חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 1,201 עד 1,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 30

יש עזות־מצח בהחלטה להסתיר מעיני הישראלי מראה שונה וחדש של המנהיג הנאצי, בסרט המתאר את גסיסתו הסופית. השיקול, כאילו עשוי הסרט לפגוע ברגשות עדינים של יוצאי־השואה, מעיד על צרות־מוחין: מי שכוחו אינו עומד עימו להתמודד עם הבעייה, עם הזכרונות ועם המסקנות, אינו חייב ללכת ולראות את הסרט. … ״היו רו חסרונות״.״ אחרי כ30- שנות בושה ואבל, מתחיל העולם, לאח רונה, להוציא הערכות חדשות על המיש־טר הנאצי. זה קורה בספרות, זה קורה בין הוגי־הדעות, וזה, כמובן, קורה גם בקולנוע.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 44

״את כל זה קניתי מבן אחי, אברהם פרץ,״ בית־קברות ערכי בשייך מוניס שלל רבבות בין המצבות פתח וצייץ .״אני לא יודע מכלום על זה.״ ״נאצי מסריח ״.לאחר שבעה ימי מעצר הובא הקונה התמים לפני השופט. … בני משפחת הנאשם התנפלו בצעקות זעם על התובע המשטרתי בכנותם אותו ״נאצי מסריח״ .סילוקם של בני משפחת־פרץ מאולם בית־המשפט לא סוגר את הפרשה עדיין.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 33

במדינה מישפט הפרקליט עמד בפרץ ״האם יישלח מגהיג פועלים בישראל למאסר על־פי חוק שחושווה לחוק הנאצי?״ ״יהדשע פרץ אינו עבריין. יהושע פרץ לא עבר שום עבירה פלילית. … האם יישלח מנהיג־פועלים לכלא בישראל, בשנת ,1976 לפי סעיף 105 בחוק, המושווה לחוק הנאצי משנת? 1935״ כך טען, במשך כארבע שעות רצופות, בבית־המישפט־המחוזי בבאר־שבע, עורך- הדין ישראל גיל, כאשר הגיש את עירעורו המישפטי של מועצת־פועלי־חיפה, בבקשה שיגיש את עירעורו לבית־המישפט בבאר־שבזו.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 6

בוונציה, בגיל ,87 המשורר- סופר יליד ארצות־הברית עזרא פאונד שנחשב לאחד מגדולי המשוררים בתול דות ארה״ב, היה אנטישמי ותומך נלהב בנאצים ובפשיסטים עימם שיתף־פעולה בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר ניהל תעמולה ברדיו רומא. … אםזסמק ^8 1 0 ) 8^ 15 י עו ץ קו ס מ טי אי שי חינם, ניתן ע״> ד>>לות־היופ> של ״רבלון בי מי ש לי שי בין ה שעו ת 4 00־ 6.00 אחה״צ, ובי מי שי שי, בין ה שעו ת 11.00-9-00 לפנה׳־צ, ב״בית ר ב לוך תל־אביב, רחוב חובבי־ציון ,56 טלפון .282141 עזרא פאונד תומך בנאצים חמה נכלא במוסד לחולי־נפש ממנו שוח רר ב־ . 1958 את קובץ שיריו הראשון פירסם בוונציה אליה הגיע לראשונה ב־ . 1908ב־ 1925 פירסם את היצירה ה עיקרית שלו, קנטוס, המבוססת על הקו מדיה האלוהית של דנטה.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 43

הסוטן ן, שארת השאלה: האם המעשה שלי • היה נבון האם אין אני מתעלם מרגי־שותם המיוחדת של היהודים, קורבנות הנאצים, בהעלותי השוואה זו — גם כשהיא צודקת? … לא י די בקריאות ״הפאשיזם לא יע־ * בורג״ .מחת לירודים׳ ן־׳אשר לרגישויות: אם מישהו אינו 1מסוגל בשוט אופן לעכל את התוארים הנכונים, אני מוכן למחול לו. אל יחשוב על פאשיסטים ונאצים. די אם יסתכל בסידרה על חיי אמיל זולא, המוקרנת עתה בטלוויזיה, וישווה את החלאה האנטי- שמית, שקראה לרצח זולא והיהודים, לתופעה ששמה כהנא ושות., בימים ההם עדיין לא נולד המושג ״פאשיזם״ .בניטו מוסוליני, הטרוריסט ב.חולצה השחורה, טבע מושג זה רק 13 ^ שנים אחרי זיכויו של אלפרד דרייפוס. ^ לולא כן, היו גם מסיתי האספסוף של פאריס, בימי הפרשה, זוכים בתואר זה.
גליון 2307 (18 בנובמבר 1981), עמוד 13

כפי שידוע, מלחינים גדולים אחרים — כמו בטהובן ושופן — היו אף הם אנשישמים ולא עלה עדיין בדעתו של איש לנסות להחרימם, הסיבה העיקרית לסלידה מביצוע היצירות בארץ נעוצה ביחס המיוחד ביותר שבין המוסיקה והטכסם הוואגנרי ובין המנ היגות והאידיאולוגיה הנאציים, אשר מצאו ביצירות אלה את המיתוס שבעזרתו ביקשו הם לבסס את תורתם. … כביכול יש אנשים, שהם משיכמם ומעלה, הם מבינים, להם זה לא יכול הנאצית כאשר יאזינו לוואגנר ה־להזיק, בהם לא תדבק הטומאה נורא.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 37

• איתי פוסתנאי: אי אפשר לעשות כאן דין־צדק, אחרי כל־כך הרבה שנים אי־אפשר לדעת בבירור אם הוא אכן איוון האיום. חוץ מזה, יש כל־כך הרבה נאצים משוחררים, שיניחו לזה. • אלי זילברג, מיפעל מחש 0010100900^10000^ 00911000000009000 •יחזקאל ציפקים, רופא־ ילדים: לא מחמיץ דקה מהמישפט, רדיו, טלוויזיה, עיתונים — חבל רק שמושכים את הזמן והסניגורים מתעסקים בקטנות.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 28

שנה לפני שנערך מישפטנו, נע- /י -רך מישפט נגד נאצי, כשפורסטר יושבת בראש בית־הדין. לצורך המישפט היא אף בקרה בארץ, על־מנת לגבות עדויות מניצולי השואה נגד אותו פושע־מילחמה נאצי. פורסטר ניהלה את המישפט נגד אותו נאצי בצורה האופיינית לה. בדרך־ כלל היא משליטה את מרותה על שני שופטי-המישנה היושבים לצדה, לא־כל״ שכן על המושבעים. באותו מישפט שניהלה נגד הנאצי, אחד משופטי־ד,מישנה, השופט קפרם, לא היה מזכך להשלים עם אי־ההגינות המשוועת שבו היא נוהגת( .אגב, יש שופטים רבים שמסרבים להיכלל בהרכב שלה).
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 30

אין גם ברירה״) .ועוד הוא ״יכול להבין את הפרינציפ״ של ״האינקוויזיטורים שחשבו שצריך לשרוף אנשים כופרים״(אף כי ״אני, אישית, אין לי צורך כזה״) .הוא, אישית, מעדיף ״גיזענים. נאצים, אינקוויזיטורים, טרוריסטים, הבריגדות האדומות״ על פני מי שהולך סתם ״לפטם את כרסו, ואומר שהעולם זה הבל, ואכול ושתה כי מחר נמות, ומדבר על הממשלה ומה שכתוב ״יושבים על התחת״ (אני מניח שגם בווינה המעטירה יושבים בבית־הקפה על התחת)? … נאום הסופרמן הישראלי הגואה על גדותיו, המעדיף — מה הפלא גיזענים, נאצים, אינקוויזיטורים״ ,וכן את הנערות הרבות שעליהן הוא כותב ואותן, אם לשפוט על פי ספר החבצלת, הוא גם משגל וטורח למנות אחת־לאחת (״הנה זאת הגברת שעליה כתבתי ״,או ״השיר הוא בעצם מה שמאחורי התיאולוגיה שלי עכשיו.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 27

הם היו מתנפלים על איזה תחנת־מישטרה או מחנה צבא נאצי קטן או על איזה חייל גרמני שרכב על אופניו מכפר אחדיילשני, כדי להשיג מצרכי־מזון. … אלה אפילו מתגברים כשמתברר לו כי אהובתו אשר דימה כי נרצחה, חיה למעשה עם אותו הנאצי־הרוצח. מרוב בהלה הוא נרתע ונתקל ברלת מרתף הבית הפתוחה. … היהודי מוצא עצמו כלוא שוב, במרתף ביתו לשעבר ובין חפצים מוכרים: חפציו שלו וחפצי מישפחתו אבל גם חפצים שהנאצי הסתיר במרתף, ביניהם גם אקדח השירות שלו.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 3

של פרומיננטים ואבק־האדם, לבין עקרון- המנהיגים של הנאצים עצמם. מסתבר כי מנהיגי הרוצחים וכמה ממנהיגי הנרצחים דגלו איכשהו בתפיסה קרובה כלשהו על עליונות המנהיגים ועל נחיתות המונהגים. ההבדל היה כי בעיני הנאצים, מותר היה למנהיג לרצוח. ואילו בעיני הגבאים האלה של הגטו, מותר היה למנהיג להציל את חיי המיוחסים על־חשבון ההמונים הנרצחים. … תמה אני, ואינני מבין, כיצד אפשר להאשים את קסטנר בהצלת קורט בכר, בלי להסיק הימנה מסקנה כל שהיא גם לגבי שיתוף־פעולתו עם הנאצים.״ השופטים לא רצו להסיק מסקנה זו.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 9

מכיוזן שכך, הרי אם לא פתחנו בחקירה משטרתית נגד קססנר בשל עבירות לסי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מייד אחרי מתן פסק־הדין בבית־המשפם המחוזי אין לפתוח בחקירה זו כל עוד פסק-הדין לא אושר בעירעור, או כל עוד העירעור לא בוטל.׳* לאחר מכן, הודה קסטנר כי הוא שכתב את המכתב לקרומיי, אשר עתיד בוודאי להשתמש בו במשפט שייערך נגדו בקרוב בגרמניה. … היועץ המשפטי חיים כהן הודיע ברבים, בצורה חד־משמעית, כי במקרה שיאושרו עיקרי האשמות נגד קסטנר גם על־ידי השופטים העליונים, לא יהסס עוד להעמיד את קסטנר למשפט, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. במשפטים הקודמים חיפה קססנר על ראשי הסוכנות היהודית — ובעיקר על משה שרת ואהוד אבריאל — וקיבל בתמורה את הגנתם הציבורית הנרחבת. … מכתב זה, שנשלח כמובן לאחר המלחמה, הוגש על־ידי עורך־הדין שמואל תמיר למשטרה, בלוזיית דרישה נמרצת לפתוח מיד בחקירה, בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. מסר, המשטרה פנה ליועץ המשפטי, שאל אותו במבוכה מה לעשות.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 6

דיווח על כך למשרד־החוץ, באותו שבוע, השגריר הנאצי אצל האפיפיור, פושע־ד,מלחמה ארנסט פון־וייצזקר: ״מצדדים שונים הפצירו בו בתוקף, אך האפיפיור לא ניגרר לכל הכרזה הפגנתית נגד מישלוח היהודים. … לפי התוכנית, יעלה המסך על מחזה זה — היצירה הגדולה ביותר שנכתבה אי־פעם בידי נוצרי על השואה — בעוד שנה. המחזה מוצג בבאזל — והנאצים המקומיים איימו לפוצץ את התיאטרון. … באמצע: הקארדינאל אאוג׳ניז פאצ׳לה (לאחר מכן פיוס ה־ ,)12 חותם על הקונקורדאט עם הנאצים. משמאל: סגנו של היטלר, פראנץ פוך פאפן.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 10

כאשר הם נוחלים מפלה — ציבורית, מוסרית או משפטית — הם משיבים תשובה סטנדרטית :״אבל אתה ממזר/ פושע /נאצי /הומו־סכסואלי (למחוק את המיותר).״ כך קרה למחרת פסק־דין רופאייזן. … הם האשימו את אוסוואלד רופאייזן בכך ששיתף פעולה עם הנאצים. טענה זו היתד, כל־כך אבסורדית, עד שלא עוררה שום הד. בין כל עשרות האנשים החיים עתה בארץ, שהכירו את רופאייזן היטב בימי הכיבוש הנאצי, לא נתן אף אחד את ידו לעלילה. תחת זאת מסרו לו מתנה קו לקטיבית.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 8

ראיתי את וילנר כתובע במשפטים של פושעי־מלחמה נאציים. זכורני כיצד התפלאתי על חוסר השתדלותו וחולשתו כתובע באותם משפטים. דומה כי הגרמני וילנר ניסה במקרה בורגר לכפר על חטאו כלפי בני־עמו, פושעי־המלחמה הנאציים, עבורם דרש בזמנו ענשי־מאסר. לא הייתי היחידי שהתפלא על וילנר — עלו עלי העתונאים הגרמניים. … זאת היתד, דעתו של השופט בנימין הלוי, וגם דעתו של אדולף אייכמן, בשיחותיו עם העתונאי הנאצי וילם זאסן. ״שטות גמורה!״ השיבו קסטנר עצמו וידידיו, ביניהם יואל בראנד.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 5

לא איכפת לנו אם היד, בנעוריו חבר המפלגה הנאצית, אם לאו. גם לא איכפת לנו אם הוא שונא־הדמוקראטיה, מיליטריסט, פאשיסט ומי יודע מה עוד, ואם הוא זומם לפתוח במלחמת־עולם שלישית. … אין היא יכולה להסביר את מחול ההתרפסות סביבו, את הרעש העצום שליתר, את הביקור, את הפיכתו של הנאצי־לשעבר לאליל. מדוע מתעבים היהודים את החזיר! … בתנאי ששר־הבטחון חבר בממשלה אמיתית, בימי הראשית של הרייך השלישי היו יהודים רבים בה יש מישקל מקביל לשר־החוץ, לשר־המרחב ולשר־שביקשו להידחף להפגנות נאציות, להשתלב במישטר החדש. האוצר. בתנאי שבראש הממשלה עומד ראש־ממשלה אמיתי, אין ספק שאילמלא היה היטלר אנטי־שמי, היו היהודים המסוגל לגבש ולשלב את כל התפיסות הצרות בדוקטרינה תופסים מקום מרכזי במישסרו.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 10

אך הידיעה שהאפילה על כל האחרות סופקה על־ידי שני אזרחים ישראליים, חברי אירגון הלוחמים האנטי־נאציים. חנה לדד,ס ואברהם לנצמן עשו את דרכם הנפרדת בתופת הנאצית. … באמצעות עורך־הדין מיכאל לנדאו, הגישו למשטרת ישראל תלונה נגד ששה גרמנים, שבראשם ניצב פרנץ יוזף שטראוס :״כעת בישראל״ .כתבו השניים :״בהיותו מפקד פלוגת המיפקדה בבית־הספר לתותחנים ב־שונגאו שבגרמניה, גרם בימים 27.4.45־23 לרצח עובדי־כפייה יהודיים, פולניים וצ׳־ כייס ושבויי־מלחמה סובייטיים, אשר הוחזקו במחנה ריכוז ובמחנה שבויי־מלחמה בקירבת המקום הנ״ל.״ השניים הוזמנו, כל אחד לחוד, אל ליש־כתו של אוטו ליף, ראש המדור לחקירת פשעי הנאצים במטה הארצי. בחקירה שנמשכה שעות, ניסה ליף לברר על סמך מה הגישו השניים את תלונתם.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 17

בכר — אותו בכר שטען לאחר־מכן כי עשה כל מה שעשה כדי להציל את רכוש משפחת מאנפרד וייס מידי הנאצים — ציווה להעביר את כל מיפעלי וייס, יחד עם 45 אלף פועליהם, לתחומי הרייך. … בספר זכרונותיו סיפר גנרל הס״ס ואלטר שלנברג, מי שהיה לבסוף ראש כל שמתיר,מודיעין של הרייך הנאצי בחוץ־לארץ, איך הטיל עליו היידריך בשנת 1941 לחסל את אוטו שטראסרז* ״נכנס לחדר שליש והודיע כי מזה חצי שעה ממתין בחוץ ד״ר ס . … (המשך בעמוד )18 * אוטו שטראסר פרש מן המפלגה הנאצית עוד לפני שזו הגיעה לשלטון, בגלל נטיותיו השמאלניות.






