חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 851 עד 875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 29
שהרי אם יושג הסכם, ייקבעו בו התארי כים להגשמתו, ואלה לא יוכלו להיות רחו קים. נקבע כי ההסכם המצרי-ישראלי לא יהיה עדיף על פני הסכמים אחרים של מצריים, ושהסכמים אחרים לא יהיו עדי פים על פני ההסכם המצרי-ישראלי. … • עם קביעות אלה, נוצר למעשה ה״לינקאג׳ ״ שהמצרים עמדו עליו. הסוגייה המישנית של מועד חילופי- השגרירים לא נפתרה עדיין, כפי הנראה. … הסיוע של סעודיה ושאר מדינות־הנפט הערכיות למצריים עודה ביום פי שלושה על הסיוע האמריקאי למצריים.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 7
היכן כאן האינטרס הישראלי? כאשר טאבה תהיה מצרית, ואביה סונסטה יהיה מלון מצרי בעל שם מצרי, האם מעוניינת ממשלת־ישראל ש־המוני־ישראל ידהרו לשם, תחת לעצור ולשהות במלון ישראלי באילת? … אחרי שנקבע מקום אבן־הגבול, ברור כי בצירו האחד השטח הוא מצרי, ובצירו האחר השטח הוא ישראלי. כל מדינה זכאית להניף את דיגלה בשיטחה. אולם כאשר הודיעו המצרים על כוונתם להניף את דיגלם, גרם הדבר להתרגשות גדולה בישראל, עד כדי משבר.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 12
עבדות היא חרות יחסי עבודה מעורערים. זה מה שהיה במצרים, בזמן פרעה. והנה אנו יושבים היום ומספרים בלי בושה את סיפור יציאת מצרים, וילדינו יושבים לידנו ומאזינים. … דווקא עכשיו, במצבנו הבטחו- ני, לחגוג את חג החרות. מה כעצם קרה שם, כמצרים, לפני ארבעת אלפים שנה 1 להפסיק עם זה תיכף ומיד! … משוגעים ! להחזיר את כל העבדים הבורחים למצרים. לתת להם איזו פרמיה קטנה, ושימשיכו לערבב בטון ולבנות פירמידות.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 39
משמאל היה כתוב :״סי ני, אוקטובר 1973״ — זכר לני צחון שהחזיר לצבא המצרי את גאוותו. מימין היה כתוב :״פלס טין.״ 1948 , כך, לקול מנגינת התיזמורת הצבאית המצרית, הצדיע ראש־הממשלה לעניין ה פלסטיני, מבלי לדעת זאת. … מה גרם לכך? דברי בגין צרמו את אוזני המצרים שוב ושוב. ברוב המיקרים לא עשה זאת בכוונה, אלא מתוך אי-ידיעה מוחלטת של הנשמה המצרית ורגישויותיה. הדיבורים החוזרים על כך שהיהודים בנו את הפיראמידות, ההצהרה כי היום שבו כבשו הצנחנים את ירושלים המיזרחית היה יום מאושר יותר מאשר יום חתימת הש לום, דברי־הבוז על הפלסטינים — כל אלה הרגיזו את המצרים יותר ויותר. ביום בואו של בגין הקדיש העיתון מילבד הצלמים.
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 27
ההאשמה: סודות בטחוניים ממדרגה ראשונה לאמריהשאר: בגלל גילוייו, שחלק קאים• בין ו מהם הגיע לידי ישראל, נאלצה מצרים לשנות את מיקום בסיסי הטילים שלה. … בל באי המשפט ידעו, כי שגרירות ארצות־הברית לחצה על ממשלת מצרים לבל תערוך את המשפט, מחשש קילקול היחסים בין שתי הארצות. … היה זה ה־ 30 בנובמבר, אותו יום עצמו בו הודיעו האמריקאים על פתיחת משא־ומתן עם מצרים, להתוויית תוכנית־סיוע חדשה. האמריקאים מסרו מראש לקאהיר על מועד פירסום ההודעה.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 18
סניף דואר בתחנת־הרכבת עם אל פי מכתבים פזורים חרוכים שנשלחו ל חיילים המצרים בגיזרה זו ולא הגיעו מעולם ליעדם. … נ״ 1ט 1סרבד חיסה,דחוב ה חלזנן ז 3 מבס מהצד למעוז מצרי אופייני בגדה המערבית ד ¥1ידדד 1 1 ) 1׳! … הרכבת האחרונה לקהיר החקלאי שליד איסמעיליה, כאשר כבר נערכו קרבות באיזור והמצרים לא ידעו מה תמונת המצב בשטח, היא נעצרה בידי צה״ל.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 15
לפניהם עמד סמל הכריזמתיזת והציפצוף על ד,ערבים, ומכריז בי צד,״ל לא יוכל לנצח את המצרים, לפניהם עמד אדם שתמיד ראו בו את תיקוותם, והנה הוא. … הוא ציפה להתקפת- הנגד בסיני.,שד,יתד, צריכה לזרוק את המצרים מעבר לתעלה, ולחסל בזאת את המילחמה. … התמוטטותו התחילה ביום השני של המילחמה. .חיל-האוויר, שניסה לעזור לטנקים, הוכה קשות על־ידי טילי ד,נ״מ טנקים, שעלתה המצריים. האבירות של השריון הישראלי היו מחרידות: יחידד, של על מוצב מצרי, איבדה מיספר ניכר של טנקים, והכל על־ידי טילים נגד טנקים.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 24
כל מה שנתן אנוור אל־סאדאת בהסכם זה, הוא היה מובן לתת עוד אז. אותם ישראלים מעטים, ששהו אז במצריים, ושהיו להם שיחות מלב־אל־לב עם אישים מצריים, ידעו כי הנשיא המצרי מוכן להסכם שיהיה למעשה הסכם ישרא- לי־מצרי נפרד, בתנאי שיהיה מלווה בר,צ־הרת־נוונות לגבי הגדה המערבית ורצועת- עזה. … ׳מנחם בגין ביקש להתחכם, להפריד בין ״ריבונות״ מצרית ובין שליטה מצרית ממשית בשטח. הוא הציע להחזיר את כל חצי-האי ל״ריבונות״ מצרית, אך להש איר את היישובים הישראליים, תחת הגנת צה״ל. … בכך סודק המיכשול העיקרי כמישור היש דאדי־מצרי. הוא הדין לגבי שדות־התעופה של צה״ל.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 6
עבד־אל־נאצר עצמו הבין זאת, החליט לשים קץ להפוגה ולצאת להתקפה ישירה על אויביו בעולם הערבי, תוך איום להפעיל את ״המהפכנים״. על כן, בהציגו השבוע לפני אזרחי מצרים את תוכנית החומש השנייה שלו, שם דגש על הצורך בהידוק החגורה. הוא פנה להמוני המצרים :״אם תתנזרו מאכילת אורז במשך חודשיים בשנה, נוכל לייצא את האורז הנחסך ולהשקיע 20 מיליון לירות (כ־ 180 מיליון ל״י) נוספות בפיתוח התעשייה.״ זהו סוג הדרישות שמנהיג דורש מעמו בעתות של מלחמה. ואכן, מצרים נמצאת עתה במלחמה כפולה: נגד מישטרים ערביים עויינים בחוץ, ונגד העוני המכביד עליה מבפנים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 25
אחר־כך, הוסיף כבדרך־אגב, באנחה גדולה, כי היו ימים בהם למדו ישראליים טייס — במצריים. הוא הזכיר את שמותיהם של שני יהודיים מפלסטינה שעברו קורס־השתלמות במצריים — סלון דרורי ושולמית הורנהורט. … היחסים בין המצרים לבני ארץ־ישראל היו הדוקים. השילטונות עודדו את הקשר ובסיום הקורס, ערך הרב הראשי של מצריים מסיבה לשני הצעירים היהודיים. … ואילו במלחמת־העולם היה דרורי לא טייס אלא איש-קומאנדו שנילחם, במצרים ובלבנון, במיסגרת הכוחות הבריטיים, דווקא.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 25
במשך 24 דקות טירטר הרדיו אזהרות שאסור לנסוע למצרים בלי אישור מישרד־הפנים, ושזוהי עבירה פלילית חמורה. … אבל, בנמל־התעופה עלתה בליבנו ברגע האחרון המחשבה: מה לקנות? אילו מתנות אפשר להביא לאנשים במצרים? הצטיידנו, כמובן, בהרבה מטבעות של לירה וחצי-לירה. … באותיות העב ריות הגדולות ביותר. ״זה לא יספיק לארבעים מיליון מצרים,״ הוא מתלוצץ. שעה ,12 אתונה. בבית־ד,נתיבות של חברת אולימפיק באתונה אין מקום לשמירת מיזוודות.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 13
לדיין תודה לדיין ברכה א. לפני שלוש שנים אל תתנו למצריים נשק סובייטי המצרים מקבלים נשק מרו סיה בלי הגבלה. … טנקים ומטוסים וטילים ומערכות מתוחכמות. צריך לזעוק ! צריך למחות ! צריך להסביר. … מה איכפת להם אם נושמד! הושיעו! הצי לו! אילו היו המצרים מקבלים נשק אמריקאי, היה המצג שונה.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 37
הסמלים המצריים המובהקים נעלמו, ובמקומם באו סמלים חדשים, כל־ערביים. … הבול, שהוצא לכבוד מאורע זה (בול .)7מכריז על ״הלאמת חברת תעלת־סואץ״ לצד ההבטחה :״חרות הספנות מובטחת״ .התמונה מראה אוניה החוצה את .8מיכצע קדש ()1956 המפלה הפכה ניצחון אחד מהם (בול )11 חוגג את יום־השנה החמישי להלאמת התעלה, מיבצע שהצליח גם מבחינה מדינית וגם מבחינה טכנית, לגאוותם הרבה של המצרים. בול אחד (בול )12 חוגג מלאות חמש שנים למיב־צע-קדש ולפלישה הצרפתית־בריטית. … בסתר נרקמה התוכנית הצר־פתית־ישראלית־בריטית, שנועדה לכאורה לתפוס את איזור־התעלה, ולמעשה להפיל את מישטרו של עבד־אל־נאצר, שהתעמולה הישראלית הרשמית כינתה אותו רק בשם ״הריח המצרי״. 36 !
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 8
אמריקה רוצה בברית ערבית שתכלול את מצריים. גם בריטניה עצבני.ת נוכח המזן יניות האמריקאית, בחששה כי מצריים תבוא במקום המדינות ההאשמיות, הקשורות בבריטניה. : 12.6.54 שר־ההדרכה המצרי, סלאח סאלם, מודיע כי מצריים מתנגדת לברית מערבית כל עוד לא נפתרה בעיית־סואץ. … היה ברור כי החל מיבצע אמרגקאי גדול למשיכת מצריים החדשה למחנה המערבי. כבר קודם לכן החלו ראשי ישראל בהכנת כמה וכמה צעדים דראסטיים, שמטרתם היתר, למנוע את ההתקרבות האמריקאית־מצרית. … שר־החוץ הפאקיסטאני בא לקאהיר כדי לתווך בין בריטניה לבין מצריים בעניין סואץ. * 27.5.54 דובר מצרי מודיע על חידוש השיחות הבריטיות־מצריות על פינוי סואץ. : 30.5.54 אובסרבר מודיע כי המפקד הראשי של הכוחות הבריטיים במזרח התיכון עוסק בהכנות לקראת פינוי סואץ.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 7
כלו מר: שהמצרים עומדים לתקוף. שלישית: גדליה מואשם בכך שלא קיבל הערכה חד־משמעית זו, שהוכחה בדועבד כנכונה. … עובדות נותנות יסוד להערכה, כי אין התרגיל אלא ׳מסווה למיבצעי־אמת, המתוכננים על־ידי המצרים. לדברי סגן־אליוף גדליה, היה סיכום המציב במיסמכים מיועד להפצה גם למחלקת המודיעין הפיקודית שלו, וגם ליחידות ולמיפקדות הפיקוד, ולידיעת אמ״ו/ימטכ״ל. … על השאלה מדוע לא קיבל את הערכת קצין־המערך, ענה :״,זה, נובע מההערכה הסופית שהמצרים לא י!פתחו במילחמה, ומזה, שהיינו משוכנעים שיזה תחגיל בילבד.״ כך הכנים, את מחשבתו ל!
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 42
אובייקטיווית, לא היה כל צידוק ממשי להחזקתן על־ידינו — או להתקפות המרות והיקרות שערכו המצרים עליהן. כמה מן הנקודות הללו, כמו יד־מרדכי, אומנם שכנו וחלשו על כביש־החוף, שלאורכו התקדם עיקר הצבא המצרי (ובאמצעותו ניזון מבסיסיו הראשיים באל־עריש וברפיח) .אבל אופי השטח שם הוא כזה, שאיו כל קושי — במיוחד לכלי־רכב צבאיים — לרדת מן הכביש לשם עשיית עקיפה בת כמה קילומטרים ! … ולא נעשה כל ניסיון רציני להקדים ולתפוס את תוואי־המפתח שבחזית לפני המצרים — ואפילו אין מדובר במירוץ, כי אנו כבר נמצאנו באיזור שעה שהמצרים רק החלו זזים לתוך הארץ. אילו רק רוקנו את נגבה, ואת כל כוח־האדם, האמצעים והמאמצים שנמצאו ושהושקעו בה היו מפנים לתפיסתם ולביצורם של המקומות החשובים באמת שבסביבתה, היו הנתונים בחזית הדרום משתפרים מאד, למן ההתחלה, לטובת צה״ל, למיגננה ולמיתקפה כאחת. אילמלא נמלכו המצרים, ברוב כסילות, להציב את עצם כיבוש נגבה כמטרה לעצמה ובגלל זה גם להישחק לא מעט עליה, צריך היה לומר שכל פרשת נגבה בתש״ח לא היתר.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 19
ליברמן וצור הכירו היטב אחד את השני, שכן צור הוא דודו של ליברמן, והוא שקיבל אותו לעבודה בחברה לישראל. … תמורת הסכמת רוטשילד ותומכיו לתת לגרמנים את ההכחשה תמכו הגרמנים כקבוצת רוטשילד. המטילה את בל האחריות על צור. דבר זה חיוני עכור הברון רוטשילד, בדי לחלצו מצרות צפויות. … מינויו של גלעד כמקום צור פירושו החזרת תקופת ספיר ל״חברה לישראל.״ למיכאל צור היה המינוי נוח מאוד.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 84
כידוע, עם ישראל חצוי כמעט שווה בשווה בין חסידי פינוי סיני במיסגרת השלום הישראלי־מצרי ובין מתנגדיו חרף ההסכם הזה• החסידים מקווים שיהיה טוב, אבל גם חוששים בתוך״ תוכם ; המתנגדים בטוחים שיהיה רע, אבל אינם יכולים לערוב לאיש, כי הפרת הסכם השלום לא תרע את המצב שבעתיים. … אך כלום זו הבעיה ז הבעיה בעליל היא הבעלות המצרית המוגמרת וכבוד הריבונות המצרית. אז מה, בכל זאת, יש לבעל הביצה החצופה להגיד לטובת המצרים 1שימעו :״אם המצרים יעכלו זאת — מה טוב. … הצרה היא, שלפי כל הסימנים שמונה נקודות יישוב לא יספיקו.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 44
ד״ר מחסד סעד אברעאמר בעיתון ״אלאוזראס״ 25א 1קט1בר. 1989 , ״החלה תקופה חדשה, ונפתח דף חדש ביחסי לוב־מצרים, ו״המועצה לשיתוף פעולה ערבי״ הכוללת את מצרים, ובין ״איחוד המגרב הערבי״ הכולל את לוב, ודבר זה ישרת את מטרות שני הגושים הכלכליים הערבים ובכך יהיו יתרונות לפעולה הערבית המשותפת תחת מטרית הליגה הערבית, ויביא לשיתוף פעולה למען אינטרסי האומה הערבית נגד אויבי האומה הערבית״. … ״המציאות היא שישנו סוג של יחסים סותרים, ביחסים בץ מצרים עם ישראל מחד גיסא, ועם לוב מאידך גיסא. פירוש הדבר שיחסי מצרים־לוב משתפרים בעת שמתדרדרים יחסיה עם ישראל.״ מחמד סיד אחסד ״אלאהל 25 -א 1קט1בר.
גליון 673 (19 בספטמבר 1950), עמוד 4
לקהל 5מן המיס הטריטוריאליים של אילת אין מעבר ל״ים הפ תוח״ במפרץ, אלא דרך המים הטריטוריאליים של עבריהירדן, סעודיה או מצרים, כי רוחב המים הטריטוריאליים 3מיל ואילו רחבו של ׳המפרץ בקצהו הצפוני אינו מגיע ל־ 6מיל. היציאה מן המפרץ ליס סוף בדרוס סתומה ע״י האי טיראן (השייך למצרים) והמים הטריטוריאליים הצרים. נוהג בינל או מי קובע שבמיצר כזה נשארת תעלה צרה פתוחה למעבר חפ שי — אן מי בחלק־עולס זה מתח שב במנהגים בינלאומיים?
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 26
ולראייה: עד פה לא הופעל לחץ חיובי ממשי על ישראל. מדוע? לבני־שיחי המצריים היה לכך הסבר, המושפע מידיעת המתרחש בתוך מצריים עצמה: שרותי־הכיון האמריקאים רוצים להפיל גם את מישטר אל־סאדאת, ולהעלות כמקומו מישטר פרו־אמריקאי מובהק. … לדעת מצרים אלה, משה דיין הוא האיש שהכריע בישראל לגבי קביעת קו זה -תוף תיאום עם ידידיו האמריקאיים. … הפאראדוכס הוא שאם אמנם יצליח קו זה — שהוא מסוכן ביותר גם לאמריקה — תעמוד ישראל למחרת היום בפני שיתוף־פעולד, מצרי—אמריקאי, ולחץ מוחשי לנסיגה. בשב וע הבא: מהי פעולת־ הנגד הסובייטית במצריים?
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 30
היא לטובת ישראל, מאחר שתהווה מחסום טבעי לחידוש המילחמה על-ידי המצרים ותגרום ללחץ בינלאומי מתמיד לשם שמירה על השקט סביב נתיב־המים. … כאשר הפגיזו המצרים את העמדות הח פוזות של צה״ל על קו המים, שהוקמו כדי למנוע שיט מצרי, הפציץ צה״ל את ערי התעלה. … פ נסיעות מיד ום 13 נסיעות ביו ראשון אוטובוס גוחים בזמחגי אויר בל ואת ב־פ 3לי בלבד(מם לולאחד) כאשר הוטבעה אח״י אילת על-ידי טיל מצרי, הגיב דיין בהשמדת בתי־הזיקוק בסואץ.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 62
נתון שלישי — מבנה השטח — אינו רלוואנטי לגבי ניתוח זה, מאחר ואינו משתנה באופן מהותי בהיערכות החדשה. לעומת זאת, מיתקפה מצרית ברמה ה־איסטרטגית — כמתחייב מהיערכות צה״ל לאורך הקו הירוק — מגבילה מאוד את האפשרויות המיצריות להפעלת טילי נ״ט בתנאים של מיגננה טקטית, ומבטלת לח לוטין את היתרונות של זירת־לחימה צפופה, הנהנית ממכשול, מיקוש ועמדות ירי מתוכננות מראש, יתרונות העומדים להם י למצרים בתנאי ההיערכות הנוכחית, והמ הווים מערך אופטימלי להשתלבות כוחות חי״ר מצויידים בנשק נ״ט. אם נזכור כי המיצרים פיתחו את מערך טילי־הנ״ט שלהם מאז מילחמת 73׳ ,תוך ניודו ותוך רכישת מערכות טילי־נ״ט היעילות נגד מטרות ככל טווח המרחקים שכין אפס ל־ 3000מ׳(כניגוד למצב ב־73׳ ,שבו טיל־הנ״ט העיקרי ש להם — הסאגר — היה יעיל כעיקר בטווחים שמעל ל־סססצ מ הרי שחיקת יתרונותיו של מערך הנ״ט המיצרי חינה משמעותית כיותר. … לדוגמה: אם הצרכים של החזית המיז־ ^ רחית במובילי-טנקים עולים על הקצאה הקיימת, הרי העברת המובילים המיותרים מן החזית המיצרית עשוייה לפתור בעייה מסוקי תקיפה מצריים ף*• אז מילחמת 73׳ הקימו המיצרים — ז כוח מסוקי־תקיפה, המסוגל לתקוף ולהשמיד הן רק״מ והן מיתקנים נייחים.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 16
אני חושב שהרעיון לשבת עם המצרים הוא רעיון נכון, וצריך לעשות משהו. … • ואם אכן יהיו מגעים בין ישראל לבין המצרים, מה ניתן לעשות? האם מוצדק להקים שם בית־חדלים? … עוד לא קרה פעם אחת שהכוח הרב־לאומי התבקש להטיס פצוע או חולה, והוא סירב. הבעייה היא שהמצרים צריכים להחליט לפנות אליהם ולבצע מייד.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 19
לצורך זה אף התחייבו כל חבריה שלא יהיו מועמדים בבחירות שתיערכנה בעוד ארבעה חודשים. מצרים מצרי ב ש טו ק הול בשטוקהולם, בירת שבדיה, נטושה מלחמה חמה בין שני אזרחים מצריים. … לבסוף, על סמך תעודות רשמיות ממצריים, הוכיח הבעל הנרדף כי אמנם סיים את לימודיו כרופא באוניברסיטת האמבורג, קיבל רשיון מקצועי ממשלת מצרים• פסק־הדין בוטל, עבד אל־מסיח הורשה להשאר בשבדיה. … שבוע אחרי שעבד אל־כרים עטאללה, כתב אחך־סאעה הקד,ירי, פירסם כתבה ארוכה על הטבת תנאי חייהם של 6000 האסירים הפוליטיים במצרים, נעצר, נידון לשנתיים מאסר בעודן חתירה תחת השלטון
