חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 8,276 עד 8,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 4
אוי לישראל. ניסתה אמריקה לפייס את מצריים — אוי לישראל. בירושלים חיבתה השיירה השיגרתית להר־הצופים לאור הירוק — אולם הגבול נשאר חסום. … מועמדם היד, המהנדס אברהם שכסרמן. אמרו הם: הסגן החדש צריך להבחר על־ידי הסניף המקומי של תנועת החרות — שבו יש רוב לאזרחים. … אולם מאחר שאין חשש שתקווה זו תתגשם, יהיה צורך במאמרי־השמצד, נוספים. הם ייכתבו.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 12
מול החרם הכלכלי חדראססי שיופעל על־ידי ארצות־הברית, לא •היה מנוס לישראל מפני נקיטת אמצעים חסרי־תקדים, כגון: קיצוב חמור ביותר בדלק, (המשך מעמור ) 10 הנשק הישראלית־מצרית, כשסימני התעללות ניכרים בה. עיניו של רועי היו מנוקרות. … קו ההגנה של השניים, כפי שהסתמן מתוך חקירת שתי וערב של עדי התביעה הראשונים, הסתכם בנסיון להוכיח כי מקום הרצח המצויין בגליון האישום, אינו נמצא בשטח ישראל וכי סימון קו הגבול של הסכמי שביתת הנשק השאיר אותו בשטח המצרי. מזון ולבושי, פיטורים המוניים עקב סגירת מפעלים מחוסר חומרי גלם; פיגורים כדי להדם טענה זו, העלולה להביא לבי־טול גליון האישום ושחרורם של הנאשמים, הביאה התביעה את סגן אלוף יצחק נור־סלע, נציג ישראל בוועדת שביתת הנשק הישראלית- מצרית, שאינה פועלת עכשיו. … גם הנאשם השני, יוטוף זיארה, סמל במשטרת עזה, הכחיש את האשמה, לא הכחיש כי היה נוכח בעת הריגתו של רועי, וכי השתתף בד -להגנתו, טען כי ביצע פקודה שניתנה לו על־ידי קצין מצרי. גם השאלה בדבר מידת אחריותו האישית של מבצע פקודה, היא אחת השאלות שבית־המשפט יצטרך לפסוק בהן.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 15
רק רחוב אחד נשאר למזכרת מיפו העתיקה. סמטא צרה, שהבנינים משני צי- דיה מתחברים מעליה וחוסמים את אור השמש. הבתים עתיקים וחשוכים. החדרים צרים, מקומרים ואפלים. שם גרה משפחת ג׳רבי. … הוא נהרג ביום הראשון לקרבות׳ כאשר היה בחסימה על דרך נסיגה של המצרים. יוסף היה. המקלען. קבוצת ג׳יפים התקרבה אל החסימה.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 6
שמונה שנים אחרי החלוקה האכזרית של פלסטין והקמתה של מדינת ישראל היינו עדים לתוקפנות נגד מצרים, בפרשת סואץ; ושמונה שנים לאחר אותה תוקפנות, אנו עדים להטיית מי הירדן על־ידי הישראלים. ...אי־נכונות זו לתקן את המעוות עומדת בניגוד לאפשרויות המסתמנות לחידוש הדו־שיח בין הקולוניאליסטים והמדכאים של אתמול, לבין קורבנותיהם בעבר. … ויקמור שס־טוב (מפ״ס) :מדוע אין את מציעה לבורגיב ה תוכני ת קונסטרוקטיבית? גולדה מאיר עוד לא שמעתי יש צורו לקיים את החלטות האו״ם בקשר לבעיית פלסטין, אך בה במידה יש צורך להכיר בהחלטת האו״ם שעל פיה הוקמה ישראל.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 20
״מתחילת מעצרו,״ אמר עורך־דינו חיים קאזים, ״עוד בטרם החל המשפט, השחירה אותו המשטרה בצורה חריפה ביותר, באמצעות הפרסומת היומית בעתונות על עברו הפלילי. … הוא כתב בקיצור :״אני חף מפשע.״ סניגורו, חיים קאזים, יצרף השבוע לבקשת העירעור רשימת נימוקים כבדי־משקל, מדוע צריך בית־המשפט העליון לזכות את בולקין מרצח שושנה פליגלמן. … ברק יש ב״ה מספיק חנויות־מכולת וקיוספסק- לפני עצמו, כך השיב בולקין קים, וכל מה שצריך כדי להשיג מיצרכים הדין בבית־המשפט המחוזי :״כאשר אצא זה לשבור חלון קטן ולהוציא מאכלים לכל זכאי, נדרתי נדר לחפש את הרוצח ולמצוא החבורה.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 28
אבל אולי צרין פעם להגן גם על הכנסת? אולי דרוש חוק להגנה על כבוד הכנסת? … אין תיאום, אין מדי־ניות. יתכן שיש צורן בשר שלישי של אחדות־העבודה כדי לתאם ביניהם. ! … ז כרמל • תעופה: הכניעה לאינטרסים הצרים של אל־על בעניין טיסות־השכר גורמת נז?
גליון 1326 (6 בפברואר 1963), עמוד 9
״בדו״חות השנתיים (הקודמים) ציין מבקר־המדינה, שבבחירת קבלן על־פי מיכרז מצומצם, השיקול המכריע צריך להיות המחיר המוצע בלבד. שכן מלכתחילה אין לשתף במיכרז מצומצם אלא קבלנים הידועים כבעלי מקצוע מרמה נאותה. … חלק נשאר בכיסו של המתווך. במרוצת השנים, יצר זרם עכור זה ביצה ענקית של רפש ציבורי. … רק מי שמוכן לשרתו — זוכה בסוכריה. מה יקבע התקנון? לפני כשנה יצר פרם תקדים, כאשר ניצח אישית על שלילת כתב־האמנה של הכתב הצבאי של העולם הזה.
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 17
קורה שנוהג חברתי משפיע כאן על האושר של הפרט. באיזו צורה? חברה מורכבת כיום רק מזוגות שהולכים קבוע. … עד אז חושבני שרובנו מאוד סלחניים אבנרי: רגע אחד, המלה ״סלחניים״, היא מאוד מסוכנת. השאלה היא: האם אתם סבורים שזה צריך להיות כך. או שאתם חושבים שאם זה קורה אז צריך לסלוח? … אלי: יש בכל זאת הבדל. דחף מיני הוא צורך ביאולוגי, ואילו הרגש הוא תופעה פסיכולוגית.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 19
ז החיים (טקסים, תל־אביב; מאורה ב״האיטלקיה והאהבה״ תקרית בגלל בתולים נופים ותפאורות־ענק באופן אינטגרלי• ביצירתו, הוא גם אמן המימד הצר, כפי שהוא מתגלה בסרט זה. על רקע קירות לבנים חשופים, מסדרונות ללא אופי של בית־חולים, בתחום הצר של חדר־היולדות, בו מתרחשת כל העלילה, מציג ברגמן שלוש נשים. … ברגע המכריע, בו היא סבורה עדיין שלידת תינוקה או הפלתה תלויה רק בכוח רצונה, היא מהססת. האמנם נכון להביא לעולם יצור, שאינו פרי־אהבה ושאביו אפילו אינו רוצה בו? … היא מתעבת תינוקות, בוחלת בעצם הרעיון של הבאת יצור מאום לעולם, תוצאה של תשוקת־רגע. לעומת שתי אלה, רוצה האשד, השלישית (אוזר, דאלבאק) בתינוק כביעוד חייה, הסובבים במעגל סביב הייחול ללידתו ועיצובו.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 6
ה 1ה ר .ד1״ לב ן * קנוניההעכורה מלפני שנה, שנועדה לסתום לנו את הפה, פשטה השבוע את הרגל 11 בצורה מבישה שהיתר, גלוייה לכל עין. אבל היא נשארה בתוקף. … אם לא נעביר גם אותן לדיון בוועדה, יתקבל הרושם שלא הטלנו על הוועדה לדון בפשיטה של צה״ל, כאילו עליה אין צורך לדון ולהתווכח. תטרגריעבויגו תעתיעתז בפנטלות־תגטול התוצאה היתד, בולטת בשלושה השבועות האחרונים בצורה המחפירה ביותר: • הכנסת צימצמה את ישיבותיה, נעלה את ישיבותיה כעבור שעה־שעתיים, מפני שלא היה לה מה לעשות. • סדר־היום המוכן־מראש נראה כמידבר שממה. • הכנסת אינה מטפלת בנושאים המסעירים את המדינה, והמשמשים נושא לשיחה בכל בית בישראל. • לנו לא נתנו להעלות נושאים אלה בכל צורה לגיטימית. … אך מכיוון שהנושא הועלה על־ידי הצעות של סיעות אחרות ,״עלינו״ עליהן — בצורה של בקשה להעבירן לודעדה (ראה מיסגרת) .כך הבטחנו שקולנו יישמע בסוגייה מרכזית זו.
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 15
כשצעקנו איפה הכסף, ענו שהוא מושקע בצורה שתכניס רווחים. ועכשיו, כשמחלקים את הכסף, מחזירים לנו בדיוק את הסכום שהפקדנו במשך השנים. … הוא גם יכול להיות האדם, אשר עקב מחדל וצרות־מוח, או צעד בלתי־נבון, יטביע את חותם האפסות הרוחנית על הילד, עד כי לעולם לא יוכל להפיק מעצמו את מלוא יכולתו. … המורה המלמד את תלמידו שיעור באזרחות, יודע בלבו כי אינו מעז לתבוע לעצמו את זכויותיו האזרחיות שלו. הערכים המקודשים ביותר, אליהם צריך המורה לחנך את תלמידיו, מוטבעים על־ידי מרכז המורים בים של ציניות וזילזול• כאשר היה צורך לצאת לביצור הספר, למשל, התכנסו עסקני המורים ו״נידבו״ ביד רמה את ימי החופש של המורים.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 8
היא שולחת את אצבעותיה גם לעיראק, לירדן ולמצריים. בעלי־האחוזות בסוריה היו מעוניינים בייבוא פלאחים מצריים, ששכרם נמוך מזה של חבריהם הסוריים. לעומת זאת לא רצו השלטונות המצריים להרגיל את הפלאחים שלהם לרמת־שכר גבוהה מזו שאפשר לקיימה במצריים. … חקלאות מאזן ה ע שו ר מהפכן עארף גמאל הסתכל מלמעלה לשליטי עיראק סיכויים רבים לחולל פלאים בשטח זה, דבר העשוי להמריץ את הצטרפות המדינה לרע״ם. • סוריה: מתלבטת בהסדר יחסיה עם מצריים, חברתה ברע״ם. ההבדל העיקרי: לעומת מצריים החילונית־למחצה, סוריה היא מדינה מוסלמית אדוקה.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 9
היה נרעש מן האפשרות שהחתונה תידחה .״לא צריך לדחות את החופה,״ חזר והדגיש פעם אחר פעם. … אינני יודעת מדוע טס אביהו מעל למשק — זהו פרט הנוגע לטיסה מיבצעית, ורק ועדח־החקירה של חיל־האויר תקבע אם סטה ממסלולו. דבר אחד נכון: אביהו לא היה צריך להיות מעל למשק. הוא לא היה צריך להיות בכלל במטוס. … רק מאוחר יותר ׳גיליתי עוד כמה הזמנות בביתנו — כאשר שוב לא היה בהן כל צורך. לאביהו היו אמנם כמה חברים באלומות.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 5
במשך השנתיים שנעדרת מעיראק וטיפלת בבריאותך בבית־החולים, התפתחו הענינים כאן בצורה כזו שיציאה לחוץ־לארץ אינה אפשרית. … יתכן כי קיוו גם ששליח ישראלי שיגיע לבגדאד עצמה יוכל לעמוד מקרוב על מהות המחתרת והיקפה, ולפזר בצורה זו את החששות (האמיתיים או המדומים) שהושמעו על־ידי שילוח. … התקוממתי נגד הערכה זו, כאילו מנהיגי ישראל הם סוחרים ולא מדינאים, וכאילו יש צורך לזרוק להם פתי, ן מסחרי, אך ראיתי מחובתי לעשות נסיון גם בשטח זה.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 9
רק התערבותו האישית של מפקד־המחוז הצילה את הקצין הפעיל מפני האשמה רשמית. בצורה זו הצליחו גינוסר ואנשיו לשתק כל פעולה עצמאית במלחמה בסמים המשכרים, צימצמו את גילויי ההברחות והמסחר לתחום פעולה זעיר• הריאורגניזציה שבאה על המשטרה עם מינויו של נחמיאס כמפקח־הכללי, לא פסחה גם על יצור־הנפל של זוהר. … כולם, חוץ מגינוסר ומקורביו למדור. היה ברור להם כי יש צורך במשהו מפוצץ כדי להחזיר את המדור לתקופת הזהב שלו. … החשיש, שהוא חומר עדין, עלול לאבד בצורה זו את ערכו. • המודיע, שטען כי מכר את החשיש לכהן, לא יכול להצביע על סכום התמורה — 2000 לירות.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 15
ג׳ני היפה לא רצתה בחיים פשוטים של אשת מלצר. אחרי שק־מריבות תכפו חזר יאסי לביתו באחד הימים, גילה לחרדתו כי אשתו עזבה אותו מבלי להשאיר עקבות. … הוא משגיח על פרסי ההכנות האחרונות, בודק את עבודת צוות המטבח, מוודא את נוכחותם של מלצרי הקפה ומכין הכל ליום העבודה החדש המתחיל בשעה תשע. … לאחרונה נודע כי שליטי קול ישראל פסלו לשידור את אל הסואץ, שירו של משה גיורא המושר בפי שושנה דמארי. גיורא קורא בשירו לכפות שלום על מצרים בכוח הזרוע.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 15
״מדבר אחד אני פוחדת,״ אומרת היא ,״אם תוצג בקשתי בצורה בלתי־נכונה, עלול נערתהשב 1ע יש כאלה שלדידם היא יכולה להיות נערת השנה. … רותי, בעלת השיער השחור כעורב וזוג העיניים הבוערות, איננה יצור אכזוטי משנחאי, כפי שהיא נראית, כי אם מירושלים. … היהודיוו./ המקומיות אינן הרבה יותר טובות, עוסקות בחיפושים אחרי תוארים וכסף. וגם מעט הישראליות, שרובן מדגישות ומצרי־חות את ישראליותן במידה המשביחה כליל שהן גם סתם בני־אדם, אינן מצליחות להציל את המצב.״ לקרות הדבר האופייני ביחסם של האנשים הבריאים אל חולה.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 6
אפילו המשלחת הצבאית הגרמנית (ראה במרחב) שניסתה לשקם את הצבא המצרי נאלצה להודות כי מאמציה עם צבא מצרים בן 80 אלף החייל נכשלו. אחת הסיבות, ל דעת קצין גרמני: גם אחר הפיכת נגיב מס תפקים רוב הקצינים המצריים ביום עבודה של ארבע שעות. לא יותר מוצלח הוא צבא עיראק בן 40 אלף האיש דלי האימון והציוד או צבא סו ריה בן 30 אלף האיש, שלא לדבר על צבא הלבנון ש־ 5000 חייליו אינם אלא חטיבת משטרה כפרית.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 18
לדעתו הרסו יוצרי־ר,אופנה את הנשיות של האשד״ להדגיש את המותן הצרה, את במקום הצוואר ד,ברבורי ואת הקימורים העיקריים שלה. … אופנתו של רונאלד פאטרסון נקיון למופת הלבוש צריך להיות מיני . להיות אבריה העדינים ביותר. … לדוגמניותיו נתן חצ איות צרות עוד יו תר: ללמדם ללכת כדרך אשה. ההליכה היא העיקר, אך לא הכל.
גליון 819 (2 ביולי 1953), עמוד 12
ברכות על כך קבלה ח״כ שושנה פר־סיץ; חמותו של שוקן, לידידה שקיוותה כי עכשיו תוכל הח״כ לנוח, ענתה פרסיץ : ״לנוח ז צריך להתכונן לויכוח על התקציב בכנסת ! ״ במסיבה אצל השגריר האמריקאי בקהיר גילה האיש החזק של מצרים קולונל ג מל - עבדאל-ג מדוע לא נגע באספרגוס שהוגש לו. .שעה שהיינו נצורים בפלוג׳ה, תפשנו שלש מכוניות אספקה של היהודים. … באחד ממאמריו על ביקורו בישראל הזכיר אותה א רי ך לי ט (העולם הזה )815 בדוג־מה לגרמניה אשר מצאה את הדרך אל העם היהודי, הוגיף :״שחקנית צעירה זו כבר הצליחה לגשור את גשר ההבנה האנושית שאנו עודנו מרפשים אותו...״ כשפנו עתונאים לשחקן התיאטרון הקאמרי אברהם (נאסר א־דין) ח ל פי, בשאלה הנדושה ״מתי נולדת?״ השיב . :למה צריך העולם לדעת מתי נולדתי, האם אני יודע מתי הוא (העולם) נולד?
גליון 830 (17 בספטמבר 1953), עמוד 15
הדרך להתעשרות: א»צר הקבור במעמקי הים, בספינתו הטבועה של פלין מתקופת המלחמה. … ,שעה שניסה להתערב אחד המומחים שנכח במקום, להסביר בעייה.מקצועית, הפסיקו השר :״מוטב שאני אסביר להם בעיות גיאולוגיות, כי א נני מומחה, ואני מבין בשאלות אלה כמוהם.״ על חוסר מומחיות התאונן גם ד״ר וולטר איתן, המנהל הכללי של משרד החוץ, בהרצאה מיועדת לתלמידי הקורם למינהל ציבורי בירושלים :״אנו יודעים ה ום יותר משידענו לפני חמש שנים, וכעבור חמש שנים נדע וודאי יותר משאנו יודעים היום. הצרה היא שאין אנו יכולים לדעת היום את מה שנדע בעוד חמש שנים.״ למ״מ. … הוא מצל־ח איכשהו להמלט מכילאו, להמשיך בצורה מוחשית את חייו האופראיים של מקהית באופרת הקבצן.
גליון 732 (8 בנובמבר 1951), עמוד 7
היא נוצרה, אחר עלית היטלר בגרמניה, על־ידי עולים מגרמניה (בעיקר מ לייפציג, עיר הפרוות) .כבר כעבור זמן מועט ניצחה נצחונות: הפרוות הציוניות ניראו על גופם האנטי־ציוני של אישים ערביים רבים, ביניהם — המלכה נאזלי, אם פארוק המצרי; המלכה פארידה, אשתו (לשעבר); נשיא הר פובליקה הלבנונית. … כל זה לא מנע מיהודה להמשיך בשתדלנות למען עמו ובקיץ 1929 התקשר עם ראשי הדת המוסלמים במצרים, ביקשם להפסיק את שפיכות הדמים שפרצו אחר הכותל וטבח חברון, קיבל מהם הבטחה שבאם יוצאו ה גורמים המדיניים היהודיים מהמשא ומתן ו יישלחו רק רבניה הראשיים של ארץ־שראל יסכימו הערבים להחלטה לטובת היהודים. אך יהודה לא היה יכול לחייב את המצרים ל קיים את הבטחתם בגלל אי רצון המוסדות.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 6
״ שב^תת הקצבים, הנמשכת שבועיים, פגעה למעשה רק בצירויות חוץ. הקצבים ניצלו את בוא המשלוח של 400 שוורים תורכיים, הכריזו על שביתה בדרשם את העלאת מתח הרווחים. … ״נדמה לי שאני שומע צעקות,״ אמר הבחור שהיה לבוש מדי צר,״ל. הם החלו רצים בכיוון היללות. כשהגיעו למקום המעשה היתד, הקטנה שרועה לאורך גוף אמה מייללת. … אמרה ג׳וליה כשהיא נשענת בזרועותיה על כתפי הזוג :״צריך לחכות לקיץ ! ״ * לידו: תיאודור לויטה (מעריב) ,יוחנן גולדברג(דבר) ,אריה וולנשטיין(רויטרס).
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 7
אני שוכב ליד המקלע, בקצה הואדי, שומר על המחנה מפני אויב וצר. רק לפני כמה דקות הוציאו אותי מתחת לשמיכות החמות ואני ער לחלוטין. … תמיד אמרתי שליהודים יש יותר שכל מאשר לנו.״ בול המצרי. שם מניחים כי יהיה יותר שקט, בשר החזיר הוחרם. … ועד שהסיירים ימצאו ביותר נכונה לו כאשר בערב שובו לביתו דרך חדשה אנחנו נחים בשביל צר, בצלע שבפלצל הפריסאי, הקדימו שלושת שותפיו החשאיים לבקרו.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 7
במסיבת עתונאים מוגדשת למכרזים נסתייע במשל לשם הבהרת עמדתו :״ישנם אנשים,״ אמר ,״שאם מתנפלים עליהם בסמטה צרה ודורשים את כספם תוך איום בנשק, הם מחליטים שבגלל כמה מאות דולארים לא כדאי לסכן את החיים ומושיטים את ארנק הכסף לשודדים, אולם *שנם אנשים שאינם סובלים איום (רמז להחרמה אפשרית של התעשיינים) וייהרגו ובלבד לא להכנע לו ! … בהזכירו את מצב רוחם של הישראלי כיום השווה שרת את זאת ליציאת מצרים ול־40 ד;,תנים של נדידת ישראל במדבר . … הם לא היו מאושר־ם במיוחד ששר החוץ מצא דווקא הפעם הזדמנות להקל בצרות בני עמו. נסיעות במטוס אייר־פרנס שהגיע מפריס ללוד באיחור של שש דקות והמריא מדנה באיחור של שמונים, יצאו השבוע חמישה ישראלים מאושרים לפריס כדי לבלות בה ששד, ימים של חוסר דאגה על חשבון בניני-האומה שזיכו אותם בגורל.
