חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 9,151 עד 9,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 60
כשלקחתי על עצמי לנהל את מחלקת־הבידור, לא היתר. מחלקת־בידור. הייתי צריך להקים אותה. הן את הצד ההפקתי, והן את המערכת הכספית. … נאווה כהן שומרת עליו היטב, וחותכת כשצריך. איציק קול דירבן אותו לספר לעיתים בדיחות חסרות־טעם, על רקע זה היו לי חיכוכים עם קול. … אחרי שמני עשה את עלי כותרת בצורה קלילה, החלטנו שאולי אפשר לעשות איתו תוכגית־בידור שלא תבלבל לאף אחד את המוח, שלא תשבור סלעים!
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
ומאחר שאין כל סיכוי שייבחרו (המשך מעמוד )9 דתיות, לאומניות ואחרות — שכל ה שטח בין הירדן הים״התיכון צריך להיות מדינה יהודית. הממשלה הנוכחית מייצגת את המיעוט החזק הזה. … השלום, מה הוא אומר לי י מה נותן לי השלום י קודם לכל, הוא סוגר, וסוגר באופן מוחלט, את המעגל המרושע של טראגדיה, של סבל ושל הירואיזם. מעגל זה נסגר, איפוא, ושוב אין צורך להיות הירואי ולהיות טראגי. בפעם הראשונה ניתנת לכולנו הזכות להיות מאושרים, כלומר להיות נורמליים. … עצם העובדה שאנחנו יושבים כאן ביחד, פלסטינים, ישראלים, מצרים, לבנונים, תוניסים ואחרים הוא צעד קטן אך חשוב מאוד קדימה.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 27
היינו שלושה במכונית — שרית ישי, ענת סרגוסטי ואני. בצומת, מדרום לצור, היתה עמדת־תצפית של אנשי סעד חדאד. … נתקלתי בעובדה זו כאשר פעלתי למען מתן חנינה למיכאל צור, שנדון לתקופת־מאסר ארוכה מאוד בעיקבות הגילויים של העולם הזה. … (אגב, לא הצטערתי מעולם על פעולתי לשיחרור צור. אדיב בניגוד לפושע כלכלי אחר, יהושע בן־ציון, מתנהג צור מאז שיחרורו בצניעות נאותה).
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 15
בכלל, בן־גוריון סירב עד סוף ימיו לחבוש כיפה גם בהלוויות. הוא לא נכנע. היה לו סיגנון. הצרה היא שלפרס אין. בן־גוריון לא הלך ל״חזון־איש״ כדי שזה יציל את הקואליציה שלו. … לשימושם של הפסיכולוגים 1 שייבואו באחד הימים לחקור את התיסמונת הזאת. הנה היא: את השלום עם מצריים עשו ניצים. השכל אמר להם שזה כדאי1, , שהשלום עם מצריים חשוב לאין ערוך יותר מאשר שטחים. … טיבה של טאבה כל העניין הזה הוא מוזר, מוזר מאוד. הלכו היהודים ועשו הסכם עם מצריים. החזירו את כל השטח הענקי של חצי־האי סיני.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 42
וגם כפית שמן. כדי שהעור לא יתייבש. צריך ללעוס את הירקות לאט־לאט. בתשומת־לב. … נכשלו, ואז הם יכולים להגיד — עזבו אותי!״ עם כל פציינט הוא מדבר בצורה שונה. אבל החלק החשוב ביותר בשיחה. … כאן נמצא זה המתכנן את עתידו בזהירות מכין הכל ליום צרה. חוסך, אוסף, שומר ואוגר. הבטחון הכלכלי חשוב לו מכל.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 15
שמעתי רק נאום אחד בעברית טובה: זה של עבד־אל־ואהב דראושה, בן אחד הכפרים ליד נצרת. אך מה נלין על השפה, כשהתוכן צורם את האוזן? הרמה הכללית היא של מאמר ראשי בצהרון. … איך ירגישו אז מישפחות שני הקורבנות? הצרה היא, שמדי פעם נופלים׳גם אנשים שלנו בשבי ״המחבלים״ .אם אנחנו נוציא להורג את ״המחבלים״ שיפלו לידינו, יוציאו ״המחבלים״ להורג את האנשים שיפלו לידיהם. … הערבים הפלסטינים פישטו את המילה וקוראים למיקטרת זו ״ארגילה״ .האנגלים קוראים לה ״הוקה״ ,שיבוש של המילה הערבית ״חוקקה״, שפירושה תיבה. במצרים קוראים לה ״שישה״ ,איני יודע מדוע.
גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 15
.״ בג׳בל־ברוך, כאשר החיילים מנותקים במשך כמה שבועות אודי <זבנדי בגלל מחסום־השלג, הם מרגישים בניתוק זה בצורה חריפה. הם מקללים את השלג, ואת הג׳בל. … עבד־אל־נאצר, שצבאו הושמד * בין המלקחיים של צה״ל והפלישה הבריטית־צרפתית, הפך גיבור העם המצרי והעולם הערבי, ועד 1967 שלט בכיפה כאליל כל־יכול. … זה היה ברחוב בקריית־שמונה. יומיים לפני פורים. האושר לבש צורה של ילדה בת שלוש או ארבע, שהלבישוה | בשימלה לבנה מבהיקה של כלה והינומה לראשה.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 15
דובר בכובד־ראש ובדאגה עמוקה על המתרחש בביירות, בצידון ובצור. אחר-כך ירדנו למסיבת- עיתונאים שהוא ערך. … עדיין לא פורסמו הפרטים, אך כבר נאמר כי עוצמת צה״ל בלבנון החודש עלתה על עוצמת צה״ל שהופעלה נגד המצרים במילחמת ששודהימים, והיא עלתה על זו של ״הקורפוס האפריקאי״ המהולל של ארווין רומל, שהגיע עד אל־עלאמיין. … איני יודע כמה אבידות היו לצה״ל במילחמת ששת־הימים בחזית המצרית בילבד, אך במילחמת־סיני, שבה לחם כל צה״ל נגד הצבא המצרי לבדו, וכבש את כל חצי־האי סיני בפחות משישה ימים, נפלו כ־ 170 חיילי- צה״ל — פחות מאשר בסילחמת הלבנון.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 71
נסעתי לאנגליה לראות מה התחדש, ראיתי בבי־בי־סי את מונטי פייטזן ופגשתי את האנשים שיצרו את הסידרה. נסעתי גם לארצות־הברית. … אתה קשור לצוות קטן, לא מסורבל, אתה לא צריך הכנה מי־ידוע-מה, ובשולחן־ד,ערי כה אתה בונה עולמות שלמים. … ואז אני אמרתי ללפיד: זו לא בעיה לפרק את הטלוויזיה, הבעיה תהיה להרכיבה מחדש. אבל לסיד היה צריך למלא את הציפיות של אלה ש מינו אותו, והוא פירק את הטלוויזיה.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 56
• תרשה לי לחזור על השאלה. לונתן כתב שלא צריך להיות איש חזק כדי להפיל את נבו בהרצליה... אני לא צריך את ההגנה של לונדון. אני ידעתי מה אני עושה בבחירות האלה … ככתב צבאי הייתי במשך תשע שעות על אדמת מצריים, רכוב על נגמ״ש רוסי. זו היתה פשיטה מרתקת וררמתית
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 15
היכן יימצא כיום שחקן יהודי, שיוכל להמחיש בצורה כה עדינה את דמותו של יהודי מיזרחי מלפני תהליך השיכנוז? … כל דבר שנודף ממנו ריח של ״הוועד המרכזי״ מחליא אותו. ובצדק. הצרה היא, לרעתי, שרבים הגיעו מ קיצוניות אחת לשניה, מדיקטטורה בולשביקית לאנארכיה מוחלטת. … אבל זה גוזר על בעליו חוסר־יכולת ניצחי. פשוט אי־אפשר להקים בצורה זו כוח פוליטי של ממש ולפעול ברצינות ל שינוי פני החברה, ולנהל כך מאבק שיטתי ורצוף להקמת מישטר חדש.
גליון 2392 (6 ביולי 1983), עמוד 46
״תוכלו גם לבקש החוק שחל בפלשתינא־א׳׳י — חיברו מהנשיא לצלם, אבל אני כבר אומר אותם לחוקים הקיימים בירדן, ויצרו לכם מה תהיה תשובתו ׳,אמר השוטר. … לדבריו, במשך השנים היו רק של נשיא בית־המישפט. ליד הלישכה, במסידרון הצר, ישבו על הארץ שני שינויים מועטים במערכת זו. … בחצות לילה ארבה המישטרה ליד בית־החרושת קפה קו, המיצר את המשקה שוקולית עבור קונצרן עלית, ותפסה בכף שלושה בחורים, שפרצו למיפעל במפתחות מותאמים.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 62
יש בו רביעיי תשח קני םהמק פי ד ה על ביצוע נ קי ו מלו ט ש, ב קיצו ר — יש בו כמעט כל מ ה שצריך ל היו ת בטרט, לבד מ או תו ניצוץ ש הופך אתה שיגרח ל אי רוע. … בוילחסה לכל הכוי שפחה במערב אין בל חדש (ב ר י הו ד ה, תל־אביב, ארצו ת־הברי ת) — הצרה ע ם אג דו ת הי א, שחן עולו ת ת מי ד על כל ההמח שו ת שלהן. … קו ד ם כל, ככל מ ה שמיוצר ל ט לוויזי ה, ני ט לו ה עו ק צי ם ה ח ריפי ם, הרגעים ה חז קי ם, כי ז ה הרי מ ש הו שצריך להת אי ם לכל ה מי שפחח. מ ה שנותר, זהכ מו ת ע צו מ ה של אפק טי ם מיו ח די ם, הרבה גוויו ת ציבעוניות, וכ מו בן — הגרעין המרוה מיו א ש של רמארק, אבל מוג ש בצורה גלויי ח, כמעטכהטפה, ב מ קו ם שי הי המסקנהשא לי ה מגיע ח צו פ ה בעצמו.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 66
והוא כזה. זה אולי מפתיע אותך, אבל צריך להכיר אותו כדי לדעת על מה אני מדבר. … אבל בדרך של סחטנות וכפייה אני לא מאמין. צריך לצעוק חמס נגד אגודת־ישראל, דווקא הדתיים צריכים לצעוק. … • זוהי סיבה מעניינת מאוד. הרב דרוקמן, מורך ורבך, טען שלא צריך להחזיר מטעמים של ארץ־ישראל השלמה.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 73
תגובתי המיידית ד,״תה׳ ואני מפחד כמעט לומר, שצריך לעבור לפעולה ישירה• אני פוחד נורא מעניין של מתר. … אבל כל עוד הם משחקים את המישחק הדמוקרטי, צריך לשחק אותו עד הסוף. אני רק חושש שלאט־לאט זה מפסיק להיות מישחק. … וגם כשהטמינו פצצות בפתח ביתו של סארטר, הוא לא ויתר. לכן אני מאמין שצריך להיאבק׳ להקשות עליהם את החיים. ואני מאמין שהניצחון יהיה לצידנו.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 15
הוא גויים על־ידי שרותי־הביון של ישראל, ורק במאוחר הסתבר כי אינו אלא סוכן מתוחכם של הביון המצרי, שהצליח להסתנן לשרות הישראלי. מכיוון שהיה מוסווה כעיתונאי, הודבק לו הכינוי ״העיתונאי המיצרי״. … כשהגעתי לקאהיר, אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת, אמר לי אחד המארחים המצריים שיש לי אורח. גבר יפה־תואר, ושחום, שדמה גבה־קומה מאוד לסאדאת, ניגש אלי, הושיט לי את היד ואמר בעברית :״אני אחמד עות׳מאן, העיתונאי המיצרי.״ לדבריו, היה לו קשה להגיע אלי . … בוודאי לא חלמתי שאשב אי־פעם עם מארגן המרד על שפת הנילוס, ואחליף חיוכים עם מלצרית מצרית. אז דובר על ״הרודן המצרי״ (כדברי בן־גוריון) ועל ״היטלר׳ של המיזרח התיכון״ (כדברי בגין) ,ועוד עמדו לפנינו עוד שלוש מילחמות(אם מונים גם את מילחמת־ההתשה).
גליון 2539 (29 באפריל 1986), עמוד 11
לפוליטיקאים אמריקאיים אין זמן. הנשיא צריך להיבחר פעם בארבע שנים, וחברי־הקונגרס פעם בשנתיים. … האשה נעלבה וסירבה, וכאשר החיילת עמרה על דרישתה הסתובבה האשה וחזרה לירדן .״אני מבינה שיש אצלכם צורך בבדיקות ביטחוניות,״ אמרה לי ,״אבל זה לא צריך להיעשות בצורה גסה ומעליבה! … אם אפשר לדבר על עיתונאי כעל מרעיל־בארות, הרי הוא אחד מגחלי המרעילים. במשך 37 שנים טיפטף הדוקטור — בצורה חביבה ותרבותית — את הרעל הזה לתוך נשמותיהם של דורות של ישראלים.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 9
אין זה חריג אצל פרס, להרחיק את אחד ממקורביו בצורה פוגעת ביותר. שווימר הפסיק לפקוד את לישכתו של פרס במשך כמה חודשים. … השיעים ניסו לכבוש את כל המחנות הפלסטיניים באיזור. הם הטילו מצור רצחני על ראשידיה, שאתילא ומחנות אחרים. … הם שולטים עתה באש על כביש-החוף החיוני, המחבר את צידון עם צור, ובכך השיגו לא רק ניצחון מהמם, אלא גם יתרון אסטראטגי חשוב
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 15
איני מאמין שמה שהיה הוא שיהיה, והוא שצריך להיות. אפשר לתקן. אם רוצים אנחנו שכדור־הארץ המיסכן הזה יחזיק מעמד עוד כמה דורות, מוכרחים לתקן ולשנות. … בחברה החלוצית של העליה השניה והשלישית כלל לא עלה על דעתו של איש הגון להיכנס למכונית שכזאת. שרגא נצר, כך אמרו לי, לא נסע במונית מעולם. … באחת המסיבות נתקלה פולה ברחי רולו, מי שהיתר, אז אשתו. כמו אריק, גם רוזי היא ילידת־מצריים. אך בעוד שאריק הוא צאצא של מישפחה ספרדית, רוזי היא בת אחת המישפחות האשכנזיות שחיו במצריים.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 7
אביבה, כמו כל אנשי צוות החלוץ ומוזמני ראש־הממשלה. היתה אורחת הממשלה המצרית, החל בטיסת־החינם וכלה באירוח בבית המלון פלאזה באלכסנדריה. את חבורת החלוץ, שעזרה בהקמת מרכז התיקשורת במלון ס אן סטא־פנו, קיבל, בהגיעם לאלכסנדריה, תת־אלוף ממטה הנשיאות המצרי. ב־ 5בבוקר יצא מטוס נוסף למצריים. … טמיר, מנכ״ל מישרד ראש־הממ־שלה, דייב קמחי, מנכ״ל מישרד־החוץ, ורובי סייבל, היועץ המישפטי של מישרד־החוץ, כבר המתינו באלכסנדריה לשלושת המטוסים העמוסים בכבודת העיתונאים, העורכים, האורחים, המוזמנים והמצטרפים וגם כל הנהגת תנועת י חד שירדה מצריימה. נותרו בבית: רק אנשי מחלקת מצריים של מישרד־החוץ. יחסי־חוץ הלך הזרזיר אצר העזרב שר הביטחון מודה בהשתתפות אנשי מישרדו בתערובת־גשק שנערכה ברודגות הציילית.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 4
מעולם לא דובר כל־כך הרבה על מילחמה לפני שפרצה, מעולם לא נותחה מילחמה לפרטיה, על כל מהלכיה, בצורה כזאת, עוד לפני שנורתה היריה הראשונה. … בתקופות קודמות, כאשר ראש־הממשלה ו/או שר־הביטחון רצה לפתוח במילחמה, היה צורך בגיוס נרחב. הדבר היה מדליק נורות אדומות ברחבי העולם. … הוא קורא עכשיו לכוחותיו ״הכוחות הלבנוניים״, ולמדינונת שלו ״לבנון החופשית״. הצרה היא, מבחינת שרון ושות׳ ,כי קיימת במישפחת ג׳מייל מחלוקת עמוקה לגבי שיתוף־ הפעולה עם ישראל, שיש לה צד רעיוני וצד מעשי.
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 15
הוא סובב סביב מערות בית־ג׳יברין. איזור חברון היה אז בידי הצבא המצרי, ששלח לשם כוחות כדי להקדים את הירדנים. … הכוונה היתה לחטוף כמה קצינים מצריים, ולהביא אותם בלילה הרביעי לקווים שלנו. … אחרי שהקים מעין־ממלכה בגליל, מראש־הניקרה ועד טנטורה, נשא דהר את עיניו לזירה רחבה יותר. הוא כרת ברית עם שליטי מצריים, שמרדו בתורכים, בעזרתם כבש את רמשק.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 31
צריך להגיע להאזנה ולעבודה תון כדי ישיבה משותפת בשלטון. … אם אמנם כן, הנני להכות על חטא. הייתי צריך לומר ״לטרפה״ במקום ״לתקוע סכין בגב״ .ועם עמוס עוז וחבריו הסליחה. … אפשר לטעון כי מוטב היה לנסות ולהקים ממשלת פרס־וילנר־מיעארי, יהרס העולם אבל הליכוד ישאר בחוץ. אפשר לטעון כי מה שהיה היה, כעת צריך לפרק את השותפות הזאת(אני סבור כך עכשיו, אלא אם כן יאפשר הליכוד לחקירה ולמשפט למצות את עצמם ולהגיע אל שורש הבעיה) .אפשר לטעון כי צריך היה לפרק את השותפות עוד קודם.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 26
לנסקי היה, לעומתו, איש הפרופורציות, האיזון הנפשי, החן, ההומור, האירוניה העצמית, החולין, הלשון הגמישה וההתגדרות בצורה הסיפרותית הקפדנית, המונעת מלל מתמשך והמחייבת במשמעת ובווירטואוזיות. … הניקוד שונה לפי הדיקדוק(לנסקי ניקד תכופות לפי הדיבור היידי) ובצורה זו נשתבשו מישקלי השירים, שלנסקי כה הקפיד עליהם. … בינתיים אזלו שני הספרים מן השוק. זה כבר הורגש צורך בפירסום מהדורה שלמה ומתוקנה של שירי לנסקי; צורך, שאורה קוריס־באומגארטן נתנה לו ביטוי הולם כשחתמה את מאמרה בקביעה :״לכל אוהביה, מוקיריה וחוקריה של שירת לנסקי דרושה בדחיפות מהדורה כוללת ומדוייקת של שיריו; ראויים הם לבוא בקהל בכל חינם המקורי וללא כובד המחלצות שהלבישו עליהם דורשי טובתם״.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 30
אביו, דור חמישי בארץ, ממישפחה יוצאת מצריים ומארוקו. המיש־פחה התגוררה שנים רבות בטבריה, עד שעברה לאיזור חיפה. … לא זו הדרך שבה צריכות ועדת־הכנסת או הכנסת לדון בהסרת־חסינות. למרות שאני מצדיק, בקטע הצר של כוונת המחוקק את הנושא הדמוקרטי שבתוכו. … • אבל היועץ המישפטי, שבדק את החומר, המליץ להסיר את החסינות. אני חושב שמלכתחילה הנושא לא היה צריך להיות מוגש, כי זה שטות, כל הנושא.
