גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

את מילחמת־העולם השניה בילתה
המישפחה בשדות־הקרח הקפואים
של סיביר, לשם ברחה מפני הנאצים.
רעב, קור ופחד היו מלווים קבועים
בילדותה.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אביה של
פלייר היה יהודי, פליט מגרמניה
הנאצית. הרכילות אינה שוכחת לקשר,
כמובן, בין גירושיו של נתניהו לבין
היכרותו עם פלייר, כשהיה עדיין נשוי.
גליון 889 (27 באוקטובר 1954), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

סטרינגפלו עצמו היה מרבה לספר ב־אסיפות־עם
על צניחותיו הנועזות בשטחי הכיבוש
הנאצי ועל מאבקו עם הגסטאפו.
על כן נזדעזעו רבים בראשית השבוע שעבר,
כשהופיע סטרינגפלו בתוכנית טלביזיה,
מחה דמעות מעיניו, סיפר את האמת לאמיתה:
הגא לא הוצנח מעולם בגרמניה, לא
עונה על־ידי הנאצים, לא חטף פיסיקאי גרמני
נודע.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מיכאל פלשקס,׳ תל־אביב
הזה מזמין את קוראיו להענות העולם להצעה ויעמיד את המקום הדרוש לדו״חים
אלה.
סרחון מן ההגה
נאצים מתעללים ביהודי ()1942
דגל חדש
התרשמתי מאד ממסקנותיו הבהירות והחריפות
של העורר מבקורו הקצר והממצה
בארצות הברית (העולם הזה 1112 והלאה).
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

המכתב הבא נשלה על־ידי, שלום ד״
•הודי תושב חרשה:
״קראתי פה בעתון באידיש, שבישראל יש
הרבה צעירים, בעיקר בין הצברים, המכנים
את יהודי הגולה אידלך (יהודונים) ,ומבזים
את מליוני הקדמות היהודיים שהושמדו
על־ידי הרוצחים הנאציים בגיטאות, שנשרפו
בתנורים ונקברו חיים, שמגופם קרעו
ההיטלריסטים את העור בהיותם עדיין חיים,
ומבשרם הכינו סבון.
… ידוע כי
בכל חברה יש מספר רב של ארטיסטים
ומשתמטים, ולפעמים קורה נם שהטובים
עודד שפר, חיפה
נופלים קרב.:
לפי התמונות מהסרט ״החתולה״ שהתפרסמו
אצלכם נדמה לי בי אמנם אין מקום לאסור
את הסרט מבחינת הפניעה ברגשות היהודים
של נפגעי הנאצים, אולם יש מקום
לאסרו בגלל התמונות הפורנוגרפיות של
השחקנית פרנסואז ארנול המופיעה בו.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

קבוצה של ״אירופאים״
השתלטה על היי הרוח הגרמניים,
שעה שהנאצים הסתתרו או נכלאו. בצרפת
ענה הד אירופאי. … צרפת׳ שהמציאה את תכנית איחודה,הגנה
כדי להיפטר מן הסיוט של צבא גרמני
לאומי חדש, החלה חוששת מתכניתה שלח.
בגרמניה חזרו הנאצים הישנים הסכימו
ללבוש מדים חדשים, אולם לצרפתים נראו
כזאבים במדי־כבש.
גליון 848 (21 בינואר 1954), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הוא לא עזב את
גרמניה מיד עם עליתו של היטלר, אלא
נשאר בה והפך מרכז להתנגדות רוחנית
לנאצים. אולם ב־ , 1937 בהתגבר המשטר
הנאצי, עלה לישראל, מקום בו נתמנה
כפרופיסור לפילוסופיה חברתית באוני ברסיטה
היהודית בירושלים.
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אם לא
עלה על לבו של יוסף ידיו, כיהודי וכישראלי
המכבד את עצמו, לקום ולירוק בפגי מיצרי הסרט
(המטיף לרחמנות לגרמנים) ולפיוס הנאצים ועוזריהם
(ולהסתלק בכבוד ובגאווה כיאות) ,הרי
בהשתתפו בסרט הוא פגע בעצמו, בנו ובפעולתנו
לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

תשו 3ה: בן־גוריון רומם את סדרי־השלטון
הדמוקראטיים ואת החרויות הדמו-
קראטיות של העם — מפני שהוא
מנהל מדיניות אנטי־לאומית ואנטי־פועלית,
והוא מפחד מפני חופש המאבק ההמוני
הדמוקראטי נגד עח־לותיו ומזימותיו:
ס מפני שהוא קושר את ישראל בקנוניות
הריאקציה האימפריאליסטית השחורה
ביותר, ובכללם הגנראלים של היטלר ושותפיו
הנאציים של אייכמן השליטים בממלכת־בון,
— והוא יודע, כי עם־ישראל שונא את
הפאשיזם והריאקציה, ומעל לכל סולד העם
מיחסי ״האמון והידידות״ עם גרמניה הניאו־נאצית
ומתקומם על שליחת נשק ישראלי
למרצחי מיליוני היהודים;
מפני שהוא מתכודן עוד יותר להעלות
את רוזחי ההון הגדול ועוד יותר להוריד
את השכר, להכביד את עול המסים
על המוני־העם, לדלדל את מעמד־ד,פועלים
ושאר השכבות העממיות, ולכן הוא זומם
להנהיג בוררות־חובה בסכסוכי־עבודה ולשעבד
כליל את ד,סתדרות־ד,עובדים למרות
תנאי פרוגרמתי להצטרפותם העתידה לממשלה,
ואף הסתלקו מסירובם שמלפני הבחרות
להיכנס לממשלה בראשותו של הרודן
בן־גוריון.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

צעקתי על כהנא שהוא מזכיר לי את
האידיאולוגיה הנאצית, ואני לא מוכן
לשבת איתו בחדר אחד.
… אם יושיבו אותו מול פסיכיאטרים, אין
לי ספק שהוא יאושפז בצו, אחרי שהם
יקבעו שהוא מטורף קליני. אני אומר
בפה מלא: הוא נאצי וחייבים לעצור
אותו י
בן־ציון ציטרין
(המשך מעמוד )15
בכריתה גם כאן, בתל־אביב.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

הספר ראה אור לראשונה באנגליה
בשלהי המילחמה וזכה להצלחה ניכרת.
וילנה וסביבותיה תחת הכיבוש הנאצי
משמשות כאן רקע לעלילה המורכבת משרשרת
רבגונית של דראמות אנושיות נוגעות ללב. … זהו אחד
מסימני ייחודו של הספר: העוול והאלימות
חסרת־השחר אינם נחלת הנאצים בלבד. אלה הם
בני ליווייתה הקבועים של ההיסטוריה האנושית
לכל אורכה.
גליון 2546 (18 ביוני 1986), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

קריאות־האימון הנשמעות מפי מאלפת־הסוסים
הופכות לזעקות־פיקוד מלוות צליפות שוט
אימתניות, בתנועות הנשים החבוקות מתמזג
ריקוד הקאנקן עם רמזי צעדה צבאית והחייל
האפור חוצה את הבימה ברגליים שלוחות כמו
בצעדה נאצית אופיינית. את הקצב הגובר והולך
חותמת הורדת־המסך, שהיא אקורד־הסיום.
… ההצגה כולה רוויה
סמלים מתוך מחנותוהמוות הגרמניים: חיים־
מתים חסרי־שיער ומחוקי־פנים, מסיכות־גאז,
תמוגות־ענק לבושות פסים, כולל גילויי
התנהגות נאצית אלימה המופגנת על־ידי העריץ
השליט שמתעורר מן המתים ותוקף את הדמויות
והקהל במכשיר־כיבוי הפולט מה שנראה, נשמע
ומתפשט כמו גאז.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אנצא ר 3
רגישות לשונית מופלגת לא היתה למי שקרא
למחנות המעצר הפלסטיניים בשם אנצאר או,
בלשון רבים, אנצארים, אנצאר , 1א1צאר .2
אנצאר .3האם שמתם ליבכם כי כל אותיותיה של
המלה ״נאצים״ מצויות במילה זו ״אנצארים״.
בהיפוך־אותיות, כמובן.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הסביר צנטנר :
הכספים אמנם עומדים לרשותו, אך שייכים
לכמה קרובים וידידים, שהפקידו אצלו את
הונם בתקופת הכיבוש הנאצי. הוא העביר
את הכסף לקרוביו בארצות נויטרליות׳ הבטיח
למפקידים כי לאחר המלחמה ישלם
להם באותו המטבע (דולרים, או סטרלינגים).
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

״
השנה מת בגרמניה הפרופסור קלאוברג׳ המפלצת הנאצית, רוסא־הזוזעה שביצע בימי־המלחמה
את נסיונותיו על רבבות נשים יהודיות, בנסיון להשלים שיטה המאפשרת לרופא
אחד לעקר אלף נשים ביום, על־ידי הזרקת חומרצורב.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מוצאה מעיר קאבנטרי, מרכז התעשיה,
שכמעט הושמד בידי הטייסים הנאציים. היה קל להזמין אותה לבילוי ערב.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

כי ישראל נחשבת למדינת
היהודים, קורבנות הנאצים. אם ישראל מסירה את ההכשר שלה מגרמניה המערבית,
ואוטו אודברינט -בעיני המערב
ומעניקה הכשר זה לגרמניה המזרחית, ישנה הדבר את מאזן הכוחות, את מעמדן המוסרי
והמדיני של שתי הגרמניות.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ברק* ג׳מילי,
ביג׳י התימני,
פתח־תקווה
גרמניה האחרת
אמואר, יוזם הקשרים והעזרה מן הצד
הגרמני, איננו נאצי. הוא ידיד נאמן של
ישראל.
תגובת ישראל, למרות
חומרתה הנוראית
של הבעייה,
היא צעקנית, ילדותית
וחסרת כל הגיון
מדיני.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

באחת מנקודות המיפנה הגורליות ביותר
של האנושות, האיר השם סטאלינגראד כשמש
הבוקעת מבין העננים. בסטאלינגראד
נפצעה המיפלצת הנאצית בפעם הראשונה
פצעים אנושים.
עד סטאלינגראד היתה דרכו של אדולף
היטלר מסע־ניצחונות רצוף, שהכריע תריסר
אומות ומוטט צבאות אדירים כבנייני
קלפים.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

קאטי מטמור נולדה בטראנסילבאניד,
כקאטי רודר, בתה של אם, שלפני נשואיה
היתד, נוצריה. את שנות ילדותה בילתה
תחת הכיבוש הנאצי בביתם של גרמנים
נוצרים שסיכנו את עצמם למרות שידעו
שאביה של הנערה היהודיה כלוא.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אנו לא
התקוממנו ננד הורסט וסל, גיבור פלוגות־הסער
הנאציות, על מנת לקבל את דעותיו
מאחד ריין, רטוש, ענדול נאצר ואפילו
אנקרומה או קסטרו
. ..אם הציונים מובילים את המדינה
מדחי אל דחי, ובשמה אה את היהדות
העולמית, היכן תרומתכם אתם?
גליון 1287 (8 במאי 1962), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מסיבת־העתו־נאים
נועדה לשלוש מטרות מעשיות:
• פנייה אל יהודי אלג׳יריה להצטרף
למלחמה באו־אה־אס הפאשיסטי, שהפך חלק
בלתי־נפרד מן האינטרנציונל הניאו־נאצי העולמי*.
פנייה לממשלת ישראל להיענות לבקשת
אירגון הפליטים של האו״ם, ולשלוח
ציוד ואוהלים לקליטת הפליטים החוזרים
לאלג׳יריד, מתונים וממארוקו ,״כמחתד, של
רצון טוב וכצעד ראשון לקראת יצירת
מגע בין שתי המדינות״.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

בכל זאת הייב אני להגיב על שני מכתבים
שהתפרסמו בו, של הגברת לרסי וה־קורא
קוניצפולסקי, המהייבים את חוק לשוז
הרע. מכתבים אלה פנלים כי התנועה הנאצית
עושה חיל ונפשות בישראל.
דאגתה העיקרית של הנברת, מסתבר, נר
כעת מהעובדה שמא תצטייר בעיני התיירים
תמונה נכונה של המדינה.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

קיים
מרחק נפשי גדול בין נופי־הזוזעד, הנאציים
ובין עולמו הרוחני של סופר עברי בן־
ימינו.
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

י• יום הדין כנירנברג
(בית־וזעם,
חיפה) — מידת אחריותם של שופטים, הדנים
לפי חוקי רשע, בסרט על השופטים
הנאצים. ספנסר סרייסי, מקסמיליאן של.
העולם הזה 1295