חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 7,551 עד 7,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 18

אחרי מסע כזה של מפלות וכשלונות, יותר כדאי לשבת בארץ. ואם אני מגיע כבר למצב שבו אני צריך למתוח ביק רת, האמינו לי שאני עושה את זה בלב כואב ולא בשמחה גדולה. … אני חושב שבמקום לשלוח קבוצות כדורגל לצרפת צריך לשלוח את נציג ההתאחדות, שיראה איך מעודדים ספורט. … כולנו התפללנו לאלוהים שיוציא א תנו מהצרה הזאת׳ ואז ננצח בשבילו — אפילו את נבחרת הונגריה.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 27

בבוא המלחמה, הפסיק את לימודיו, התגייס כצוער לאחת היחידות הקרביות המהוללות ביותר של אנגליה. כאשר יצאה יחידתו למצרים, במסגרת הדיביזיה הממונעת השביעית, היד, רוי פאראן מפקד טאנק, ,בדרגת סגן־משנה. … אולם אך הספיקו לרדת לחוף, במיפרץ סודה, הופיעו מפציצי שטוקא גרמניים, הטביעו את האניר, שהביאה אותם ממצרים. פאראן יצא בטנק שלו ללחום בנחשולי הצנחנים הגרמניים, שכיסו את פני האי כולו וחיסלו את איי ההתנגדות הבריטיים אחד אחרי השני. … ״אני רק רוצה לעסוק בעבודה שבה אין צורך בנסים כדי להישאר בחיים.״ כיום אפשר לראות שלט !
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 4

קו הממשלה בעתיד יחיה: חנח וראח, שחוא יתקו הרשמי של מעצמות המערב, לגבי התוצאות האפשריות מאיחוד סוריוד מצרים. • ישראל תנפה להתקכל כהכרה כמועצת האירופית, אשר כה הכרות ארצות אירופה המערכית. … מרוגזת חזרה צפונה, עברה את המרחק לבאר־שבע בארבע שעות וחצי, ויצאה את הארץ הקדושה. בצורה זו נתקלה הגברת מקלין בתופעה ישראלית נפוצה מאד: המלים, שהן מטבע עובר לסוחר בישראל, אינן אומרות תמיד את אשר נדמה כאילו הן אומרות. … מר• מזוין .בסן בינואר, ב־ 31 בו וב־ו בפברואר, הופתעו דיירי אחד׳ הבתים ברחוב דיזנגוף בצפון תל־אביב מתכונה רבה באחת חדירות, שהיא שקטה בדרן כלל רק לאחר זמן נודע לדרי הבית ההוא ברחוב דיזנגוף, כי במשן שלושת הימים הללו נערן באותה דירה המושב השביעי של מליאת הועד המרכזי של סק׳־י בצורה דרמתית זו, לפי מיטב הסממנים של רומן־בלשים טוב, החל השבוע סיפור גדול במעריב.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 9

הזרויות ׳*סורית) • האמרשילד בבר קיבל את הסכמתם העקרונית של המצרים לשחרר את צוות ״דורון״ .הנדסה פל כד טרם נמסרה רשמית לישראל, מאחר שמזכיר האריה רוצה להביא את הידיעה לממשלת ישראל כהישג אישי, מהו ד בתנה לפתוח פתח לחיתורים ישראליים תמורתה. … במקז־ח וישראל תסכים להצעות האסרשילד, יודיעו המצרים רשמית על שיחרור חמשת הדייגים הישראליים. … טענה מרכזית בוזעמולת־חנגד של (המשך מעמוד )6 אלפח־ לב־הר, עורך המסיבה, בהאשמות המירות ביותר. פעולת־הסחה .״תחי ידידות ישראל־צר&ת, בוז למוכרי הוויזות!״ נשמעה לפתע צעקה מפי אורח אלמיני באחת מפינות האולם.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 10

״ צעקו הרוסים ־ ״פורם סעידר צעהו המצרים ־ ״שו תקרית כפס! דם אחד יכול להשתגע ברחוב: זה מעציב. … איצטדיון. קבוצת מחצצרים, במדים לבו הכריזה בצורה זו על פתיחת הפסטיבל. באותה שניה ממש נכנסה שורה אר של גברים ונשים אל תא־הכבוד. … ן ה שלוש כדיוק, נשמעה תרועת חצוצרות מכיוון המעקה הימני של ה־ מ שלחת המצרית של. ב תמונת־טנק של. בהתלהבות על־יז את הפרחים.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 13

אולם אין זה מן הנמנע כי פלישה עיראקית תגרום לפלישה נגדית מצרית, או להתקוממות פרו־מצרית מבפנים. … ידו היתד בהפיכה שסילקה את גלאב באשא והשליטה את הקו החדש, הפרו־מצרי, בחצר הסניף המערבי של משפחת ההאשמים. … לפי צו של השופט, נאסר על העתונות לפרסם את שמה של המרגלת או לגלות את זהותה בכל צורה שהיא. תחילה נראה הדבר מובן מטעמי בטחון.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 12

דברי בורגיבה לא באו כ״אכס־פרומפט״ ,כ״התפרצות -רגעית, אלא קדמו להם דיונים באותו נושא על דפי ה־עתונות הטוניסאית, דיונים ששלטה בהם אותה רוח: חיפוש דרכים להתקרבות ערבית—ישראלי ת. ...כ מו ב ן שעדיין נשאר חשש רב שמא אין בהצהרתו של בורגיבה משהו מעין טכסיס: להוכיח ל״סטייט־דיפרט־מנט׳ כי אכן המדובר ב״שלום׳ באזורנו וכי אין, איפוא, לאמריקה צורך להיענות לתביעות הזיון הי שראליו ת ...ברם, אס אין כאן חתרנות ערבית נוספת, יש לנו בהצהרה ההיא עניין. … בורגיבה הוא יא רק המדינאי הערבי הראשון שהעז לומר דברים ברוח זו בגלוי במדינת ערבית; אף מבין מדינאי המערב לא היה מי שיאמרם בפומבי בארץ ערבית בזמן האחרון. גם בורגיבה עצמו לא דיבר עד בה בצורה זו, ורק לפני זמן לא רב. בעת ועידת ראשי מדינות אפריקה, היה הוא אשר נשא את הנאום הקיצוני האנטי־ישראלי שאותו לא יכול היה נאצר לשאת מפאת היותו המארח. … הובאו לפניו גם מספרים על כלכלתה של מצרים, ועל הסתבכותה הנואשת המונעת ממנה כל התקדמות בפיתוחה.
גליון 1473 (24 בנובמבר 1965), עמוד 19

כלומר: האנשים המזדהים עם מאבקי השבועון המסויים ועם גישתו הפוליטית. לגבי אלה היה צורך להפוך את ההזדהות הפאסיבית לאקטיבית. … (ציירנו בנפרד מעגל רביעי — -הרחוב הערבי — אך בעיותיו היו שונות לגמרי, והיה צורך לדון בו לחוד. עוד נחזור לכך). מובן שזהו תיאור סכימאטי בלבד. … * ניתוה טאקטי עורר צרור שלם של בעיות מעשיות, שהיה צורך למצוא להן פתרון. !*למשל: האם להלך בגדולות, או להיפך?
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 16

שום כוח אחר המתייצב עתה בבחירות לא פירט מעולם את דיעותיו בצורה כה מפורטת, ממושכת ורצופה כמו השבועון המסויים. … המאבק בין שני הגרמנים מתנהל במישור גבוה יותר, ומגיע לשיאו במשחק קלפים, המצולם בצורה מצויינת. הגרמני הצעיר יוצא כשידו על העליונה. … מאבק הקלפים בין שני הגרמנים הופך למאבק על האשד, ומסתיים בצורה קצת מוזרה וקלושה. הסיטואציה של הסרט אינה מקורית.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 18

אנו יודעים כי בכל מפלגה יש חברי־כנסת, המכירים בצורך להנהיג קוורום* בבית הזה. ההשקפה של חובת קוורום אינה מתחלקת לפי קווים מפלגתיים. … תריסר חברי־כנסת מעבירים חוק העולה לאזרח תריסר מיליונים לירות, ולעתים תריסר תריסרים. צורך בשם אחד וכו׳, יש ואני שואל את עצמי: לשם מה בכלל יש בהצבעה כזאת? … מה לגבי הפיקוח על הרשות המבצעת? גם לשם כך אין צורך במליאה. מזכיר־הסיעה יגיש שאילתות, השר יענה ישר לעיתונות — אם הוא יענה בכלל.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 21

הדדון (המשך מעמוד )9 סכין בגבו של בן־גל, מדוע המעיט בחשיבות נשק־הקטל המצרי, מדוע גייס לצורך זה גם את סגנו ודוברו — דויד בן־גוריון. כך נוצר מצב אבסורדי: בית־המשפט השווייצי מוקיע את פיתוח נשק־ההשמדדי במצריים — ואילו ממשלת ישראל ממעיטה בחשיבותו. השוזייצים פועלים לטובת ישראל — וממשלת ישראל פועלת לטובת מצריים. או, לפחות, לטובת גרמניה. שם מה?
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 6

הוא מדבר בפירוש על ״אומה״ (כערבית:קאומיה) כורדית, אותה הוא רוצה לראות בחכרה בשותפות האיחוד הערכי. אך מובן כי נשיא מצריים אינו יכול לתמוך במרד הכורדים באופן פעיל ונמרץ, כי אינו רוצה לאבד את אהדת הערבים בעיראק. … מאלף מפי ידיד, ששוחח על כך ארוכות עם נשיא מצריים, לפני ימים אחדים. עבד אל-נאצר גילה יחס אוהד מאוד לבודדים. … בי כמצב הנתון, רק אנו מסוגלים לפעול למען האינטרס העליון של ישראל בשטה הכורדי. הו אינטרס זה? דומני כי אין צורך לפרטו. .הוא ברור לגמרי לכל המעורה 1* 1בבעיות המרחב.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 7

שגרירי המעצמות כבר הביאו את הסעיף הנידון. לידיעת הממשלה״ ,ועם הודעת נשיא מצרים על הצטרפותו, הפכה אי־הצטרפות ישראלית בלתי־אפשרית לחלוטין. … האיש: * מאוזר ששני מוני הייצור שווים בשלבים הראשונים, דרושה פעולה של כמה שנים עד לבוא הרגע בו יהיה צורן בהחלטה סופית• כשם שהינשוף זקוק לחושך, כך זקוק הבטחוניסט לאווירה מלחמתית. … אבל אום רעב אינו יכול להיות בררן, וגולם־שלג ח ״כ כך גוריון כבריכה מאחורי שארל תזאו יתלה ביום־שמש את תקוותו גם בענן הקטן ביותר המופיע באופק. עתזמת תו צרת ״הארץ״ ״התוכל להגיב על טענתם התדירה של מבקרין, לפיה אתה פשרן יתר על המידה, ונוטה לעקוף בעיות בלי לפתור אותן?
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 10

הבמה: מישפט־דיב ה, אותו מאיים הסוכן־המיליונר המצרי קאמיל להגיש נגד השבועון הגרמני דר שפיגל, בקשר עם גילויי השבועון על פעולתו למען הרכש המצרי. … זו, בעזרת תקציב ואנשים בעלי מקצוע ו־נסיון, תפתח את החוף הישראלי בצורה צזו, שיהיה ניתן לנצל את כל חופי הארץ המתאימים לרחצה. … הוא התייצב בתחנת המשטרה, ביקש לשחרר מיד את הילד• הקצין התורן לא חיפש לעצמו צרות. הוא הבין כי קשריו של ורהפסיג עם שר־המשסרת עשויים•׳ להיות חזקים מטענותיו של קצין שהוא פועל כחוק.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 23

עם חריקת בלמים שהזכירו לי ייללת חתולים, הגיח מאחורי אוטובוס כבד, ומשום שהמכונית שלי חסמה לו את המעבר ברחוב הצר, החל לצפור את צפירת האימים של האוטובוסים. … הוא הודה לי ונתן לי אש. הגפרורים היו מתוצרת מצרית .״טוב לראות אותך שוב״ ,אמרתי לו. … בעל המסעדה היה אבו־יוסוף ואני הייתי שבא בתמימות והולך בתמימות, שאין הוא עוסק בפוליטיקה ושאינו אוהב את המצרים, רזה, אך היתד, לי לעומת זאת, חברה בשם יונה.
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 19

הדחף המקופח, הצמא לראות את אברי־המין של המין שכנגד, עלול לבטא את עצמו בצורה הקיצונית בהפרעה של הצצה. זהו הגורם המביא בריות להסתובב על גגות הבתים ולהציץ דרך חלונות חדרי־השינה. אחרים מספקים את הדחף המקופח בבילוי לילות בגנים צבוריים, שם הם משקיפים מאחורי שיחים אל משחקי האהבה של נאהבים על הספסלים. בצורה מעודנת יותר, מתבטא דחף מקופח זה בגילוי עניין בספרות או תצלומים פורנוגראפיים, במשיכה שיש לגילויי עירום בקולנוע או בצורה מוזרה ופופולארית יותר — התמסרות לרכילות. … נקמת קוטד־הנשים. זהו, מגלה הסרט, זהו המקור לכל הצרות — הנשיקות. רק תתנו לילדים האלה להתנשק ללא פיקוח והשאר כבר יבוא מאליו.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 7

לבסוף, ארבעה חודשים אחרי מהפכת זריזי׳ הסכים לנסוע איתי לתל־אביב ד,פגשתי אותו עם החבר שרגא נצר ממרכז המפלגה׳ ושם הסכים מבחינה עקרונית להצטרף אלינו. … כל העניין עבר לטיפולו של יעקב חלפון, שהיה צריך לראות מידי פעם, מה המצב. אין לו שום מעמד במפלגה, אבל הוא מטפל בשומרי־ראש ובמד־רנים מטעם המפלגה. … יותר מזר, איני יכול לא מוכן להיות קרבן לחישובים צרים של לומר. טוביהו ואחדים מחבריו במרכז המפלגה.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 11

אולם החשוב מכל, כי הפרשה נסתיימה בהפי-אנד מפואר, הוועדה קיבלה את החלטתה פה־אחד. הצרות הממשיות התחילו רק לאחר ההחלטה. כי, אם להתבטא בשפה עדינה, הסתבר שהחלטה זו הייתה מוזרה במקצת. … משמע שלוש הצעות, שלוש הצעות מחיר. לפיהן צריך הסקר לעלות: או 268 אלף לירות ; או 400 אלף לירות ; או 630 אלף לירות. … ״שלחנו מכתבים לכל הרשויות המקומיות, לכל המועצות העירוניות, ולכל הגורמים הקשורים בעניני תחבורה. צריך היה להסביר את עצם מושגי היסוד של תיכנון תנועה, את עצם מטרת המשרד שלנו.״ אולם כל זה שייך לפרהיסטוריד.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 10

מודיע מיוחד, מתושב ה החדשים של יבניאל, מי שהיה איש משטרת הסמים במצרים, החל לרחרח אחרי הנשק שבידי בחורי המקום, מסר אינפורמציה בתשלום, למשטרה. … ״נכון שיש חוק,״ הסביר אחד היבניא־לים ,״אבל זאת בעיה עדינה שצריך לכתור אותה בדרכי־נועם, ולא בהלשנות וחיפושים. … במקום ההיסטוריון היהודי המומר, יוסף בן־מתתיהו פלביום — צריך להיות: ההיסטוריון יוסף בן־מתתיהו פלביוס.״ כך מנע מכון ויצמן את סילוף הדים־ טוריה מבוטניקאים וחובבי צמחים בישראל.
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 19

הוא היה צריך לפטר אותך בעצמו!״ יריבו הראשי של בן־גוריון במפא״י, פנחס לבון, היה עסוק אותה שעה בהופעותיו הציבוריות הראשונות מאז הבחירות. … הוא פנה לשוטר התורן, ביקש לקחת את רכבו בחזרה .״לכך אני צריך הוראה מקצין משטרה,״ ענה השוטר הטוראי. … כאן התוצאה תמיד ידועה מראש!״ העולם חזה 265ו מצר 7ה17 נת צוזרמש1נ 7זן אשר חצה 1 ,)17 היתר, חתונתו של הפרופסור הירושלמי, יעקבטל מון.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 10

כאילו הצענו שיקום שלום רק בין ישראל והמדינ ה הפלסטינית, מבלי שהדבר יהיה ק שור בהסדר עם שאר מדי- נות־ערב, ובעיקר עם מצריים. אבן יודע, כ מו בן, ששתי ההנחו ת כוז בו ת. … ו ב או תו כאוס (״היונה שלא היתר,״ ,דו״ח לבוחר, העולם הזה ,)1643 נאמר בפירו ש, בין השאר : לשמור על זיקתה של מדינת ישראל לעולם היהודי, ואת זיקת פלסטין לעולם הערבי ...נעודד אותם (את מנהיגי פלסטין) לקיים מגע עם נשיא מצריים, ותוך כדי כך לתווך בינו ובין ישראל, כך שהסדר מדיני ישראלי—מצרי יהיה צמוד לחוזה־השלום הישראלי—פלסטיני.״ זו הי דוג מ ה קלאסית של שיטת אבן — שיטתו של עורך־ דין מוכ שר, המעלים כל דבר שאינו נוח ל טי עון שלו. … הוקם מיבנה־יחסים מסויים בין ישראל לבין ארבע מדינות ריבוניות: מצריים, סוריה, לבנון וירדן. באותם הסכמים היתר.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 38

השבוע אל תצאי לקניות. צרתן הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן אפילו לסבול לשם כן, אן אינן יודע ללכת עד הסוף, מתי שצריך. … הוא גם יהווה עבורן סימן לפתיחת תקו- פת־חיים חדשה. אין צורך למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב יותר. … סתם רצח, רצח מתוך טירוף, המבוצע על־ידי כוכב מזדקן בשם טוני קורטיס. זה צריך להיות כאילו סרט דוקומנטרי, למרות שלא ברור מה החשיבות הרבה של שלושה־עשר מיקרי רצח שצריך להראות אותם באופן כל־כך מדוייק, כאילו היו מאורע היסטורי חשוב.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 19

מצבה לעוד ניסיון אבוד לבלום את התקדמות הצבא המצרי לעבר תל־אביב. ומשלושת המיגדלים — דרכי־עפר וכבישים, העוברים דרך שדרות ופרדסים, אל מיגדל־מיים אחר. אף הוא מנוקב ומצולק: נגבה, הקיבוץ בו ניתקל הצבא המצרי בדרכו לתל־אביב — ונשבר. הלאה — עמוד שיש המזדקר לשמים בחולייקאת, ועליו חרותים שלושה חיצים — ועשרות שמות. … מדוע לא להפוך את ירושלים לאזור ניטראלי לחלוטין? אך כל זה צריך להיות קשור בהכרה מוחלטת בריבונותה של ישראל
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 19

טרישיה, שקראה את סמולנסקין, סיפרה על עוד ילד קטן, שחלם על ירושלים. דייוויד קרא את צור וירושלים׳ אך על זה לא היה מוכן ע שוחח ב- נוחכות הגבירות. רק פאט לא חשה צורך להתחלק בחווייו־תיה עם איש. היא ישבה בפינה, אפופה סודיות׳ וידה ליטפה את דבר הפועלת הטמון בכיסה. … 8ע 0נ 106 1מ ר 01ט ,״ 8אמר ניב־סון בכאב. בשלב זה לא יכול. היה שגריר מצרים לשלוט בריגשותיי, ופרץ בבכי קורע לב, עד שנאלצו להוציאו מן האולם על כפיים.
