חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 6,626 עד 6,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 13
• כלומר, כמעט שאין סיכוי שנראה פנים חדשות בכנסת הבאה מטעם מיפלגת העבודה? לא כל מי שעבר את ה־ 60 אחוז, צריך להיות בפנים. אם ח״כ הוכיח בקדנציה אחת שהוא לא טוב, לא צריך לחכות שתי קדנציות כדי להעיף אותו החוצה … אבל במיקרה של המערך, הציבור לא אוהב את זה שהמערך רק מריח שילטון, כבר מרליף מי שלא יהיה, לעיתונאי החביב עליו, איזה שר הוא רוצה להיות. לרעתי לא צריך לקבוע מי יהיה שר ומי לא. לא צריך ליצור מתח במערכת. להיפר, צריך לנהוג בצניעות. אם רוצים לשמוע ממני עצה, אני מציע להתרחק כמטחווי־קשת מכל נושא תפירת החליפות
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 4
הרווחים של המיפעל הם גורם מישני. כמובן שצריך לשאוף לריווחיות, אולם זו איננה תנאי לקיומו של מיפעל. … פילוסופיה כלכלית־חברתית זו יש לשנות מן היסוד. הגורם המרכזי בכלכלה ובחברה צריך להיות: קיום בכבוד של כל אזרח מעמלו. … לא כל מבקר היה מקדיש לכותב אלמוני חצי מדור עם תמונה וכותרת ענקית. את הספר האחרון שלי שיבח בצורה יוצאת מן הכלל, ולדעתי אף מוגזמת.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 26
• סונו־נשנו שר האדני־א׳ ^ הרי שכל הפרטים האלה פורסמו על־ידי ניו־יור ק טיי מ ס, \ 1מצא כהנא, כנראה, לנכון לתרצם בצורה כלשהי, כדי להסיר מעליו את החשדות. … מילחמת ששת־הימים יצרה תמורה יסודית ביהדות האמריקאית, עוררה בקרב הנוער היהודי התלהבות לאומנית ללא־מצרים. כהנא הריח שכאן נולדה סוף־סוף ההזדמנות הגדולה שהוא חיכה לה כל חייו, ושחמקה מידיו בכל ניסיונותיו עד כה. … מניין בא הכסף? ״מאנשים פרטיים, שהרגישו צורך להוציאו״. ידוע שבימים ההם מימנו שרותי־הביטחון האמריקאים אלפי ספרים ומאמרים מסוג זה.
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 39
מדוע זד. טוב? קודם כל, מפני שלא יהיה צורך לקצץ עוד יותר את הישרותים החברתיים, כגון החלב לילדים, שיקום שכונות־העוני, החינוך, הסעד לזקנים ולנכים. … כשם שתנועת־ד,ידיים של האדם הישראלי אינן דומות לתנועותיו שיל איטלקי או צרפתי, כן לא ׳תדמה נערה ישראלית לנערה מצרית. אי-אפשר ללמוד ביבית־ספר ישראלי, לצעוד בתנועות־נער יש ראלית, להשתתף בתרגילי- סדר בצה״ל (ה/או להסתובב בחוג נערות שעברו את כל אלה) ולדבר ולהתנועע כמו נערה מצרית. … אך אין ולא כלום בינו ובין ריקוד-יהבטן המצרי ,׳שתנועותיו עגולות, עדינות, רכות.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 78
מפז״ל * (תמשך מעמוד )71 חברי סיעות נוהרים לתוך האולם הצר. בן־נתן ובורג תפסו את מקומותיהם בשולחן הנשיאות, והראשון קרא להמר להביא את הצעת ההחלטה לפני הוועד־הפועל. … כשהקבוצה מפסידה האו הדים מתוסכלים. צריך יותר הסברה מצד האגודה לאוהדיה, צריך לארגן אחרת את הישיבה של הקבוצות במיגרש. … ראיתי שופטים שיודעים להרגיע לא על- ידי כרטיסים צהובים. צריך לעשות מק סימום כדי להתאים שופט למישחק.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 64
השוורים יצטרכו להזהר מאוייבים -אלא לא יפעלו בצורה הוגנת זה יכול להגיע לאלימות ולהתנהגות שאינה נקיה. תאומי (המשך מעמוד )49 ״אבל הרי אי־אפשר להסתובב כל היום בג׳ינס וספארי. צריך גם משהו קצת יותר רך, נעים ומחמם. אז פושטים צורה ולובשים צורה,״ אומר שוקי לוי, מעצב האופנה של גלי ספורט.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 73
עכשיו אומר איש־שיחי: תחת שהיצרנים המקומיים ילחצו על איסור היבוא, מוטב שיורידו את מחיריהם המופרזים מתחת למחיר כדאיות היבוא. ושיפסיקו לדפוק את הצרכן. מ*ל1ןחעס - לא ל מל ם זהו. מי שרוצה להחכים מהר ובזול יחסית, וכמובן מתעניין בנושאים כלכליים, כולל בורסה, צריך לעיין מרי פעם במלון מונחים בכלכלה ובניהול עסקים, שיצא בימים אלה לאור, על ידי חשב היחידה הבין־קיבוצית לשירותי ניהול. … על המחיר תשאלו בחנות: אני קיבלתי אותו חינם, על פי בקשתי. גם אני צריך להפיק תועלת מהעובדה שאני עורך מדור זה. … בעל העניין אומר עוד, שהשלב הקריטי — יש דבר כזה — בייצור הנורות הוא השלב של ניפוח אגסי הזכוכית. הניפוח הזה, כדי שיעשה כפי שצריך להיעשות, צריך להיעשות בציוד אוטומאטי שמחירו כה גדול, עד ששלושה מיפעלים לייצור נורות בנו מיפעל משותף בבלגיה, מאחר -י כפי שהוא ממשיך להסביר — שאין הצדקה לנפח לבד.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 36
(המשך מעמוד )35 שצה״ל זקוק להגנה, הוא צבא כל־כך חזק, שצריך להוריד לו את הראש. צבא שהרמטכ״ל שלו מדבר בצורה כזו? … קרה לנו אסון תוך כדי הפעולה. כש היינו בתוך אגד־תותחנים מצריים, הבזו־קאים שלנו ירו על משאיות נשק שלהם, והן התחילו להתפוצץ. … אמרו: נמדוד לו את כמות ההמוגלובין בדם. מצאו שיש לו 10 גר׳, וצריך שיהיה . 13 ואז אמרו: אם זה לא יורד מתחת לעשר, לא נותנים דם בעירוי.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 56
• מדוע עצרו אותך? תוך כדי תקופת שהותי בצבא במצריים, נקראתי לבוא באופן דחוף ארצה, והשתתפתי ״ ׳ באחת הפעולות … אחרי יום התקינו לי טלפון — לא כמו היום, שאתה צריך לרדוף שבועות אחרי בעלי־מיקצוע וצריך לחכות שנים לטלפון. … על תעודת השחרור שלי היה כתוב :״אין צורך יותר בשרותך.״ הבנתי שזה לא שיחרור רגיל.
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 6
עוד יותר קשה להבין כיצד זה ושהפך בינתיים לחגם של כל יוצאי נכנסת ישראל בצורה כה מרושלת ארצות־האיסלאם. לכן יכלו המוני הפועלים הלא־ לתחרות החשובה כל־כך לליבה. … זאת היתר טעות. מי שמכיר את האוסטרים, היה צריך לדעת זאת ״מדוע לא התעניינו מדינות האו״ם בחומר על פושעי־מילחמה, הקבור מזה עשרות בשנים בארכיון האדם? … ״ברונו קיסר״ .האוסטרים עצמם חיים עתה עם עברם בצורה דו־מש־מעית. מצד אחד, אין ספק כי קמה אוסטריה חדשה ואחרת.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 31
כל העקרונות שאנחנו רוצים ללמד קיימים בראיונות ובמיקרים אמיתיים, לא צריך להמציא כלום. אנחנו מלמדים, למשל, שאפשר לחנך ילדים גם בלי לתת עונשים … בנושא של השיעורים, שיעורי״הבית, עשינו מהפכה כשאמרנו שזו עבורה עצמית. • אז אולי צריך לחנו את המורים? מובן מאליו. אבל כשהוא לא בסדר, אז מתייחסים אליו כל הזמן, ומהמצב הזה צריך לצאת.״ ההורים היושבים על הבימה משמשים דוגמה להעביר את התיאוריות וההדרכה לשיפור היחסים בבית בינם לבין ילדיהם. … ואם זו ההנחה הבסיסית, הרי שכדי ללמוד צריך לקום בבוקר, להתלבש ולהיות בבית־הספר בשעה מסויימת
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 40
אבל שהשוטרים ישתפו פעולה עם עבריין־לשעבר, ולא יחקרו תיק כמו שצריך, רק כדי לנסות להפיל שוטר? בות אישית. … ומבקר־המישטרה הולך ומרשיע את הקליינט שלי, וקובע שצריך לפטר אותו מן המישטרה, כשאנחנו בהליך שיפוטי, והעניין הוא סוב־יודיצה, ואסור לו בכלל לגעת בעניין! … זה איום ונורא! ובאווירה הזאת, כשכתוב בעיתונים שצריך לזרוק את רינגל, אני צריך לנהל מישפט!
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 11
למרבה המזל, בן־גוריון לא שעה להם. ב־ 1954 בוצע במצריים העסק־ביש המפורסם, שהשיג שיא עולמי של טימטום תיכנוני וחובבנות מיבצעית. … שם הוורד תירגם לשפה של עלילה סיפרותית את ההיסטוריה שברברה טוכמן תיארה אותה בצורה כה מרתקת. סיפרתי על התגלית הסיפרותית שלי לחבר אחר, והוא פרץ בצחוק. … ״ אמרה ,״אני האחות שטיפלה בך אחרי הניתוח באוקטובר 1973 השיגו המצרים והסורים הפתעה גמורה והרת־בבית־החולים ביל״ו!
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 5
מכאן הכלל, שמדינאים רבים חזרו עליו בצורה זו או אחרת: בפוליטיקה, הכל תלוי בעיתוי. … העם עומד כולו מאחוריה. ה״אוטונומיה״ כבר קמה — אך בצורה שונה מאוד מזו שאנשי קמפ״דייוויד חשבו עליה. … משה דיין הכריז עוד קודם לכן שהוא מעדיף את שארם־אל־שייח׳ בלי שלום על פני שלום בלי שארם־אל־שייח׳. ביום־הכיפורים 1973 חצו המצרים את התעלה. כאשר הסתיימו הקרבות הנוראים, שבהם נפלו אלפים משני הצדדים, נשארה אר־מיה מצרית ממיזרח לתעלה.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 11
האם לאברש׳ה טמיר דרוש עור ילד, כשיש לו כבר ילדים? התשובה היא: לא, אני לא צריך, אבל הרי מדובר באשה שהתחתנה, ובוודאי שהיא רוצה בילד. … סינוס: נאנ ואושו ך • מבט לאחור, אילו הייתי צריו *לבנות את חיי על־פי הנורמה המקובלת, אז המסלול שבו הלכתי אינו טוב. אילו רציתי להתקדם בדרכים המקובלות, הייתי צריך להיות ״יועץ של,״ להיראות, להצטלם.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 26
להפתעתי נושאות כמה עבודות שמות תנכיים. כך יצירה בשם ״יציאת מצריים״ :קומפוזיציה גיאומטרית המעמתת פיראמידות עם כדורים בממדים ובכמויות משתנות. … הן תמיד מלאות עד אפס מקום. על גגותיהן קשורים ברישול־מה ובצורה הנראית מאולתרת פריטי ציוד שחייב להספיק לצורכי המשפחה למשך סוף השבוע ...יש איזו תחושה של נדרה שווה לכל. … תמרה הנערצת בכל אשר תפנה כאן אשר שלטה בארץ שלטון בלי־מצרים במאה ה־ .12 לפי המסורת, הובאו גופות שניהם לירושלים במסעי הצלב ונטמנו בה אך איש אינו יודע את מקום קבורתם...
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 41
דימיון רב מאוד בין פצ־צות־בגדאד ובץ ״העסק-ביש״ שקרה כעבור ארבע שנים, בקיץ ,1954 במצריים. • ב מצ ריי ם ניתנה הוראה לרשת- ,ריגול יהודית להניח פצצות במוסדות י-אמריקאיים, כדי ליצור את הרושם כאילו קבוצות־טרור מצריות פועלות נגד המערב. המטרה היתה לחבל בהתקרבות המצרית־אמריקאית והמצרית־בריטית שהחלו אז. … ועדת־החקירה החשאית שמינה איפר הראל — בבחינת ״המוסד חוקר את המוסד״ — הגיעה כמובן למסקנה שאין שום הוכחות לשום דבר. ועוד הבדל: העסק־ביש המצרי לא השיג את מטרתו. הרשת התגלתה, לאמריקאים נודעה האמת, יחסי מצריים־ ארצות־הברית לא התקלקלו באותה שעה (אלא רק כעבור שנה, כאשר הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר הושיט יד לסובייטים) ,והבריטים חתמו על הסכם עם מצריים לפינוי הכוחות הבריטיים מאיזור תעלת־סואץ.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 16
הלוי לא היה רק משורר והוגה־דיעות(מחבר הכתר׳ ,מהשיח בין מלך הכוזרים לחכמי־דתות שונות) ,אלא היה גם רופא מצליח(בין השאר, בחצרות־מלכים) ,סוחר (בנייר, דווקא) ופודה־שבויים (שגייס 33 די־נרי־זהב ושליש כדי לשחרר נערה יהודיה משבי נוצרי בספרד). אבל משהגיע הלוי למצריים, בדרכו לארץ־ישראל, משאת־נפשו, הוא החל מסתבך בצרות. הוא התעכב באלכסנדריה, שבה התארח בביתו של עמית, רופא יהודי אף הוא (אחד אהרון אבן אל־עמאני, ששמו העיד על מוצאו מעמאן, כיום בירת־ירדן) וניסה לשכנע יהודי מצרי שהתאסלם להתלוות אליו לארץ־ישראל ולשוב שם ליהדות. משהתלונן אותו מתאסלם אצל הרשויות המקומיות על הטרדה זאת, מיהר יהודה הלוי לצאת ממצריים ועלה על אונייה. מה שקרה לאחר מכן, עטוי בערפל.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 40
אם מכירת נשק על־ידי ישראל זה ליכלוך, אז צריך לסגור את העסק. כמה אלפי מישפחות מתפרנסות מזה? … הייתי בפגישה אחת, ראיתי ניירות, הייתי צריך להיות בפגישה שנייה ונעצרתי. אני לא יודע, אני לא עוסק בזה. … לא היה לי במה להודות. אני יודע שעכשיו צריך להגיד שאני מרגיש כאילו נולדתי מחדש, אבל אני עוד לא מרגיש כלום.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 33
— שאל מי ששאל, וכל העניין הפך למהתלה מרה) .כמה ימים לאחר־מכן, במוסקווה, יודה באוזנינו סגן נשיא ועד השלום הבינלאומי וחבר הסוב־ייט העליון, כי הוועידה הוכנה בלא שיקול־דעת מספיק מצר אנשיו. וגם זה: אילו היה מישהו מציע, למשל, לתבוע מישראל במפגיע להצטרף להסכם הבקרה של הנשק הגרעיני, או הפסקת תפוצתו — האם יעלה על הדעת שהיינו מתנגדים להצעה?! … וכך, כאשר אחרי שעות ארוכות ומתישות של ויכוחים מרים וטענות הדדיות, כשהכף נוטה פעם לצד זה ופעם לצר שכנגד, נראה היה כי הוועידה עייפה מן העימות הישראלי־ הערבי הלא־צפוי, וכי אם תועמד להצבעה, תזכה הצעת ה״פשרה״ הרוסית (שלא היתה מקובלת עלינו) ברוב בהצבעה דמוקרטית (ה״פשרה״ היתה: לגנות את הציונות, מבלי לציין מדוע, כלומר בלי איזכור הגזענות): דווקא אז, כשהכף נטתה לטובתם — קמו נציגי ״חזית הסירוב״ ,ובראשם סאדק הלבנוני וקאמאל גיטאני המצרי ויצאו מן האולם, כשהם מותירים אחריהם לא רק את חצי ה־מישלחת המצרית, את נציגי אפגניסתאן, הודו ותורכיה, אלא גם — הפלא ופלא! … לא רציתי להכביד עליו, מה עוד שהבן־אדם נראה מפוחד כמו טירון מבה״ר 4בהוראות ביטחון־שדה: נצור לשונך! האויב מאזין! ואל תדרוך על הדשא.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 29
כשהם מצליחים לארגן לעצמם א ת החיים בצורה מ תקבל ת על הדעת מופיע פתאו ם מצב חדש -הכוכבים נפטון ואוראנוס. … א ת ראש־השנה האזרחית אתםמת כוננים לחגוג הפעם 21ב מ אי - בצורה מקורית. נסי 20 בי 1נ י עות לחו״ל עלולות ל התעכב או להידחות. … שים־ 2 רו אותם רו ול־* 2י בינואר. אז ישתפר מצר *5 הרוח, תהיו מוקפים בם׳ * שאוהבים אתכם, והכל * ״ראה טוב יותר.
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 5
האם וה״אח״ .לא מכבי עלתה ממצרים והביאה את ילדיה לקולג׳ .עוד מימי ילדותה מכירה היא את המוסד הזה, וגישת ה.אחים׳׳ לתלמידים מוצאת חן בעיניה.
גליון 648 (16 במרץ 1950), עמוד 3
כמות זו היא פי שנים עשר ומעלה של נפח שבע הפירמידות הגדולות של מצרים, בביטון בלבד השתמשו פי שנים וחצי מאשר לכל הסכרים והבנינים של תעלת פנמה 1200 .מיל כבישים נסללו, 140 מיל של מסילת ברזל, שלושים מיליון יארד מעוקב של עפר וסלעים הוצאו ממקומם להכנת יסודות הסכרים, חפירה גדולה שיש בה כדי לטמון עשרים ביניני ״אמפייר סטייט״, הבנין הגדול ביותר בניו יורק ואולי בעולם כולו. … קנאה אחזה אותי מאז ומתמיד בשמעי על הצלחת רשות עמק טנסי. שם הוגשם חלומנו ולבש צורה מעשית. בצלומים ראיתי הרים קרחים, ממש כמו הרי הנגב או הרי ירושלים וראיתי את אותם ההרים מכוסי יערות כעבור שנתיים. … הרוח והמים סוחפים את הקרקע הפוריה. זאת ראיתי במזרח התיכון בצורה ברורה יותר מאשר בכל מקום אחר. המזרח התיכון הוא בית העלמין של ממלכות גדולות.
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 7
״זהו קולה של ישראל״ — היה מתחיל את שידוריו, שנשמעו על ידי מיליונים בארצות העולם הזה״ מם׳ 667 הי סי ק או ד • אבנר בגדים מנוקדים נפריטיטי, מרפת מצרים היפה (מימין) ופא־לאם אתונה , יוון אלילת (משמאל) לא חלמו כשעתה שתחוענה יום הולדתו הראשון של ...כית ספר לאופנה מטעם ״הדסה״. … בעלי התכנית יצאו, כנראה, מן ההנחה שכל האזרחים מצוידים כראוי בבגדים, ויש צורך בנקודות רק כדי למלא את הבלאי, לוא היו קרובים יותר להמונים, היו יודעים שזוהי הנחה מוטעית מיסודה, האזרח הממוצע אינו מצויד כראוי. … יתר על כן — לא יתכן שהאזרח יחכה שנים עד שיוכל לקנות חליפה או מעיל עליון. יש צורך במתן ״מפרעה״ ,היינו יש לאפשר לאזרחים להוציא מראש את הנקודות של שנה.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 18
ובאם כשמיים ואר־ן רחקנו /לפחות קשר קשרנו /הציני בעתונד 24 — .אביבי / למען תמצאני — נערת חלומותי. במרחב מצרים קרבן האהבה עבדאללה חאן היה משורר ערבי אמיתי, בעל נטיות רומאנטיות חזקות. … שכמוהו תאהב שחייה וציור, הוא מוסר לי תאור של צעיר חסון ונאה בן . 18,5נושאי ההתכתבות, סבור הוא, יבואו מאליהם. על כל הפונים* אלי בכל ענין שהוא, לצרת חמש מאות פרוטה כבולים. מאהב מעונה עכדאללה חאן* ״מי שאינו מכיר, הוא חמור ! … הוא פנה ל־בית־המשפט, תבע את החזרתו ללימודים, בתוספת פיצויים בסך אלף לירות מצריות. את רדיפותיו אחר השכנות לא הכחיש.
