חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 2,151 עד 2,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 21
וגם מצבנו בארץ היה קשה יותר, אילו יכלו הגייסות הנאציים לעבור דרך ספרד ולכבוש את גיברלטאר — תוכנית שעלתה לא פעם בצמרת הנאצית.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 45
שיאו של העימות החל כאשר ראש־המחלקה־המדינית של הסוכנות היהודית, ד״ר חיים ארלוזורוב, החליט לנהל משאיומתן עם ממשלת גרמניה הנאצית על הצלתם של יהודים ורכושם, תחת הכותרת ״אבקואציה״ (פינוי). … אולי כאן המקום להעיר במוסגר, שהירייה הבאה לעברו של משתף־פעולה בכוח עם הגרמנים, היתה צריכה להיירות מן הסתם, לעברו של ראש־הממשלה הנוכחי, יצחק שמיר,שבעת היותו אחד ממפקדי לח״י ניהל משא־ומתן עם הנאצים. על כל פנים, ספק אם ועדת־החקירה הממלכתית לחקירת פרשת רצח־ארלוזורוב, תוכל להאשים או לטהר מישהו בעניין זה, וגם אם תעשה כן, תהיה זו עוד אחת מהסאטירות המאפיינות מצבים טראגיים בארץ אכולת כאבים זו.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 79
ולכן, כדבריך מר אבנרי, לא שוב להתרגז, כי אם לנשות להבין מה קורה לנו היום, כשאנו רואים צלבי״קרס ושיסמות ״אטב־נאצים״ על הקירות בשכונות רווחה. אמנם זוהי קיצוניות שאיני משכים לה, אבל יש להודות שהבאנו את הצרות בעצמנו על עצמנו, ואנו צריכים להיות מוכנים לשלם בעד כל המחדלים האלה, ולמצוא פיתרונות שאולי הדור הבא יתפכח להבין את התהליכים האלה וימנע אותם בעתיד.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 61
הרי זה כמו בקאמבודיה!״ בארץ היה מיון ,״כמו אצל הנאצים״ .שלחו את הילדים לכל מיני מוסדות — חלקם למוסדות דתיים, חלקם למוסדות חילוניים .״אבל אצל הנאצים היתה יעי לות. אצלכם לא!״ ולראייה: אותה, שבאה מבית חילוני בהחלט, שבו אכלו ועישנו ביום־הכיפורים, שלחו דווקא למוסד דתי בבני־ברק.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 18
במחצית המאה התשע עשרה בלטו — בצרפת אדולף כרמיה, ובאנגליה משה מונטפיורי, אשר חשו בשליחות קהילותיהם להציל אחיהם בסוריה מעלילת דם שטפלו בהם שונאי ישראל (.)1840 במחצית הראשונה של המאה העשרים, נתנה יהדות ספרד לאנגליה שר״מילחמה, לורד הור-בלישה, ולצרפת את רנה קסין, לוחם לשיחרור ארצו מעול הכיבוש הנאצי, שר־מישפטים ומנסח אמנת זכויות האדם, שהתקבלה על-ידי טישפחת העמים. … לאיזה תרבות אירופית או מערבית מתכוונים חסידיה: האם לתרבות צרפת, סקנדינוויה, אנגליה, גרמניה המערבית, גרמניה המיזרחית, רומניה, יוגוסלביה, פולניה או ברית-המו- עצות 1הלא בתוך המיסגרת האירופית הזאת גם צמחה תורת הגזע, שהעלתה את המיפלצת הנאצית בארץ אשכנז, היא גרמניה. תרבות זו מצאה צידוק להשליט רצונם של עמי אירופה על עמים נחשלים באסיה ובאפריקה במשך מאות שנים, בצל תורת עליו*״* עמים אירופים על זולתם.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 52
• את־ יודע שוואגנר מוחרם כישראל לא רק כגדל דיעותיו האנטי־שמיות, אלא יותר משום שאומץ על־ידי היטדר והנאצים ץ אני יודע, ואני מבין לריגשות קורבנות הנאצים.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 14
המחזה של אנשים אמיצים־לשעבר המודים בהתלהבות בהאשמות של בגידה, טרוריזם ואפילו ריגול למען הנאצים, בהמרצתו כביכול של טרוצקי, הביך והעציב אנשים חושבים בכל הארצות. … כאן משתכנע הבול־שוויק הוותיק רובאשוב(בוכארין) על־ידי חוקרו להקריב את הקורבן הנעלה ביותר למען האידיאלים של המהפכה: הודאתו הפומבית בקשרים חתרניים עם טרוצקי ועם מעצמות־הציר (גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית) תסייע ללכד את שורות העם מאחורי הממשלה, אשר חרף כל חסרונותיה היא חומת־המגן היחידה כנגד הפאשיזם.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 30
אלה שני דברים נפרדים ...מי שכורך יחדיו קישינב וצידון; את הזוועות שהנאצים עשו ביהודים עם פגיעות המילחמה בצידון — מחלל שם אבות, את שמותיהם של קדושים וטהורים שמנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון קונם וחפץ צורם ...מגד מחפש קץ טעמים להסברת התיזה שלו, כי ההרס בצידץ עולה בחומרתו על הפוגרומים. … אודה ואתוודה: היו אלה חוות־דעת ממין זה, שגרמו לי לראשונה לחשוב כי דבריו של הפרופסור ישעיהו לייבוביץ על מילחמה ״יודיאו־נאצית״ ,הגם שנאמרו מתוך ריתחת הרגע ומצוקתו, אינם מופרכים כל־כך כפי שנשמעו תחילה.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 5
ככתוב אצלנו, זכור את אשר עשה לך עמלק! האם אנחנו עמלקים? האם אנחנו נאצים? לא תקום ולא תהיה! בריוק כפי שהיה כתוב בכרזה (ראה תצלום) שנשא אחד מחבריי להפגנה: ירושלים אינה נירנברג.
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 21
מלבד אינדיאנים המניחים תפילין היה בסרט הכל — צעירה יהודיה שהנאצים ערכו עליה ניסויים רפואיים, טאנק ישראלי שהשתתף במילחמת״העולם השניה, אשה הממשיכה לדבר ולהתלבש אחרי שספגה ברור בריאות, טאנקים של ההגנה בימי המנדט, נאצי המוכר נשים יהודיות לבתי־זונות בדרום־אמריקה, ומה עוד.
גליון 2495 (26 ביוני 1985), עמוד 11
המיפלגה הלאומית־גרמנית היתה בגרמניה של ויימאר כוח חשוב הרבה יותר מאשר התנועה הנאצית. היה לה צבא פרטי של רבבות לובשי־מדים(״קסדת הפלדה״) ,היא שלטה בחלק גדול מכלי־התיקשורת, היא נהנתה מחסותו המיוחדת של נשיא־המדינה אדיר־היוקרה, היא עזרה להיטלר להגיע לשילטון והצטרפה לממשלתו. … עסקניה שנותרו בחיים כתבו אחרי המילחמה ספרים, שבהם שפכו דמעות של חרטה על חלקם בתהליך שהביא להשתלטות המיפלצת הנאצית על המדינה. ך* עלי״המחשבה המעטים בצמרת חרות מתפכחים עתה, 6ורואים בפעם הראשונה את המתרחש.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 9
המדינה היהודית תקום — כך נאמר בפירוש על־ידי הנציג הסובייטי, אנדרי גרומיקו — למען קורבנות הנאצים. ומכיוון שהמישטר הנאצי היה הניגוד המוחלט של האנושות השפויה והמתקדמת, נתפסו קורבנותיו היהודיים כחלק של מחנה אנושי זה.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 27
יתר על כן: מזה כמה שנים מונח במישרד ממישרדי אגודת־הסופרים עזבונו הפיוטי של המשורר, כאבן שאין לה הופכין — מחברת שירים אשר השלים והכין לדפוס טרם נרצח בידי הנאצים, בנסותו להימלט משיירת אסירים, שהיו בדרכם למחנה־השמדה בדרום צרפת.״ להזכירכם: דבריי אלה נכתבו בשנת .1954 האם באמת צריר היה לחכות ( 12 שתים־עשרה!) … חורגת אף יותר היא סצינת־הסיום: טקס קבורה מפואר שבו מובילים הנוגשים הנאצים את ארונה של המנצחת היהודיה לקבורה.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 11
אך לבנון היתה פיקניק לעומת הזוועה ששמה היה וייט־נאם. ב 1לם מאושרים הסרט האנטי־נאצי הטוב ביותר שראיתי בחיי היה פימפרנל סמית, שבו שיחק לסלי הווארד את הפרופסור מאוכספורד, מציל־היהודים. אחד הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הראה את ביקורם של כתבים זרים במחנה־ריכוז נאצי. המפקד והעיתונאים נכנסים לאחד הצרן פים.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 20
בולט אקודג׳בה נולד ב־ ,1924 לאב גרוזיני ולאם׳ארמנית, לחם כמו כל בני דורו בנאצים. אביו, קומוניסט־אידיאליסטי, נעצר ב־1937 והוצא להורג. … כתבתי על דברים ורגשות שהתרחשו והתרגשו בדורי — אנשים צעירים שלחמו בנאצים וניסו אישית להמשיך את המילחמה בה השתתפו.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 12
כל המשתתפים בדיון הזכירו את פישעי הנאצים כלפי היהודים, ועמדו על הצורך המיוחד שיש לגרמנים להיזהר בבואם למתוח ביקורת על מדינת־היהודים. … אילו היינו חיים עכשיו ב־ ,1938 וג׳ואן באאז היתה נוסעת לגרמניה כדי למחות על המתרחש במיתקני־הכליאה הנאציים, האם היינו אומרים לה שלא להתערב בעניינים הפנימיים של באאז גרמניה?
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 10
איך זה היה להיות יהודי בתוניסיה? כשהנאצים פלשו לעיר שלנו, ב־, 1943 זוו ״ על קאריירה פוליטית. … הם חברים בממשלה. ראש־מחלהה זווילי .התחבא 11 מפני הנאצים!־ שבה איני משפיע. אני לא משוחח על־כך עם אף־אחד: לא בבית ולא עם חבריי הקרובים בלתר.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 31
בדיוק כך נהג קוויזלינג לגבי אירגוני־המחתרת האנטי־נאצית בארצו — כדי לשמור לעצמו ולמשתפי-הפעולה שלו זכויות־יתר. … יתרה מזאת: שנים רבות, לפני מילחמת״ העולם השנייה, קיוו בריטניה וצרפת שהיט־לר וסטאלין ישמידו זה את זה, שגרמניה הנאצית תשמש ככלי להריסת הבולשביזם. גם הדוכס מווינדזור(המלך האנגלי לשעבר), ובייחוד אשתו, היו בעלי השקפות פרו־נא־ציות ואירגנו שדולה סודית למען היטלר בקרב האצולה הבריטית.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 3
״כל הענין הזה מגוחך,״ נרגע אלון .״בשיטות נאציות כאלה לא יצליחו אצלנו. הוא לא ייבחר !
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 10
המשחתת היתה אחת מחמש המשחת ת שהש־יו חתפו בתמרון חיליחים המצרי, והיוו אח המטרה העיקרית להתקפותיהן של הצוללות. •-עד גשר־הפיקוד של אל-נאצי עקב גמאל עבד אל־נאצר אחרי מהלך הקרב.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 12
לפי צביונה ומגמותיה של התנועה הערבית הלאומית במרחבנו ואופייה הנאצי המובהק, אין מנוס מן המסקנה שגם עימה השלום בלתי־אפשרי הוא, אפילו לעם שוחר־שלום עד כדי קיצוניות, כעמנו.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 7
מסע־העונשין שנמשך כבר שבוע, ושהזכיר את ליל ה ב דול ח׳ בגרמניה הנאצית, היה מלווה הסכמה אילמת של השלטונות.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 22
הגזע העליון מערב״ברלין, גרמניה המערבית, עצרה המשטרה גבר —1בו ,57 שהצדיע הצדעה נאצית וקרא ״הייל היטלר״, שיחררה אותו לכשהתברר שהוא יהודי.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 70
מאיר שטרן, הרסטורטור, היה טרוד במתן הסברים על תמונות יהודיות עתי קות שהוחבאו בזמן מילחמת-העולם השנייה מפני הנאצים. המשותף לג׳ורג׳ינה, אליסט, שרה ומשהם נמצאו ביריד־העתיקות הבינלאומי הראשון בישראל, ענתיקס ,78 שנערך במרתף בית אמריקה בתל-אביב.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 48
המטרו האחרון, כרבים מסיפוריו של טריפו, הוא בראש וראשונה סיפור־אהבה: בין מאריון סטיינר, שחקנית במת ההופכת למנהלת תיאטרון בפאריס בעת הכיבוש הנאצי, לבין בעלה, לוקאס סטיינר, המנהל האמיתי של התיאטרון, המסתתר במר תף של האולם שהיה פעם בהנהלתו.
