חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 9,101 עד 9,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 20
כשניסתה ״לקפוץ לתוכו״ ,נזדחתי ואמרתי לה ״אין את צרים־ לקפוץ לבור, רות ! המלה שלי איננה בור ! … ורות התחילה להסביר : ״אני אהבת את אורי מפני שהוא ארוך־רגלים ואדיב!״ ועת־ ,היא מראה באצבע על מנחם שצריך מיד לומר שם של אדם בעל תכונות מס. … ״אני אומר מלה, למשל׳ ״שלום״ .מיד אתרי זה צריך החבר היושב לידי לומר מלה המתחילה באות האחרונה של המלה, אשר אמרתי, במקרה שלנו האות מ .
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 14
רק בגללו השיגו תוצאת תיקו .1:1 אחרי שהכניסו את הגול הראשון, אמר לי אלי פוקס :״אוי ואבוי, אני רואה שאנחנו מפסידים: אני עוד אצטרך להישאר בארץ כדי לחזק את הקבוצה במקום לנסוע לגרמניה.׳׳ אם אתם לא יודעים, אז הוא צריך לנסוע לגרמניה לקורס מאמניו! בסוף המשחק הורגש היתרון של החיפאים והם הישוו את התו־ כ דו רג ל תו ר כי. … בבר בשבת הראשונה הוכיח שניידמסר שהוא יותר חכם מהרב: מכבי חדרה ניצחה את הפועל מחנה יהודה, שאותה מאמן אליעזר שפיגר, מי שהיה פעם מאמנו של ברלה בפתח־תקוה באימון האחרון של הנבחרת הלאומית בכדורגל הודיע שמואל סוחר, המרכיב של הנבחרת, כי ההתאחדות לכדורגל רמזה לו שרצוי לקחת עוזר למאמן — משח ווארץ .״מה זד, פה, גראו׳ שהוא צריך עוזר?׳׳ צעק מישהו, אני לא זוכר מי. … אולם רק מעטים סיפרו על הרקע שהביא ליצירת מקום עבודה חדש לחינקים, ציינו זאת במילים ספורות: ״מרנין פז, מזכיר ההתאחדות לספורט לשעבר, ד,תפוטר מתפקידו.׳׳ כי מול סיפור שמחתו של שמחה חינקיס, לא היד, סיפורו של מרנין פז מרנין לבבות. פז בן ד;־ ,34 יליד מצרים, בן לאב צבר דור רביעי בארץ׳ רכש השכלה אוניברסיטאית באלכסנדריה, שם היה אביו מורה לעברית.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 5
הצטדק הוא, בחקירה :״לולא נעניתי לקריאה, הקצין שלי היה גורם לי צרות. אני צריך לדאוג לעצמי!״ והלכו. שיף הגברי התיחס ליריבו בבוזגלוי. … הוא לא ניתן לתיקון על־ידי סילוקו הפשוט של המשטרה הוקדשו למנגנון העצום של אגף־ יחזקאל סהר, או על־ידי מישחק בחילופי־הארגון, שהפך את המשטרה למוסד פקיגברא פנימיים. הוא מצריך פתרונות עמוקים דותי אדיר, צבא של לבלרים במדים. … עתה היה הוא האדם הכל־יכול, השליט היחיד במשטרה. את משכורות השוטרים, בצורה שתאפשר להם קיום בלתי״תלוי בכבוד.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 7
זאב חזר לתל־אביב׳ ואני ומנקם דיברנו על כך שצריך לדפוק מספר אנשים בצמרת השלטון וצריך להקים גוף מחתרתי. … קבענו פגישה נוספת בשבת הבאה, בקרן הרחובות לוינסקי־עליה. נפגשתי שם עם מנקם, והוא דיבר שצריך לשדוד סכום של רבע מיליון ל״י במקום מסוים, ושאני צריך לבצע את זה ביחד עם זאב אקשטיין. … בפתח־תקוה קבענו אני ומנקם קיר מסויים, מול גן המייסדים, שאם כתובה שם ספרה ,3 על מנקס להופיע למחרת בשעה 18.00 באותו מקום, מפני שאני צריך לדבר אתו. וכן ההיפך. רק אני ומנקם ידענו על הקיר.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 18
תכתוב איפוא, ל־(.)997/1098 הסיפיס טילי ״היא ברחה לי בין ה אצבעות,״ נו ת ב לי החייל זכריה גבאי, ששלח לי את הת מונה הזאת ,״וה שאיר ה רק את ת מונתה, בעמד ה מצרית, אי־שם ליד אל־עריש. לכן אני פונ ה לכל חיילי צה״ל שיפקחו את עיניהם ומבק שם להתק שר אתי, אם י מצאו את היפהפיה שלי. … בכל זאת, עשה סגל זעיר זה מאמצים מיוחדים במינם, כדי להרחיב את השידורים בערבית לארבע שעות ביום׳ בתוכן 5מהדורות חדשות, שנקלטו בלי ספק באוזן דרוכה בכל המרחב, כסי שהעידו השבויים המצריים. בכל זאת, היה זה רק טיפה בים לעומת שפע המישדרים שניתך על העולם הערבי מתחנותיו הוא ומקול ב ריטניה, שהחל מנסר בחלל במלוא עוצמתו, ושהזדרז לעלות על הגל של קול ערב, מיד לאחר הפצצת מתקניו של שירות השידור המצרי (ראה במרחב). … ״אנשים ישנו באולפנים, שתי שעות ללילה.״ בסופו של דבר, למרות כל הליקויים והקשיים, עמדו שירותי השידור בכבוד בעומס המיוחד שהוטל עליהם במפתיע. ״אולם,״ כפי שאמר אחד המאזינים ,״הצרה של הרדיו היא כמו הצרה של המדינה כולה: הוא מסוגל למלחמה, אך לא לשלום״.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 11
ובמקביל: גידול מתמיד של יכולת העובד לקנות מיצרכים שאפשר היה לייצאם לחו״ל, או מיצרכים שהמדינה חייבת לייבאם. … קטנה יכולתם להלוות כספים למבקשי האשראי, התשובה במונחים מקצועיים היא זו: המחסור בנזילות הינו תוצאה של הקפדה יתרה על ביצוע מדיניות צימצום האשראי. במילים פשוטות: הצרה החלה כאשר הורה בנק ר!נסות ועונשים ישראל לכל הבנקים להפסיק לתת הלוואות או לעסוק בתיוזך שטרות, מעל למידה שנקבעה מראש. ^ וראות כני! … כי לספיר אין מקורות כספיים שבעזרתם יוכל לפתור את מצוקת האשראי. על כן ישתדל בכל מאודו לדחות את הצרות הצפויות, לפחות עד לאחר הבחירות.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 25
פרנז במקום שיהיה קנם על העבודה ועל המאמץ, הוא צריך• להיות פרם על העבודה ועל המאמץ. ולסיכום: אי־אפשר להתנגד לעקרון מס־ההכנסה. … אפשר לחסוך לפחות רבע מתקציב המדינה על־ידי צימצום המנגנון וביטול כפילויות וחיסול פונקציות מיותרות של הממשלה — בהתאם לתוכנית המפורטת שהבאנו. לא זה בלבד שאין צורך להעלות את המם, אפשר להורידו. העלאת מס אינה תחליף לתוכנית כלכלית, להבראת המשק ולייעול מנגנון המדינה. … ונה ה זעתנו על יי״ יי 1ג1״!_1.ו 1.11.1ש <111 מצרים היתה נבונה, ו חו ק ה מחירחור־מלחמה ומהגברת ה מ תי חו ת בין ה מדינות ה שמיות.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 26
התיירות היא אחד ממקורות־ההכנסה העיקריים של המדינה, ומשרד התיירות צורך הרבה מיליוני לירות, אולם הוויכוח בו התנהל באולם שהיה כמעט־ריק בתהילת הדיון, והתרוקן עוד יותר בסופו. … להחלטת ועד־הכנסת קדמה קנוניה. היתה קנוניה של ח רו ת ומפא״י. צריך להביא דברים על נכונותם, ן לגופו של עני־ין: היינו מצביעים ברצון בעד הצעת חבר־הכנסת ביבי. … איננו סבורים שיש לק שור זאת ב איזו צורה שהיא עם בעיית הפליטים. כי זה רק ידחה את השלום, שבלעדיו לא תיפתר הבעייה הזאת.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 18
באחת האסיפות היהודיות שנערכו בלונדון הופיע השחקן הישראלי זאב (״בומבה״ ).צור במספר קטעי זמרה, בליווי־עצמי על גיטרה. … טקס החתונה של רפי יערך בבית ויליאנוס שב־יאיי מצרי, ליד אילת. הבית, השייך לחוקר האנגלי ויליאמם, עומד להפוך לבית־חרושת לקרמיקה. … הם היוז חלק קטן ממאות האנשים, שמילאו ערב־ערב את האולם בו נערכה האליפות ה־ 11 של משחקי ר,שחמת בישראל. 16 שחמתאים התמודדו הפעם על תואר האלוף. כל אחד מהם היה צריך לנהל קרב עם כל אחד מה־ 15 הנותרים.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 9
אולם מצב זה. לא האריך ימים. הקומוניסטים המצריים שינו את עמדתם מן הקצה אל הקצה, החלו עוברים לתמיכה נלהבת במשטרו של השליט הקאהירי. גם עוסמאן הלך בדרכם, הפך אוהד המשטר. אולם נציגי מצריים הרשמית לא האמינו להרפתקן הנועז. מדי פעם הופיע בשגרירות המצרית, סיפר סיפורים פנטסטיים על מזימות וקנוניות נסתרות.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 17
כשנשאל נועם, מה לקום־ פוזיטור ולפילוסופיה, השיב :״הפילוסופיה היא ההתעמלות של המוח. עכשיו אני מסוגל לחשוב ולשמוע בצורה אחרת לגמרי.״ אגב, יצירתו של שריף אקדמות למועד זוכה להצלחה בכל רחבי העולם מאוסטרליה עד יוזן. … הקרבות האחרונים של גמר אליפות האיגרוף התקרבו לסיומם .״לא הוא צריך את הרפואה,״ ענד, לו שכנו למושב, כשחיוך סלחני שפוך על פניו ,״זד, כל האיגרוף בארץ שלכם צריך את הרפואה. זה כל הספורט בארץ שלכם צריך את הרפואה.״ כי בתוך הזירה חזר המתאגרף ישראל קרוק, מנתניה, לפינתו, הרים שם את ידיו לאות כניעה.
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 15
בלי 3ערות ( )1103/59 מבקשת את כל אלה שיקראו את מודעתה, להתעלם מהערותי. אין צורך בחיפוש מרובה, אומרת היא, כדי לגלות את מטרת כתיבתה. … פשוט להתכתבעם מישהו או מישהי — ללא הבדל דת, מין, גזע, צורה, יופי וצבע של עור, שיער, עיניים ובגדים. … ׳האשה הראשונה שלו היתה נורא מנוולת והיא עכשיו במצרים. הוא לא היה מאושר אתה. נראה אם הפעם הוא יהיה מאושר.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 15
את ההפתעה השניה השבוע קיבלתי בנתניה, כשנסענו לנתניה לשחק שם נגד מכבי. לא צריך לספר לכם שנתניה זה הנאחס של מכבי תל־אביב. זה המקום שאנחנו תמיד או מפסידים או יוצאים בכבוד בתיקו. לא צריך לספר לכם על שיטת הבונקר של מכבי נתניה, שכולם נסגרים בהגנה ולא נותנים להתקיף. … כדי להגיע לדרגה א׳ בליגה הארצית, על מנת ״לקבל את הזכות לשפוט במשחקי הליגה הלאומית, צריך שופט לצבור במשך העונה 86 נקודות.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 12
ס .המצרי ומכה יהודים, ונספה גם הוא עם בכורות מצריים. … אולם שום עסקים לא היו לי איתו. לפני ארבע שנים הייתי צריך להיפרד משותפי בבית־ד,חרושת. הוא הקים לעצמו בית־חרושת לחלקי מכוניות, והסכים למכור לי את חלקו בבית־החרושת, על־ידי מיכרז פנימי. באותה תקופה קיבלתי שטף־דם פנימי בקיבה, נותחתי וסבלתי הרבה מאוד. כאשר הייתי צריך לרכוש את חלקו של שותפי בבית־החרושת, בסכום של 53 אלף ל״י, הכביד עלי הדבר מאוד.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 13
היתד, לו הזמנה לבדי גברדין, אולם כדי לייצר את הבדים הוא היה צריך להביא חוטים מחוץ־לארץ והיה דרוש לו כסף למימון יבוא החוטים. … עבדתי שלוש שנים בשטח זה, ואני הייתי צריך להיות סוכן לנזברטה בישראל. ואז חליתי בשפעת. … ב־ 18 לחודש מאי עמדתי לצאת שוב לחוץ־ .לארץ, כדי לקנות צירים אחוריים לשם יצור תלת־אופנועים, ולימוד שיטת ייצורם.
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 7
אין לומר שאנו תמימי דעים לגמרי עם הקו הזה, אם כי יש בינינו גם כאלה המאמינים שכך טוב וכך צריך להיות. יתכן שצריך ללחום נגד גישה זו, אבל לא אני האיש המתאים לכך ולא אוכל לתת ידי לזאת* .אני גם חושש שגישה שונה מזו של היום תסבך את יחסינו עם אמריקה בפרט, שלה אינטרסים. שונים משלנו באזור זה, וכי עידוד ההצעה הערבית, בהתאם לתפיסת הערבים, עלולה להתפרש אצל האנגלים והאמריקאים כעשיית צרות (£מ ס 131ג16-נ1גן-0נ׳.)׳1 ״אמנם זה לא טוב בשבילנו. … זה היה בחודש מאי .1952 ,כעבור חודשיים פרצה במצריים המהפכה הגדולה של גמאל עבד אל־נאצר, ששינתה לחלוטין את מצב־הרוח במרחב
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 6
אימרה ישנה נושנה זאת התגשמה בשבוע שעבר בישראל, כאשר הגיעה הידיעה על החלפת ראש משקיפי או״ם, גנרל וואגן בניקה, בגנראל הקנדי בארנם, בד בבד עם הידיעה על חתימת ההסכם הבריטי־מצרי לפינוי ה־סואץ. בתקופת שירותו של מיקה התלוננה עליו ישראל פעמים מספר כלפי חוץ. … פרשת קסטנר הנ אום ש הו פסק כמה דקות לפני שמשה שרת היה צריך לקום ולשאת את נאומו באזכרת מעגן, ירד מטוס המוות. … הוא סירב לעשות זאת באולם בית־המשפט, שם היה צריך לעמוד בחקירת שתי־וערב של עו־רך־הדין שמואל תמיר.
גליון 822 (23 ביולי 1953), עמוד 12
התעודה העתיקה ביו תר העוסקת בבעיה : מגילת׳ קלף מצרית משנת 1700 לפני ספירת הנוצרים (לפני כ־ 3650 שנה) הממליצה על משיחת שמן כתרופה בדוקה נגד הקרחת. חוקרים מודרניים יו תר חשבו כי חבישת כובעים צרים היתד, הגורם העיקרי לד,ת־. קרחות, בגלל חסימת הספקת הדם לעור הקרקפת. סברה זו הופרכה משהחלו נשים רבות־ לחבוש כובעים ואך מעטות מהן סבלו מנשירת שערות. קרקפות צרות, ולא כובעים צרים, גור מים לקרחת, הכריזו רופאים אחרים.
גליון 833 (8 באוקטובר 1953), עמוד 7
הקצין שפקד עליהם צעק . 1לה רים את הידים אין צורך להרים את הידים,״ אמרתי . .א ף פעם לא הרמתי אותן. … השופט שאל אותי אם י ש לי מה לומר. עניתי :״אם יש לכם צורך להחזיק אותי 15 יום — בבקשה. אך אני מבקש שתשתדלו לגמור את הכל תוך 15 יום אלה. … בוקר אחד קראתי בעתון שועדת הערעורים החליטה לשחררני, אך הרמטכ״ל אמר שי ש לו דבר נוסף נגד;. שוב הייתי בחושך. בצורה זו יכלו להמ שיך את מעצרי, ללא משפט, ימים ושנים.
גליון 793 (8 בינואר 1953), עמוד 6
הוא לבש את דמותו של חבר־המשק, המאבק לבש צורה משעממת ושיגרתית : אשר בני סיעת השומר־הצעיר החליטו ל שגרו חליפת איגרות, הודעה לעתונאים, הצהרות לכינוס הנוער הדימוקראטי (הכפוף לגו ש ה מנוסחות בז הירות. … כן הצליח לסיים את עבודתו כפקיד ב ארגון הסוחרים בצורה לא פחות סוערת, עת האשים את מנהיגי הארגון בהאשמות דומות. … ב צפון הארץ הטילה קיצוב בלתי־רשמי על הלחם, ריתקה כל חנווני למאפיה אחת ויחידה׳ אסרה עליו להגדיל את.המנה הרגילה שהוא מקבל. בצורה זו ביקשה למנוע את הסתננות הלחם לסי התרנגולות.
גליון 779 (2 באוקטובר 1952), עמוד 13
״ ציווה עליו השופט ,״תאר לך שאתה עומד לפני ׳ פלוגתך וצריך לצעוק !״ שאלתיאל לא הניד עפעף .״לעולם איני צועק על אנשי,״ אמר חרישית ,״אני מדבר בשקט׳ הם שומעים לי ! … פופסק׳ חיפש מ תו דיי ם באותם הימים התהלך במצרים (ובכל מיני מקומות אחרים, כולל עורף הצבא הגרמני בלוב) ,בן־אדם בשם פופסקי. שמו האמיתי היה ולאדימיר פוליאקוב, והוא היה פולני חניך בלגיה, שהשתכן במצרים, ניהל בית־חרושת לסוכר והשתעמם. עם פרוץ המלחמה התגייס, הוסיף לצבא הבריטי יחידה מיוחדת במינה: יחידה קטנה שנשאה את התואר הרשמי, חסר־התקדים ,״הצבא הפרטי של פופסקי״ ,ובקיצור פ.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 12
לאחר חצי שעה החליטו המארגנים להתחיל בתחרויות והאולם הצר של הפועל תל־אביב נתמלא עד אפס מקום (כולל: מושבי החלונות) .התרנגולים והזבובים לא ריתקו את הקהל ואפילו הכבדים, כיפתח זייד, לא הלהיבו את הצופים, למרות שזייד הוכרז, בטעות, כמנצח. … בן־חיים אינו שבע־רצון מענף האגרוף בא־ מתאגרף אברהם כן־חיים לא צריך ברזל רץ, אומר :״בחוץ־לארץ היתד, תזמורת מנגנת לפני כל קרב, היו מכריזים בקול רם את שם המתחרה ומספרים על כל נצחונותיו בעבר, בעתונים היו כותבים כמו שצריך. … אמר בן חיים: ״בשביל לפתח את הגוף יש לי מספיק ברזלים שאני יכול לכופף אותם בוולקן. אני לא צריך לשלם בשביל זה כסף למכון שמ שון״.
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 2
מחשבתי תנדוד חזרה, כמעט שנתיים נוספות, עד הגיעה ליום מסויים ביולי .1948 והסיפור יהיה כך * :העולם הזה נולד בין שיחי צבר לידי הכפר הערבי סואפיר, בדרך בואכה נגבה. אביו היה מטוס מצרי, מטיפוס ספיטפייר. אמו היתל, שוחה קטנה, שיחפ-ה בחפזון וללא חשק רב, כמה שעות לפני כן...״ ליד אותה שוחה ישבו שני בחורים לבושים בגדי חאקי מלוכלכים, בלתי מגולחים זה למעלה משבוע, מכוסים אבק ושאר צורות טינוף. … כמו כל הצעירים שחזרו בחופשתם ל־תל־אביב ראינו בעין עדינת מאד את התפתחות הרוח במדינה החדשה, את לידתו של משטר שלא היה יליד המהפכה הגדולה של החזית, אלא המשך של כל הישן והמעובש שהיה צריך למות, בכבוד, ביום ד,־ 14 במאי . 1948 ראינו את ראשית ההתנוונות של וח ההתנדבות, של רוח היצירה. … העתונים הישנים, אף כי אחדים מהם היו מכובדים בעיני (ובעיקר העתון בו השתתפתי אותה שעה) היו זרים לחוויה שהיתר״ זרים לרצון החדש שהתגבש. היה צורך בעמדה חדשה. והתגבשו הקדם הראשונים של העמדה בה רצינו.
גליון 723 (6 בספטמבר 1951), עמוד 12
הם פירטו שורה שלמה של פעולות הנראות, בעי ניהם, מגוחכות כמעט: מצרים ומקסיקו שיג רו משלחות לחיפוש אוצרות אגדתיים (עשרת אלפים לירות); משלחת אחרת הורכבה באימ פריה הבריטית על מנת לקבוע את מספר ד,אנ־אלפבתים ברחביה ; משלחת אחת יצאה לח קירת שבט אפריקאי שמלתעות חבריו מכ בידות על דיבורם, אלא אם כן יעקרו את שיניהם הקדמיות; משלחת אחרת יצאה לבלגיה למניית זרמי העתונות הבלגית. … ייתכן שרומל יכול היה להציל את אנשי רמקה, אולם הוא לא רצה גרמניה אולם תחת לחץ ארצות־הברית, מתחילה כל הבעייה ללבוש צורה אחרת, המתאימה יותר למציאות המלחמה הקרה. … ״כסא זה,״ הודיע רמקה ,״שמור לאלברט קסלרינג, שפקד עלינו באיטליה ובחזית המע״ רב, ואשר היה צריך להיות בינינו הערב!״ כתשובה פרצו השדים הירוקים בשירה אדירה של המנון חטיבתם :״התראה את השחר.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 16
הנהלת השנונותיי,״״ :מוז מילים טובות על נאצר לאחר מותו של נאצר הציעו מיספר שרים פרסם הודעה מטעם ממשלת ישראל ש־ 1בטא צער לעם המצרי על מותו של נאצר, נוך הצעת תקווה כי יורש הנשיא המצרי תרום לקידום השלום באיזור. … ועד אז נקווה ונתפלל שהאיש אשר ינהיג מעתה את מצריים יוביל את עמו ואת עמנו בדרכים אותם התווה ג׳מאל עבד־אל־נאצר, זצ״ל. … במקום הצבא יבואו פקידים אזרחיים, הריבונות על המקום תחזור למצריים והממשלה תשלם דמי חכירה עבור השימוש בשטח.
