חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 6,601 עד 6,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 31
ואז רבותי, יקרה מה שהבטיח לנו האוצר — המחירים לא יעלו, תיגמר לנו האינפלציה. השקל יהיה יציב, לא יהיה עוד צורך בלוחות של שערי מטבע״חוץ יומיים ביומונים ; לא יהיה צורן בביטוח שער• הביטחון בשער יהיה מבוסס על האחריות הקולקטיבית! … זה הרבה כסף 710 שקל נטו; ועל מה שמקבלים חינם לא צרין לשלם מע״מ, עוד חיסכון של 85 שקל• הם גם אינם חייבים ב״תשלום קבוע״ ; הרי הם קבועים בחברת-החשמל. … כולם זהירים. אצל שני בנקים היתה התשובה: אנחנו צרי כים לדעת למי מיועדת החליפה, מי הוא המשקיע; אבל, הכי בטוח להשקיע במניות הבנקים ובקרנות הנאמ- נות שלהם.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 44
.״ ומיד אחרי זה: מדוע אני לא יכול לקנות במלון, שאני משלם בו 500 דולר מיליונר פאקטור תיירות מותרות במחיר רגיל ללילה, קופסת-סיגריות אחרי 10בלילה ! למה צריך למכור לתייר הבא ארצה חבילת תיור זולה ; צריך למכור במחיר רגיל ולתת לו את הטוב ביותר ! איך עושים את זה ז צריך לחפש את נקודות־התורפה של המרכיבים. … מספיק לקטוף 16 ארגזים, כל ארגז 6 ק״ג. אני צריך לשלם גם עבור הובלת הפועלים והחזרתם.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 18
מניין בא הכסף? ״מאנשים פרטיים, שהרגישו צורך להוציאו.״ מו״ל אמריקאי, שהאמין, לדבריו, כי חורבה הוא איש מוסד־הביון של ארצות״ הברית (0י.איי.אי ,).הציע לו לכתוב ספר על צפון ויאט־נאם. … מילחמח ששת־הימים יצרה תמורה יסודית ביהדות האמריקאית, עוררה בקרב הנוער היהודי התלהבות לאומנית ללא־מצרים. כהנא הריח שכאן נולדה סוף־סוף ההזדמנות הגדולה שלה חיכה כל חייו, ושחמקה מידיו בכל ניסיונותיו עד כה. … ף בעיית כהנא חורגת, כמובן, מן התחום הצר הזה. היווצרות מיפלגה פאשים־ טית בישראל מעוררת שאלות יסודיות לגבי המישטר הדמוקרטי בישראל.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 10
מכתבים סיפורי חלם ברציף רכבת מחכה איש לבן־דודו ש צריך לבוא מהלם. בהגיע הרכבת, יורד ממנה הבן־דוד כשהוא חיוור וקרוב לעי לפון. … לאחר מותו, שמעתי, בשיחות, מפי אנ שים שונים, טענות ומענות בנוסח: למה הוא היה צריך לצנוח עוד, בגילו? בש ביל מה בכלל צריכים את ספורט הצני חה? … מי שמדבר על שלום, שיחדל להי לחם בפרוצות ובהומואים. השלום צריך להתחיל קודם כל בביתך! הכוונה אליך, ראש־הממשלה.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 15
באוי־קלט החברים שלי לא יבינו אותי. לעורך פנים אל פנים יש מספיק צרות גם בלעדי. דער רעדאקטור פון לעצטע״נייעס האט מיר געזאגט :״סו מיר א טוייבה אונד פאדריי מיר נישט די קאם.״ הערות לעניין בין התגובות שהגיעו אלי על המדור מהשבוע שעבר, שמעתי שתי הערות צודקות, ואני ממהר להשלים את החסר. ביחס לעקשנותו של שר״החוץ למגע ישיר עם מצרים (הריון הבתולה) ,המדובר איננו בבתולה שאותה, במעט סבלנות, בחיזורים עקשניים, בגינוני חן ובמידה מסויימת של תוקפנות, ניתן איכשהו להכניס להריון. הצרה היא שהמדובר כאן בזונה מיקצועית, למודת נסיון, הבולעת יום־יום את הגלולה — נוסף לאמצעי הזהירות הסטנדרטיים בחם היא משתמשת.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 32
באותו נאום — ב־ 5במאי — 1969 הזהרתי שאם לא נלך בדרך זו, יבוא הצבא הסובייטי למצריים. היה לנו מידע סודי מסויים -ואותו מידע סתימת ה 3ה ל א הצריחה! … אורי אכנרי : עכד־אל־נאצר הוא לאומן מצרי, והוא מייצג מישטר לאומני. הוא יודע כי המשך המלחמה יבריח אותו להפוך את מצריים לבסיס סובייטי. … מכאן האינטרס המשותף של קאהיר, מוסקבה וואשינגטון לכפות הסדר על-פי החלטת מועצת הביטחון -ואין מנוס מהגיון זה. למן הרגע שהצבא הסובייטי הוכנס למצריים — והחלטת הממשלה להפציץ את עומק מצריים סללה בפניו את הדרך, פרשה שטיח אדום של להבות — הסכנו תלויים לחלוטין בארצות־הברית — לא רק בכסף, לא רק במטוסים, אלא גם בעצם כוח־ההרתעה.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 7
(בניגוד לאגדה הנפוצה בישראל, לא היתה שום התחייבות בכתב, וגם לא שום הבטחה רשמית, לפתיחת המיצרים לצמיתות ).מדוע לא דאג לכך שכוחות האו״ם יעמדו תחת פיקוד מועצת־הביטחון, כך ׳שאי־אפשר יהיה להוציאם בעתיד מן המרחב בלי הסכמת האמריקאים, לפחות? … איש בעולם לא הבין איך יכלה ישראל לתת יד לשתי מדינות קולוניאליות, שרצו להעניש את מצריים על הלאמת אחד מנכסיה הלאומיים: תעלת־סואץ. … לכן זלזל כשם שזילזל בצד הישראלי יחזיקו כוחות הצורך ישמיד בן־גוריון בשינויי־גבול ואפילו בפירוז, בכוח או״ם — ולא הסכים שימוקם גם של הגבול. לא היה איכפת לו שהמצרים בסיני — מפני שהיה בטוח שבמיקרה צד,״ל, את כל הכוחות המרוכזים במידבר.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 13
עם קלף זה אפשר היה לבוא לרוסים ולשאול כמה שווה להם פתיחת התעלה (בקילומטרים, יהודים, רובלים ולחצים על מצריים), ובעת ובעונה אחת לשאול את האמריקאים כמה שווה להם המשך סגירתה של התעלה. … אולם הממונה על הטלוויזיה המשיך לטעון שמנהל רשות השידור מצר את צעדיו, מתנכל לו באופן אישי, מעביר הוראות לעובדי־הטלוויזיה מבלי להתייעץ איתו, מעכב חתימת הסכמים שהוא המליץ עליהם, ובאופן כללי יוצר אווירה שבד. … אפילו *הניו־יורק־סיימם״ מפרסם רק את הידיעות הראויות (לדעתו) לפירסום. הידיעה ״נשיא מצריים מוכן לשלום תמורת נסיגה, מאיים במלחמה אם ישראל תסרב״׳ שהיתר, מופיעה בעיתוני־הערב שלנו תחת הכותרת ״נשיא מצריים מאיים במלחמה״ היתר, זוכה ודאי ב״העולם הזה״ לכותרת :״נשיא מצריים מוכן לשלום״ .זה לגיטימי כימעם.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 29
אחר־כך הם חוש־ בים על זה כל הזמן בפלאש באק. הצרה של רוברט הופמן היא שהוא מהמר כרוני, וגם מדקלם שירים בגרמנית. הצרה של דאנייל דארייה היא שהסכימה להופיע בסרט אותו לא יכולות להציל אפילו עיניה המפורסמות. הצרה של הבמאי דומיניק דה לוש היא שהרעיונות שלו על רומנטיקה ועל אהבה לא השתנו מגיל , 16 ולכן הסרט עולה על גדותיו מרוב שמאלץ.
גליון 1738 (23 בדצמבר 1970), עמוד 35
בקיצור, כאשר התיאטרון העברי מחטיא תמיד את המטרה עם תותחיו הכבדים, צריך להעריך קליעה לבול, אפילו ברובה־אוויר. … חברנ שים והעגבניות (כינוי ל ח תיכו ת) ה מ אכ ל סי םאת סיפוריו של דיימיו ראניון, העיתונאי שהפך א ת הווי העולם התח תון של ניו־יורק בשנות העשרים ל מי תוס, הםבאמת משעשעים מאוד. הצרה מ ת חי ל ה בכך שעל-מנת להעלו תאת ראניון בארץ, צריך קו ד ם כל לתרגם אותו, וכל מי שקרא א ת ראניון ב מקור יודע בוודאי שגם התרגום המוצלח ביותר י הי ה חצי רצח. א חר כך, כדי להעלותו על הב מ ה, צריך להמ חיז סיפורי ם שנכתבו בגוף ראשון, בהתר שמות אי שית ובשפה פרטית מיו חד ת, וכאן צריך המעבד לנ ס ח בכוח דיאלוגים ברוחו של ראניון.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 39
אבל את העובד בחברת החשמל זה בוודאי לא צריך לעניין. הוא יודע שהוסכם על משהו. … גם הפעם דיברנו :ינופו של העניין, ללא אידיאולוגיה. המשיב מטעם הממשלה היה צריך להיות שר־הפנים, יוסף בורג, אבל הוא נעדר מן הארץ. … כך נוצר מצב פיקאנטי מאוד: שר־הדתות היה צריך להסביר איך להחזיר לעבודה את המצילים, כדי לאפשר ויחצה בטוחה בשבת — שהוא מתנגד לה בהחלט.
גליון 1813 (31 במאי 1972), עמוד 27
״ל ף תגיש תדונה:״ בסוף המשפט אמר שירי לשופט כי היה צריך לייצג אוחו עורד־דיו אהרון ברקאי, שלא הו פיע לדיון . … ״אינני נרתע מחי לוקי דיעות ומקבלת מרות,״ אמר ,״אבל בצעקות ועלבונות אי־אפשר לנהל מח לקה.״ ראש המערכת נחמיאס הודה במפורש : ״כן, עבר ביני ובין בר־אל חתול שחור.״ את פרשת היחסים במחלקה תיאר נח־מיאס תוך השוואה למהפכה במצריים: ״היינו קבוצה של יוצאי מצריים, שנכנסו לטלוויזיה ועשו בה מהפכה. … עובדים צלמים מ ותיקי מלחמת העולם והם עושים צרות צרורות לכתבים בגיל העשרה.״ ״אין לנו כל מחשבות שתהיה זו תוכ נית יוקרה של הטלוויזיה,״ ביקש בן- הרצל להבהיר לקהל הצופי ״ג לא תהיה זו תוכנית סאטירה, אלא פשוט ערב הדומה בעקרון למוספי פוף השבוע בעתו- ניס.״ השאלה היא רק: מי צריך עוד מופף אחד?
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 27
הוא צריך להתבייש ! שוטר צריך להיות אמיץ ולא להתחיל לעכב דברים ! ״הם יברחו — צריך לרדוף אחריהם!״ אני אומר לו, והשוטר ממשיך להרגיע אותי ואפילו נותן לי סיגריה. … גמרנו.״ ״אולי גם תגבה עדות מהמזכירה שלי — היא עדת ראייה״ ,הצעתי .״לא צריך״ הוא פטר אותי ,״מספיק העדות שלך״.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 23
לאחר ששמע את הסיפור, החליט הרב להרכיב בית־דין מיוחד שיגייר את ואניה. בית־הדין הרבני של תל-אביב היה צריך לאשר את הגיור בדיעבד. והוא אמנם עשה זאת. … מיום שהגיש רמתי את התביעה נגד אשת השוטר, החלו נערמות צרות על ראשו. מספר שלום :״התרחצתי באמבטיה, כשפתאום צילצלו לי בדלת. … מתחיל עם בנות 12—13 בשכונה/״ היא זיהתה את השוטר כמשה ישרים. הצרה הבאה היתה קצת יותר רצינית. מספר המורה המזוקן, חבוש הכיפה :״בשני מקרים כשהלכתי מבית-הספר לעבר תחנת האוטובוסים, עבר ישרים עם מכוניתו וכמעט דרס אותי.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 33
אחרי המישחק אני יושב עד אבל אם טל בגיל 34 היה צריך שלוש שתיים בלילה ומשחזר את הדברים שהייתי שעות אימון כדי להיות בכושר, הרי טל צריך לעשות ולא עשיתי. למזלי, אשתי בן ה־ 36 צריך שש שעות אימון כדי הכירה אותי כשחקן והיא עוזרת לי הרבה. … כשלא הולך לה. כשמצליחים וקולעים אין צורך בעידוד. העידוד עוזר כשהקבוצה נמצאת במשבר.
גליון 1981 (20 באוגוסט 1975), עמוד 39
ההפגזה הארורה החלה שוב. נראה שבינתיים הספיקו המצרים להטיף מוסר לחיל־הרגלים שלהם. שוב מתקדמים ששה־עשר הטאנקים• ושוב מתקדמים טורי חיל הרגלים, זונקים ונופלים, זונקים ונופלים. … הבחורים שכבשו אתמול את הגיבעה תפסו פשוט את העמדות שמהן גיריסו את המצרים, ומאז לא היתר, לאיש שהות להעמיקו ולשכללן. … הישוב אינו מכיר אותו, נשם שאינו מכיר את השם עיבדיס. ובכל־זאת יצר ביום הזה היסטוריה. המכונית הכבדה שוקעת במכתשי הפגזים׳ קופצת ומגיעה בכל-זאת אל הכביש.
גליון 2014 (6 במרץ 1976), עמוד 9
גם אלה מבין הציונים שלא ביקרו במישרדי הפדראציות הציוניות ברחבי העולם, או ב״בנין המוסדות״ בירושלים, חשו כבר בעבר בצורך להתרחק מן המנגנון הציוני על כל שלוחותיו. … עדיין ׳לא נפתרה השאלה ״מי הוא יהודי,״ וכבר כפו עלינו הערבים את הדיון בשאלה ״מי הוא ציוני ז״ הצרה היא שעדיין אפשר להיות יהודי מבלי להתפלל בבית״הכנסת או להיזקק לשירותי הרב או הרבנות — אן אי־אפשר להיות ציוני מבלי לנסות ולהתערב בנעשה בהסתדרות הציונית. … הנחות אלה במצע של תנועה, שמצעה מושתת על ההכרה בצורך להביא על סיפוקן את הזכויות הצודקות שה בני שני העמים, היהודי והערבי, הן בבחינת ״ציונות מתקדמת,״ כציונותם של מרטין בובר, ממנס, בנטוב, אחרון כהן, לובה אליאב, יעקב ריפתין, מאיר פעיל ואורי אבנרי.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 31
לבסוף אפתעה — שיחת איסר ודיין התגלגלה על מיבצע אילת (העברת אוניה ישראלית במיצר והגבה בכוח אם תיחסם דרכה) ולתמהונו שמע איסר כי הרמטכ״ל מתנגד למיבצע זה. … הקשה איסר :״אבל כאשר נערך הדיון לאן להפנות את בת גלים, ומישרד־החוץ העדיף את הנסיון לעבור בתעלת סואץ, הן אתה וחבריך טענתם בכל תוקף כי יש לשלוח את האוניה לאילת, דווקא משום שבמעבר ההוא יש אפשרות להגיב בכוח על השימוש בכוח.״ הודה הרמטכ״ל, כי כנראה אז לא הביא בחשבון את תוצאותיו הסופיות של המע שה — תירוץ כוזב, שכן אז טענתי אני כי הדבר עלול להביא לידי מילחמה, ואם אני מחייב את הנסיון עכשיו הרי (זה) משום שאני רואה סיכוי להידבר על כך עם המצרים למען יעבור העניין בשלום. המסקנה מתהפוכות עמדתו של הרמטכ״ל ברורה — מלכתחילה לא דגל במעבר לאילת בכנות וברצינות, אלא היה זה בעיניו תכסיס של התנצחות עם מישרד־החוץ; הציע מה שהציע מתוך ביטחון כי הצעתו לא תתקבל, ואז ישאר הוא עצמו גורסם בליבו, אלא הוא נאלץ להז דהות עימם כדי לשמור על מעמדו ועל ״שמו הטוב״. … יום שני.11.4.55 , חזרתי עם איטר לדירה, סיפרתי לו על ההתנגשות שהיתה בממשלה בשאלת בי טולו או קיומו של הסכם שביתת־הנשק עם מצריים, ולבסוף גוללתי לפניו את יריעת סיכסוך הסמכויות...
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 22
אנחנו יכולים להגן על עצמנו ! בשביל מה היה צריך את שיטת הסאלאמי? לשם מה להחזיר שטחים מבלי לקבל כל תמורה? … מה, אנחנו מחזיקים כאן את ארץ־ ישראל בשביל להחזיר אותה אחר־כך? אז צריך לשקול מחדש. צריך לשקול את המצב החדש ולהחליט מה הכי טוב לעם ישראל. … אנחנו לא רוצים לגרש אף ערבי מהארץ. לדעתי צריך לנהוג בערבים כפי שנוהגים בגרים בשנת יובל.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 35
תשובותיו החלקות היו רדודות, ולא עוררו אמון רב. בעת ביקורו במצריים זכה ביחס אדיב, אך לא הרשים שם איש..ואילו בכנסת היתד, סיעת המערך עלובה, בלתי- רצינית וחסרת־מעש, כשכמה רודפי־פירסומת מאפילים על עמיתיהם הרציניים. … כאשר עלה הליכוד לשילטון, היו שהתנחמו במחשבה שעם־ישראל צריך לעבור פעם אחת את הנסיון הזה, כדי להיווכח על בשרו כי הלאומנות של ארץ־ישראל השלמה אינה יכולה להבטיח לו ביטחון ושיגשוג. … אם תתממשנה סכנות אלה או לאו — זה יהיה תלוי, בסופו של, דבר, בשאלה הגדולה של תשל״ט, שנשארה בלא־תשובה בסוף השנה: האם יישאר השלום הישראלי- מצרי אפיזודה חולפת, או שיוביל אל השלום הכולל, אשר יעקור את שורשי הסיכסוך?
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 11
,מעצרים ומעצרי בית, זימון אישים לפגישות ואי־לוצם להמתין במשך שעות ארוכות לפקיד זוטר כלשהו, שנה של שילטון־טרור בלא-מצרים, הוא לא היה מסוגל להזכיר אף שם אחד — מילבד אותו דודין מיסכן. … של מי ק1 הפקעת קרקעות, פתיחה באש על מפגינים בלתי־חמושים, פציעתם והריגתם. צריך אדם להיות גם טיפש וגם חולה בשיגעון־הגדלות כדי להאמין, כי בשיטות כאלה ניתן לשבור את רוחו של עם. … כשאתה קרוב מדי — למשל, כשאתה בעצמך לוחם, ולידך נהרגים חבריך — אתה עלול לראות את התמונה בצורה מעוותת. אינך מסוגל להעריך כראוי את יופיה.
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 22
במיקרה זה, יתכן ׳שייעלמו רבים מן ה אספקטים השליליים של ״הנשיאה בקורב נות״. לשם מה יש צורך בדבר הזה? יש מצבים בהם יש צורך בהורדת רמת החיים של כל האוכלוסיה, כדי להפוך להץ־השק־עות את אותו חלק של התוצר שלא נצרך. … הם הפועלים בשטח. ומשנים את המציאות ה כלכלית בצורה זו־או-אחרת. לא כך הכוונות המוצהרות. … את המצב חזה י׳ש לשנות. שר־האוצר החדש צריו לדאוג לזה שההון שנוצר ב ארץ יושקע בייצור.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 22
בדצמבר 1948 קיבלה חטיבת גיבעתי לידיה את המצור על כיס־פלוג׳ה, שכלל את הכפרים פלוג׳ה ועיראק־אל־מנשיה. בכיס היתה מכותרת חטיבה מצרית בפקודת ״הנמר השחור״ .אחד מקציניה היה רב״סרן צעיר בשם גמאל עבר־אל־נאצר. … ביום בהיר אחד בדצמבר קיבלתי פקודה (מטורפת למדי) לקחת את הכיתה שלי בצהרי־יום ולהחליף כיתה אחרת, שהיתה ממוקמת על גיבעה חשופה, לרגלי התל היפהפה של עיראק־אל־מנשיה(גת התנ״כית) .בסיירי בעמדה פתח עלי מיקלע מצרי באש. נפגעתי בבטן ובזרוע מצרור של כדורים חודרי־שריון. … הדברים נחשפו על־ידי קציני או״ם, שהיו במקום כדי לפקח על ההסכם שישראל חתמה עליו, ושבו קיבלה ממשלת־ישראל על עצמה התחייבות מפורשת שלא לפגוע באוכלוסיה האזרחית אחרי צאת המצרים מהכיס. הכיס לא נכבש, אלא פונה על־פי הסכם.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 30
אמרתי לממשלה: אתם צריכים לקבל החלטה, כלומר, לצאת למילחמה נגד מצריים, כדי ללמד את ממשלת מצריים שלא נשלים עם הפרת ההסדר. … לולא היתה מתעוררת היום שאלה דומה, הייתי טוען אותו הדבר. • כלומר, אם מצריים תפר היום את הסכמי־השלום, אתה חושב שלא צריך להבליג אלא להגיב? אם מצריים תתחיל להפר באופן בוטה — ודאי! כאשר מדינה שכנה מפירה הסכמים, צריך להגיב.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 62
לפעמים צריך לנשל גם יהודי מביתו כדי להקים ישיבה. … הורים אמיתיים צריכים להבין, שכאשר הילד חוזר בתשובה, זה צריך לגרום להם שימחה כי הילד מוצא את האושר האמיתי שלו … קרע בתוך המישפחה, אז את חושבת שאנחנו דומה, ולכן צריך לקחת בחור ובחורה מקבוצות רוצים לנתק הורים מילדיהם?
