חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 701 עד 725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 24
הצד הפסיכולוגי של המידהמה בצד המצר• * 4ה קרה פתאום למצרים האלה? 1 Jשאלה זו ניקרה השבוע בלבם של רבים — חיילים ואזרחים. ביומיים הראשונים של המילחמה, כאשר המצרים והסורים היו בהתקדמות, אפשר היה להסביר את הישגיהם בגורם ההפתעה ובחדוות ההתקדמות. … או״ב mבאניקה הבדל הבולט ביותר מתמצה במילה יוונית אחת: פאניקה. f Iבשתי המילחמות הקודמות — 1956ו־ — 1967 נאחזו המצרים פאניקה כבר בשלב הראשון של המילחמה.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 14
נודוה פגישת גוומיקו־אבן *ף* שעה היתד! עשר בערב כאשד ה מצרים את צבאותיהם במלחמת יום הכיפו( ן טלפון צילצל בחדר 610 במלון אמבס רים, לא המשיכו להתקדם. … הלאה: מדוע דורשים המצרים כי לאחר הפרדת הכוחות ונסיגה ישראלית מן התעלה, יורשו להחזיק שלוש דיביזיות בצד הישראלי, של התעלה? … הוא טען כי המצרים ביקשו להציב בו נים למסור את רשימות השבויים מייד כש־תיסוג ישראל (בדרום) לקוי ה־ 22 באוקטובר.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 49
אלוני, בן מושב ישריש, היה נרגש בגלל המסע ההיסטורי. בעוד שהרב־חובל קיבל כל פקיד מצרי שעלה על הסיפון בפנים חמוצות ׳ומודאגות -ולא הכין מתנות או מזכרות למצרים, שהיו כולם ׳נרגשים ומחייכים, הכין אלוני בביתו מזכרות ל אורחים המצרים וקיבל אותם כשימחה ובברכת סלאם עליכום. … יכל אוניה אחרית, שלא היו דגל מצרי עוד לפני שניתנה ההוראה, אשדוד, משה חרוש, את הדגל נימלץ על השלום בשפה הערבית. … ירק כאשר עבריה ׳אשדוד יא׳ת התעלה, והתברר כי המסע הצליח, השתחרר מנדלוביץ ממתחייו שהאוניח עיברה את חסווים, כי המצרים יתחרטו ולא יתירו את מעברה. לכן החליט לשמור על פרופיל נמוך, ולהתגנב כימיעט יאל התעלה.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 18
הישראלים מתלוננים שהמצרים מציקים להם. בשבת שעברה היה עמי דורון, תושב אילת, על סיפון ספינה קטנה שנעצרה על״ידי מישמר״החופים המצרי. … התעכבנו שם כמה דקות, ואז התחלנו להפליג בכיוון אילת. המצרים ראו שהיינו קרוב מאוד לחוף, ואותתו לנו לעצור. … . • איד נגמר הסיפור? המצרים ביקשו מאיתנו להתלוות אליהם לאי־האלמוגים, שהוא הבסיס שלהם.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 29
הוא הגיש בקשה לצו־על־תנאי נגד שרות בתי־הסוהר, שינמק מדוע לא ינכה מתקופת־מאסרו (תשע שנים) את השנה־וחצי שישב בכלא מצרי. רחל 26 ארוסתו מזה ארבעה חודשים, ניצלה את ההזדמנות כדי לראותו. … נעברה עבירה, בכך שהפסקתי את המאסר בתקופת העדרותי, ישבתי בכלא מצרי, שהוא חמור יותר מהכלא הישראלי, ושם נשברתי מבחינה רוחנית וגופנית משך שנח וחצי. … לאחר שאני ברחתי מהכלא הישראלי, נעצרתי על־ידי שלטונות מצריים בכלא מצרי. אילו היו יחסים תקינים בין שתי המדינות, הרי שהייתי מועבר לכלא ישראלי, כפי שצריך להיות נהוג, ובהעדר יחסים תקינים בין שתי המדינות, לא התאפשר לשלטונות מצרים להחזירני לכלאי ישראלי כאסיר בורח.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 14
״בעוד זמן קצר תיפול הכרעה חד־משמעית בחזית המצרית בקרב הכרעה של שיריון, ובתום אותו קרב לא הייתי רוצה להיות מצרי אמר למחרת היום שר-הביטחון משה דיין. … אחרי עשרה ימי קרבות, אחרי אלפי קורבנות ואחרי אבידות בציוד ובכלי־מיל־חמה בסדרי גודל אסטרונומיים במושגים צבאיים, הסתבר כי המילחמה לא הוכרעה. היא לא הוכרעה לא מבחינתם של ה מצרים והסורים, ולא מבחינתם של היש ראלים. … • תפיסת מאחזים הן בגדה המזרחית של תעלת סואץ לגבי המצרים, והן ברמת- הגולן, לגבי הסורים. • התבצרות וכניסה למיגננה מפני אפשרות של מיתקפת נגד של ישראל.
גליון 1993 (12 בנובמבר 1975), עמוד 3
הבעייה היא שישראל מחפשת את מטוסי שנות השמונים, משהו אמריקאי, ואלקטרוני, אם אפשר. אולי מצרים? זה נשמע הרבה יותר טוב. גם מצרים במצב לוחמה. … מצרים מחפשת מטוס זול ומתוחכם, רב־תכליתי וחדיש, לרכישה בתנאים נוחים. צריך לשכנע את המצרים לקנות את הכפיר !
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 51
אבל מה שנראה בעיניו של פישר כסיפור מקסים, הסתבר כוויא דולורוזא בהמשך. הסיפור אמנם צריך היה להתרחש באמשטרדם, עקב ה צרכים ההיסטוריים שלו, אבל פישר קיווה למכור את הרעיון למפיק ישראלי. … אמנם היו גם לנו רגעי חרדה, כשבאל-עלמיין לחמו צבאות רומל בצבאות מונטגומרי, ובאלכסנדריה חששו שמא יגיעו הגרמנים לגבולות מצרים, אבל היתד. זו הפעם היחידה שאני זוכר כתקופה של אי־ביטחון עבור יהודי אלכסנדריה. … עד שבא מיבצע־סיני, ובעקבותיו גירוש יהודי מצרים על-ידי נאצר. אם כי יצאתי ממצרים לפני כן, הרי בשנת 1958 גורשתי ממנה הלכה למעשה.״ פישר, שבמצרים עסק בהפקת סרטים אמנותיים ותיעודיים, והתמחה בתולדות מצרים העתיקה ותיעודה הקולנועי לשימוש אקדמי, מצא עבודה בכל מקום אליו הגיע.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 2
השלמת הגשרים נעשתה אחרי שנותקו היחסים בין גרמניה המערבית ומצרים בעיקבות הכרתה של מצרים בגרמניה המזרחית ב־ . 1965 היתד, זו חברת הפלדה של קרוס, שבנתה את שני הגשרים. בניגוד להודעות הרשמיות המצריות הסתבר כי הגשרים אומנם ניזוקו בצורה קשה מאוד בפשיטות הישראליות עליהם באוקטובר .1968 לפי הדיווחים מגרמניה ״היתה העבודה ידועה לישראלים.״ כתוצאה מכך הסכימה ממשלת בון, חצי שנה אחרי ההפצצה, לשקם ולתקן את הגשרים על חשבונה במיסגרת הסיוע שלה למצרים. בגרמניה מצביעים על עובדה זו כחלק מנסיונה של גרמניה המערבית לחדש את יחסיה הטובים עם מצרים ובאמצעותה עם העולם הערבי כולו.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 25
אולם העננה שריחפה על ישראל השבוע לא היתד, קשורה בחללית אלא בחללים: בחיילי צד,״ל שנפלו השבוע בגיזרת תעלת סואץ, ובאותם 46 ילדים שנהרגו, לטענת המצרים, בבית־ספר שהפציץ חיל־האוויר. המלחמה א סון ב עי קבו ת איוו ל ד מצרים נזקקה לחמישה ימים כדי להכין את איזור בית־הספד שבכפר המצרי הזעיר באחר אל־באקר, לביקור עיתונאים זרים, מי אחראי ץ לא היה ספק כי היה זה בית־ספר שנפגע בהפצצה. … מי נושא באחריות על האסון המזעזע? האם היו אלה המצרים שהקימו מיתקן צבאי צמוד לבית־ספר, או ישראל שלא טרחה לוודא את ייעודן של המטרות שהופצצו? … את הדרוזים לג׳בל דרה ז״ שאל סמיח בחמישה ימים אלה היו המצרים צריכים שאלה שנותרה ללא תשובה. לפנות, כפי שהוכיחו צילומי־האויר שנעשו !
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 7
הגזר מלפ נים היא דופן התעלה. מעליה נראים שקי־החול של העמדות המצריות, מהם יורים המצרים לעבר כוחותינו. … 1ךןי |יןך | ח קנטרר, המערבית, מתוכה הציקו המצרים ל־ 1 1 1 ^ 11 # 4 11 # 111 11 1 חיילי צה״ל בחודשים האחרונים וגרמו לאבי דות — הרוסה ובוערת בעת שנוחתת עליה הפגזה צפופה. … פגיעה בבית הצלף 1מתוך בניין צהוב שבתוך חורשת אקליפטוסים, ליד קנטרה, הפריד צלף מצרי את חיילי צה״ל במוצבים. פגז זרחן שפגע במרכז החורשה הצית אותה וגרם לדליקח — שהאירה את כל השטח.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 29
איש מן ה־ 16 לא הופיע. הסביר עורך מצרי :״מה י שי אנחנו רגילים לקבל הזמנות למסיבות ולא ללכת, מבלי להודיע על כך מראש. … פעם נכנסו הבן־אלישרים למיסעדה וראו שם את גדול הסופרים המצרים, נגיב מחפוז, כשהוא מוקף מעריצים. … עיתונאי אמ ריקאי הזמין 16 מצרים למסיבה, והודיע להם כי גם השגריר הישראלי ואשתו יהיו בין הנשיא ודא שבממשלה:בן־אדש ו עם סאדאת ודד בגין
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 3
יצאנו מקסטינה עם אור ראשון דאש הממשלה יצחק רבץ יציע ב־קרוב לממשלה לקיים שיחות כלתי־פורמאליות עם נשיא מצרים גמאל עב־רול נאצר, כנישוש ראשוני לקראת הסדר שלום סופי כין מצרים וישראל. … בשיחה עם כתבי חוץ אמר מר רבין, כי ״מלחמת יום הכיפורים הוכיחה כי מדיניות הציפיה לטלפון, שנוהלה על־ידי ישראל, פשטה את הרגל ולמרות כל הכאב הכרוך בכך— עלינו להסיק את המסקנות״. ראש־הממשלה הוסיף ואמר כי ״נא צר איננו רק נשיא מצרים, אלא נשיא הערבים כולם״ .לדעתו, נהנה נאצר מאמון המלכים הערביים סעוד, אידריס עבדאללה ורק הוא יכול להוציא את הרוח ממפרשי אש״ף, בהיותו, בעיני לכתבנו נודע כי יוזמה זו של ראש הממשלה באה בעיקבות פירסומים ש־ 4היו לאחרונה, לפיהם יציע שר־החוץ יגאל אלון שיחות בלתי־פורמאליות עם חוסיין מלך ירדן. ראש־הממשלה פוסל מכל וכל את הצעת אלון, מאחר שהוא רואה ביחסי ישראל—מצרים, הפלסתינאים, מנהיגם היחיד והבלתי מעורער.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 56
דן פיינוו סוקר את הסוס המצד שנכה בפרס השני בפסטיבל ברלין אונסנדויה מדוע? ך א כל יום זוכה סרט מצרי לפרס, €בפסטיבל בינלאומי חשוב. ואין זה פלא. … זהו סרט רב־משתתפים, הפורש יריעה רחבה של אורח החיים בעיר הנמל המצרית הגדולה בתקופת מילחמת־העולם השניה, אבל מתכוון למעשה לדבר על מצריים, המצרים ויחסם אל העולם החיצוני — לא רק באותם הימים אלא גם בתקופתנו. … למשל: בעיני המצרים לא היה פסול בנצחון הגרמנים במילחמת העולם, ורבים מהם המתינו בכליון עיניים לצבא רומל שיבוא ויכבוש את אלכסנדריה.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 28
אני הייתי בעל הדרגה הנמוכה ביותר שם. סאדאת אמר אז בפירוש שצריך להתחיל להתעסק באירגונד, וקידומה הפנימי של מצרים, ואם ישראל היתד, רק מראה סימני נכונות רצינית לנסיגה מסיני, היינו נדברים עימה. נקודה זו בדברי סאדאת אז — הרצון להתרכז בענייניה הפנימיים של מצרים — קסמה לי, וגרמה לי להעריכו כאדם חכם. … עליו תראה׳ לטוות ארוך ברור לי שלא הכסף של פייצל וקדאפי יבנה את מצרים, ולא הסיוע הסובייטי. אחרי השלום אנו נסלק את הרוסים (מראה על נעלו — ״נדרום אותם״) .רק העם המצרי לבדו, ובמו־ידיו, לאט־לאט, יבנה את מצריים החדשה, כמו שבונים בית.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 13
מבחינה כמותית נפלה אומנם המסה של הצבא הסורי מזו שריכזו המצרים בחזית תעלת סואץ. אולם בעוד שהמצרים היו צריכים לפזר את סוללות הארטילריה וקני הטנקים שלהם לאורך חזית של כ־160 ק״מ, עשו זאת הסורים לאורך קו גבול של כ־ 70ק״מ בלבד. ובעוד שהמצרים היו צריכים לבנות קוי הגנה מהתעלה עד קהיר, במרחק 110ק״מ, הרי קוי ההגנה של הסורים פרושים עד דמשק הנמצאת במרחק של 70ק״מ מהגבול, כך שבאופן יחסי הצליחו הסורים לרכז יותר ארטילריה ויותר שריון על קילומטר מרובע מאשר המצרים בתעלת סואץ. … בחזית התעלה אין כמעט ערך מעשי למספר הטנקים שמרכזים המצרים שם, כיון שהם יכולים להשתמש בהם לכל היותר כתותחים מתנייעים.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 36
כן הושפעו המצרים שבסיני מהופעת כוחות ודגלים ציוניים בולטים על אדמה מצרית ובמרומי הרמפות המצריות, השולטות היטב על עורפם. … גוררת סיכויים טובים להשתלטות על האיום ער קאהיו בחינת ״דרכי-הפעולה של האוייב״ ,תי טה גם היא להעדיף את הכוונת המאמץ העיקרי של מיבצע הצליחה, ממערב התע לה, לניתוק ארמיה .2כזכור, היה הריכוז העיקרי של כוח מצרי מחוץ לסיני מצוי אז באיזור קאהיר. … בקבלנו כנתון כי ההפתעה אשר נגרמה למצרים היתד, נוצרת בכל מיקרה, הרי העובדה, כי לשם האלטרנטיבה הצפונית נדרשה חציית תעלות החיץ הצפוני וגם כניסה לשטח המעובד עד איסמעאיליה, מא בדת כל משמעות שלילית מעשית.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 29
מתחת למוזלמאנים הנשיא סאדאת וראש־הממשלוו מנחם בגין, מלווים באישים מצרים ושמזוי־ראש ישראלים ומצרים מתחת לתמונה המפורסמת התופסת קיר שלם ביד־ושם, של יהודים במחנה־ריכוז. באמצע התמונה: מחקן, מאחור, מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה הד״ר כיפה כזו. אחר־כך הסביר עיתונאי מצרי, כי סאדאת לא שמע את בקשת האוזנר. … פניו של סאדאת היו רציניים וכבדים, אם־כי שינו את הבעתם מתדהמה לעניין, מקשב לתמיהה, בין מוצג לתמונה. מדי פעם שלף הנשיא המצרי מימחטה לבנה מכיס פנימי של מיקטורנו וניגב זיעה ממיצחו.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 6
על מקרה אחד, המסביר את אורח פעולתם של טייסי מצרים, סיפר מאוחר יותר גמאל עבד אל־נאצר בספרו: ״זוכר אני סוד שמור של הקצינים החופשיים. … חסן איבראהים ועבד אל־לאטיף אל־בגדאדי לא הססו ואמרו שיש באפשרותו של חיל האויר של מצרים לבצע המשימה• אך כיצד? מצרים טרם נכנסה למלחמת ארץ־ישראל. … אך הפגיעה הקשה לא עברה ללא נקמה. ספיטפייר מצרי נפגע, נחת נחיתת אונם ליד הרצליה.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 20
השבוע, כאשר מת פארוק השמן במסעדה רומאית, לא בכה איש במצרים על מאור־ד,עיניים שכבה. אבל המצרים זכרו. … הם שיכנעו את פארוק כי האנגלים הם האוייב מספר 1של האיסלאם, וכי מלך מצרים חייב להנהיג את המלחמה באימפריאליזם הבריטי. … גם כאשר הפציצו האיטלקים את אלכסנדריה, ופלשו לתוך שטחה של מצרים, סירב להכריז מלחמה. הוא הודיע כי תוקפנות זו מכוונת אך ורק נגד האנגלים, לא נגד מצרים, הורה להרחיק את הכוחות המצריים מאזור הגבול.
גליון 724 (13 בספטמבר 1951), עמוד 14
הם החזירוהו כדי להרגיע את הלאומנים ולמנוע התערבות של צבאות מצרים, סוריה, עיראק, סעודיה, שירצו לשחרר את ״אחינו האצילים״ מעול האנגלים וגרוריהם. … אך מאחורי הקלעים שלטת טודה הקומוניסטית, המוסיפה את חלקה לערעור כס המלכות של מוחמד ריזא. מצרי ששה מיל, ב דו דלבוגד בעצם הימים שסערת הלאומניות סביב חוזה 1936 הגיעה לשיאה יצא חאפז עפיפי, אחד ממנהלי הבנק הלאומי המצרי בהודעה צנועה בעתונות: לדעתו לא היה חוזה 1936 אסון למצרים. … במאמר ראשי שהופיע בעתון אל־מצרי מוזהר עפיפי באשא מהידרדרות במדרון הבגידה.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 26
עד כל סירה התנופה דגל המדינה. כשעה 07.00 פתחו המצרים באש, כמצופה. הקרב על נזיבצע־ברק נמשל שלושת ימים ולילות. המצרים טיבעו את כל הסירות הישראליות. צד. … כמשך כל התהליך המביש הזה, במשך שש שנים ושלושה חודשים, מאז הביקור ההוא של דיין בקנטרה ועד לכיבוש המעוזים בידי המצרים, לא נערך שום דיון מדיני או צבאי על תפקידו של הקו ויעדיו.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 27
.מכת־נגד זו אפשר היה שתיעשה על־ידי כוחות של דיווחיה ,7אך אפשר היה גם שמייד לתחילת ההתקפה ברפיח ישלחו המיצרים תיגבורת מכיוון ג׳בל־ליבני ואולי אף מן התעלה. … ביוון שהמיצרים תיבננד הגנת סיני באמצעות שלושה ״קווים״, שתפשו את כל עומק חצי-האי, אכל רק ״הקו הראשון״ היה תפוס כמלואו, הרי השמדת צכאם יבלה להתבצע במלואה רק באשר יתייצב צה״ל על התעלה, או סמוך לה, יקדים את המיצרים הנסוגים מ קידמת סיני כהגיעו שמה, וימנע את תפיסת שני הקווים העורפיים ככוחות גדולים. … אריק -שרון קבע כי שהות של 24 שעות־מנוחה למיצרים, אחרי 24״שעות ההלם״, היתד, מאפשרת להם להתנער מהשפעת ההלם הראשוני.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 39
בראיון לחדשות, שפורסם ב־ 8באוקטובר, אמר הד״ר :״לדעתי, המצרים לא יכלו לעשות יותר ממה שעשו. היה חושך. … המסקנה של הקורא הרגיל: שהאנשים גססו במשך חמש שעות, כשהמצרים מתבוננים במחזה באדישות או ברישעות. … לתופעה זו יכולים להיות כמה הסברים: העדר חובש מצרי במקום, פאניקה, אובדן עשתונות, חוסר־תושיה ואי־היכולת לקבל אחריות.
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 3
אולם הוא לא יטיל את עצם קיומה של ישראל על כפות המאזניים. אך אדם המאמין שיש צורך בהכרעה צבאית אמיתית, במלחמה־מונעת שתכריח את המצרים לבקש שלום ולהפסיק את המלחמה, במערכה שתסיים סוף־סוף את המלחמה שהחלה בדצמבר — 1947 אדם כזה חייב להתכונן ברוחו לקרב שונה לחלוטין … ולעומת זאת, האשלייה הפאסיביסטית : ברית-המועצות תרסן את המצרים ולא תתן להם להגדיש את הפיאה. כי מלחמה במרחב תפריע להפגת המתיחות הבינלאומית. … הסובייטים אינם טועים בהערכת השליט המצרי ומשטרו. המעשה הראשון של מועצת־הקצינים אחרי עלותה לשלטון היה, בשעתו, לתלות פועל קומוניסטי שארגן שביתה׳.הטוב־ייטים יודעים כי עבד אל־נאצר הוא מצרי לאומני, המקיים קשה, במובן, לדעת מראש בל מה שעלול דיקטאטורה צבאית, אוייב מושבע של המפלגה הקומוניסטית לקרות כתנאי קרב.
