חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 9,951 עד 9,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 33
אז אני שואלת למה המישטרה צריכה עוד צרה בחיים? צ׳יץ׳ והמישטרה לא ידאגו לנו ולא תשאר לנו ברירה, נעבור בעיר. … ואז הילדים ימצאו קונדומים בחצרות ובכניסות לבתים, כי מי שצריך להתפרנס במילא ייצא לעבוד, ושום מישטרה לא תצליח למנוע זאת. … מיקרה החייל צריך לשמש לשר־הבריאות אות־אזהרה. מי יודע כמה נושאים מסתובבים מבלי לדעת על כך.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 27
הדרך היחידה כמעט לשכנע את הרבנים היא להוכיח להם על־ידי עדי־רא־ייה, כי האשה קיימה יחסי־מין מלאים עם גבר זר. בלשון הרבנית יש צורך להוכיח שנכנס ״מיכחול לקסת״. מכיוון שבדרך כלל אין עדי״ראייה למצבים כאלה, יש צורך במישרד־חקירות המצלם את הנואפים ומביא את הצילומים לבית־הדין. … ברוב המיקרים השתכנעו שופטי בית־המישפט המחוזי בצורך לתת את הצו המבוקש אפילו במעמד צד אחד, כדי שלא לאפשר לצד השני להעלים את חומר״הראיות עוד לפני הדיון. … כאשר עברה חווה יום אח! ברחוב הראשי בנתניה, ראתה את צרת יושבת בבית־קפה ומאכילה את תינוק שהיה כבר בן חצי שנה.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 28
אם היתה זו מפה של סק״זמן ומשיפור זמני במצב, צריך בהחלט מסעות, נסיעות או להזדמן למקומות שאיאדם פרטי, היה אפשר לצפות שהוא יקבל להתכונן לשבע השנים הרזות. … ח ש 1ב בעיות עם הבריאות שחארנע אח חייכם בצורה שלכם או של מבוגרים בריאה יוחד. אי־אפשר מכם, אבל זה ישנה את להמשיך בשרה זו, כ׳ מצב״הדוח בפתאומיות הסבל רב מדי. … בתחום הרומנטיקה העניינים מתחילים להסתדר. למדתם להתייחס בצורה יותר נכונה תבונה לצד השני וחזרתם לשלוט במצב.
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 20
והרי לכ ם עוד סיבה מדוע עם- ישראל לא צריך להיות מודאג. בניגוד לשר-האו- צר הקו ד ם, משה גיסים, שלא פיחת גס -כפי שהתברר כשהיה צורך בפיחות, הוא, שימעון פרס, יפחת כשצריך. אני מקווה שזה לא יקרה כאשר אין צורך בפי חות. 1£ו10ו 64 הפועלים: סניף דוקסמבודג מצבה של חברת־האם לא כל־כך מזהיר. … כאלה שצועקים עליהם והם מפסיקים לנדנ ה כאלה שצריך למחוא כף והם משתתקים, וסתם כאלה המחייבים הושטת היד ולחיצה על המפסק.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 37
מיום היוולדו, בטרם למד לדבר, הוא מעביר את דעותיו בסימנים אח רים. צריך רק סבלנו ת ואמונה בכוונותיו הטובות. … לב ומתייחס אל כולם כאל חבריו וידידיו, אינו חש צורך לחלק א ת העולם למעמדות או שכבות-גיל. … בריא 1חם א 1עבודתם של בגי־מישפחה קרובים איגה מתנהלת בצורה מניחה את הדעת, ואתם איגכם יכולים לעשות דבר.
גליון 645 (23 בפברואר 1950), עמוד 15
ואני מעמיד פנים של צדיק־תמים ורובץ על הגדר שלי כחתול שמן זה, הצנוף צנפה, משים עצמו ישן ובעד פתחונן הצר של שמורות עיניו, הפקו־חות־למחצה, עוקב אחרי עכבר מרקד, — ליקקתי את שפמי וחשבתי בלבי : ״אחרון אחרון צוחק :״ ומעשה יום אחד, בצהריים (בדיוק בירח זה, ירח מאי) ,בשלהי הירח (אלא שאותה שעה היה החום מרובה לאין ערוך יותר מכפי שהוא עכשיו , היה ד,אתיר שחון, והשמיים המעולפים מנשפים את הבל פיהם, הלוהט כפתחו של תנור־ד,נחתום ; כמעט שבעה ימים רצופים היתד הסופה רבוצה בקן זה ודוגרת על ביציה, שמאנו להתבקע. … ואחר־כך, בשעת טיול, מגרגרת ומקר- קרת ומטרטרת עם פלוני ועם אלמוני. ועיקר הצרה היה, שברצותה לדכאני עד עפר, זממה ללכוד בפח עוף־כנף אחר, ודווקא את הטוב שבידידי, קיריאס פינון שמו• היינו כשתי אצבעות של כף־יד אחת, כאורסט ופילאדס, ולא היתה קטטר״ או חתונה, או סתם הילולא, שלא עשינו יד אחת ופה אחד ורגל אחת. … הליכותיה הגסות לא היו לרוחי ; ואף־על״פי שבת- גאליה ערמומית זו, הפרוצה בצחוק ובחדווה׳ היתר, קרובה לי הרבה יותר מלבן־רמכים זה, שהיה בועט ושועט ומפיח פיחות׳ מכל מקום׳ מחמת שעמום׳ ומחמת אהבת התמורות. כל שכן כדי להצר לי צרות צרורות, העניקה לו לבדו נדרי־חיוכים ומבטי־מדוחים, אך כל אימת שקרבה שעת קיומו של הנדר, ושוטה רברבן זה כבר היה מוכן לתקוע בשופר־ד,ציידים, הטיחה צחוקה בפניו והציגתו ככלי מלא בושה.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 2
כך יצחק המשורר ללבלר המנסה למצות את שירת־החיים בטורי־המם־ פרים של חשבון מסחרי, כך יבוז הנשר בשמים לציוצו של עכבר״המרתף. מולדת אינה יצור של נייר, צירוף אותיות של מכונת־הכתיבה, שטח על גבי המפה. … מערכת ״העולם הזה״ שמחה כי השבוע היה ביכולתה לגשת להגשמת ן הבטחתך לקוראים כי ההכנסות הנובעות מהרחבת שטח המודעות בעתון (כולל המודעות המופיעות תחת הכותרות דו״ח לצרכן, דו״ח לבוחר, דו״ח לאזרח ודו״ח לנוסע) יושקעו לשיפור העתון ולהרחבתו. … זהו מילות זדוני של אמת היסטורית: העמים העתיקים לא הושמדו יותר משהושמר עם ישראל. המצרים חיים וקיימים במצריים. את העיראקים תמצאו בעיראק, את הפרטים בפרס ואת הרומאים ברומא.
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 8
למשל : • עמק־יזרעאל הוא, פרוסיה של ישראל״. בן־גוריון יצר לעצמו את השקפת־עו־למו כשהיד, איכר בעמק־יזרעאל, ראה את הערבים רק בשעת התקפות של בדואים ופורעים( .סברה זו מתבססת כנראה, על תקופת־עבודתו של בי. … אולם אין הוא מאמין שתהיה זאת רק מלחמה בחזית המצרית. לדעתו ייפתחו הקרבות דוזקא בגזרה אחרת לגמרי: בחזית הירדן. … הוא שאל את חבריו, גילה כי עוד שש הלוואות בסך כמה אלפי לירות נלקחו בצורה זו מהקופה. פועל אחד אפילו החזיר כבר את חובו, לא הרגיש כלל בניכויים שנוכו כל חודש ממשכורתו.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 2
אשר לאנשי הקואופרטיבים, גם אותם היו מענישים בצורה הנכונה. כי המדינה הפקידה בידיהם את הדאגה לכר שכל אזרח יגיע לכל ישוב, מתי שירצה. … לא דחה אותי שוטר ולא פניתי בתלונה למישהו, וכמובן גם לא קיבלתי תשובה ממישהו על אותה תלונה 1 5131 ז0מ 06ז6נ 6 1מסת 0¥310.־*1 מרטין ברבר, ירושלים 1 651;.מג 11ז13 מג (11 ם עפינמ אך התקרית ארעה בנוכחות עדי ראיה, ביניהם, דוד לאזר מעורכי מעריב שביקש לפרסמה. תומכים כמצרים הנני שמח להודיע לד״ר ז. לוין (העולם הוה ,)984 שהתלונן על כי לא נעשתה כל פעולה בישראל ביום כינוסה של ועידת תעלת סואץ בלונדון, כי עם התכנס הועידה, הנישה משלחת מטעם תנועת ״הכוח השלישי״ בישראל לצירי בריטניה, צרפת, ארצות־הברית וברית־המועצות בת״א תזכיר המביע הזדהות מלאה עם הלאמת תעלת סואץ, מחאה נגד כינוס הועידה הנ״ל וצער על השתתפות מדינות אסיאתיות ב״ ועידת־משעבדים זו. … אמנם, נהניתי־ממנה מאד ורמת המישחק לא היתה מן הגרועות שראיתי בארץ. אבל נשאלת השאלה״. אם לשם כד צריך קיבוץ לעמוד על הראש• טשד שנה שלמה.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 10
כאשר הצליח גמאל עבד אל־נאצר לאחד את מצריים וסוריה, והיה נידמה כי האיחוד הכל־ערבי יתגשם במהירות, השמיעו כל דוברי הבטחון הישראליים, ובראשם הרמטכ״ל, נאומי־אזע־קה על הסכנה הגדולה הצפוייה לישראל. … מאז קפאה תנועת־האיחוד, וגברה תנועת ההתפצלות הערבית. השבוע, כאשר איימה מצריים לפרוש מן הליגה הערבית ולפתוח במלחמת־אחים כל ערבית, הגיע תהליך זה לשיאו. … אולם קרה ההיפך. בנאום שנשא רב־אלוף צבי צור השבוע, חזר על הנוסח הסטנדרטי שלו על סכנת־המלחמה הגוברת.
גליון 1277 (28 בפברואר 1962), עמוד 14
מסכת גדולה של יחסים, שנרקמו באופן פרטיזני על־ידי גופים וחוגים שונים, גוייסו למען המדינה. כך צריך להיות, וכך פועלת כל מדינה דמוקראטית. … ואילו לדעת שליטי ישראל, כל ישראלי בנכר צריך להיות שליחם האישי המוסמך — או להישאר בבית. … ״אני קורא לזה,״ אומר מתי, שקפץ לאחרונה לביקור קצר בארץ ,״סגנון קלאסי אבסטרקטי. הצרה היא, שאף אחד אחר חוץ ממני אינו קורא לזד, כך.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 27
מובן שהכנסת יכולה לקבל כל חוק שהיא רוצה — וזוהי הצרה. היא יכולה, למשל, לקבל חוק שיקבע כי מספר חברי־הכנסת יקטן מ־ 20נ ל־ , 119 וכי יסולק ממנה כל ח״כ הנושא את השם הפרטי אורי. … הדיון לא עלה לרמה גבוהה. כמעט כל הנואמים ראו צורך ללטף את המשטרה, להעמיס עליה שבתים ודברי־הלל, מתוך הנחה שזוהי הדרך לחבב את המשטרה על הציבור. … זהו סעיף קולוניאלי, האוסר — להלכה — גם את העלבת נשיא מצריים או ראש ממשלת רודסיה. מכודן שעל דיון זה לא חלה המשמעת הקואליציונית, התחלקו הדעות.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 13
הודעה זו מגוחכת, לנוכח העובדה שלא תיתכן כל בדיקה באליסטית ללא מציאת הקליעים. ברור גם שאין כל צורך בבדיקה כדי להוכיח שבעלי־הנשק בטיול השתמשו בנשקם וירו בסמוך למועד האסון. … תזמורת כלי־נשיפה זייפה בהתלהבות חגיגית שירי־לכת סובייטיים והמנון הלאומנים המצריים, המנציח את קרב פורט־סעיד, אללהו אכבר. … הסיכום הכללי: כמו האפיפיור, לא טעה בן־גוריון מעולם, צדק עד לפרט האחרון בכל מעשיו ודבריו בחמישים השנים האחרונות בעוד שכל שאר המנהיגים והגופים סעו בכל קיסרית חבש הגיעה השבוע לביקור בישראל, כפי שניבאה זאת תצפית העולם הזה 1125 שהסבירה כי אין בביקור זה כדי לשנות את העובדה הפוליטית היסודית שבעלה, הנגוס, ביקר במצרים ובתורכיה ושהמשלחת החבשית היתד, אחת מתשע המזמינות למסיבה האפריקאית בוולדורף אס־מוריה, אליה לא הוזמנה ישראל. * בפלאקט: הסתת לוחמת־חחרות האלי נ׳ירית סנוילח בוחרו, שנדונה למוות ושדינה הומתק לנזאסר־עולס, וחסיסרוא :״זזופש ללו־ זזנויס*.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 4
הוזהרתי מראש כי תישאלנה שאלות חריפות וגלויות. צתת־מראיינים זה היה צריך לכלול עתונאי ישראלי מסויים. הלה, כשאך שמע על הראיון, מיהר לקונסוליה הישראלית. … אין שיטה סובה יותר להעלות דמעות בעיני התורמים ולהמריצם למלא את הצ׳יקים ביד רוטטת, מאשר לספר להם על חיי־הסבל של יושבי־הספר, על חיילינו הגיבורים העומדים בידיים ריקות מול הטאנקים והמינים של המצרים. איני רוצה לומר כי לצורך זה מבויימות תקריות־גבול — אם כי ישנם בעולם הרחב הרבה אנשים, ולאו דווקא שונאי ישראל, הבטוחים בכך. … אין כל היוצא לאור בשיקאגו, והמחלק בצורה זו כבוד לכל צורך לשנוא את היהודים.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 2
דרד הסואץ — תצפית מירושלים מוסרת כי ישראל תעמוד על זכותה להעביר אניות ישראליות בתעלת סואץ, במידה ומצריים תמשיד למנוע מעבר של מטענים ישראליים באוניות ז רו ת יש להניח כי נם בעתונות העולם פורסמה ידיעה זו, או הריסה יותר, לאור שיחה עם באי־כח רשמיים או בלתי-רשטיים. … הלא אין להכחיש כי תעלת סוא׳ז עוברת דרד שטח מצרי אם העתונות הישראלית מעמידה פני תם, ושואלת מדוע שינתה הממשלה המצרית — שבמשר שנתיים הסכימה למצב הקיים — את עמדתה, כדאי להראות לעורכיה, את הידיעות השונות, שהופיעו בקשר לאוניות המבחז הישראליות. … אלי בלייבר, תל־אביב .הנני סבורה כי קשה למצוא מכנה משותף לגבר הישראלי, היות והוא משנה צורה ואופי מרי שנה בשנה. קיים הבדל עצום ביו הגבר שלבש חולצה כחולה, לפני עשר שנים, ובי!
גליון 1100 (29 באוקטובר 1958), עמוד 15
כך קרה לתכנית ההומוריסטית החדשה של אלון שמוקלד ויצחק שמעוני, המסביר לצרכן. התכנית, בה הושמעה הרצאתו ההומוריסטית של הפסנתרן פרנק פלג ,״איך להתגבר על הפסנתר״ ,הצחיקה עד לדמעות את אלה שחזו בה שעה שהוקלטה, באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים. … במילון העברי זה נקרא חברה סלונית!׳ הצרה היא שלא כך הדבר. אני אומר הצרה, כי ניסויים חברתיים ותרבותיים שונים בדרך לאלטרנטיבה לחברה סלונית הבריחו מאתנו מספר חברים, והשאירו לנו מספר אנשים בלתי רצויים. … ובכן: ודאי תשמחו נורא לשמוע שהיא בת שבע-עשרה וחצי ותלמידת שמינית, ושהיא לא נמוכה ולא שמנה. אינך צריך להתבייש לכתוב אליה, כאילו שבאמת חשוב לה אם אתה יפה או לא.
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 18
הוא בן .23 את המזכירה למה רנן בסרטים שומעים אומרת לבוס שלה לפני שהיא הולכת ה בי תה . :האם יש לך כל מה שאתה צריך? גבי שי קרח והכל? השארתי לך מכתבים לחתימה. … הבימוי — בין אם נעשה על־ידי אורי זוהר ובין אם תוקן על־ידי שמואל בונים — הוא מבריק כרגיל, שופע המצאות בימתיות ערבות לעין ומחפה בהצלחה על אותם השחקנים הזקוקים לחיפוי. הצרה היא רק — ויש להניח כי מרבית אוהדי בצל ירוקלא יסבלו מצרה זו — שתוכנית זאת גם אינה מהתה התקדמות ממשית לגבי קודמותיה בכיתן להצגת סאטירה ממשית, שתמחץ בנקודות התורפה של המציאות הישראלית. … הצגות הדריך ביקור הגברת הזקנה (הבימה) — בדיחתו האכזרית של פרידריך דירנמאט אודות מיליונרית הקונה את מצפונה של עיירה שלמה׳ מוצגת ביד־האמן של יוסף מילוא עם מרבית שחקני התיאטרון. תערוכות • אריגים מצריים עתיקים ( ה מוזי און לאמנות מצויירים עתיקה, חיפה) — לא פחות מיופיים של המוצגים מעוררת פליאה השתמרותם מלפני 1400—1800 שנה, על כל שלל צבעיהם.
גליון 885 (30 בספטמבר 1954), עמוד 18
את האנשים צריך לראות מלמעלה. נוהג הייתי לכבות את האור ולהסתכל מבעד לחלון. … נוהג הייתי להתכופף היכן ה.עמידה הזקופה״ המפורסמת, שבה ולצחוק : מתגאים הם כל כך י נראים היו כמודבקים אל המדרכה כאשר שתי רגלים ארוכות יוצאות מתחת לכתפיהם. גזוזטרא בקומה שישית — שם הייתי צריך לבלות כל ימי חיי. את היתרונות המוסריים צריך להבליט על ידי סמלים חמריים, כי הרי בלעדי סמלים אלה אין עוד יתרון. … אלה הם סמלים יוצאים מן הכלל. לפרקים צריך הייתי לרדת אל הרחוב. ללכת, למשל, אל משרדי.
גליון 844 (24 בדצמבר 1953), עמוד 10
I W W W M W V W W U דרו כל הדתות -לאושר הגשם הסמיך הפך את סימטאות השוק העתיק של עכו לש לוליות של בוץ. מאחת השלוליות האלה הסתעף מעבר צר וחשוך, שהוביל לבית־ערבי ישן. המדרגות היו משופשפות וחסרות מעקה. … על מרתה היה להמיר את דתה, תהיה כאשר תהיה, ולהיות למוסל־מית כדי להינשא לבעלה לפי דין מוחמד וחוק ישראל. לשם כך היה צורך באישור משרד הדתות. בצדק חשבו השנים שה פקידים היהודיים יתרגזו אם ישמעו כי יהודיה רוצה להמיר את דחה. … הצ׳קים שלהם, בני ׳ שש ספרות, שנמסרו למגבית, נתקבלו• על ידי האוצר בזרועות פתוחות, ממש כמו ש נתקבלה הצעתם להקים בארץ מפעל לייצור נייר. מצרך חיוני זה חסר מאוד בארץ, והיו תקופות שמחסורו הגיע כמעט עד משבר.
גליון 798 (12 בפברואר 1953), עמוד 16
אפילו בעזרת פנסו היד, קשה לטרצ׳קה למצוא את הפתח הצר שהוביל לתעלה השניה ומשם אל חדר קטן. … הוא יושב, ובתנועות מהירות מנער את האבק מבגדיו וצועד בתעלת המעבר הצרה. בהולכו בלאבירינט האפל והטחוב תוקפת אותו עליצות ילדותית. … לפני שהוא מתחיל ללכת הוא מעיף מבנו־ בעצמו. לא, אין צורך בכל התחפשות. חולצתו הפשוטה מאובקת ומקו מטת.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 10
״ חלק מהשחקנים ז כ רו עדיין את קבוצת הפועל בארצות־הברית והדבר עורר בהם תקוות .״הצרה העיקרית היא החמסין״ — הודה ראש המשלחת יו סף פלומנהאפט. … התשובה לא אחרה לבוא :״ערכנו סדרת אמונים כזאת כאילו שאנו עומדים לנסוע לאליפות העולם בריו־דה־ז׳אנרו ולא לארץ ישראל.״ אך ש מעון ליז רו בי ץ קובע :״אם קוראים לי אבא צריך לקרוא לאשתי, מרים, אמא.״ הסיבה: ליז רו בי ץ מבלה את רו ב ז מנו ב מגרש הפדורגל וקשה למצוא אשה המסכימר. … בערב: תאכלו בבר בחי פה, בבית.״ אם בכל זאת, סיים קצי את הקראתו, השי גה הקבוצה השגים כה נאים הרי זה הודות למאמן שאיננו. על אף שהדברים נאמרו בצורה התולית (צורה רצינית היתד, עלולה לפגום במסיבה) הם שיקפו את מצבה האמתי של הקבוצה: חוסר מאמן ותקציב, האמונים הם בלתי סדי רים, הנסיעות בלתי מסודרות• כשנסתימו הנאומים, מסירת הגביעים, ההק ראות והמערכונים, הגיע החלק היותר עליז: ארוחה, רקודים ובסיום: טבילה במים הק רים של הברכה.
גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 2
ד,״הסכמה הכללית״ היא שהן המין היפה. ולא היא ! אמר שופנהאור: יצור זה, נמוך הקומה, צר הכתפיים, רחב המתניים וקצר הרגליים — רק השכל הגברי המעורפל בידי יצר המין יכול לקרוא אותן בשם המין היפה. … להפסיק את העריה ז בהטולם הזה 692 ציטטתם את דברי ד״ר ברנ שטיין בצורה בלתי הוגנת. יכול הקורא לחשוב, שד״ר ברנ שטיין הציע לכ נסת להפסיק את העליה. … אולי ייעצו לי רותי או דו ש איפר, נמצא י צור זד, הנקרא תיר, כי לא נשארו לי שום נקודות פנינה חנון, ירושלים.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 6
שום דבר שקרה לאחר השלבים הרא שונים של מילחימת יום־הכיפורים — הת־קפת־הנגד המפוארת, שהביאה את ה־שיריון עד למבואות דמשק, צליחת־הנגד של התעלה עד לכיתור הארמיה המצרית השלישית — לא יכול היה למחוק את הזעזוע הראשון. … גם בעיית הפלסטינים נתבהרה במשך השנה. בדור לחלוטין כי המצרים שואפים ׳ בעולם של , 1975 פורד לא היה חריג. … ייתכן שמעולם לא בלט הפער שבין רוחב תפיסתו וצרות יצריו של האדם כמו בשנת . 1976 וככל שגדל תחום ההש פעה של האדם ביקום, כך יקטנו ׳תחומי האידיאלים של הקבוצות הקנאיות ה בולטות של השנה.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 13
האומנם ז הציונות נוצרה בגולה, אחרי כאלפיים שנות גולה ופזורה של העם היהודי, אשר הביאו צרות ומצוקות, ביזוי, השפלה ופגיעות ברוב הגדול של היהודים. … עלינו גם לעשות כל שביכולתנו, כדי לא להגיע לניגוד אינטרסים כזה. • האם צריך וטוב לחסל את התפוצות! .צריך — למי ! … החלטתם ראויה לאותו כבוד במו החלטתנו אנו. למדינת ישראל: לא, לא צריך ולא טוב למדינת־ישראל לחסל את התפוצות• כוחנו הרב — ללא בל יחס למדינה בת שלושה מיליון תושבים — בא כולו מיהדות התפוצות.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 49
ואם זה לא מסחרי, איש אינו מוכן לסכן את ממונו. פירוש הדבר הוא, שצריך לעשות את הסרט בלי כסף, וזה כמו לשחות בבריכה בלי מים. … אך נתיב הייסורים לא מסתיים, עם סיום הצילומים. כדי להפיץ את הסרט צריך להזמין עותקים, ואלה עולים הרבה כסף. … ואמנם, כאשר מדובר בסרט של טריפו לא צריך לשכנע הרבה את השחקנים כדי שיאותו להופיע בו.
