חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 8,401 עד 8,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 20

כי הביטניק הוא מטבעו אדם שמעולם לא יצר דבר, שאף פעם לא עבד בצורה מסודרת ולא אימץ את מוחו יותר מדי. … מה עושים כשאין כסף ז גם כן בעיה. מי צריך כסף, מי? העיקר שיהיה מה לאכול, וזהו. … אני אישית לא מכירה אותו, אבל שמעתי עליו רבות. בכל פעם שביטניק מסתבך בצרות וזקוק לעזרה, הוא פונה אל בוב. גם אנחנו נפנה אליו אם לא תהייה לנו ברירה. ** ד כאן סיפורה של ״פיי״ אטינגר. ׳ ג מזכיר עירית אילת, ישעיהו שטיין, שהגיב על האשמותיה של הביטניקית, הסביר כי עירית אילת אינה מעוניינת להפוך את העיר למושבה של ביטניקים.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 25

שר־החוץ הסובייטי אנדריי גרו־מיקו, אף נשא נאום ארוך להגנת זכויות התורכים בקפריסין. אבל לא כל העתונים המצריים היו זריזים די הצורך, כדי לתפוס את המיפנה בהתהוותו. כך קרה, ששבוע ימים אחרי שתורכיה הוכרה רשמית כחוזרת־בתשובה וכצועדת בדרך להיות פחות־או־יותר ידידת־נפשם של הערבים, הופיעה קאריקאטורה באחר־סאעת שהעלתה סומק בלחיי משרד החוץ המצרי. היא הראתה יד (אימפריאליסטית) המושכת בחוטי הבובה הישראלית והשאה הפרסי. … עשרות צעירים פלסטיניים התקבלו במיכללות הצבאיות במצרים ובעיראק. ובקרוב אף יתקבלו צעירים נוספים במיכללה הצבאית בסוריה.״ כיצד יגוייסו חיילי צבא זה?
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 5

ד ,.תל־אביב עורכי העולם הזה מוכנים להתווכח עם ח״כ משה דיין בכל צורה ועל כל במה שיבחר. שכיתה בתמנע בלהה והכפילה (העולם הזה ,) 1440 מוטב שהיה מגלה עיר־נותיבשלב מוקדם יותר, ומונע את הפעלת המטרטר, שפעלה בחדר־הרחצה לחיילות־דווקא. … כתב על אורי דייווים: אני לא יודע כל פרטי כתב אשומך/ , אבל בטח שצריך לשים אותך בסהר/ : נפלת על הראש לכתוב על מאבק עמך? / כל טפש יודע שעם זה כלל וכלל אינו קים ואין לו נחלה ותואר [ ,למה שיש רק מעוטים — מוסלמים, נוצרים ודרוזים. האם בזה לא די לך? /ובכלל — שירים צריך לכתוב על אהבה, על צפרים, על טהר/ .
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 23

הוא עובד קשה, צובר מכסימום של שעות נוספות, לן בלילה על הריצפה בבניין שהוא עובד בו. כי סוליימאן צריך לחסוך הרבה כסף. אחרת לא יוכל לשאת לאשה את פטימה, בת כפרו במשולש. … לפי הצעת־החוק :״כל תמורה בעד נשואין ולרבות כסף, נכסי דלא־ניידי, מטלטלים, הענקת טובות־הנאה, העברתן, ויתור עליהן, כששווי התמורה עולה* על חמישים לירות.״ הרעיון לאפשר מוהר בסכום של 50 ל״י עלה בגלל שאלה דתית עדינה: האם אין המוהר דרוש להלכה כדי שהנשואין יהיו תופסים לפי עיקרי הדת המוסלמית? כדי לעקוף בעיה זו, קבעו גם המצרים סכום סמלי זעיר למוהר המותר, כאשר חוקקו לאחרונה חוק דומה האוסר את המוהר בקע״ס. … קובע הדו״ח :״כבר מנסיוננו הקצר והמוגבל, מסתמנת עדיפות ניכרת של שיטת הרקת תוכן הרחם על־ידי שאיבה על פני זו שבגרידה.״ בין יתרונות השאיבה מונים הרופאים, בין השאר: המשאבה שואבת ומרוקנת את חלל 0 הרחם בשתיים־שלוש דקות, ואין צורך בחיטוט ממושך ובחיפוש נוסף אחר שאריות, כפי שנעשה עד כה בגרידה. 0צינור השאיבה נוגע רק נגיעה קלה בדופן הרחם, בניגוד למגרד הלוחץ והמכאיב.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 14

למטה ממנה ומשמאל — ככר מלכי ישראל. באי עצמו מבחינים במיצר ובחוף (ו) ,ב מ לונו ת 2בנייני צבור 3איזור נופ ש 4טיילת 5איזור מגורים 6מ עגן לסירות וספינות (.)9 ף• מרתף מחניק של בית בן שלוש לקומות, במרכזה של תל־אביב, ישבו השבוע שני ארכיטקטים אל שולחן שירטוט. … ואילו שכונת הגנים הקטנה הפכה לעיר דחוסה וצפופה, חסרת כל תכנון ותכנית, ההולכת ומהדקת סביב צווארה חגורת חנק צפופה של בנייני ענק רחבים, החוסמים מרחובותיה הצרים את זרם האויר החופשי מן הים. גם כאשר התייצב בשנת 1934 מהנדס בשם גרינבלאם בפני אבות העיר העברית הגדולה תל־אביב, וטען שהעיר תקטן יום אחד מהכיל את יושביה, הסתכלו עליו הכל כעל משוגע ושילחו אותו אחר כבוד למשרדו. … ן* לק אחר ב תכני תו של הורוביץ, ההצעה להפו ך | 1שארית ה חו ף לטיילת ארוכה, שת שמ ש גם חוף ר החוף הצר והשם הרע שיצא לטיילת, חיסלו גם הצעה מ תכנני העיר מצידם אישרו את הקמת בנייני הענק של 1 דן וה שגרירו ת האמריקאית, ש ש מו מ חסום הנק ב מ בו או ת ה!
גליון 1276 (21 בפברואר 1962), עמוד 2

בפגישותי האחרונות בחוץ־לארץ עם אנשי רוח ערביים, ועם פרשנים מערביים שיש להם גישה לנשיא רע״ם, אמרתי להם :״למען השם, שכנעו את ממשלת מצרים להפסיק את שידוריה העבריים! הם מגיעים לרמה של דביליות המביאה נזק לאין־ערוך לשמה הטוב של מצדיע איך יכולים אנחנו להטיף לשלום במרחב כשממשלת רע״ם מציגה את עצמה באוזני הציבור הישראלי בדמות מוקיון מגמגם?
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 13

בת ,20 נשואה למייקל ויילדינג, היה צורך בשני ניתוחים מסובכים כוי להצילה מעיוורון. … עד גיל 16 לא נפרדה מהוריה ולו רק לפעם אחת. כל נער שהיה רוצה לפגשה, היה צריך 1לקבל אישור האי לפן ואת הסכמת האם. … הצורך להיקלט, להיות חלק מגוף אורגאני, נשאר טבוע באדם. לשם הפשטות נכנה צורך זה בשם אינטגראציה — כלומר, השתלבות.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 3

פרסמו את התמונה, וידע הציבור וישפוט. פנ> ה אעוה -או צרה ועל עליה אוצרה לשמור! דוקא על הנשים הצעירות לדאוג לכך שעור פניהן ישמור על רעננותו ולא יתקמט בטרם עת. … זהו הגרילומית המכשיר החדש לעשית גריל, מכשיר שכל שכלולו הפשטות שבו, מכשיר שאינו מצריך חשמל, גז, פחם או עץ. כל אדםטבח הגרילומית הופך כל אדם לטבח, אין צורך לנקות, אין צורך לשטוף כלים, זהו למעשה הקומזיץ המודרני כשהוא מותאם לכל בית ולכל טיול.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 11

לצרפתים יש הכשרון המוט:מכל מדינה את הבלה האחרונה בחידושי האמנות רו ע דפי שנה נ - זכה ויום צרי כים יות ו מן לטחון אותם במטחנה צרפתית ולקבל את המוצר ת שם האופנה הצרפתית. … התישבות חלוצית וכדומה, קשה גם לאשר, שלא להיות, או לפחות לחשוב, בצורה השילוב המופלא תכליתית הנוטלת ממנה חלק ניכר מן הרכות הנשית. … אך אותה הדמות המסתורית של העם היהודי, הפושט צורה ולובש צורה ובכל זאת שומר על גרעינו הפנימי, במידה ותצליח להתגלם בחטיבה אחת ששמה ״צברית״ — הרי שדמות זו תהווה יוצא־דופן בין דמויות הנשים.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 21

מאדונה כמיני ך* קודאג׳ים הציבעוניים של גינצ־ ) { בורג — הזרועים כיתמי־צבע מבהיקים וסולמות צרים המרהפים בין מארונות נוצריות ודיוקנאות של עצמו — כבשו את ליבם של אספני־תמונות זרים בעיקר. … הנושאים די־ יהודיים הם תמיד בעלי אווירה של דלות. ״לעזאזאל, אמרתי לעצמי, מי צריך את זה? בציור התלוי בביתו מחפש האדם קצת קודש ושימחה. … ״נכון,״ הוא אומר ,״האספנים הגדולים אינם משלמים בעד התמונות אלא בעד השם. אתה צריך ליצור לעצמך שם. אבל יחד עם זה, התמונות שלך צריכות להיות טובות.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 23

אם כי, למען האמת, שערות ארוכות אלה גורמות ליוסי צרות לא מבוטלות. הן אחת הסיבות שלדעתו המשטרה נטפלת אליו לעתים מזומנות. … בירושלים אירחה וועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת את אלופי צד,״ל לארוחת־צהרים חגיגית, דאגה לתפריט מעודכן, שכלל בין השאר: דג מפרץ־שלמה; ברווז רמת־הגולן; סלט עמק־איילון וגלידת ששת־הימים. • תיל־תק ! בעזה ריכז צה״ל את האזרחים המצריים לשם העברתם מעבר לתעלה, גילה כי אצל רבים מהם מקדימים השעונים בשעה אחת, בהתאם לשעון־הקיץ המצרי, קיבל את ההסבר הלא־כל־כך־מקורי כי הם רגילים להאזין לקול־קאהיר, לא ראו צורך לכוון את שעוניהם לפי קול־ישראל, המאחר בשעה אחת אחר קול־קאהיר. >• זכות כחידה. … בירושלים החליטו חברי הליגה למניעת כפייה דתית להגיב בצורה מקורית על הקלות בה מת־ר ראש־הע־ר את סגירתם של רחובות.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 17

הסייס שהפיל שישה מיגים, צלף־הטנקים שהשמיד במו־ידיו שני תריסרי טנקים של ה־אוייב או אפילו חייל הרגלי שבעזרת רימון- עשן הניס צוות טנק מצרי, הם לפי קני־המידה המקובלים גיבורים אפופי־תהילה יותר מהחובש אשר חיפה בגופו על הפצוע אותו חבש תחת אש, ושנהרג משום כך מרסיס־פגז שהתפוצץ לידו. … כל מעשה־גבורה שנראה למנהל התחקיר, הועבר לדרג גבוה יותר. בצורה זו היה אוקי מקום לעיוותים. כי מה שנראה למפקד אחד כמעשה־גבורה יוצא־דופן, יכול להיראות בעיני מפקד אחר כמשהו מובן מאליו.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 25

בהתחשב עם זה, שכרגיל היא היתד, שיכורה מוויסקי, לא צריך כל כך להתפלא על חוסר־ה,נימוס שלה. … ב־ס /ס 60 הנותרים היא תוכל לקבל רשיונות יבוא לקניית מיצרכים מ־תוצרת־חוץ. מיצרך אחד אותו כבר החליטה אולינקה להביא מן החוץ הוא ד,הוליבודי בראד האריס, איתו היא התארסה השבוע. … את ההצעה הזאת הציע מפיק השוטים הצרפתי פייר חלפון, והוא טוען שיש לה כל מה שדרוש לאלילת־סרטים גדולה, וכיוון שהוא גילה כבר מספר כוכבות, ביניהן את טופי דומייה, אפשר לסמוך עליו. הצרה היא שהוא אמנם כבר גילה אותה אבל עדיין לא מצא אותה.
גליון 1553 (7 ביוני 1967), עמוד 12

הוא אף סיפר סיפורי אלף לילה ולילה, איך הוא מאמן אנשי־קומאנדו באימונים חשאיים, איך הוא פייטר לא־נורמאלי, וסיפר פרטי־פרטים מסמרי שיער על הג׳ובים הסודיים שהוא מבצע. הצרה היתד, שס׳־פוריו המפורטים הגיעו לאנשי ביטחון־שדה, שהחלו להתחקות על עקבות סרן־הצנחנים הפטפטן. … ך* יום החמישי האחרון, בשעה חמש ^ וחצי אחר־הצהרים, נודע שהמצרים משתפים במלחמה שלהם את כריסטין קילר.
גליון 668 (10 באוגוסט 1950), עמוד 17

אף זה ציון־עובדה שאין לערער עליה. גדול הוא יצר הנסיעה בשעה שהועלתה לראשונה, לפני שבועות מספר, אפשרות המסע ליון, שררה ״תרדמה״ מוחלטת בענף השחיה. אבל יצר הנסיעה היה גדול, והשחיינים עשו כמיטב יכולתם בדי לעורר את תשומת־הלב הראויה ולזכות ב״כרטיס״ לאתונה. … את שר־ ־אוצר נוכל לנחם רק בעובדה כי לא יהיה צורך בדוויזים, הפעם מן זום שיהיה זה מסע־גומלין, שהו־צאותיו על חשבון היוונים.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 11

בשביל זה לא חסר לי אומץ־הלב — אמנם, זה אומץ־לב עגום, שאני צריך לגייס כאן, אני יודע זאת — אבל אם אז היה לי העוז להגיד, כן!׳ ,אז יש לי היום העוז לומר — בבקשה, אני מוכן, הנה, הראש שלי מונח על — איפה שהוא צריך להיות.״ בהמשך לאותו קסע :״אני לא מנסה היום להטיל על האחרים אחריות לגירוש. … אבל לא היה לי שום עסק עם ההמתה. האמן נא לי, אדוני הפקד, אני שוב צריך להגיד את זה — לא היתד, לי שייכות לזה.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 27

ואילו אבשלום קור טען שהשם חופש־שבו־עות מתאים דווקא לחופש פסח — כי חופש פסח הוא ה עו ל ם הז ה 2208 לצאת ולבלות יחד, דבר שלא מסתדר להם בתל-אביב. בדיחה המתהלת במצריים היא על סוחר יהודי, ש נכנס לחנות־בגדים בקאהיר ו שאל כמה עולה חזיה. כאשר השיבו לו כי המחיר הוא לירה מצרית אחת (ששוויה כ־ 40 לי רות ישראליות) ,ביקש מיליון חזיות. … בראש הקורם עו מד טהה מגדוב, שיש אומ רים כי יהיה השגריר המצרי הראשון בארץ. בקורס לומדים את השפה העברית.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 59

על פי התחזית של חברת תעבורה וחברת צ״ים, שהרכבת ללא פסים •נמצאתם בבעלותם, יהיה צורך להשתמש !סו !בסך הכל כחמש עד שש פעמים בשנה. … משאית־הענק שד ״תעבורה״ כאשר החלו לפני שנתיים לתכנן הר־כבת מוביל כזה בארץ היו הלקוחות הפו טנציאליים חסרי אמונה ביכולת לבצע מיבצע טכנולוגי מורכב כזה. בעבר, כא שר היה צורך להעביר מיטענים בסדר גודל של מאות טובות, היה צורך להזעיק חברות תחבורה זרות, אשר היו מביא־ת לארץ, לצורך זה, את מוביליהם. … מי שטרה המ׳שטרד, מעל רחוק ״אתה עוד לא יודע לאיזה צריה נפלת!״ צווח תוך שהוא מזנק ממכיונית־המיישטרה.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 19

״המרגיז ביותר הוא שכל זה הסר־טעם וללא כל צורך ממשי. כל אותן פעולות שעשתה ועושה מדינת־ישראל, ושעליהן יצא הקצף במדינות הנאורות, אפשר היה לעשותן גם באופן חוקי.״ ן ןן ! … ״בוודאי חופשיות מאותן שנערכו לאחרונה במצריים.״ בבחירות חשאיות אלה הביע רוב מוחץ את רצונו להצטרף לממלכת־ירדן. … ״כאשר טוען פרופסור בלום אחרת, אין הוא נוהג כמישפטן, אלא כעורך־דין,״ את כישרונה להסתבך בצרות במישור ה בינלאומי ללא כל צורך.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 17

ובל מי שמנסה להבין מדוע משמיע הח״כ הצעיר רוני מילוא בל־בך הרבה רעשים, צריך לזכור שבגין הודיע שיפרוש בגיל שבעים, או, מקסימום, בסוף הקדנציה. … כאשר מישהו עושה פעולת-מנע רחבת-היקף שלפי עדותו שלו גורמת ליותר הרוגים ופצועים בצד הישראלי ממה שהיה צפוי במהלך הרגיל (והכואב) של העניינים, הוא לא ממונה על הביטחון, אלא על ה״ביטחון״. כאשר מישהו מוכה בצורה קשה, מוחצת, נוראה, איומה, ואחרי זה מגיב בצורה יותר פוגעת, יותר חזקה, יותר אכזרית, הוא לא מחבל, הוא אשף. … גם בעד זח חייתי תמיד,״ אמר חאיש בראש השולחן, מנחם בגין, ואין צורן לומר שמועצת־גדולי״חתורה דחתה גם את הרעיון חזה.




