גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אף היא מפולין, מהעיר למברג
שבגאליצייה.
כל קרובה נטבחו בידי הנאצים. בדידותה
הביאה אותה לשדכן. זה אמר לה:
״יש לי בשבילך יהודי יקר.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

החברה מתכוננת להתחיל בעתיד ה קרוב
ביותר בהסדטת קורותיו של מי
שהיה סגנו של היטלר, על כל ההרפת קאות
והתהפוכות שעברו עליו,מאז נפילת
הרייך השלישי ועד היום — כולל המע שיות
על האוצר הנאצי האדיר שהגניב
לדרום־אמריקה, שינויי־התחפושת התדירים
שלו, והקאריירה הנוכחית שלו כאיש-
עסקים מצליח.
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עד כמה שלא נעים להודות, הרי שבנקודה
זו נראה בעיני היטלר, הדיקטטור
הנאצי, כמלאך זך לעומת הגנגסטרים ה דמוקרטיים
שלנו האחראים לאכזריות ה־סדומית
ב״מוסד״ הנ״ל, בו ממיתים ע״י
עינויי הרעבה והזנחה, רק בגלל שהחוק
אוסר המתת־רחמים.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

כץ בן היסו׳ ,שהיה
תינוק כשהוריו ברחו מגרמניה הנאצית דרך רוסיה ויפאן והתנחלו
באקוודור, מתואר כיוזם בעל תנופה המקדיש את כל חייו לעסקיו,
אבל מוצא בכל זאת זמן להשתתף במירוצי־מכוניות, לגדל סוסי־מירוץ
ולהחזיק ביאכטה ביס הקאריבי.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בתוכנית
גלי־צה״ל, זכרון דברים,
סיפר האוזנר כי ימים אחדים
אחרי תחילת המישפט, הוקרן
בהקרנה סגורה סרט דוקומנטרי
נאצי על מחנות ההשמדה. ב סרט
חזו, מילבד אייכמן, סני גורו
רוכרט סרוואציוס,
אנשי התביעה, כמה משוטריו
של אייכמן וכמה מעובדי ה בניין.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

קברט (פאר, ארצות־הברית)
— מחזמר על רקע עליית הנאצים לשל טון
בברלין: מצטיין בעיקר בקטעי הק ברט
שבו, המשקפים את מצבה הפוליטי
של גרמניה טוב יותר מכל עלילה.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

קברט (פאר, ארצות־הברית)
— סרט בעל שמונה אוסקרים המשחזר
את אווירת ברלין ערב עליית הנאצים
לשלטון, ומצליח בעיקר בקטעי הקברט
המשקפים את האווירה האנושית והפולי
טית
בגרמניה דאז.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

דעתו
השלילית הקיצונית של איזנהאואר על שותפו לניהול המערכה באירופה
ננד הצבא הנאצי, נחשפה רק בימים אלה, כמעט 30 שנה מאז
תום אותה מערבה, והיא מהווה דוגמה נוספת לאגדות על אחוות
הלוחמים בקרב המישפחות הלוחמות ככל מקום כעולם.
גליון 1838 (22 בנובמבר 1972), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

צחק נן־אהחן החריט רא
להחרים ונפל עם בד יחידתו בשבי הנאצים
אילת—אשדוד — התגלה גם
פרק מההיסטוריה של מזכ״ל
ההסתדרות יצחק כן־אהרון.
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

היא בישרה את התפשטות האלי מות
וחוסר הסובלנות לא רק בחיים הפו ליטיים
הפנימיים בישראל, אלא גם למיר־קם
היחסים האנושיים והחברתיים עם תו שבי
ומנהיגי הגדה המערבית.
היתד, זו תופעה נאצית שצריך היה לק טוע
אותה באיבה. אבל ההגדרה החריפה
ביותר שיכול היה שר־הבטחון למצוא ל מעשי
הליגה היתד ,״נסיון אווילי.״ ואילו
מעריב תקף את הליגה לא בשל ההיבט
המוסרי שבהפגנתה אלא משום שהיא נט לה
לעצמה סמכויות ומשימות השייכות
לממשלה ולבתי־המישפט.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

אתם סיפקתם להם את העלילה הנוראה הזאת,
שהציונות שיתפה פעולה עם הנאצים ברצח היהודים. אתה המצאת את זה!
שמואל תמיר: אתה התלהבת מזה מאד בשעתו.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

משום כך מרבים עיתוני העולם לדבר
על ״אירגוני התנגדות״ או ״אירגוני קומנדו״׳
בנוסח המחתרת האנטי־נאצית באירופה,
בעוד שישראל מדברת על ״איר-
גוני מחבלים״ .משום כך נראים גם מעשי ר,זוועה
הנוראים ביותר כביטוי ל״תיסכול״
ו״יאוש״ ,שאין לכעוס עליהם יותר מדי.
גליון 1761 (2 ביוני 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הליגה, שנוסדה ערב מלחמת־העולם הראשונה,
פעלה לא מעט נגד אירגוני־התעמולה הנאציים בין
שתי המלחמות.
מושם מה לא אירעה אף תקרית אחת מצד הליגה לר,רבצה
(וגם לא מצד הקונקורנציה — אנשי הפידאיון שגם
הם באו, בדרך כלל, במשלחת מרשימה).
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

טלוו־זיה
עובדי הטלוויזיה עושים חלטורות אצל
גופים ומוסדות שהם צריכים לדווח עליהם
במאים האיש מאחורי
ה״קלעים״
ברכבת למחנה־הריכוז ילומיצה־קאלארש,
הצליח אנדרי קאלארשו לד,שאר בחיים׳ למרות
היותו פצוע מכדור ברגל. הנאצים דחסו
את המגורשים במאות לקרונות אטומים.
גליון 1799 (23 בפברואר 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מילגורם ניסה לבדוק
אם גילויי האכזריות של הנאצים במחנות
הריכוז בימי מלחמת העולם השניה,
עלולים להתגלות בתנאים מסויי-
מים גם בארצות־הברית.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

למה שתהיה ליד האנשים
שאני מתחברת עימם לא קשורים בעבר
הנאצי. הדור שאני חייה בקירבו, היה
צעיר מדי.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

כשמדובר בדעתי על המדיניות היש ראלית
איני חושב שזו זכותי לתת עצות
(בהתחמקות אחרי לחץ מצידי ):ה ישראלים
נהגו בנאצים, כשעודדו ותמכו
במדיניות של ארצות־הברית במלחמת
ויאט־נאם.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ממשלה בהתלהבות• תוך כדי כך
חירף את שופטי בית־המשפט העליון, דבר
שגרם לתגובות חריפות מצד אבנרי:
שדמה לורנץ: מי מאתנו יכול היה
להעלות על דעתו שאדם התופס אחת העמדות
החשובות ביותר במדינתנו ירשה
לעצמו להגיד על ההלכה, לפיה יהודי הוא
מי שנולד מאם יהודיה, דבר אשר גס
הממשלה קיבלה וגם הכנסת תקבל בשבוע
הבא, את הדברים כדלקמן, ואני מצטט:
נדמה לי שזוהי אחת האירוניות המרות
ביותר של הגורל, שאותה גישה
ביולוגית או גזענית, אשר הופצה על־ידי
הנאצים, ואשר איפיינה את חוקי נירנברג
הנודעים־לשימצח, שאותה גישה תהפוך —
בגלל מסורת שטוענים לה שהיא קדושה
ומקודשת — לבסיס לקביעה או לפסילה
רשמית של הץ ת אדם יהודי בישראל.״
אדרי אכנרי: נכון מאוד!
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כל הילדים בגמנסיה העברית
בירושלים בה למדתי, קראו
לי נאצית. היתה אז רק ילדה
אחת שקיבלה אותי והזמינה
אותי לביתה.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

מסתבר כי לתוכנית זו מובטחת גם תמיכה סובייטית•
לדברי ״פיגארו״ אמר אלכסיי קוסיגין ל-
עדאפאת, כעת הלווית נשיא מצריים, שעכד־אל־נאצי
התבונן להציע מדינה פלסטינית כזאת.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אם מחנה־המיון בימעשיהו יאה למישטר נאצי, מי אשם?
אם ״בית־ר,חולים״ בכלא רמלה הוא צינוק־ענישה, כך
שגם חולד,־קשה מעדיף להישאר בתא ללא טיפול, מי אשם?
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 1940 עלה בידו
גור,
להימלט מעיר מולדתו הפולנית,
אחרי שהנאצים כבר כבשוה.
כמו חתנו, הרבי מגור, היה איצ׳ה־מאיר
בפולין אנטי־ציוני מובהק, לכן הצ טרף
בנעוריו לתנועת אגודת־ישראל —
תנועה שכל מטרתה היתד״ מראשיתה,
להילחם בציונות, אשר כל גדולי התורה
התנגדו לה פה־אחד.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לסקוב הוסיף כי במקומו
הוא ממליץ על ידידו
הטוב מאיר זורע שפעל יחד
איתו במסגרת יחידת הנוקמים
בפושעי המלחמה הנאצים ושהיה
ראש אג״ם בתקופה ש-
לסקוב היה רמטכ״ל.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

כשהילדה
היתד, בגיל חודשיים, נרצחו ההורים
ברחוב על־ידי הנאצים, והצ׳קובסקאים אימ־
שהיא נוסעת לקנדה והעלו אותה בנחת על
המטוס.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

במישטרים דיקטטוריים ־נפוצה תמיד האגדה של ״המנהיג
אינו יודע״ .כלומר: אם יש דברים רעים במדינה,
זה באשמת עוזריו של המנהיג, שהם אנשים רעים, וש אינם
אומרים למנהיג את האמת.
בגרמניה הנאצית היו מרבים לומר (בלחש) :״אילו
ידע הפירר מה שנעשה בברית־המועצות :״אילו ידע
החבר סטאלין ואפילו במצריים של עבד-אל־נאצר היו
ההמונים בטוחים :״אילו ידע גמאל מה עושים אנשיו,
היה שם לזה קץ !