חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 801 עד 825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 24
למטוסי ההובלה והנוסעים שהיו ממיסים את קציני הצבא המצרי מדי חודש לחופשה במצרים, ומחזירים אותם יחד עם מטען של עתוני השבוע ודואר לחיילים. את האספקה הכבדה יותר ואת מי השתיה, הביאו המצרים למקום באניות־משא, שעגנו ליד המזח של שארם אל־שייך. … ואז נתעוררה בעיה עדינה : אצלנו, היה מפקד החטיבה נוטל את חפציו בידיו ועולה על הג׳יפ. אבל סגן־אלוף מצרי משאיר דברים כאלה למשרתים נחותים.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 13
•ח שוס מזה ה בעיני אזרח מצרי מאמרו סל ד״ר ממדוח תוופיק מקאהיר, התפרסם ב־ 16 בינואר 1980 ביומון הקאהירי ״אל־אחבאר״, במדור המקביל למדור ״פורום״ של ״העולם הזה״ .זוהי הפעם הראשונה שנושא הנורמליזציה בין ישראל למצריים נדון באורח פומבי, מעל דפי העיתונות, על־ידי אזרחים מצריים שאינם מכהנים בתפקידים רשמיים. … לאחר יישום השלב הראשון של נסיגת ישראל לקו אל־עריש — ראס-מוחטד בסיני, תיכנס הנורמליזציה ביחסי ישראל-מצריים לתוקפה, בהתאם למה שנוסח בהסכמי קמפ״דייוויד ובהסכם השלום הישראלי-מצרי. … אילו התחלנו בשיטה הזאת, לבטח חיינו מגבירים את כשירותן של שתי השגרירויות, ואלה היו יכולות להיות ערוכות להתמודדות הישראלים והמצרים חייבים ללמוד מגסיונם של הדיפלומטים המשופשפים באירופה, החיה בצל ח- דטאנט, על מנת להתגבר על בעיות ולממש ביטחון פיסי לאחר מירוץ הזיון שבו היו נתונים בשנות העימות הצבאי.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 17
מיתקנים אלה היו סיתקני סכ״ם ימי. מאז הפשיטה מונע חיל־האוויר מהמצרים לשקם את המיתקנים ולהקימם מחדש. … לאלף ואחת הבעיות והתקלות שיכלו להתעורר, היו לצה״ל גם פיתרונות. אלא שהכל הודו על כך שלא היה צורך לבדוק את יעילותם. סוף־סוף אי-אפשר לסמוך על כך שהמצרים יתנהגו תמיד כפי שהגיבו הפעם. … מפקדיו סברו, כנראה, כסי שהעידו הצהרות המצרים הראשונות, שזו עוד אחת מפעולות המלכודת של חיל־האוויר הישראלי, שנועדה לגרור את המטוסים המצריים לקרב אווירי פתוח.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 13
להציע למצרים: אנו מוכנים לסגת לגבול הבינלאומי, תמורת חוזה־שלום סביר וערובות־ביטחון משוריינות. … הנכונות לכך קיימת בקאהיר, והיא מתפתחת במהירות במחנה הפלסטיני. מי שחושב כך, צריך להתייחם כחיוב להפיכת אל־סאדאת. י כי הנשיא המצרי מסמל את העייפות המצרית מן המלחמה ואת הנכונות לשלום — בתנאי ששלום זה יהיה מושתת על כבוד וצדק (לפי מושגי המצרים). … אז נקצור את הפרי המיוחל: מלחמה גדולה, בו יעמוד צה״ל מול צבא מצרי—סובייטי. ובינתיים — אחיזה ישראלית בכל השטחים המוחזקים.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 15
הוא לא אתם רוציםלהיות איתנו כלח ״ כ ם ״ מה יותר טוב לישראל — שלום שהיא מכתיבה, או שלום שהעם המצרי כולו יקבל אותו ברצון ן מה יותר טוב — המצב שנוצר בעיקבות היוזמה של אל־סאדאת, כאשר 1008 של המצרים רצו בשלום, או המצב הנוכחי, כאשר בכל יום שחולף אחוז אחד נוסף של המצרים מתחיל לחשוד בישראל הרי אתם רוצים לחיות איתנו כל חייכם, לא שנה אחת או שתיים! … אני מקריב את חיי, ואתה מתמקח על גרושים. זה זיעזע את המצרים ! אנחנו אומרים: בגין זה לא ישראל. … איתה עשינו את ההסכם של ,1954 שהביא ליציאת הבריטים ממצריים. אך בגין הוא יותר קיצוני. הוא עושה הכל כדי לשכנע את המצרים שלא כדאי לעשות שלום.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 77
תם הקרב על צור. על הסכין חיילי החרמ׳־ש של צה״ל מיטיבים את ליבם באבטיחים לא הרחק מהכניסה לצור. … בצומת שלפני הכניסה לעיר צור פעור בור ענק. אולי פגי עה של מטוס, אולי של מוקש ענק. … ״מכאן הם באו,״ הוא אומר ומצביע על הפליטים, ״זה נראה ממש כמו יציאת־מצרים. עמדנו פה וראינו אותם, וכאב לנו הלב.״ עכשיו הם בדרך חזרה לצור.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 21
הקלד, כללית. לפני רגע עוד קיללו את המצרים, עתה מברכים אותם. שתי הספינות כה קרובות, עד שאנו מצליחים לשוחח עם החיילים המצריים ב* תנועות־ידיים. … ב־ 7.50 מנסה הקפטן להתקשר עם נמל פורט־סעיד. אין תשובה. המצרים מתעלמים. אבל אנו יודעים כי הם שומעים אותנו, וכי הם יודעים שאייבי בדרך. … לא מבינים מה הם רוצים. מישהו מנחש שאולי המצרים מנסים לעצבן אותנו, לאחר שריתקנו למשך שבוע ימים 24 ,שעות ביממה, שתי ספינות של חיל־הים שלחם, ומי יודע — אולי הפסידו חופשה בגללנו.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 8
כבר במכה הראשונה יכלו המצרים להתקדם בלי קשיים מיוחדים עוד במה קילומטרים ולכבו ש את ״קו הגבעות״ החיוני בסיני המגויס יבנו1ו! … בל שאר הגורמים, חשוכים וקריטיים בכל שהיו, יש לראותם מישניים וכפופים גוש׳ הנ״ט ך* מצרים פתחו את המילחמה בשורת | ן הפתעות: ההפגזה הפותחת, שניתכה מכ־ 2000 קנים היתה אמנם עזה ביותר, אך גם קצרה הרבה מן המצופה — כ 15-דקות בילבד, במקום כמה שעות. … כביצוע מעשה הצליחה עצמו, הפתיעה יכולתם ההנדסית של המצרים. גאוותם על הישגיהם כתחום זה, יש לה על מה לסמוך.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 40
במאי 1977 הוזמן שלמה בצרי למסור עדות לפני המפקח בלהורן. בצרי הוא קבלן פושט־רגל, שבשנות ה־60׳ היה בעל חברת־בנייה קבלנית בשם סאלים גורי ברמת־גן. … ״ בחקירתו נשאל פלד על טיב קשריו עם הקבלן בצרי וענה :״שום קשרים אי שיים (עם בצרי) .הוא היה קבלו. … ד,ם סיפרו, בין השאר, שאת חומרי־הבנייה לעבודות השונות לקחו מאתרי־בנייה של בצרי. את התשלומים קיבלו, בשקים או במזומן, באמצעות בצרי.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 11
הסרט הבריטי, שהיה מורכב כולו היה להם מגע עם גולים מצריים, והם האמינו שדי במכה צבאית אחת, כדי שהעם המצרי יפיל את מנהיגו. • הצרפתים רצו להכריח את המצרים לחדול מתמיכתם במורדי אלג׳יריה, שפתחו שנתיים לפני־כן מילחמת־השיחרור האלג׳ירית היתה התעוררותו האותנטית של עם כבוש ומושפל, מהפכה לאומית אמיתית. … ואילו הגולים, שעליהם סמכו הבריטים, נראו למצרים כחבורה של בוגדים עלובים, שרידי המישטר הרקוב הישן. … כולן חובלו במתכוון על־ידי בן־גוריון, וחלקן גם על־ידי משה שרת. אילו היתה המטרה היחידה פתיחת המיצרים, ניתן היה להשיג זאת בדרכים פוליטיות, במיסגרת של הסדר מדיני כולל.
גליון 784 (6 בנובמבר 1952), עמוד 15
במקרה זה תבוטלנה כל לגת עשיגא. ,מצדדי האיחוד עם מצרים. מוח- ניצח על תזמורות סימפוניות, זכה לתשבסמכויות המוסדות הממשלתיים הסודאניים. … משטר הרצוי להם מקץ שלש שנות מעבר: .התאחדו הסודאנים והאגלים בחזית נגד ר,ש־האנגלים פנו גם למצרים שתביע את דע !תלטותה של מצרים בסודאן היוו עתה הסו־משחזרה השבוע יפה (הוי ירוקה) ירתה על החוקה המוצעת. … מה בדנמארק ובצרפת, הביאה עמה ד״ש מזוג מצרים תסרב להכיר בחוקה, האנגלים היו יהיו היחסים בין שתי הארצות אחרי שלוש בכל זאת מוציאים אותה לפועל.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 11
גופתו שד איש קומנדו מצרי צפה במימי תעה 11111 *111 1 1 1 ¥1 לת־סואץ, ליד הגשר שהקימו אנשי חיל־ו 11111111 #11 1111 1 / ההנדסה של צה״ל על התעלה, כשמסביבו מפוזרים דגים מחים, תוצאה של התפוצצויות פגזי הארטילריה משני הצדדים בתוך מי התעלה. … יכג האבסורדיים של המילחמה: חיילי צה״ל יושבים בגדה המערבית של התעלה, בקווים שבנו המיצריס, בעוד המיצרים יושבים בגדה המיזרחית, בקו המיצרים בגדה היו מאסיבייס היו פרימיטייס בר־לב. מהצד המערבי מפגיזים חיילי צה׳׳ל אח המיזרחית, מעורפם, קווי הביצורים שבנו המיצרים אך תנאי המגורים של החיילים המיצרייס בהם ביותר, בניגוד לתנאי המגורים של חיילי צה״ל.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 15
האלוף אברהם אדן, מפקד גיי־ 1 1 1 סות השיריון, המפקד על חלק *יי 1 מכוחות השיריון של צה״ל שפעלו בגדה המערבית של תעלת סואץ, בתוך מצרים נים הנושאים שמות של פירמות מיסח- ריות, ג׳יפים, קומנדקארים, תותחים מתנייעים, מיכליות. … גם חיות-מידבר, המתפלאות על כל ה׳ חמולה. מילי הפגזים גופתו של טנקיסט מצרי הרוג 1 1 1 1ל 111 שרועה בין החולות ליד תר־של תותח הטנק שלו, שהושמד בקרבות. … מרבית המסוקים המיצריים הופלו בעודם טסים באוויר על הכוחות המוטסים שבהם.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 23
אך כל המאמצים לא הצליחו, ובביקורו במוסקבה לפני חודש ימים התחייב נשיא מצרים לתמוך בהזמנת ברית־המועצות לוועידת אלג׳יר. … ממשלות בגדאד השונות הדגישו את העובדה, כי בין עיראק לבין מצרים נחתם הסכם לאיחוד־בעתיד, ואילו הכורדים הזכירו תמיד כי בקאהיר יושב שליח מיוחד שלהם, הנהנה מגישה ישירה לממשלת מצרים והמקיים מגעים חופשיים עם כל המישלחות הפוקדות את קאהיר. … השבוע התערבה קאהיר: הנציג הכורדי נדרש לעזוב את מצרים. ״אני משוכנע שההחלטה המצרית התקבלה בלב כבד, ותחת לחצה של הממשלה העיראקית,״ הצהיר בצאתו .
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 9
פניתי לאלפרד לב־הר, אז מנהל הדואר של העיר אולם בעקביות של שנים, התערב החג׳ גם ולאחר מכן קצין מחוז טבריה וחיפה. אמרתי בענייניה הפנימיים של מצרים, מולדתו־המאומ־לו כי ברצוני לנטוע למחרת לירושלים לנסות צת. אז נתברר כי הערצת מנהיגי מצרים אינה לראות את המופתי — לב־הר הביט עלי כאילו מגיעה עד כדי סבילות זו. … ל מפלגת עשיגה הסודנית( ,הדוגלת באוטונומיה מכל ריהוט בלתי חיוני. מישהו נכנס והושיט ידו: ,חת דגל מצרי) ותומך נלהב של הוופד. הוא היה זה המופתי המפורסם.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 16
הכל במעט אבוד -מסתבר מסרטו הצבעוני של וידור, שהוסרט כולו בספרד, כי מלכת שבא הגיעה לירושלים בשליחות פרעה מלך מצרים כדי לעמוד על הסוד שיביא להחרבת הממלכה. … אולם צרותיו של שלמה לא תמו. אדוניהו אחיו מוביל את צבא מצרים למלחמה נגדו, ואילולא המירה מלכת שבא את דתה ברגע האחרון והפכה למאמינה באל אחד, היה שלמה אבוד. התגיירותה מצילה אותו, והוא מכה את צבא מצרים בסצינת מלחמה מרהיבה באמת, בה מפרש וידור את המושג התנ״בי ״הכה אותם בסנוורים״ פשוטו כמשמעו, ושלמה מנצח את המצרים בעזרת מראות מבריקות המחזירות את קרני השמש ומסנוזרות את המצרים.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 25
אבן נדרש אומנם לפעול למען הפסקת־אש, אך רק על פי התנאי הקודם. כלומר — שהמצרים ייסוגו חזרה אל מעבר לתעלת־סואץ. … אולם לקראת שעות הערב הסתבר כי ההתקפה נהדפה על־ידי המצרים. מגלה הספר: הידיעות שהגיעו מגמרת הקרב הפכו קודרות יותר ויותר. … הכוונה היתה להשתלט על הגשרים שהניחו המצרים על התעלה ולהעביר עליהם כוחות שיריון ישראליים מערכה.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 52
מאד : עזר הוכיח זאת בעצמו. הוא כבש את לב המצרים בסערה. גם במצריים, כמו בישראל, הוא יאמר כל מה שנכנס לו לראש. … ,והוגים מיליון תוכניות — מד, לעשיות במצריים, איך לארגן את מצריים, מיה ללמד את המצרים, אילו עס קים משותפים לעשות עימם. … אחרת עלול יכל הרומאן הזה להיגמר בחודש א חד! המצרים, חוששים. הם מבקשים לתעל את המגעים, להשהות את הזרם.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 37
מטעמים אידיאליסטיים הלך להפריח אח המידבר והקים שם משק משגשג. גם המצרים צריכים להבין את זה. למה ירצו המצרים לקחת ממנו חלקה קטנה זו, שהיא שבר של אחוז מאדמת־מצריים? … הוא לא יכול היה גם לתפוס, כי זוהי אדמה כבושה של עם אחר. הוא לא העלה כלל על דעתו, כי העם המצרי מתייחס אל פיתחת־רפיח כפי שהציבור הישראלי היה מתייחם אל אחוז מאדמת־הנגב, אילו זו נכבשה בידי המצרים. … בעוד שלוש שנים יאבדו גם את בתיהם, מושביהם ועירם. אל תוך הבתים האלה ייכנסו מצרים — אולי מתיישבים חדשים ממצריים, אולי אותם הבדואים שגורשו על־ידי אריק שרון, ואולי הערבים המעבדים כיום את האדמות כשכירי־יום של המתנחלים.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 15
העו 1ר לדברי משה דיין, ההסכם הישראלי- מצרי מוכן. אפשר ל׳חתום עליו מחר בבוקר. … לעומת זיא׳ת טוענים המצרים, וגם הם בצדק: אם לא תתחייבו ללוח־זמנים, מניין לנו שביכלל ! … כלי פיתרון לבעיית הגדה והרצועה, כלי שלום בולל ,״שלום גדול״ ,גם השלום הישראלי-מצרי רופך ופגיע. !9! 81 9 הו הפיתרון לגדה ו׳לרצועה?
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 18
מצד אחד שמחו המצרים על כי לא נספגו אל תוך מילחמה זו, ושהפעם לא נדר שו להקריב חיים ורכוש על מיזבח הסולידריות הערבית. אך מצד שני הרגיש כל מצרי במעמקי נפשו הרגשה עמוקה של אשמה, על כי נטש את אחיו כשעת צרתם — מעשה הפוגע קשה בדימוי-העצמי של האדם המצרי כאיש־כבוד. רצח אל־סאדאת השפיע על המאורעות — אך בצורה הפוכה מזו שהמתנקשים קיוו לה. מצריים הוכיחה את יציבותה, שאין דוגמה לה בעולם כולו, ושהיא תבונת־יסוד של האופי הלאומי המצרי בן 8000 השנים.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 25
הפעם היו נושאים חדשים, שדחקו את הנושא העיקרי, יחסי ישראל־מצריים. פקיסטן, אפגניסתאן, איראן ושיתוף הפעולה הצבאי בין מצריים לארצות־הברית. לשיחות על יחסי ישראל ומצריים כבר לא נותר זמן רב. הכל חזרו מהמסע הבלתי־מחייב במצריים שזופים, מרוצים ועמוסי חוויות. … האחות מריס הלפרין, אחותו של ראש־הממשלה, נפרדת ממנו בשדה־התעופה בצאתו למצריים. שני נוגות השגריר המיועד אלי בן־אלישר ד רעייתו ניצה שהצטלמו בתמונת למזכרת ליד זוג מלכים מצרים חצובים באבן בקברי אבדסימבל.
גליון 890 (4 בנובמבר 1954), עמוד 18
צ לי חתה סג ר ת במרחב מצרים דיות פ תי ח ה גזי גלי: מכתבך היה באמת חבוב מאד. … לצדו של עבד אל־נאסר, שהיה לבוש מדים צבאיים קמוטים במקצת, ניצבו אורחים מסודאן וחברי מועצת־המהפכה. המעמד : ביקורו של הרודן המצרי באלכסנדריה, במסגרת סיורי־בזק בכל רחבי מצרים, לכבוד חתימת ההסכם האנגלי־מצרי. … הנאומים אך החלו, והקהל עדיין לא עלה אל השלבים העליונים של ההתלהבות, כאשר הידהדו בכיכר שמונה יריות בזו אחר זו: במרחק של מטרים ספורים מעבד אל־נאסר והאורחים הנכבדים, נופף מצרי צעיר, לבוש־מזרחית, באקדח אוטומטי, המטיר אש לעבר שליטה של מצריים.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 3
מטוס ארקיע חולף על פני הנגב, חג מעל לאילת, מטיל את צלו על המים הרגועים של המיפרץ הצר. נדמה כאילו כנפי המטוס משתרעות מן החוף הסעודי ועד לחוף המצרי. … בפעם הקודמת, לא הספקתי להתבונן היטב בנוף: מיהרנו להגיע למוצבי המצרים. עתה פרוש הנוף מתחתי, כעל מגש. נאבק היא נווד, מדבר קטן, זרוע דקלים תמירים, ממש על שפת הים. המצרים החזיקו כאן יחידת משמר קדמית, אשר שמרה על מבואות ראס נצראני מדרום.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 20
באיבנת, ב שירות, ובקול טלויזיה מ על לכל מוסטוג 65 במצב טוב פרטים אפשר לקבל בטלפון ,260-134 תל-אביב ך רור, לעומת זאת, כי הצבת הטי- לים החדשים פותחת מעגל־קסמים שקשה להימלט ממנו: בשלב הראשון אפשר להניח, שמטוסי ישראל לא יתקפו את בסיסי הטילים בעומ־ סאס נ ער זווד״ס ~ קה של מצרים, אלא יתרכזו במניעת הצבתם של טילים אלה בגיזרת התעלה. אלא שאז תתעורר מייד השאלה: אם יצליחו במשימה זו — האם לא יגבר הפיתוי לתקוף את הטילים המרוחקים, שכבר הוצבו בעומקה של מצרים? ואם יצטמצמו התקיפות הישראליות לאזור התעלה בלבד — האם יוכלו הרוסים להסתפק בהגנה על קאהיר ואלכסנדריה, תוך הפקרת חזית התעלה? … לפחות במה שנוגע להפעלת טייסים סובייטיים מערבה לתעלה, נראית ההסלמה כדבר כמעט ודאי (ראה מיסגרת בעמוד )13 אבל יתכן שגם תימצא פשרה כלשהי: שבשלב הראשון יסתפקו הרוסים בהצבת טילים והפעלתם מסביב לערים הגדולות של הדלתה ומצרים עילית. אותו זמן יכשירו הרוסים צוותים מצריים, שיפעילו מערכות- טילים בחזית התעלה.
