חיפוש: מק"י
נמצאו 877 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 17

אבל הפעם יהיה זה מעשה ידינו — לא תוצאה של פעולה ישראלית.״ • ח״כ מק״י ד״ר מ׳״דו בעדותו בשעת משפטם של חברי מק״י הנאשמים בהפרת סדר ותקיפת שוטרים בשעת הפגנה נגד חימוש גרמניה בחיפה :״השוטרים הוכו הרבה פחות מדי.״ • פקיד עירייה בתל־אביב, בשעת שביתת עובדי העירייה :״השביתה אינה מורגשת ביותר במהלך העבודה במשרדים.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 12

הכנסת התרגלה לאחדות מקיר־אל־קיר, ורק פורצי־הגדר של מק״י הצילו את המוסד משיגרה של הצבעות־פה־אחד מן הסוג הקרוי באנגלית ״פרלמנם־של־חותמת־גומי*. בפעם האלף ואחת הוכה כי בכל הנקודות המכריעות באמת יש רק הבדלים קסנים בין כל המפלגות הציוניות, מחרות ועד מפ״ם, המהוות למעשה משפחה גדולה אחת. מלבד מק״י, המקבלת את השראתה מן החוץ, אין על הבמה הפוליטית של ישראל אופוזיציה אמיתית, עם השקפות־עולם ומצע אלטרנטיבי לזה של מפלגת בן־גוריון.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 16

לא פחות מרתק סיפורו של המנהיג השני, ג׳ברא נקולא, בן .43 נקולא ערך במשך שנים את ירחונר, הספרותי של מק״י, בשפה הערבית. לא מרצונו הטוב התרחק נקולא מפעילות פוליטית בקרב מפלגתו. … שניהם נמנים על מנהיגי היישוב הערבי, שניהם סופרים ידועים• שניהם היו מצמרת מק״י, ושניהם נסעו, דווקא, לגרמניה המערבית ולא לגרמניה המזרחית.
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 7

הרכבת חזרה יצאה מחיפה ב־ 15.20 אחרי־הצהריים, בסך הכל חולקו בשתי הרכבות 260 פתקים, מהם הוטלו לקלפי 173 פתקים ( 66.5אחוז) מהם 35 פתקים לבנים של נמנעים עקרוניים ( 13,5אחוז) .יתר 138 הקולות התחלקו בין הרשימות כדלהלן : א -מפא״י 60 -קולות ( 43 אחוז), ח -חרות 21 -קולות ( 15,2אחוז), פ -פרוגרסיבים 14 -קולות ( 10,2אחוז), צ -ציונים כלליים 12 -קולות ( 8,7אחוז), ת -אחדות העבודה 8 -קולות ( 5,8אחוז), מ -מפ״ם 7 -קולות ( 5אחוז), ב -דתיים לאומיים 3 -קולות ( 2,2אחוז), גד -דתיים תורתיים 3 -קולות ( 2,2אחוז), ק -מק״י 3 -קולות ( 2,2אחוז), לש -תימנים 2 -קולות ( 1,5אחוז), רנ -הבונד 1 -קול ( 0,7אחוז), סר -האיחוד הלאומי הספרדי 1 -קול ישי ידיו מצביע בחיפה ( 0,7א חוז ), ר א -קי דמהו פי תוח 1 -קול ( 0,7א חוז ), ט ש -ה כו חהש לי שי 1 -קול ( 0,7א חוז ). … ששה איש טרחו להיעצר כדי לזרוק לקלפי פתק ריק, הפגנה טובה של הימנעות עקרונית 108 .הקולות הנותרים התחלקו כלהלן : א -מפא״י 37 -קולות ( 34 אחוז), ח -חרות 30 -קולות ( 28 אחוז), מ -מפ״ם 10 -קולות ( 9,3אחוז), ת -אחדות־העכודה 8 -קולות ( 7,4אחוז), צ -הציונים הכלליים 6 -קולות ( 5,5אחוז), ב -דתיים לאומיים 3 -קולות ( 2,8אחוז), פ -פרוגרסיבים 3 -קולות ( 2,8אחוז), ק -מק״י 3 -קולות ( 2,8אחוז), גד -דתיים תורתיים 2 -קולות ( 1,8אחוז), סש -מפלגה ספרדית לאומית 2 -קולות ( 1,8אחוז), ים -ליכוד יוצאי צפון־אפריקה 1 -קול ( 0,9אחוז), לש -תימנים 1 -קול ( 0,9אחוז), לד -נפגעי הנאצים 1 -קול ( 0,9אחוז), רי -ע לי ה חדשה 1 -קול ( 0,9אחוז). 2אחוזים ;ומפייס למפא״ י הקלפי עובות ברכבת חיפוז מצביע בנתח הכרמלית בקלפי זו לא טרח איש מן הממהרים לרשום הערה על הפתק, אולם גם בלי זה נותנת ההצבעה תמונה ברורה של המצב בדרום העיר.
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 17

.״ • המשורר הערכי ראשיד חוסיין :״בבחירות הקודמות הצביעו ערביי j נצרת בעד מק״י כדי לדפוק את מפא״י, הפעם הם הצביעו בעד מסא״י כדי לדפוק ! את מק״י.״ • יצחק סקרופה, שהשתתף בשוד הבנק בעפולה :״אילו הייתי רואה, לפני י השוד, את הסרט כפיה, לא הייתי משתתף בפשע.״ • חיים לכגון, ראש עירית תל־אביב, בחגיגות יום הולדתו, בה צוין יושרו !
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 15

האם הוא סבור כי כבר נשכחו מודעות־ההשמצה הענקיות שפורסמו בעיתונות, שמומנו על־ידי מועמד אחר של רשימתי, ושנוסחו על־ידי חברי רשימתו ועוזריו מאנשי מצפן ז מודעות — לא נגד המערך, לא נגד ל״ע, אלא נגדנו. האם הוא סבור סנשכחה המודעה נגד מק״י, שפורסמה בחתימת מועמד רשימתו מאנשי ריפתין (ושעיתוני־הערב סירבו לפרסמה)? … הם הוכיחו לברית—,מועצות שהם מוכנים ומסוגלים לשרתה — עד כי הצליחו כימעט לחסל את מק״י. הם הפכו בעל־ברית מתאים לרק״ח, כדי לתת לה הסוואה יהודית כלשהי.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 2

הנה נאם לפני שבוע שמואל מיקוניס במליאת הועד המרכזי של מק״י, והקדיש חלק ניכר מדבריו להעולם הזה ולפעולה השמית, אותם הוא כורך יחד (אגב בטעות. … מיקונים משבח אותנו על מלחמתנו למען זכויות הערבים בישראל, ברמזו פחות או יותר שזהו פטנט של מק״י. יחד עם זה הוא קובע שאנחנו משרתים את האינטרסים של הבורגנות הגדולה. … מסופקני אם יש ברמה יותר מחמשה אנשים האוהדים את מק״י, בעור שהציונים־הכלליים ש״הבוקר״ משמש כבטאונם קיבלו ברמה בבחירות האחרונות ב־ 350 קולות.
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 17

טרוצקי׳ שסירב להצעה׳ נרצח שלוש שנים לאחר מכן וותיקי קיבוץ אפיקים קיבלו לאחרונה דרישת־שלום מאשתו של הסופר הרוסי המנוח מאקסים גורקי, שעמדה בשעתו בראש הצלב האדום בברית־המועצות׳ ובתוקף תפקידה זה סייעה להם לצאת מן המדינה כמגורשים רופאת הילדים ד״ר חגה סנה, אשתו של ח״כ מק״י משה (״הדוקטור״) סנה׳ זכתה השבוע להבטחה מפיו של אב׳ שהיכה עד זוב דם את שני ילדיו :״אני אעשה ממך שתי רופאות המזכיר הכללי של מק״י שמואל מיקד נים סיפר עם שובו מסיורו בברית־ המועצות׳ כי מאות יהודים עולים עד היום לקברו של מייסד־החסידות דכי ישראל כעל שם טוכ בעיירה מזיבוז׳־.
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 17

עם זאת מיאן להשלים בנו בן ה־ ,5והאב יכול היה לצאת לדרכו רק לאחר שהבטיח כי יקדיש שבת אחרת לעבודת־הקודש חריף במידה בלתי רגילה היה ח״כ מק״י מאיר ווילנר בשעת הדיון האחרון בכנסת. כשצעק לעברו שר״הבטחון לשעבר פנחס לכון :״בוגד השיב ווילנר במכה ניצחת :״למה פיטרו אותך על שתיקתו של ח״כ מק״י משה סנה באותו דיון נכתבו תלי־תלים של פירושים ועורך ידיעות אחרונות ד״ר הרצל רוזנכלום אף הק- דיש לה מאמר מיוחד.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 17

ח״כ מפ״ם בכנסת השנייה אליעזר פרי, שלא זכה להיבחר לכנסת השלישית, מילא בקלסתרו את מקום ח״כ הפועל המזרחי משה אונא. הגדיל לעשות מכולם ח״כ מק״י תופיל, טובי התופס בכנסת של ידיעות אחרונות שני כסאות: את שלו ואת של ח״כ מק״י אמיל חביבי. 175 מושחתים במפאי׳י נשק ללוחם: מלבד עלוני הסטנסיל שלו, שנתגלו בפרשת קסטנר כנשק קטלני, החל מלכיאל גרינוואלד בן ה־70 לשאת אקדח.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13

הוא הסביר, שבגלל משקל גופו, הוא שובר כסאות רגילים במהירות רבה ח״כ אחדות העבודה יצחק כן־אהר* היה היחיד שקם להגן בפומבי על התפרצותו של דוד בן־גוריון בכנסת נגד ח״כ חרות מנחם כנין, בהאשימו אותו בהזלת ידי זקנו הלבן והארוך של זרובבל, אשר מילא את מחצית תמונתו, שנדפסה בצד המאמר אגב, אותו עיתון תיאר לפני זמן מה את הכנסת בישראל, והסביר כי האיש הבולט ביותר בסיעת מק״י הוא ח״כ כדטה אי נ א ואילו דובר סיעת הפועל המזרחי הוא ח״כמשה סנ ה הסביר השבוע ח״כ צ״כ יו סףסר לין :״ממשלת ישראל דומה לממשלה הצ׳כוסלובאקית לפני מלחמת העולם, כשהיה בה חבר אחד מטעם התושבים הגרמניים של חבל הסודטים. … אדם שנותן לשכל שלו להתפרץ בלי מעצורים.״ • ח״ב מק״י משה סנה, לאחר שבן־גוריון חזר ותבע הנהגת בחירות אזוריות :״רק במקום אחד יצליח בן־גוריון ויתקיימו בחירות אזוריות: בכפר אזור.״ • פרופסור היינריף שטראוס, איש אגודת איחוד: ״הברירה היא — להשלים עם האוייב הפנימי, השחיתות וה־מעילה, או להשלים עם האוייב החיצוני, הערבי.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 12

שלוש מפלגות התפלגו. אך רק פילוג אחד — זד, של מק״י — היה בעל חשיבות עקרונית. הוא היה שלילי ביותר, כי הוא הרחיב את התהום בין שני העמים בישראל. לא נמצא במק״י אף איש אחד בעל שיעור־קומה שהיה מסוגל למנוע אסון זה, שהיה בו משום בגידה גם בעקרונות מק״י עצמה. פילוג מפא״י סיפק לתשכ״ה את איש־השנה — אך תוכנו המדיני האמיתי היה אפסי.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 5

ן* רח״הדכש של לוי אשכול עודנו בעיצומו. מחרות ועד מק״י מאוחד הציבור ברצון הטוב להקל עליו את מלוי תסקידו. … למישטר הקיים דרושה אופוזיציה שמאלית, ככוח מדרבן וממריץ (מלבד מק״י, הנמצאת מחוץ לתחומי המישטר) .טענתנו אל מפ״ם אינה שהיא יותר מדי אופוזיציונית — אלא שיבתו של דויד בן־גוריון ולחיסול כת ה־ביצועיסטים, זקוקה לתיגבורת.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 7

הרוב הקואליציוני, הנוצר תמיד בשעת הצבעה, פותר את האופוזיציה מהתלבטות ממושכת כי ממילא אין לקולותיה הכוח להכריע לכאן או לכאן בעניין מעשי. אך השבוע הועמדה סיעת מק״י בכנסת בפני שאלה זו דווקא. הפתעה עצמית. בשעת דיון בהצעת־חוק להארכת תשלומי־החובה של היבואנים, הכריזה ח׳׳כית מק״י, אסתר וילנסקה, שהחוק היה חיובי אילו ניצלה אותו הממשלה להקטנת רווחי היבואנים ולטובת הקונים.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 12

משרת פרס במעריב, בן־זוגו של גלי, שמואל שגב*,׳ לא זכה בנסיעה ובמקומו יטע יוסף (״טו מי״) לפיד כתב מעריב אחר, רפאל בשן, עסק השבוע בענייני המזרח הפוליטי. כשראיין את ח״כ מק״י שמואל מיקו־ניס הבטיח להראות את הכתבה לפני ש־תודפס במעריב, ורק לאחר אישורו ידפיסוה. ביום חמישי, לאחר שהחלק הפנימי של מעריב לשבת, ובו הראיון עם מיקוניס, כבר היה מודפס, הביאו לעסקן מק״י את המאמר. מיקוניס תיקן כמה דברים שנראו לו כסילוף, אבל איש לא בא לקחת את המאמר המתוקן איש שמאל אחר, ראש ממשלת קובה פידל קאסטרו, החל מופיע לאחרונה כשהוא מרכיב מונו־קול :״ראייתי חלשה בעין שמאל,״ הסביר׳ ״כמו קארל מארכס הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד אינה מוכנה להעניק אשראי לשר התחבורה, יצחק בן־אהרון, שהוא בעצמו איש הקיבוץ המאוחד.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 22

הוא ביקש מהדי כמה ״תדי בוים״ כפי שמכנים את עוזריו ואת אנשי־הביצוע של קולק, קיבל למחרת היום את יצחק יעקבי ואת עתי מיכאלי, שניים מעובדיו הנאמנים ביותר של קולק • .הממונים על הזמנת הנכבדים לחגיגות יום־העצמאות שכחו להזמין אדם, אשר יהיו אשר יהיו הדיעות עליו — חלקו רב בהקמת המדינה: מנהיג מק״י, הד״ר משה סנה. סנה, שכבר התרגל לזה שאין מזמינים אותו לאירועים ממלכתיים, ביקש מהמארגנים כרטיסים כדי לחזות במיצעד יום־העצמאות, נתקל בסירוב מנימם• . בהפגנת האחד במאי של מק״י, שנערכה השבת בתל־אביב, היה משה סנה, המנהיג היחיד של המפלגה שצעד בחליפה ועניבה, לאורך מסלול־התהלוכה, למרות השרב• .
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 6

על קו הציונים הכלליים: התנהגות בלתי־נתפסת ביחס לחברה שלא היתה מ־ ״אומרי הן״ מושבעים למנהיגיהם צעדים מביישים אחרים שאין בדעתי לעמוד עליהם מדיניות איוולת על מק״י: סיעה בוגדנית... על אחדות העבודה: נתקנאו בגיבורי ההשמצה של מוקיוני הפאשיזם בישראל מערכה מגונה, מכוערת ודמגוגית ...שנאת אחים מפעפעת דיבוק הפירוד הערצה עצמית בלעדית ושנאת הזולת הגדילו לעשות יגאל אלון ויצחק בן־אהרון... על אליעזר ליבנה: עריקי התנועה החלוצית שעברו במשך הזמן מהאגף השמאלי של הקיבוץ המאוחד לקצה הימין הבריוני והפאשיסטי @ על העולם הזה: שבועונים מזוהמים הסוחרים בפורנוגראפיה ז׳ורנליסטית וב־ביומי ״חטיפות״ ,נרתמו למלאכת ״הכזב הקדוש״ של התרמית הפאשיסטית וערכו משאלים מזוייפים עתונאים חרוצים המשרתים בבת אחת גם את מק״י וגם את חרות... על דויד בן־גוז־יון: אין הוא מונה עצמו בין יפי־רוח.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 4

איש לא היה נגד. מי נמנע? רק שלוש ידיים של ח״כי מק״י התרוממו. היו״ר הזמני הודיע :״חבר הכנסת קדיש לוז נבחר לתפקיד יושב־ראש הכנסת הרביעית ברוב של 112 קול: שלושה נמנעים.״ נחום ניר ירד, קדיש לוז עלה במקומו. … ואם 31 הח״כים הטריים לגמרי בכנסת, אשר לא שרתו בשום כנסת קודמת, יסתכלו סביבם, יגלו עוד מספר עובדות מעניינות: המפלגה הקשישה היא הפרוגרסיבית (גיל ממוצע של ח״כ פרוגרסיבי הוא 54 שנים ושמונה חודשים)! הצעירה ביותר היא מק״י (גיל ממוצע 43 :שנים) .הח״כ הקשיש הוא ח״כ אחדות העבודה נחום ניר 75 והצעיר הוא ח״כ צ״ב משה נסים (.)23 מארוקאי אחד.






