חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 1,826 עד 1,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 5
גיבורי משפט קסטנר עם חידוש הקרב* איפה נשבע הנאשם לטובת הנאצי 7 ליד שער הנמל ראה העתונאי מכונית פלי- מות מפוארת, מוקפת שוטרי מכם. … כולם להבטחת שני הצדדים: תהיינה הפתעות. • בית־משפט גרמני פנימי לטיהור המדינה מן הנאצים. *• המשפט הגדול הוליד 3משפטים :
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 17
הלה נדהם נוכח נקודות ההקבלה שבין המחזה לבין המציאות (שלא היתר, ידועה למשוררת) :בעוד שעלילת המחזה מתארת נערה יהודיה שהוסתרה על־ידי אציל מד רח־איריפי אשר לא גילה לה שהמלחמה הסתיימה כדי שלא תעזוב אותו, סיפר סנ־דואר כי עוד בשנה האחרונה נאסרו איכרים פולניים, ממתנגדי המשטר, שהתחבאו כל שנות־אחר־המלחמה ביערות והתפרנסו כל אותו זמן — כפי שהוכיחה החקירה — מרכישם של יהודים שהסתירו ושלא סיפרו להם כי תקופת הכיבוש הנאצי חלפה כבר אחת המשתתפות בהצגה, שו־ *טנה כרנ?ן, אשתו של הנספח הצבאי בשגרירות הישראלית במוסקבה לשעבר, העולה עתה בפעם הראשונה על במת התיאטרון הקאמרי, מצאה דרך מיוחדת להתכונן לתפקידה, תפקיד שליחה מישראל היוצאת להציל נערים יהודיים באירופה ה־אחר־מלחמתית: כדי לחדש בנפשה את חוזיית הימים ההם, הזמינה לביתה סרט תעודתי על זודעות הנאצים והציגה אותו בפני עצמה מספר פעמים שחקן אחר המשתתף בבעלת הארמון, יוסף (קזבלן) ידין, סיפר השבוע על חוויה מיוחדת במינה: פגישתו עם הזמר הכושי האמריקאי משולל־ד,דרכון פול רוכסץ, בשעת ביקורו בארצות־הברית .
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 13
כאן פעל, כנראה, המוח היהודי: השותפים סיכמו עם החברה הנאצית לשעבר כי תשלח חשבון מנופח, כדי שיוכלו לשלשל לכיסם סכום של 36730 מארקים מכספי הכיצויים בעד הדם השפוך. … אפשר היה לדרוש לפחות כי אם אין חומר הר,,כחד, מספיק, תימנע הסוכנות וממשלת ישראל מעיסקות נוספות עם אלה שניסו לגנוב כספיה המקודשים ביותר, דמי נרצחי הנאצים, ואומנה כך היה: לאחר זמן מה, מצאה הסוכנות סכום עצום של 100 אלף לירות בקופתה, שלא היה לו כל שימוש חלוצי חשוב ודחוף.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 4
צריכים להראות שהצרפתים הכניסו את הנאצים למלכודת, על־ידי כך שמסרו להם את צרפת, הכריחו אותם לפזר את צבאם ובצורה זו הכשירו את הקרקע לנצחו! על החיה הנאצית. נם נפוליאון לא נוצח מעולם. אחרי שהכיר את הרוסים מקרוב החליט פשוט שלא כדאי להעניק להם את החרבות הצרפתית הנאורה והלך הביתה.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 3
מדוע נרצח איש זה דווקא שבועות מעטים לפני פסק־הדין במשפטו, אשר אחריו היה היועץ המשפטי אולי נאלץ, לפי הב טחתו המפורשת, להעמידו לדין לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם? מדוע נרצח דווקא בליל הנסיגה המחפירה, כשד,הנהגה הפוליטית הפושטת־רגל היתר, זקוקה באופן מבוהל למאורע כלשהו שיסיח את דעת ההמונים? … הדרך לאושוויץ ולברגן־ בלזן היתד, סלולה. רק שטות אחת נעשתה על-ידי הנאצים: הם העכירו את פרשת שריפת הרייכסטאג לכית־דין אז רחי רגיל.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 9
״ בפנים האולם פנה הנאשם לעתונאים בתלונות חריפות על המשטרה .״הם מתנהגים כמו נאצים. מחזיקים אותו בחדר בלי חלון. כשהוציאו אותי לשמש שמו אותי ליד פחי האשפה.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 22
דס ואש ותמרות עשן פשר לחשוס שגם הפסטיבל חוגג את מלאות עשרים שנה לכניעת הנאצים. למעלה ממחצית הסרטים דנים במלחמת־העולם השניה, ומרביתם מכבירים מילים לריק על תלאות היהודים. … סרט אנגלי אחד מנסה להוכיח שכולם היו עושים מה שעשו הנאצים. הרוסים, הפולנים, הצ׳כים, הרומנים, האמריקאים, הצרפתים, מוכיחים שוב שהמלחמה היא דבר נורא, אבל דרוש, ושד,קולונלים הם אנשים רעים, אבל רק הם יודעים את אמנות המלחמה, ולכן אנו כולנו זקוקים לעזרתם האדיבה.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 9
גדעון האומר, שליחו האישי של בן־גוריון במשפט, מנע בכוח את הבאת כל העובדות שיכלו להשחיר את שליטי בון — ובכללם האנס גלובקה, יד ימינו של קונרד אדנואר, פרשן חוקי נירנברג בזמן השלטון הנאצי. ממשלת מזרח־גרמניה שלחה למשפט זה שליח יהודי רם־מעלה, שנתקל בקיר אטום. … הוכחה נוספת: אישור מטעם פראנץ־יוזף שטראוס, ידידו של שמעון פרס וחסיד החנינה לנאצים. הוא הודיע בפירוש שמשלוחי הנשק עזרו לגרמניה למנוע את הפיכת משפט אייכמן לבמת תעמולה נגד גרמניה המערבית.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 20
המעבר של המצלמה מהיהודים והיהודיות עם ילדיהם ומזוודותיהם בכיכר, אל הפנים חסרי ההבעה של הזקנה והמבט השיכור העייף של הצ׳כי הנמצא איתר״ התמונה בה היא פתאום תופסת מה קורה ושואלת אם זהו פוגרום, הקולות הנוראים של הנאצים המוליכים את היהודים לרכבות, והקריאות של האישה שאיבדה את בנה, כל אלה מהווים הקדמה מעוררת צמרמורת למעשה הסופי. … הם מביאים אותו בצורה חדשה, אנושית, תוך הבנה לא רגילה של האנשים ושל מה שקורה להם: טונו ברטקו מקבל מידי גיסו, מפקד המשטרה הנאצית בעיר, את חנות הכפתורים העלובה של הגברת לאטמן, האלמנה היהודיה מהרחוב הראשי.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 24
הוא שלח מודעות לעיתונות הישראלית על חשבון ירושת אמו וה פיוטים מגרמניה׳ והזמין את הציבור הישראלי להרשם לסידרת הקונצרטים של התזמורת הגרמנית. ״האם אתה בטוח שאין נאצים בתזמורת?״ ״מאה אחוז. פקידים בכירים גרמניים, הנמצאים בשירותי, חקרו הכל.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 9
שטר־אום עצמו הביע במלים נמרצות את התנגדותו לדחייה, תבע להפסיק סוף־סוף את המצוד אחרי הנאצים ולהניח לגרמניה לחזור למנוחתה. לדבריו היה הד רב. … כעבור יומיים אף נקבע המועד בו תיבחר הוועידה הבאה של ההסתדרות 17 :במאי .1965 תצפית • ישראל תחדל ללחוץ על ממשלת גרמניה למען דחיית מועד ההתיישנות של פשעי הנאצים. לקראת פגישה אפשרית כין לוי אשבול לבין לודוויג ארהרד, תע שה מ מ שלת ישראל מאמצים ליצירת אוירה נוחה לשיחה.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 13
ביום עלותו לשלטון העליון, עת הסתערו צבאות הנאצים בצפון ובמערב :״הייתי אומר לבית־הנבחריס, כפי שאמרתי לאותם שהצטרפו לממשלה זו; אין לי מה להציע זולת דם, עמל, דמעות וזיעה.״ בנפול צרפת, כשהעולם כולו היה שרוי בהלם של תדהמת אין־אונים :״אנו נגן על איינו, יהיה המחיר כאשר יהיה, נילחם בחופי הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות; לעולם לא ניכנע.״ כאשר הפלישה הנאצית לבריטניה נראתה כקרובה וודאית :״על כן הבה ונקדיש את עצמנו לחובתנו, ונתנהג כך שאם תאריך האימפריה הבריטית וחבר־העמיס אלף שנים, עוד יאמרו בני־אדם; זאת היתה שעתם היפה ביותר.״ כאשר התקרבו צבאות היטלר למוסקבה :״מוסוליני אמך.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 27
לדעתו על ההסברה הישראלית בגרמניה אין חשיבות, לפי דעתו, ואת דעתו על אדנאואר הוא לא יכול להגיד, כי היא לא קובעת. לעומת כל זה, על הניאו־נאצים בגרמניה אין לו שום דעה, הוא לא היה שם מזמן.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 17
בראנד עצמו חיפש, ברשימות השונית של אוצרות־בכר, חפצי־ערך אישיים שלו שמסר לנאצים, אך לא גילה אותם. אם כן, מניין בא הכסף שמסר בכר לשוייגר? … משלוח שני זה לא שוחרר מעולם על־ידי הנאצים. על כל פנים: הרכוש שהיה בידי בכר נסחט מיהודים, שמסרו לבכר את רכושם תמורת הצלת חייהם.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 9
פשעי הנאצים. על כן מיהר והגיש הצעת־חוק פרטית, שתבטל את ההתיישנות לגבי פשעים אלה*. … • בינ תיי ם הקדימה ממ שלת אוסטריה א ת ישראל, ביטלה ה שבוע את חו ק ההתיי שנו ת לפשעי־הנאצים. * רומק עצמו זוכ ה גם הוא, ז מן קצר לאחר מכן, על־ידי ה שופט ה מחוזי אליעזר מלחי.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 5
משמיצים את הצעת־החוק ומעלילים עליה כאילו היא נאצית, פאשיסטית וקולוניאלית. מעולם לא עמדה ממשלת ישראל בפני התקפה נזעמת וקטלנית כזאת בעתונות העולמית כמו בשבועיים האחרונים. … היה זד, מר רוזן ההגון שלחם כארי למען קבלתו של חוק העבירות נגד בטחון המדינה — החוק הנאצי שעל פיו נכלא אהרון כהן. היה זה מר רוזן ההגון שניסח את חוק לשון ׳הרע והתכונן להניחו על שולחן הכנסת — לולא עבר החתול השחור של פרשת־לבון בינו לבין מר בן־גוריון, והביא להתפרקות הממשלה בה כיהן.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 5
היא דמתה כמעט לממלכת־מלא־ כים: מדינה קטנה ואמיצה של נרדפי־חרב, פליטי הרשע של כל התקופות, ניצולי הזוועה הנאצית, שהפכו חלוצים מפריחי־שממה, שעמדו בגבורה מול התקפת ״שבע מדינות ערב״ ,ושפניהם עתה לשלום, לחרות ולקידמה. … שרידיה עוד קיימים פה יושם, ביחוד בארצות הזוכרות את זוועות הנאצים. זהו רקע ידידותן של מדינות כמו שבדיה והולנד.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5
והנה, אתה פותח את פיך. אתה שופך אש וגפרית. אתה מהלל את הנאצים ומשבח את רוצחי־העמים. פניך קורנות מאושר, ולכל אדם באולם ברור כי אתה נהנה מעצמך מאד. … אבל מי מסוגל לחשוב, מי מוכן לחשוב, כאשר שוקיירי ושות׳ מרעישים עולמות ושרים הימנונים נאציים? מדינת ישראל אינה מחלקת עיטורים.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 20
״ האורות באולם הקטן כבו 22 .שנה מאז הוקרן בהצגת בכורה באו׳פה פאלאס בברלין, הוצג בבית־קולנוע קטן בקרלסרוהה הסרט הנאצי האנטישמי היהודי זים. הקהל שנוכח בהקרנה זו היה בלתי רגיל במקצת. … סרט זה, שנוצר בסוף שנות השלושים באולפני אופא המפוארים, עליהם חלש שר־התעמולה הנאצי, יוסף גבלס, הוא היצירה האנטישמית ביותר בתולדות הקולנוע.
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 10
הוא נימנה על חבורת .,הציידים״ ,אשר חיסלו נאצים מבוקשים שפשעו נגד היהודים. עוד שלב אחד עבר זארו בצבא הבריטי, לפני ששוחרר בדרגת סרן.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 7
בניגוד לראשי המפלגה הנוצרית, שרבים מהם זקוקים לתעודות־הכשר, אין לסוציאל־דמוקראטית עבר מוכתם. הם היו תמיד אנטי־נאצים. שום כובע חום אינו בוער על ראשם.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 10
.״ הוא הוסיף גם, כי הנסיון להציג את ארצו כנאצית הוא מחוסר־יסוד. במינוח הישראלי המקובל, אותו טבע לא אחר מאשר ראש־ממשלת־ישראל־לשעבר, דויד בן־גוריון, אמר השגריר כי קיימת למעשה גרמניה אחרת — לא אותה גרמניה של הרייך השלישי, של היטלר ושל הנאצים, אלא גרמניה דמוקראטית, המקובלת על מר־ ה שוררת על פני ה שטח, חברת הח תמת נדבר שרותי נמל מאוחדים על ספריה לביקורת, אן החברה הקבלנית לעשות זאת.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 3
אם צלילים אלה לא ריככו את לב הכלה, משמע שלבה עשוי מאבן חלמיש. •*שעי הנאצים מיוחדים במינם בהיס־טוריה. שום דבר שקרה בין האומה העברית לבין ערביי פלסטין אינו ניתן בכל צורה שהיא להשוואה עם פשעים אלה. … אדנואר עשה משהו שונה: הוא קם בפרלמנט הגרמני והודיע, ללא שום משא- ומתן רשמי וללא כל תנאי, כי גרמניה מכירה בחובתה לפצות את היהודים על הנזקים החומריים שנגרמו להם, ביודעה היטב שלא יתכן שום פיצוי אמיתי על זוועות הנאצים. רק אחרי שהכריז הכרזה זו, נפתח משא- ומתן בלתי־פומבי, ורק אחרי שאדנואר התחייב מראש על סכום עצום, הפך המשא- והמתן לרשמי.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 9
״ בראנד :״אני מאשים את ממשלת בריטניה ואת כל האנושות הדמוקראטית שלא עשו דבר להצלת מיליוני היהודים. אפשר היה להוציא אותם מידי הנאצים, אילו היה מקום שהיה מוכן לקבלם. … הקריין סיפר להם מי האיש הצנוע: איש בשם יואל בראנד, שנשלח לפני 14 שנה על־ידי הנאצים מתוי־ הונגריה הכבושה לתורכיה, להציע לאנגלים לקנות מיליון יהודים תמורת משאיות וציוד צבאי אחר.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 10
ברשימת הסרטים שהוכנו בצרפת בשנה האחרונה בלבד מוצאים אנו סרטים המטפלים בבעיות: הנוער׳ ריאמהות הלא- נשואות, מעשני האופיום, הרפואה על ידי סוגסטיה, הנימפומנית, המלחמה והכיבוש הנאצי בצרפת, העולם התחתון׳ היחסים בין הצרפתים והגרמנים, וכמובן הנושא הנצחי — הזנות. .,כבר צרבת׳ קטן״ ההתענינות בנושאים חברתיים ובבעיות הכלל החלה רק עם תום המלחמה. גם בזמן הכיבוש הנאצי נוצרו בצרפת סרטים חשובים לרוב, אבל הצנזורה הקשה של ווישי והגרמנים גם יחד הרחיקה את המפיקים מן המציאות.
