלנו לאל־אוהר או לסוויאון הבריטי, כדי שיתיעמקו ביצירות התרבות הערבית עיבוד הצעה מצדנו כיצד לשים קץ לשלטון הפקידות (הבריטית וכיצד להקים מוסד רפרזנטטיבי אפשר להניח בוזדאות שארלוזורוב דרש ממנהיגי אחדות העבודה התחייבות לתכנית מעין זו, כתנאי לאיחוד. … אולם ראש־ד,ממשלה החדש של המדינה בדרך לא היד. קנאי צר. הוא ראה חובה לעצמו׳ לפעול בכל החזיתות.
גליון 874 (22 ביולי 1954), עמוד 6

פר שת קסטנר • היכון לתמרון מורכב שיחלוץ את משרד המש£טים מצרה, כה הוכנס לאחרונה על ידי מספד עורכי דין שהתחילו לנצל סעיף • שיפור ניכר מובטח למצבם הכלכלי של הסופרים באם יצליחו לשכנע את משרד המשפטים להגיש לכנסת חוק זכויות סופר (״קופירייט״), שיבטיח להם תשלום תמורת כל שימוש ביצירותיהם. … הסביר פרדר שופע־הד,ומור (״אסור לי לעשן, ואני לא יודע מה עוד את דעת המחייבים * :הברירה דיא בין מפלגה קטנה בעלת עקרונות טהורים, או מפלגה גדולה שבה יש צורך לגבש את העקרונות. בעלי חלומות יעדיפו מפלגה קטנה. … שאני שמן או רזה ! אבל כדי להכיר אותי אתה צריך לעבוד אתי כמה זמן. אנחנו רוצים לנסות איך זה הולך.״ היה זה ט פוסי למתינות הזהירה, שציי נה את הפרוגרסיבים מאז ומעולם.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 4

העיקר הוא שהן אפשריות על פי החוק -ושכנסת ישראל עלולה לחוקק חוק לפיו אפשר לדון כמקרים באלה בצורה כזאת. הדוגמאות אינן ניתנות בדי להטיח האשמות כפני המנסחים. … מפלגה פוליטית הגיעה לכלל מסקנה שה שלום עם מצרים הוא כל בך חשוב עד שכדאי לוותר, למטרה זו, על כמה קילומטרים מרובעים מאדמת הנגב. … לסטודנט לא היתר, שום כוונה להזיק למ דינתו• הסעיף אינו מצריך כוונה כזאת. הדבר קרה בפריס, מקום שאינו נמצא בתחום שיפוטם של בתי המשפט הישראליים.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 7

בהיעדר אמצעי התרבות המודרנית, כגון תאי״גאזים ומחנות״מוות, מתוכננת ההש מדה בצורה עממית ופרימיטיבית. אולם ראש״הממשלה לא לקח בחשבון את פיקחות היהודים. … לאחר שנכשלה התוכנית להקמת פיקוד המזרח התיכון, כתוצאה מסירובה של מצרים להצטרף לפיקוד, כל עוד לא יפנו הבריטים את המואץ ו סירו בן של ארצות״ערב לשתף פעולה עם ישראל במסגרת ברית כלשהי, לא אמרו האמריקאים נואש. … באותה בעייה נתקלו גם ייצרני״החלב בארץ, שהחליטו על יי צור שמ נת, תחת יי צור חמאה מקומית, שאין לה כ יום שוק.
גליון 816 (11 ביוני 1953), עמוד 10

משרד המסחר והתעשיה רוצה לקבוע שי טה חדשה: טעם הצרכן יהיה הקובע. פרץ ברנשטין אינו גורם את שיטת המיכרזים של קודמו, ד״ר דוב יוסף, אולם יחד עם זאת אינו רוצה לכפות על הצרכן את המצרך הקצוב. הוא החליט להפסיק לספק שוק קבוע למזייפי תוצרת מזון. הצרכן יוכל, לפי ה תלושים הנמצאים בידיו, לבחור לו אח המצ רך הקצוב מבית החרושת הטוב ביותר. … אולם י ש ציניקנים הקובעים, שלבתי הח רושת יהיה יו תר כדאי לנהל את המאבק על הסוכר, המוקצב לתעשית הריבה, מאשר על הצרכן. יי צור מריבה דור ש 68 אחוז סוכר.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 10

דקות מספר לאחר שנלקח סגל לבית החולים, פש טה הידיעה על מותו במהירות הבזק, גרמה לסערת רוחות כמוה לא היתד, מאז הפצצת המצרים בעת המלחמה. השמועה עברה מפה לאזן, מנהג לנהג : בריונים רצחו את סגל. זרם אדיר של נהגים מבקשי נקם נהר אל החדר הצר בו י שבו הארבעה, נשמרו על ידי שני שוטרים בלתי מזויינים. … מותו של סגל, שהפך לאסון למשפחתו, נוצל על ידי אש ״ד בצורה מבישה. כעבור יומיים הודבקו מודעות אבל ענקיות בהם צויין המתת כרצח* מתועב שבוצע על ידי בריונים.
גליון 843 (17 בדצמבר 1953), עמוד 10

ה .פון מייאנפלד את ה־שימוש במלים לב ולבב ב־ 14 ספרי התנ״ך. במו המצרים. מייאנפלד, שלא דלג על אחד מ־ 840 הלבבות המופיעים בכתבי הקודש |מלב האדם שיצרו רע מנעוריו (בראשית) ועד דם אינה מוזכרת מעולם בקשר ללב, תמיד בקשר לנפש. … מסקנה שנייה: בכל שתיים משלוש פעמים בהן מוזכרת המלה לב - (או לבב) בתנ״ך הכוונה ללב האדם, במובנה הטבעי של המלה, אותו אבר חיוני למשקלו 310 גרם, בממוצע, באם הוא מצוי מאחורי חזה גברי 250 ,גרם אם הוא מסתתר בתוך הזה אשה• יותר חשובה ממסקנות אלה היא המסקנה השלישית של מייאנפלד: בדומה למצרים ולעוד כמה עמים טרומיודניים׳ לא ידעו העברים, כותבי התנ״ך׳ את הקשר שבין הלב למחזור הדם. … הוא פתח את דלת רכב האויב, משך מתוכו בכוח את הנוסע כאילו היתד, זו חבילה. בצורה זו היה הנוסע מגיע בוודאי במהירות רבה למוניתו של ליאון ומשם אולי לבית חולים, אילמלא קם להגנתו אנדריאס, גבר חסון כבן ,30 שכבוד נוסעיו יקר לו ממש ככבודו.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 10

עיתונאים קופצים ממיטות חמות בליל חורף קר, ממהרים להשיג ״סקופ״ עיתונאי, לא תמיד מרגיש צלם־עיתונות בצורה כה חותכת את חיוניות שרותו לציבור. … בינתיים הגיעו מוהלים רבים אחרים• תל אביב עצמה קלטה כחמישים מוהלים שהעדיפו לעסוק במקצוע הנוח והמשתלם הזוכה לרוב בנדיבות לבם של הורי זכרים מאו־ * המילה היתה נהוגה במצרים עוד לפני אברהם אבינו ועד היום היא מבוצעת. על־ידי הקופטים המצרים־הנוצריים. מלבד סמל של טכסי בגרות אצל שבטים פרימיטיביים נחשבת המילה גם כאמצעי בריאותי למניעת מחלות־מין.
גליון 737 (13 בדצמבר 1951), עמוד 12

אולם השחקנים סבורים כי דרושה גם הת ערבות משרד החוץ, כדי שלא יישנה האיג־צידנט שארע באליפות האחרונה בוינה, אוס טריה׳ בין המשלחת הישראלית למצרית. כשעלה בגורל המשלחת הישראלית להיפגש עם המצרית לא הופיעו המצרים והוחלט על ידי הקונגרס הבינלאומי לטניס־השולחן שאם המצרים לא ירצו לשחק להבא נגד הישראלים יוצאו מהתאחדות הבינלאומית לטניס־שולחן ולא יוכלו להשתתף באף מפעל בינלאומי.
גליון 745 (7 בפברואר 1952), עמוד 12

להגנתו של רב־החובל של תל־אביב, אייק, הוציא קושניר הממושקף וצר הפנים תרשים האנייה, שבעזרתו ניסה להוכיח כי ממקום עלייתו של בודינגר לאנייה אי אפשר היה לשמוע כאילו הורה אייק למלחיו לזרוק את השוטרים למים. … אמר זקס :״בחושי של קצין משטרה ראיתי לפי התמונה של האדם את אופי מעשיו ! ״ הארץ ראש ממשלת מצרים החדש ימשיך במאמציו להוצאת הצבא המצרי מאיזור תעלת סואץ (קול ישראל). … מרדכי גולדרייך, תל־אביב אולם בית־המשפט המחוזי, חיפה, בעל הקירות צבועי השחור והצהוב היה צר מהביל את הקהל שבא להמשך משפטם של ימאי תל־אביב (העולם הזה .)744 עוזר מפקח * סמל בינלאו מי, שהוכר על־ידי האז מי־רליות הבריטית כסמלס של תלמידי בית־הספר הביתרי בצ׳יביטבקיה.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 11

אולם בהשמיע ״אין צורך ברב ! ״ הדסאי את דבריו, עורר את יצרו ההיתולי של ד״ר בר, שעיוור, את פניו מיל הרב, כאילו אמר: זה בא ללמדני תורה. … לפיכך מהובתי לבצע את החוק הקיים ולהוציא צו המכיר בנישו־אי הזוג הצעיר.״ מיסדה מלבות המים 1a51 שד השבועון ״קולנוע״ המציאו שורת יפהפיות נתון בצרה. לאותו ידיד היו 5000 דולאר מיו תרים והוא התלבט למי לתתם. … פרופסור וקסלר קפץ על המציאה, שיב־נע את הידיה־העשיר כי האוניברסיטה העברית בירושלים סובלת מחוסר כספים בצורה כרו נית ותהיה אסירת תודה על תרומת 5000ה־דולארים.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 6

להיפך, המדורה הגדולה של מהפכה מרחבית להטה שבעתיים• בהתלהבות גועשת סערו ההמונים במצרים, כשמלכם — עוד אתמול נער־שעשועים שמנמן בעיני העולם ונתיניו — נ טל על עצמו את התואר המפואר* ,מלך מצריים וסודאן״ .ובקצה השני של המרחב, באיראן, האזינו קנאים לדברי מנהיגם התשוש, שדחה בין התקפות־חולשד, גופניות את תביעות המוסד הבינלאומי העל יון. … למרות מצב המלחמה עם המדינות הערביות, החליטו מפעלי פיליפס להקים בית־חרושת בישראל כדי לספק את הצריכה המקומית, תכננו להרחיב את היי צור לצרכי יצו א במרוצת הזמן. ראש עירית נתניה, עודד בן־עמי, ש מג מתו היא להפוך את נתניה לעיר תעשיתית מתקדמת באח, לא חסך טרחה ונסע פע מים מספר להולנד כדי לשכנע את מנהלי פיליפס בכדאיות המשימה ובעיקר, שהמפ על צריך לקום דווקא בנתניה. … החמסינים, חוסר תזונה מתאימה אינם משפיעים בצורה מעודדת עליו ו כן הוא מצטער על כך שלמרות, שמפעלי פי־ליפס ב ארץ מצויירים בכל המכונות להג ברת הייצור קיים בכל זאת מחסור בנורו ת חשמליות.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 17

בצורה זו גם תיפתר בעיית הפסקת־האש, מכיח־ן שהמגע בין שני הצבאות ינותק. … כאשר בא דיין וטוען כי סעיף־ההקפא מת, נשמטת הקרקע מתחת לדרישה זו. יתר על כן: פירוש זה מאפשר למצרי! להכניס לאזור התעלה את כל סוגי הנשי שהם רוצים, מבלי שהדבר יהווה הפרו הסכם. … ״כשהתגלו הליקויים, שלחו ההולנדים מהנדס לבדוק את המונים. התברר שהיה צורך לתקן את כולם.״ האם חושבת אמישראגז להגיש תביעה משפטית נגד החברה ההולנדית?
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 17

כאשר גיליתי לראשונה קיום יחסים כאלה עשיתי טעות המקובלת כנראה בין אנשי המקצוע. חשבתי שגיליתי צורה חדשה של יחסי מין, צורה הנחשבת כמובן לפרברסית בעיני הציבור הרחב. … לשנוא ולבוז לעצמי זה הדחף המאלצני לנהוג בצורה מסוימת למרות שאני יודעת שאני נוהגת בצורה אסורה ולא נכונה. … עם בעלה ניהלה חיי מין שגרתיים ולא הרגישה £צורך בביצוע צורות מיוחדות ומסובכות של מגעים.
גליון 699 (22 במרץ 1951), עמוד 4

למרות שכל חברות הסרטים — אמריקאיות ואירופאיות כאחד — מוכנות לשלוח את תוצרתן על כשבון סתום, ללא צורך הוצאת דביזים, חייבת הממשלה להעניק האמריקאיים *. … הצבא ממ*״דלרמטכ׳׳ ד ״יש פה מספיק נחושת על כתפי קציני הצבא, להטביע אנייה בים״ ,העיר סגן משוחרר בטכס נישואין של אלוף משנה צבי (״צ׳ירה )-צור, לרחל שטרן, לשעבר מזכירתו של מפקד הגדנ״ע. … אחר הארגון מחדש של צה״ל עלו לגדולה הפכו שמשות בכוח עצמם ; יעקב פרולוב, מי שהיה מפקד חי״ש תל־אביב במחתרת: יצחק פונדיק, שהפך מפקד הנח״ל, חיקוי הפלמ״ח: צבי צור, מג״ד קרבי בעל רמה. צור, המקובל על ב.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 10

תוך כדי כך ינקוט עבד אל־נאצר בצעדי־פיוס הפגנתיים כלפי ארצות־הברית, שהראשון בהם: הזמנת אייזנהאור לביקור במצרים. צעד נוסף: שידול אצל פידל קאסטרו שירכך את עמדתו האנטי־אמריקאית … . • אלוף צבי צור, סגן הדמטב״ל לשעבר, שחזר ארצה השבוע משנתיים של השתלמות בחוץ־לארץ, יתמנה לתפקיד חדש בימים הקרובים. … הוא דאג להזמין מיד את סוכני־הפרסום האישיים שלו בעתונים השונים, יצר כותרות רועשות. הידיעה על שובו פורסמה בהרחבה בעתונות וברדיו.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 6

באווירה זו, שהשתררה בישראל מאז נצחון נבחרתה על יוגוסלביה, החלו גם המאורעות המדיניים לובשים צורה של ספורט. במגרש המדיני קרה השבוע מאורע שעורר גל של צהלה בישראל. … - 0:1קדיאופמרה בלי אהבה ך* שערעמד במקום שכמעט איש לא | | חלם עליו: בניו־יורק. סוורי הנמל הטילו חרם על האניה המצרית קליאופטרה, סירבו לפרוק את מיטענה. … בארצות־הברית קיים חוק נגד שביתות פוליטיות, ועל כן היה חשוב להוכיח כי חרם זה לא הוטל לצורך פוליטי, אלא כדי להגן על זכויותיהם של ימאים אמריקאיים. כאשר הגישו המצרים תביעה לבית־המשפט, למתן צו על תנאי נגד השובתים, כבר היה ברור כי המשפט יהיה ממושך, לא יביא הרבה תועלת למגישיו.
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 3

חיים שטיין, ירושלים בכויקדה זוג אותו גילה ראש הלייבר בסאלטה, זוס מינסוף, הובעה הסכנדת עבד אל־נאצר לשיחות בתקופה שזה האחרון כבר היה נשיא מצרים. אני מתפלא עליכם, שעוד לא תפסתם את העיקרון היסודי של המדיניות הישראלית: איננו מוכנים לשום ויתור — לי נם הקטן והצודק ביותר. … עם הקורא אהרני וחברו לחיבור התשבץ, משה שנק, הסליחה על שעורך המדור לא צעד עם הזמן. כמו כל היהודים כאשר חייתי במצריים, הייתי מכירה מקרוב טוב מאוד את הקראים. … עכשיו קראתי בהעולם הזה ( )1238 ונם בעתו־נים אחרים על הצרות שעושים ליוסף מרזוק ולא רוצים לתת לו להתחתן עם בחורה יהודיה.
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 11

חושבני, שגם שלושת הרופאים יודעים עברית. בכל ואת הם לא קבעו בצורה חד משמעית: לא היו כל סימני התעללות בגופות. … אין עבודה, שם אין אוניברסיטאות, שם לא נותנים לפלישתינאים להגיע למצרים. שם יש עוני. שם יש רק עבודה אחת: להצטרף ליחידת פידאיון או למודיעין של רע״ם. … אולם אתה קורא לצעירים הערביים לעזוב את הארץ לארצות ערב בצורה חוקית. בזה הנך, למעשה, נותן להם את הערבות שיגיעו לרצועת עזה בשלום, כדי שיוכלו להצטרף ליחידות הפידאיון והמודיעין בשלום.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 6

אמת היא, כמובן, פשוטה מאד: צריך להרוג את } ) כל הערבים. למה להרוג אותם? … ומכיוון שהוכחנו אותו, אנו יכולים עתה להרגיע את הקורא שאין כל צורך בפתרון כה קיצוני* . וגם אין כל סיבה לכך. … אילו היינו רק א הבי האדם באשר הוא אדם, גם אז היינו מרשים לעצמנו דמעה אחת קטנה. הצרה היא שאנחנו גם אוהבים את עצמנו, וברור לנו כשמש שהחשבון הזה הוא חשבון רע — כי אם נניח לעבד אל־נאצר להשתמש בפליטים כקלף, ולהשהות בשל כך את השלום, יהיה הוא יותר חזק.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 60

האם הלם קטיעת-הגפיים גרם למישהו לחשוב, שאת ספירת ״מאת שנות המלחמה״ של הרמטכ״ל רפאל איתן, התחלנו ביום השני השחור של שכם— רמאללה—חברון מההתחלה — ובפעם המי יודע כמה — וחשש מכרסם ומנקר בלב, שמא יגיע רגע, שלאחד הצדדים לא יהיה עוד כוח להתחיל לספור ריאה מהתחלה, ושהצד הזה, משום־מה, יהיה הצד שהוא מיעוט, ולאו דווקא הצד שהוא רוב, ואני מתכוון למיעוט היהודי בים הערבי שמסביב (כולל מצרים) ! שוטים שבעולם ! הרי אם זה כך, האין אנו צריכים לשמוח ולעלוז ולעשות את ״יום קטיעת הגפיים״ ליום חג-לאומי-חינוכי ! הרי סוף־סוף מבין עכשיו כל אחד — ואפילו יפי-הנפש — שלאור המצב בשטח, ובכלל, פשוט אין לנו ברירה ! את הערבושים האלה צריך ללמד לקח פעם אחת ולתמיד, מפני שבאמת נמאס לנו להתחיל לספור את ״מאת שנות המלחמה״ עד השלום המיוחל כל פעם מהתחלה — ואז מישהו צריך להתחיל במצווה, מפני שהם לא עושים לרב דרוקמן טובה ולא מתים בבת אחת מיתה טבעית חרף תפילותיו. … אז כל זמן שיש לנו נשק, והשלטון בידינו, צרין לעשות את החיים שלהם לגיהינום. מי מהם שהגיהינום לא ימצא חן בעיניו — יצביע ברגלים( .
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 14

הבילויים עם אנשים שאינם שייכים ל- שיגרת חייכם ישביחו מכם את הצרות. סוס1 1111 שוב תוזכר אותה נסיעה שנדחית כבר כשלושה שבועות. … תראו יותר מושכים, אנשים יתייחסו אליכם בצורה נעימה, קשה יהיה לסרב אנשים לבקשותיכס. … כשהם נתונים במצב זה, הם מסוגלים לענות לכל אחד בצורה בוטה ופוגעת, תשובות חסרות אדיבות שלא מתכוונות להעליב אך פוגעות.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 73

מוקד מעיר, כי שבתאי אמר בערב זה ש״גם אם היה ניגש למוקד אדם בעל מראה מכוער כפני תרנגול הרי שמוקד היה בוחן את שירתו בהתאם לערכה, ולא לפי מראהו...״ אגב, מוקד עשוי לתבוע את השבועון הירושלמי על פי חוק־לשון־הרע ו•!• הסופר המצרי החשוב תאופיק אל״ חכים נעצר לפני כשבועיים על־ידי שילטונות המם המצריים בהאשמה של העלמת מס בסכומי־עתק. … לא משנה אם היה לי טוב אחר-בך או לא, אם שתקתי כאשר לא הייתי צריך לשתוק, או לא. גם העצב והפחד ליציר קשר אינם מעלים ואינם מורידים. … אבל זה לא הלך. האהבה היא בלתי־אפשרית, אבל צריך לאהוב, צריך להעמיד פנים. בעיקר להעמיד פנים.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 76

לפני כמה שבועות ראה־אור מיסמך ה! בתרבות הראש!! המצרית אידריס מצליף שלנו.י ד יותם ר או בני בשבחי מול״! … כתב נגיד :״סיפור מרתק של אחד מגדולי הפרוזה האמריקאית, המתורגם עתה לראשונה לעברית אלא, שספר זה תורגם כבר לפני כעשרים שנה לעברית בתרגום נהדר של אפרהם כירמן, תחת הכותרת וילסון הטמבל בראיון אותו העניק לשבועון הלבנוני אל־ווטן אל־ערבי יצא הסופר המצרי החשוב יוסוף אידריס נגד כמה פרות קדושות בתרבות המצרית :״אבד הכלח על התיאטרון במצריים ...התיאטרון אינו מציג את דמותה של מצריים האמיתית ואינו משמש במה לביקורת ולשינוי החברה, כפי שהצטרך להיות. … מרלץ ברגדו נראה לי כתישלובת שנעשתה בין כניטו מוסוליני לגוש גדול של גבינה״ • 0יד חיים וייצמן השלימה באחרונה את עריכת אגרות חיים וייצמן. בין שאר האיגרות שלוקטו מצריה איגרת אותה שיגר נשיאה הראשון של מדינת ישראל אל אחיינו, שר-הביטחון ל^ועבר, עזר וייצמן, ב־ 1ביוני ,1937 לרגל חגיגת הבר־מצווה שלו :״עזר יקירי וחביבי!
