חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 9,326 עד 9,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 888 (20 באוקטובר 1954), עמוד 7

אולם הערבים לא הירפו מן התורכים : נציגי משרד־החרם של הליגה הערבית ביקרו בלשכת־המסחר באנקרה, איימו בסנקציות מסחריות נרחבות. המצרים רמזו כי עמדתה העיקשת של תורכיה עלולה להשפיע על נכונותם להצטרף לברית איזורית בהנהגתה. … אמר השבוע כלכלן זר חשוב: את אשר מרויחה ישראל במפעל האגרות בארגנטינה, יכלה להרוויח בצורה בריאה יותר ממסחר הגון עם ארצו של אתאתורכ. … האלפים עמדו בתורים ארוכים ל קבלת האוכל, אחר עברו למגרש־הדשא ד׳ גדול בו הוסבר להם סדר מפגן הגדנ״ע, שהיה צריך לד,ערך למחרת. כעבור שעה קלה החלה התכונה לקראת המסיבות והתוכניות האמנותיות של הערב.
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 19

נישואין רבים מופרים על־ידי פירוד או עזיבה ללא כסות החוק. הגירושין הם צורך טראגי שימשיך להתקיים כל זמן שיהיו נישואין וכל עוד יהיו בני־אנוש מחוננים בתכונות אנושיות בעלי-מגרעות, רגשניים, אנוכיים׳נכונים לנסות ועלולים גם לטעות. … היכן מרובים הגירושין ביותר; ם נתחשב במקרי גירושין חוקיים בלבד, הרי שמצרים תופסת את המקום הראשון, לפני אמריקה.
גליון 935 (14 בספטמבר 1955), עמוד 16

.24 חוף רחוק ב־תנ״ך ! .26 מחזאי ישראלי ! .28 אל מצרי ! .29 מה שעל השופט לקבוע, בדרך כלל ! … י שעיה, ראש הוועדה הקרואה שמילאה את מקום עיריית ירישלים, קידם השבוע את פניו של דוד בן־גוריון בבואו לטכס הסיום של קורם קצינים בירושלים במלים - :שלום אדוני ראש הממשלה.״ תוסיף כמעט *,השיב בן־גוריון- ,צריך לדייק, אדוני ראש־העירייה.״ -תוסיף אתה כמעט לא,״ השיב ישעיה תשובה ניצחת, כעב־ר ימים, נבחר ראש עירייה אחר פגישה מעניינת אחרת של בן־גוריון מתוארת בתמונה בעמוד זה: אורחו היה אז חו אן קאפה פילהו עוד בטרם היותו לנשיא בראזיל, תפקיד שזכה בו לאחר רצח הנשיא הקודם.
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 9

בציבור כבר התעוררה מחשבה לארגן חרם המוני על חנויותיהם ועסקיהם של המשתמטים. היה צורך איפוא, לשוות להשתמטות צורה הגונה ומסודרת, שלא תדקור את העיניים. חוץ מזה, היה צורך לרסן אלה מבין בעלי העסקים שבהתלהבות ילדותית מיהרו לתרום את הסכום המלא ביכולתם ולהטיל בכן צל כבד ובלתי־מוצדק על חבריהם למעמד, שהתכוננו לתרום בצורה מאופקת הרבה יותר — אם ככלל. … אמנם, אותם האנשים סטרו את התעמת מטיפול בעניינם: הם בדרך כלל הזדרזו לתרום כסי יכולתם עוד בטרם קבעו האחרים כי יש צורך בתעדה. והתעוות מילאו את תפקידן בנאמנות — כפי שהוכיח, למשל, מקרהו של שרגא ליכ־טנפלד, בעל התילה, המיגרשים.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 16

כל סגן־טוראי יודע שמלחמה אינה מתנהלת מעצמה. יש צורך לערוך מלחמה כדי להשיג נ*צ- חון. בדיוק כאותה מידה יש צורך לערוד שלום, אם רוצים לנצח. 20 סיגריות 450 פרוטה הגברת י יי ייי א לג נטית בריאות שומרת על משתמשת במברשת ראש ויפי שערותיה 7£ז 1£א 6 4 להשיג עתה ובתי־מרקחת. … התקפת־שלום חייבת להיות מתוכננת בדיוק באותה צורה. השרים חייבים להחליט באיזו חזית להתקיף — באיזו ארץ, באיזה מעמד׳ באיזו עדה. … התנחמו אוהדי בית״ר לאחר שקבוצתם ספגה שלושה שערים כנגד שנים שהבקיעה : ״כשבוגדנוב הקטן ישחק בבית״ר נהיה הראשונים בליגה.״ סיכויים יותר טובים למקום הראשון יהיו לאחר ששחקני בית״ר יוכלו להתאמן במגרש משלהם במקום בשביליו הצרים של גן־מאיר. העולם הזה 549
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 5

כעת היא מגיעה ל־ .360/0איך אפשר לבנות בתנאים כאלה?״ הצרה עם יהודה ביתיר,לחמי היא ששאל את עצמו את השאלה מאוחר מדי — שלוש שנים ועשרות טרגדיות מאוחר מדי. … כיום עולה ההיצע בשוק הבניה על הביקוש ואין כל צורך בקניית דירה הנמצאת על גבי הניר בלבד. … ההשקעה הקטנה של זמן וכסף, הכרוכה בביקור אצל עורך־דין, עשויה לחסוך לך צרות והפסדים.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 6

אחריו השתלם במקצוע בחור אחד, שנהרג יום אחד מכדורי אוייב. המשק, שאינו רק צרכן חשמל אלא גם מייצר את החשמל בעצמו באמצעות גנרטור, לא יכול היה להתקיים ללא חשמלאי אפילו יום אחד. לאחר מלחמה גדולה עם המוסך, הוחלט לשלוח את אחד המכונאים להשתלם בחשמלאות. בינתיים, עד שהלה יחזור מהקורס, צריך כמובן מרכז המשק לבצע את עבודת החשמל. … בבית־הספר בו למד, בית־הספר המקצועי של אורט בקריית חיים, לא נחשב פרויקה לתלמיד מעולה (״היה שם,״ אומר פרויקה ,״רק מורה אחד ששווה משהו, וגם הוא קיבל שבץ ומת שבוע אחרי התחלת הלימודים.״) אך החיים לימדוהו לעסוק בזריזות רבה בכל דבר כמעט. . הצרה היא רק, שכל עניין דורש זמן. כ־שפרויקה מסיים את יום העבודה הרגיל, בשעה ארבע אהרי־הצהרים, עדיין אין למצוא אותו במקלחת.
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 3

קשורים לחיים ולמודת עם ראש העיר״. היה זה כאילו רצו ראשי העיר לאשר בצורה חותכת, גלויה לכל עין, את ההאשמה שאמנם שולט הגאנגסטריזם בביודהעיריה. … תוך שעות מעטות נרשמו עשרות רבות של מתנדבים נוספים. הפעם לא היה צורך בשרותם. להחליט, אם לא תגיש לו עתונות חופשית וכלתי תלויה את העובדות על מעשיהם של המועמדים. … במקום לנער את חוצנה מפרי־הבאושים שגדל בחיקה, התיצבה להגנתו. זהו חשבון קצר־רואי, שאין בו כל צורך. כי יש למפא״י מועמדים הרבה יותר טובים לראשות _ .ו 1עירית חיפה.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 4

המתונים ביותר סברו כי אפשר להחזיר את חצי־האי, או חלק ממנו, כחלק מהסכם־שלום ישיר בץ ישראל ומצריים, בתנאי שישים קץ אחת ולתמיד למלחמה בין עמי המרחב. … הוא מנד, שוב את השורה הארוכה של מעשי התוקפנות המצריים, והביע את החשש כי בול- גאנין ״הוטעה*. … לא נאמרה מילה על מחסני־הנשק הסובייטיים העצומים, שנתגלו בחצי״ האי סיני, ושלפי כל הסימנים לא היו מיועדים אפילו לצבא המצרי•* .דברי ההתנצלות, שהגיעו עד כדי השפלה עצמית, כללו את הבקשה הנכנעת שהממשלה הסובייטית תשתדל במצריים למען השלום עם ישראל.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 30

אנשים ודברים שכאלו נשכחו מלבנו חיים שנית לפנינו על־ידי הצלומים שלנו, על כן כל אחד צריך לצלם. את המצלמה וההדרכה תקבלו אצל 1313 יי3ה1רמוב החליק 31 במשרד־החוץ מתלוצצים, כי ראש הממשלה ד,־ד ב*,נדריון הורה לזרז את פיי נוי חצי־האי סיני, כדי ששר־החוץ לש: עבר משה שרת, שחזר השבוע מחוץ לארץ, לא יספיק לבקר שש לפני י צאתו של ד״ר יגאל ידין למסע־הסברה י בבריטניה, קרא לו ביג׳י והציע לו להצ! … החבר כלפי ההסתדרות.״ • העיתונאי ישעיהו ב״פורת, בצטטו בכתבה מפארים בדיחה שנפוצה : בצרפת :״כיצד אומנו י,וצים המצריים לקראת האולימפיאדה? מישהו היה צועק! : היהודים באים! ואיש לא היה מסוגל להשיג את המצרים במרוצתם.״ 9פרופסור נתן ריטנשטרייך, בדיון על מעמד האינטליגנציה במועצת ן ההסתדרות :״יש כאלה שחושבים כי איש הרוח יכול לחיות מן הרוח.״ 9פרופסור אהרן קציר (קצ׳לסקי) ,בצטטו באותו דיון הגדרה נודעת: ,.מ!
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 15

ספרו של קארל מארקם ; .64 בן־יפונה. מ אונ ך ; .1אחת ממכות מצרים ; .2שר התחבירה הראשץ .3 :סימן מורם; .4עיירת רביים חסידיים; .5עולה מים המלח; .6חברת תחבורה ציבורית; .7אימון .8 :למנעול; .9שם פרטי, לנקבה; . 10 תשובה למעשן . 11 :פשע; .17 להקת זמר כושית; .19 דינה ל־עקב; .20 נישא; .21 האמריקאית שנדונה לפני שנה .22 :אות הנצחון; .23 רפסודה ; .25 תפקידו של מבקר ; .26 סוד .27 :חוסר טעם .28 :מה שמבקשים בבית־המשפט 30 :יש רע ויש טוב 31 :חיוה .33 :חלד; 38 נהר איטלקי!
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 7

אולם הפעם לא עלה בידי סהר להשפיע על האיש אשר למענו ניהל את המשטרה, למענו הפך למכשיר מפלגתי מובהק והקריב את עצמו בצורה כה טראגית במשפט עמוס בן־גוריון. … לסהר רק הובטח מקום כל שהוא בשרות הדיפלומטי, באחת הבירות, שם אין צורך בכשרון מדיני, ודי בכשרונו המיוחד של סהר לעשות רושם טוב במסיבות־קוקטייל. … כל אותו זמן היה אחד מן האחים סחרוב — הוא יחזקאל סהר — מפקח כללי של המשטרה ובעל 14400 מניות, שנרשמו על שמו שנתיים אחרי כניסתו לתפקיד במשטרה. לחברת סחרוב לא היו מעולם שום צרות עם המשטרה. היה מובן מאליו כי המפקח־המליונר, הקשור בצורה כה הדוקה וגלויה עם עסקי־המליונים של אחיו, לא יכול היה להטיל מרות על פקודיו, שהתפנו גם הם לעסקים פרטיים לרוב• הוא נאלץ לתת גיבוי וחיפוי לעמוס ולעשרות קצינים אחרים, שידם היתה בצלחות רבות.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 10

אלה היו שיעורי הלידה הגבוהים ביותר בעולם. לשם השוואה: שיעור הלידה במצרים הוא 40 לאלה. בסוריה 22 לאלף כפעם הראשונה בתולדות משפטי הרצח במדינת ישראל שיחרר בית המשפט המחוזי, בערבות, נאשם שהובא לפניו באשמת רצח בכוזנה תחילה• השופטים קנת, גביזון וזוג־דלנניץ׳ עשו זאת לפי בקשת עורך־הדץ שמואל תמיר, המגן על בנימין אבו־עמרם ושני אחיו, במשפט רצח רעננה אחרי שמיעת טענות התביעה פסקו השופטים. כי תמיר אינו צריך להשיר על האשמה דהשר לבנימין הפדרציה הציונית וגורמים יהודיים אחרים בדרום אפריקה החליטו להעביר לרשות הממשלה את זכויותיהם בחברות אפרידר ואפר״הון, שהקימו את אשקלון. … ״לאו דווקא,״ השיב ,״הסכנה לעולם היא ממלחמה ומערב. אם רוצים להשכין שלום בעולם, זה צריך ל: כל בין שני הגושים. כאן, בארץ־ישראל, המקום ל תזכיר שלדים חד־וסים הכיום כשער*הגיא שימש נושא לכתבת עורך העולם הזה 1606 שגילה לראשונה שאנשי ועדת־העשור ערכו מחדש את שלדי המכוניות והוסיפו שלדים חדשים, כדי לעשות רושם על תיירים.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 6

קשרים אלה הם גם שגרמו לו להיבחר כאחד מהאנשים שבידיהם הפקידו צירי בית־הנבחרים התורכי את ניהול הקמת שיכונם הגדול, שהיה צריך לכלול 500 דירות, במחיר כללי של 15 מיליון לירות תורכיות. … הודות לכשרונותיו המסחריים, הצליח בן־צור להכנס לעסקים שונים בתורכיה. ובעזרתם הצליח למצוא את פרנסתו. המכונות שלקח בן צור לתורכיה מושכנו על־ידי פרישמן, ונמכרו לאחר מכן במכירה פומבית.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 17

ואף על פי שסנה החליף את שפת אמת בשפת פראבדה״ ,בכל זאת נשארה שפה משותפת כאשר חזר השבוע ח״כ מפא״י משה שרת ממסעו השני לאסיה, הוא מיהר להפגין בשמחה בפני עובדי שדה התעופה בלוד את הישגיו, בדברו אליהם בסינית שוטפת, להנאתם המרובה של השומעים האם צריך לקבוע מזוזה בתוך מונית או לאו? שאלה חמורה זו עורר השבוע בפני הרבנות הראשית המנהל הכללי של משרד־הדתות שלמה זנוויל כהנא. לאחר שהרבנות עיינה בדבר ופסקה כי אין צורך בכך, נאנח לרווחה אחד העיתונאים: ״איזה מזל! … אוהבת היא אלמוניות, ואף על פי כן נפגשו אתה רבים פנים־אל־פנים.״ 0הקריקטוריסט קריאל (״דוש״) גרדוש, על הצוללות הסובייטיות שהגיעו למצריים :״כאשר שמע כרושצ׳וב שהצי האמריקאי חששי הגיע למזרח־התיכון, הוא אמר: אם ככה, אז אני צוללת.״ 0הסופר שמואל יוסף עגנץ, על הפרסים הספרותיים :״צריך להרהר בכל פרשת הפרסים, כי כל פרס גורם שמחה לאדם אחו וצער לרבים.״ 0העיתונאי גבריאל צפרוני, בהגדירו את מלחמת המודעות שהתלקחה• השבוע ביתר שאת בין סם דובינר לבין המועצה לשיווק פרי־הדר :״קרגלמוסיה!
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 10

אמונתו מבוססת על הצעה מפורטת להשכנת השלים :״אפשר להקל במידה ידועה על מצב הפליטים הערבים בעזרת הגליל המערבי (הישראלי) וגם על־ידי תוכנית מוסכמת של פיתוח עמק הירדן (הערבי) ויישוב הפליטים הנותרים על אדמות ערביות״ — דבר אשר לו מתנגדים בפירוש קולני יתר מנהיגי ערב. גם בעיית הקשר היבשתי בין מצרים ושאר מדינות ערב, מאמין מאליק, עשויה למצוא את פתרונה ואתה גם בעיית הפיצויים בעד הרכוש הנטוש ונזקי המלחמה.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 17

כדי להסביר בגויים, כי ישראל איננה כל כך בלתי־צ דקת כפי שנראה לנוכח מסע ההסברה הכושל שהוא היה אחד האחראים הישירים לו ח״כ מפ״ם מאיר יערי טרם שכח את הלקח שלמד בשעת גילוי מכשיר־ר׳ד׳אזנה במשרדו: כשנראה השבוע מקיים התייעצות עם אנשי מפלגתו בקפה עטרה בירושלים, הסביר יערי מדוע אינו מקיים התייעצויות כאלה במזנון הכנסת :״שם לא מקשיבים למה שצריך להקשיב, ולעומת זאת מקשיבים למד, שלא צריך להקשיב ראש עיריית תל־אביב חיים לכגון, שביקר השבוע אצל יחידות שריון ר,חונות אי־שם בסיני, התלוצץ ואמר, כי מאחר שהשריונאים אומצו על־ידי תל־אביב, ממילא הם אזרחי כבוד של העיר וגבולות העיר התרחבו איפוא עד לחצי־האי סיני, המקום בו הם ח נים. … אבל הכניסה למצריים מצריכה רכוש גדול.״ • ח״כ חירות יוחנן כאדר, לאחר ששמע בי יושב־ראש הנהלת הסוכנות ד״ר נחום גולדמן מחכה לרשיון לבוא לישראל, בגלל האיסור על אזרחים אמריקאיים לבקר באיזור :״קודם הוא חיכה לרשיון מרוסיה כדי לבקר במוסקבה. … אם נהיה חלשים — יישארו אחרינו רק הכוונות הטובות שלנו ככתובת על גבי מצבתנו.״ • כוכב הקולנוע אלק גינס, המתעתד לבקר בקרוב בישראל :״בריטניה וארצ ת־הברית הן שתי ארצות אשר מפרידה ביניהן רק הלשון המשותפת שלהן.״ חעילס ח;ס 998 השם העברי המבוקש צריך להיות קולע ומורכב לא יותר משתי מלים.
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 17

וכיכר, היה כל המשחק. הוא נגמר בתוצאה 1:1והיה צורך להאריך אותו פעמיים וגם כן לא קרה כלום. … ״ לא הספקתי לנוח מהמשחק וכבר הייתי צריך לנסוע למסיבה בביתו של יענקלה חודורוב בראשון־לציון. … כשהוא שתה קצת אז ה, א נזכר בקריקטורה שהופיעה בעתון יוגוסלבי אחרי הביקור של נבחרת ישראל המון גביעים תהדרך לראשון אני דוקא מכיר מפני שאני עובד לפעמים בקו צרי־פין, ששם יש אחיות נחמדות. בעצם ה־וז,,ים גם כן נחמדים.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 16

אמר עגנון לאשתו אסתר, כי עליו ללכת להצטלם. שאלה אסתר :״אבל לאיזה צורך? יש לך תמונה ׳טובה מאד שצולמה לפני שנתיים.״ השיב עמון :״תמונתו של אדם מעידה על אורח מחשבתו. … מוטב למנות את נקודות הסלים מאשר את נקודות האינדקס • שגריר ישראל כארצות־־הכרית אבא אכן, בתשובה לשאלה על המצב הפנימי במצרים :״אם כי חיילי צד,״ל ערכו במדינה זו טיולים יסודיים למדי, אין לי פרטים על כך, שכן אין לישראל קשרים דיפלומטיים עם מצריים • המשורר אורי צבי גרינברג, על הסופר משה שמיר :״אני רואה בכל בשר ודם — מלך, ואילו הוא רואה בכל מלך — בשר ודם • המזכיר הכללי של חמפלגח הקומוניסטית בברית־המועצות ; ניקיטה פרושצ׳וב, בנמקו בראיון עם כתב ר,נ יו־ יורק ט״נזס מדוע אין לבטל !
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 10

פה ושם האירה מנורה בלתי־מכוסה של אחד החדרים קטע של הסימטא הצרה, מרוצפת האבנים הגדולות והגסות. בק־מה השניה של בית־הכנסת הגדול נשמעו קולות נרגזים. … אם אני יודע שהוא לא יע למחאתי, אני לא צריך להוכיח לו. אבל יש ענין של מחאה. זה כבר קשור בהרגשה. … אם ההרג אומרת: קום והגן על כבוד השם, צריך היהודי לקום ולו זה ענין שלא יכולים להגדיר בצורה ברורה כל כך.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 12

במשך שלוש שעות רצופות שכבו שני הטוראים פרקדן והשתזפו באור השמש, הסתכלו כמפקדם העליון, הלבוש רק במכנסי- התעמלות לבנים׳ שעבד בקדחתנות בעמידה, בכריעה ובשכיבה, ללא רגע של הפי סקת־נופש, עד שנעלמה קרן האור האחרונה• מפעם לפעם התכופף הרמטכ״ל, בחן את האבנים, בחפשו כנראה אחרי מציאות ארכיאולוגיות בעיתון צרפתי הופיעה השבוע מעשייה כזאת: כשסיפרו לדוד כד גוריון כי גמאל עבד אל־נאצר הצהיר שאחת הסיבות להלאמת התעלה היא העובדה ש־ 120 אלף מצרים קיפחו את חייהם בבנייתה׳ העיר ראש הממשלה :״אם כך, הלי הפיראמידות שייכות לישראל שר־העבודה מרדכי נמיר קיבל השבוע מכתב מתושבי מעברה בנגב בלשון זאת :״אדוננו השר.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 15

בומבה מתפוצץ. זאב (״בומבה״) צור, איש התיאטרון הקאמרי, מרגיש את עצמו ממש כחתן, כשהוא מנשק את רותי, הכלה. … בשביל בחורה באמת ה הזכיר לי קצת את הזמן שאני הספקתי לברך אותם כמו שצריך. אז עכשיו תד, אסיפה בהתאחדות הכדורגל׳ בה היו צריכים להחלים מי נוסע להונג־קונג ומי לא. … אני עוד לטובתך ולמענך, ועוד כל מיני פתגמים, שיקחו אותי. כל הסגל צריך להישאר אוחו שם. ספרו שלפני החופה הוא נראה כמו לפ אשאל מה הוא אמר בדיוק ואמסור לכם וזה לא עוזר.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 20

היות ויש שביתת תחבורה ובהתאם להנחיות קצין העיר (את זה • כדאי להוסיף תמיד, על כל צרה שלא תבוא) ,לא אוכל להתייצב במועד זבמקום שקבעתם לי, הנני להודיע לכס כי כתובתי המדוייקת היא: אילת, רחוב סואץ .1 אולי זה יפטור אותי מהצורך לנסוע מאילת לדן בשביל להתייצב? … יום אחד, כאשר שירתי עדיין כחייל בצה״ל, הזדמנתי העירה ולנתי בבית־הורי. היות ובשעה 6בבוקר הייתי צריך להגיע לכיכר דיזנגוף, שבה עמדה לאסוף אותנו מכונית צבאית כדי להחזירני למחנה, צילצלתי בערב למקכזיית הטלפונים וביקשתי שיעירו אותי למחרת בשעה .5.30 בבוקר, בשעה ,5,25 התעוררתי בדרך נם בכוחות עצמי. … ״גברתי,״ התחננתי ,״השתדלי להבין אותי. אני כבר התעוררתי, ואין כל צורך להעיר אותי שוב. אני מבקש לבטל את הצילצול, כדי לא להעיר את אחותי הקטנה.״ ״הוויכוח נמשך דקות אחדות, כי כעבור רגע הפסיקה אותי הטלפוניסטית :״הלו, מספר?
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 3

לכן׳ יתכן מאד כי התוצאה הפוליטית של מיבצע חוסאן לא תהיד, שבירת השכנה המזרחית הקטנה של ישראל, אלא צירופה לשכנה חזקה יותר, עוינת יותר, מסוכנת יותר. יהיה זה פתרון בעית הירדן בצורה השלילית ביותר האפשרית מבחינה ישראלית — תוצאת החלפתה של המחשבה המדינית בדרג גבוה במחשבה צבאית בדרג נמוך. *• ש האומרים כי מנהיגי ישראל מאח׳ רים תמיד את הרכבת. … הם חששו לבטל את הבחירות, הם חששו כי ברגע שיכנס החייל העיראקי הראשון לממלכת הירדן ממזרח, ינחת החייל המצרי הראשון בעקבה. אולם עתה שונה הכל. … ך * רציף אחר עומדת הרכבת המובילה | | למצרים. זוהי רכבת שונה לחלוטין, ויתכן שהיא גם יותר מודרנית.
