חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 1,226 עד 1,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 20

הנציגות לעניני תיירות של בולגריה בי שראל: רחוב אבן־גבירול , 59ת״א. חשפנית קאדירק — למלחמה בנאצים 7 ושזכתה לתמיכתו של ראש העיריה וירי ברנד • .מרדכי (״מוטקה״) קדיגר, אם יסולק לוי אשכול תיתכן קואליציה בין רפ״י למערך. … לא עובר שבוע מבלי שיתרחש בה משהו. האירוע האחרון: עצרת נגד הניאו־נאצים, שבה השתתפו ישראלים רבים המנהל הכללי של ארבעת מועדוני־הלילה של שמע ון ע דן, אירגן מיבצע נידוב אמנים לעצרת.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 3

הקומוניסטים היו הראשונים שהשתמשו בשיטותיה. הפאשיסטים והנאצים השתדלו ללמוד מהם. אולם גם הקומוניסטים וגם הנאצים לא סמכו עליהם — המכונות הצבאיות האדירות של גרמניה וברית־ר,מועצות עמדו מאחורי סיסמותיה המצלצלות. … הוא לא היה מסוגל לכבוש את תימן, סוריה או עיראק תוך איום בשימוש בכוח הנשק, כפי שהנאצים כבשו את אוסטריה, והסובייטים את פולין.
גליון 722 (30 באוגוסט 1951), עמוד 13

דבר זה איפשר לרוסים להחזיר את הגדודים ששמרו על גבול מנצ׳וריה לאירופה ולהפעילם נגד הנאצים. תגבורת זו היא שהכריעה — לפי עדותם של הגנרלים הגרמניים — את כף המאזניים לרעת היטלר. … פליטים סיניים מגיעים להוגג־קונג שלטי ניאון, קוקה־קולה וגסיסה אטית לגרמניה הנאצית. תעודותיו היו מזויפות בצורה כה מוצלחת שיכל להצטרף למפלגה הנאצית ולהשיג משרה כשליח חוץ בטוקיו של הפרנקפורטר צייטונג.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 4

היו סוכנים בארץ־ישראל, ביניהם אף יהודי החי כיום בירושלים. יהודי זה קיבל כסף מהנאצים, הכין רשימה של הנכבדים שהיו מועמדים לחיסול מידי, במקרה של כיבוש הארץ בידי הגרמנים. <• הארי פייס, אביו של אחד הסרג׳נפים שנתלו בידי האצ׳־ל ב־ , 1946 פירסם מכתב בדיילי מלגראף, בו טען כי אם מדינת ישראל רואה את עצמה מוסמכת מבחינה חוקית לשפוט נאצי על פשעים שביצע לפני קום המדינה, הרי שעליה גם להעמיד את מנחם בגין לדין על תליית הסרג׳נטים. … #דליקה שפרצה במיני האומה בירושלים עוררה את השמועה הכסילה כי מחתרת נאצית ביקשה בצורה זו להרוס את האולם, שבו ייערך כנראה משפט אייכמן.
גליון 1191 (20 ביולי 1960), עמוד 7

סינורו המדהים שד צעיר גרמני נאצי, שגו״ס בלא-יודעין ושדת את המדינה ״דיאלתי למען ישראל! … תוף כדי חקירת פרשה זו גילה העתון את הגראפיקאי הנאצי גרהארט פיפירס, בן ה ,34-מהאנובר -שטען בי עבד שלא ביודעץ למען הריגול הישראלי, ובי רק כגלל שגיאה זעירה של אותו אזרח ישראלי עלה כידו לגלות את הסוד -ולהישאר בחיים. טען פיפירס :״השרות החשאי הישראלי מצליח הודות לשיטתו: הוא משתמש כעיקר בנאצים וותיקים, בקצינים גכוהים של ה-ם.ס.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 5

מאמר ראשון בסידרה: כיצד נולד הרעיון הכנעני בפאריס, ערב הפלישה הנאצית מאת אוד־ אבנר־מש, בצאתי מן המערכת, פגשתי ברחוב דיזנגוף את יונתן רטוש. … בשעה היעודה הסתלקתי מעבודתי (הייתי פקיד במשרד של עורך־דין) ושמתי את פעמי אל בית־הקפה הגדול והשומם, ששימש אז מקום־מיפגש לסוחרים ולספסרי־מלחמה י מכל הסוגים. פלישת הנאצים שמה קץ מהיר לקבוצה כאן את חוגו הרעיוני. … אותה חוברת הופיעה בפאריס שנה לפני כן, בחודשים האחרונים לפני הכיבוש הנאצי. (דומני שהופיעו כמה חוברות, אך מעולם לא ראיתי אותן) .עורכה והרוח החיה שלה היה עדיה גורביץ (ששמו כיום חורון) ,קרוב־רחוק של זאב ז׳בוטינסקי וידיד בנו ערי.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 12

הישראלי, נרצחה בהרי ארגנטינה על־ידי מהתרת נאצית — משהתקרבה יתר־על־המידה אל מחבואו של מנגלד״ שם הסוכנת היסה, לדברי העתון: יהודית אלדוק. … מי היה הגרמני שהשפיע עליה לצאת עימו לבד? האם היה נאצי שגילה כי גורית וחבריה מתחקים אחרי מנגלה ומרעיו — והוטל עליו לחסלה? … מדוע, בעצם, ניתנה חשיבות כזו למנגלה ז דווקא? אומש לא היה הרוצח הנאצי הגדול ביותר שנימלם. אולם את מלאכת ההשמדה ביצע בתקופה ובתנאים שהערימו נגדו עדויות רבות של אנשים חיים.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 6

הם סיפקו לגרמניה את היטלר, את אייכמן ואת קאלטנברונר. הם קיבלו את הצבא הנאצי הפולש בדמעות של גיל. המוני ודינה ליוד ביריקות ובתרועות־צחוק את היהודים שהו בלו אל מרתפי־העינויים של הגסטאפו. השבוע נשמעה העדות המזעזעת ביותר: הנאצים הביאו לברלין את הס.ס. הווינאי כדי לפקח על גירוש יהודי ברלין לאושוויץ. … תיכנו: דו״ח על ישיבה בינמשרדית, בה הוחלט על שלילת אזרחותם של יהודי גרמניה• היה זה שלב הכרחי לא רק בדרך להפקעת רכושם, אלא גם להשמדתם הגופנית• כי שתי הפעולות האלה חייבו, לפי המוח הנאצי העקום, תחילה את שלילת אזרחותם של הקורבנות.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 63

היא חולמת את שירי וולט ויטמן, אד־גר אלן פו ורוברט פרוסט, תוך צ־טוטון בסיפרו של ויליאן סטיירון בחירתה של סופי (ראה: תרגום) מופיע קטע מדהים של פגישת הנפש־הפועלת של הספר, סופי, עם רב־ד,טבחים הנאצי, רודולף הס, במישרדו באושוויץ. קטעים ממיפגש זה מובאים כאן: ״•••ירד הרצאתו של הם נטתה לבוא בדילוגים מהירים, שהפסקות אינסופיות היו חוצצות ביניהם — הפסקות שאפשר היה לשמוע בהן ממש את הלמות צעדי המחשבה, את מחלד ההגות הגותית המסורבלת ...הס חיטט במוחו, חיכד את לסתו הספרדית למדי ...סופי חשה הרגשת קורת־רוח, כמעט תענוג, לשמע הערתו האחרונה. … יהו דים רבים מתקשים ביותר להרחיק ראות אל היעד הנכסף שמאחורי חמת תאוותם של הנאצים להשמדת״עמים, ולבן נראה לי שיותר משיש פגם, יש איזה חלל בר־ספרה בהגיגיו של שטיינר, היהודי, שאי נו מזכיר אלא דרד־אגב את ההמונים הגדולים של לא־יהודים — ריבואות ה־כלאווים והצוענים — שמנגנון המחנות בילע אותם, ושמנת גורלם היתה כליון סופי דרו דר ל ף הס לאותו רגע קצר — מילאה אותה אימה, ביחוד משום שהיה לה רושם, למראה עיניו, כי הוא עומד להרים את אגרופו ולהסותה. אף נראה, שבתנופה גדולה מעומק גופו הוא חוזר אל עצמו, מבטו נעשה נורמאלי או כמעט נורמאלי ...עיני סופי נשארו עצומות, בשעה ששטף דקדוקו הנאצי המופלא, דימוייו הקודחיה יוצאי־הדופן וגושי מליצותיו הטכטוניות הנפוחות־הדשנות רחטו ביובלי רוחו ובמעט טיבעו את שפיות־דעתה.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 64

.״ אחרי פתיח של מיכלול ההיבטים וה הגדרות המישפטיות של נושא זה עובר פרופ׳ טל לפירוט מיכלול הפשעים שהת רחשו בגרמניה הנאצית. קיים צורך בשאר רוח כדי להתגבר על פרק מדהים זה. … והיועץ ל ענייני היהודים כפרסכורג ויסליצאני,״ אלא שזו אינה שווה מאומה, או בלשונו של אירווינג :״עדות מסוג זה לא היתה מספקת, במוכן, כבית־מישפט השלום כ אנגליה, כדי להרשיע נווד כגניבת אופ ניים.״ מאמרים מדהימים ומרתקים נוספים הם של עורכת הקובץ ליוויה רוטקירכן על יחסם של הצ׳כים כלפי היהודים בימי שילטון הנאצים, ומפתיעה עדותו של ויק־טור קוגלר, האיש שבביתו הסתתרה מישפחת פרנק, עם בתם אנה. … אבל אם הם מסרבים ללכת מרצון אינני רואה דיר אחרת אלא השמדה עדות אחרת היא זו הלקוחה מיומנו של שר־התעמולה הנאצי, יוזף גאבלס 27.1.42״עלינו להחיש את התהליך הזח באכזריות קרה, אנו עושים בזאת שירות בל י שוער לאנו שות הסובלת והמתייסרת זה אלפי שנים...״ מהנבואה ההיטלרית, דרך היומנים הגא־בלסים, להיסטוריה.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 61

.״ ואז מספרת אינגה דויטשקרון על אותו יום נורא, של הפיכת ברלין ל,יודנרייך, דבר שהתרחש באמצע .1943 אחרי שידידה גרמניה מספרת לאמה של דויטשקרון על כל שהנאצים עושים ליהודים, מספרת דויטשקרון וכך החלטנו לרדת למחתרת. פירוש הדבר היה, בפשטות, להסיר את, הכוכב היהודי׳ ,ולהיעלם מן הבית הגולגולת הי הו די ת בימי כיבוש צרפת בידי הנאצים ניסו הצרפתים להיות למאמינים אדוקים יותר מהאפיפיור של המחשבה הגרמנית. … מתחתיה :״חיל הרגלים שלנו״ .למטה מימין: תערוכה ״נוף המולדת״. לפי אחת הגירסוול. הורעל על־ידי הנאצים, שחששו מפני השפעתו ויכולתו שלא להיכנע להיטלר.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 70

כתבת־תחקיר אחרת, תחת הכותרת ״הפושע הקדוש״, מציגה תעודות מחרידות בדבר ׳האופן שבו הגן הד״ר ישראל רודולן* קסטנר על פושע המילחמה הנאצי קורט בכר, מי שהיה שטאנדארטן־פיהרר (גנרל) של ה־אם־אם הנאצי. … תחת הכותרת ״גוליכר כארץ הארנקים״ מציג כתבו המשוטט של ״העולם הזה״ באירופה, עמום קינן, רשמים מאירופה :״הנוער המשכיל בצרפת, בדיוק כמו כישראל, חושב בכל מאודו איד להשיג כסף כדי שיוכל לומר מה הוא חושב...״ כשיער הגליון: הד״ר ישראל רודולף קפטנר ופושע־המילחמה הנאצי קורט בכר. אבא אבו מאיים על אמריקה * צי־־ם־חוסיש * ׳השאלות והתשובות של משה שרת * הבעיות של יוחנן בארו מדיניוח רמו ממוסקבה אבא אבן היה מרוגז מאוד כאשר הודיע, לפני כמה חודשים, שאם אמריקה לא תספק נשק לישראל, תקח ישראל נשק מכל אדם שיציע לה.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 11

עם זאת, משנפטר נציגה הוותיק של הסוכנות היהודית ליד חבר־הלאומים, ד״ר ויקטור יעקובסון, נתמנה גולדמן לנציג הסוכנות היהודית ליד אותו מוסד בינלאומי שבז׳נבה, תפקיד בו התמיד עד סוף פעולת החבר, בימי מילחמת״העולם השניה. מאז עלו הנאצים לשילטון בגרמניה התריע גולדמן נגד אדישות ראשי התנועה הציונית והעולם כולו נוכח מגיפה זו, בתבעו נקיטת צעדים חריפים ממשיים נגדה. אחרי תבוסת גרמניה הנאצית היה מראשי היוזמים של המו״מ עם הריפובליקה הפדראלית של גרמניה בדבר תשלום פיצויים לישראל ולקורבנות הנאצים, וכיו״ר הוועדה לתביעות חומריות של היהודים מגרמניה נטל חלק פעיל ומכריע במו״מ זה ובסי כומו.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 21

אם כי לפעמים תופשים את מקום המרחבים צילומי הנאצי שפלש לצרפת, מדגיש את עצם היותו גבר בתחפושת ולא אשד ..זאת, למרות שהסצינות המשעשעות ביותר הן כמובן אלה שבהן לובש דני חצאית, וצריך לעמוד בפני נסיונות הפיתוי של קולונל נאצי שתוי, או בפני ליטופיו,ן מימיהן של כמה גימנזיסטיות מפוחדות. … ישנם צופים רבים הבורחים מן הקולנוע לפני סוף ההצגה, אבל איש מן הממתינים בחוץ אינו מוכן ג׳ף כ;ערת*מועדון — ליטופי קצין נאצי מקגאוורן, שנלחם בוואמפירים בסרט של רומן (הערפדים) פולנסקי, מופיע באן כבמאי בריטי, חסיד הטיפה המרה, הנופל קרבן לשדים השולטים בילדה (מקגאוורן מת זמן קצר לאחר סיום הצילומים) ; אלן בור- סטין מ״הצגת הקולנוע האחרונה״ (שחקנית המשנה של העולם הזה )1973 היא אם הנערה ; מאקס פון סידוב הוא המבוגר שבין שני הכמרים, מגרשי השדים.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 10

מאוחר יותר הסביר לי כנפאני כי היה זה הקשר הישיר הראשון בין נציג מערב־גרמני לבין נציג החזית העממית• ״עד עתה, היו להם הוראות לקיים איתנו קשרים דיפלומט גרמני מייעץ לפידאיוו איר לנהל תעמולה נגד היהודים -ואיש ״החזית תובע עזרה מו הגרמנים נגד הנאצים הציוניים נים וחלשים מדי. אנו יכולים לשמש רק כדגם או כחלוץ. … היכן האשמה שחבים לפלסטינים? ״היכן האמת בדבר הנאצים החדשים הללו — אותם רוצחים שעשו לערבים דברים נוראים מאלה שנעשו אי־פעם ליהודים? … מאוחר יותר אמר כי ייתכן שאסור לו לתת בה אמון כה רב). במשך נאום השיטנה על הנאצים היהודיים חשתי בדברים רבים — תמהון על כף שכנפאני מסוגל לחיות בעולם שבו הצהרות מעין אלו הן הבסיס לאמת; שאט־נפש מכך שהצהרות אלו הוכרזו באוזני דיפלומט גרמני דווקא, שבתחילת השיחה דיבר בבוז כה עמוק על היהודים — אך לא אמרתי דבר( .מאוחר יותר אמר לי כנפאני כי בשלב זד, של השיחה הוא מבחין תמיד ב״מרגלים הציוניים״ ,מכיוון ש״שום ציוני אינו מסוגל לשבת במנוחה כשהוא שומע דברים כאלה״ הדיפלומט הפך שליו ורגוע יותר במשף התפרצותו של כנפאני, ולבסוף העיר כי ייתכן שיחסו אל האמריקאים קשה מדי.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 36

שיבער, מתאבקי קאטש יגיעו לישראל: אקסל דיטר ממערב־גרמניה, המחזיק ב תואר אלוף־העולם לשנים ; 1974/75 אני טוניו מורנו, אלוף ארגנטינה ואמריקה הלטינית ; סטיב הגטי (ממוצא הונגרי) אלוף אירלנד; קולין ג׳קסון, אלוף ברי טניה; קלאוס קורהוף, אלוף מיזרח־גר־מניה ; מרטין קאסבל, אלוף קנדה, אשר ייצג את ארצו באולימפיאדת מכסיקו (היה אז חובב) וזכה במדליית־הזהב, ורק לאחר־מכן פתח בקאריירה מיקצוענית, והשביעי יהיה או־פו, אלוף המיזרח־הרחוק. מראה שד נאצי. או־פו מופיע ל־קרבותיו כשהוא מצוייד במסיבה עשוייה עור ופלדה גמישה. … בארצות־הברית, למשל, מו פיע סטאן סקוט (אף הוא מתאבק־קאטש) כשהוא עולה לזירה ומשווה לעצמו הופעה של נאצי. הוא עושה זאת כדי ליצור קשר עם הקהל. עוד לפני עלותו לזירה נכנס איתו הקהל לעימות. גם המראה הנאצי הוא, כמובן, חלק מן ה״הצגה״. מתאבקי הקאט־ש שיגיעו לישראל יש תתפו בשש תחרויות.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 43

״ ספרים איש־אמו 1ם של פול ג׳ון רוי קארלסון אינו אלא שמו הבדוי של עיתונאי אמריקאי מפורסם, ארמני יליד יוון, שהיגד עם הוריו לארצות־הברית בגיל צעיר, וקנה את עולמו העיתונאי בחדרו, במסווה של נאצי במחתרת הנא צית׳ הבונד, שאיגדה בקירבה אמריקאים ממוצא גרמני. אחרי שהצליח לחשוף את סוד הבונד, החליט להתחקות על עיקבותיהם של מחרחרי המילחמות ושפיכות־הדמים במרחב׳ נכנם לסודו של פסיפס הנבלים: פאשיסטים בריטים, פיאודלים ערבים, קנאים מוסלמים, הרפתקנים נאצים וקרוא- טים, טרוריסטים ארמנים, מלכים שסופי- זימה, שייכים צמאי־דם, סטודנטים תו־ ׳ססים, כמרים זוממי־מזימות.
גליון 2021 (26 במאי 1976), עמוד 51

דימיונם הפנטאסטי של האחים ג׳ון ורוי בולטינג, שיצרו את המהתלה הזו — נשא אותם אל פאריס הכבושה בימי ממשלת וישי, ואל ״בורדל״ חביב וסימפאטי — המגוייס על־ידי המודיעין הבריטי למשימות-חבלה באוייב הנאצי. וכך, בעוד שבחזית משתוללת מילחמה — נכנעים הגרמנים במיטותיהן של יצאניות״הצמרת הצרפתיות. … סלרס מופיע בשישה תפקידים שונים, מאופר בכל אחד מחם ומגלגל את לשונו בניבים שונים — כפי שהוא רואה בדימיונו פקיד נאצי עלוב״נפש, מייג׳ור בריטי שחצן, גנראל צרפתי זקן ונואף או אפילו הפיהרר, בכבודו ובעצמו• העובדה שהאחים־התאומים בולטינג כתבו את התסריט, כשלנגד עיניהם ניצבת אישיותו הרב־גוגית של סלרס — פש תהילה ועושר בארץ רחוקה ואכסו־טית. … אבל חיא נשארת שטוחה כצלחת — ממש כשם שקורט יורגנס הוא נאצי ״מבין״ ,מלא הערכה ו״יראת-כבוד״ נוזליים — כמושלה הצבאי של פאריס, המסייע ל״מוסד המפורסם ביותר ברחבי אירופה.״ זהו סרט מבדר, אך מלבד רישומו המשעשע של פיטר סלרס — ספק אם יישאר זמן רב באוצר החוויות.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 57

/אנחנו מנקים אד / הצריף תמיד כה מלוכלך שירי מגיע לקיצו /אשא תפילה, ככל כוחי / ,שסוף כל סוף ניסע מפה /ואהיה אדם חופשי / ,וכשננחת כאנקרה /אקרא כקול : היפ היפ הורה קוראים לי תומאם הופרט — כל איש אותי כשיר / .אני גר ככרגן־כלזן /וניכסף לארץ־ישראל דומה ששירה זה של הילדה ד,ופרט מעיד לא במעט על עולמה ועולמו של בנה במהלך האירועים שעברו, ודומה כי דברים אותם אומר הבו לאמו, שלושים שנר, רה** .בכרכים י״א וי״ב מתפרסמים מח קרים שונים, שהבולטים בהם הם: תוכ־נית־אב לחקיקת הנאצים נגד היהודים — האומנם? (אווה ד׳ אדם) ; לאופיה הציוני של ההנהגה העצמית כטרייזנשטדט (ליוויה רוטיקכן) ; הגיזענות הנאצית והשפעתה על אוניברסיטת היידלכרג (אריה כרמון); אמצעי התיקשורת ככרית-המוע- צות ורדיפת היהודים כגרמניה —1939 ( 1941 בן־ציון פינצ׳וק); תגובת הציבור היהודי כגרמניה לחוקי־נירנכרג (אברהם מרגליות); מגמות כחקר השואה (פרופ ׳ 1תולעי תרבות השואן בעיקבות הקרנת סידרת הטלוויזיה שואה בארצות־הברית ובשאר ארצות־המערב, שב ועלה הנושא לכותרות, האנטישמיות חדלה להיות מקובלת בטרקלינים מסויימים בארצות־הברית, וכמה מאימרותיו של אחי נשיא ארצות־הברית, סוחר הבוטנים כילי קארטר, שהיו אנטישמיות למדי, יצרו בעייה חמורה למחלקת יחסי־הציבור־והתד- מית של הבית־הלבן. … במהלכו בוחן המחבר את אותה הצעת עיסקד, נאצית מפורסמת, לשחרר מיליון יהודים תמורת סחורות, כגון 10,000 משאיות 800 ,טונות קפה 200 ,טונות קאקאו 200 ,טונות סוכר, 200 טונות תה ושני מיליון חתיכות סבון.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 4

גיליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים הביא, במיפגרת המדור ״במרחב״ ,את רשימתו של צבי שיט, פופר השבועון ופרשנו לענייני המרחב• ,מתיאר את מישפטו של אחמד חופיין, מנהיג התנועה המצרית הנאצית, מנהיג שהגדיר בשעתו — בראיון •מהעניק לצבי שש — את יהדות מצריים :״כאן, במצריים, יש ליהודים השפעה עצומה ברוב השטחים״.״ במדור ״קולנוע״ הובא תיאור הפרט ״נשים בלי שם״ ,שתמונות מתוכו קוצצו בידי ״המועצה לביקורת פרטים ומחזות״ ,בשל בחינתו את השואה מבעד למערכת •מל יחפים מיניים בין נאצים לביו קורבנותיהם כשער הגיליון: זיווה בכר מעניקה לטיפה באצבעה לפניושל השחקן קורנל ויילד, בתעלול-שער של צלם מערכת השבועון.
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 33

הוא יודע להיות מנהיג עוד מימי ההגנה. גם היה פארטיזן ביוגוסלביה, נגד הנאצים. עכשיו מי שאומד ש־האורך אצלו לא בסדר,״ אומר בחן ,״או הגובה או הנומך, לא מבין מה שהוא מדבר• צריך לתת לו להוכיח את עצמו.״ את שיעור ההצבעה הגבוה במייוחד לליכוד בשכונת 1התיקווה מסביר בחן בכך ש״כאן נשברו לגמרי מהמערך. … בגין כמה שאני יודע, תמיד היה במחתרת. בהתחלה ברוסיה, אהר־כך נגד הנאצים בגרמניה, ו- אחר־כך נגד הערבים והאנגלים בישראל. … הוא נולד, נדמה לי, בספרד. אחר־כך נלחם נגד הספרדים וגם נגד הנאצים, שהיו במילחמה עם הספרדים. אחרי שהוא ראה •שאין שום פיתרון לעם היהודי אלא רק בארץ־ישראל הקים אירגון מחתרת, אצ״ל, והוא היה המנהיג שלהם.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 29

סיפור זה, מבטא, אולי יותר מכל, את אישיותו הססגונית של יעקב ארנון נרדפים על־ידי הנאצים בהולנד עקב היותם יהודים, ועקב היות ארנון אחד ממנהיגי התנועה הציונית שם, מצאו הוא ואשתו מיקלט בכפר קטן בדרומה של ארץ השפלה. במשך שנות הכיבוש הנאצי חיו כנוצרים, ואיש מתושבי הכפר לא ידע את זהותם האמיתית. … בשנת 1938 החליט לעלות לארץ־ישר־אל, אך קיבל היתר־עלייה משילטונות המנדאט הבריטי רק שנתיים מאוחר יותר, בדיוק יום אחד לפני שנכבשה הולנד על־ידי הנאצים. במשך כל שנות מילחמת־העולם השנייה חי ארנון במחתרת.


